TOSFOS DH AMAR ABAYE K'SHE'HAFCHO
תוס' ד"ה אמר אביי כשהפכו
(Summary: Tosfos proves from here that he holds 'Mitzvos Einan Tzerichos Kavanah and reconciles it with the Sugya in Rosh ha'Shanah.)
מדאיצטריך לשנויי הכי, משמע דסבירא ליה ד'מצות אינן צריכות כוונה' ...
Inference: Since Abaye sees fit to answer like this, it implies that he holds 'Mitzvos Einan Tzerichos Kavanah' ...
דהא קאי א'מוציא לרשות הרבים' ,והתם אין שייך מתכוין לצאת כל כמה דלא בירך.
Source #1: Seeing as it refers to someone who carries it out into the R'shus ha'Rabim, in which having Kavanah is not applicable before he recites the B'rachah.
ועוד, דאיירי בהולך אצל בקי ללמוד.
Source #2: Moreover, it speaks where he is on his way to ask an expert how to shake Lulav.
ותימה, דבסוף ראוהו ב"ד (ר"ה ד' כח:) דאמר רבא 'מצות אינן צריכות כוונה,' קא מותיב ליה אביי טובא?
Question: At the end of 'Ra'uhu Beis-Din' (Rosh ha'Shanah, Daf 28b), when Rava said 'Mitzvos Einan Tzerichos Kavanah', Abaye plied him with questions?
ושמא אביי קיבלה מיניה.
Answer: It appears that he accepted his answers.
TOSFOS DH OLAS HA'OF SHE'NIMTZA BEIN AGAPAYIM
תוס' ד"ה עולת העוף שנמצאת בין אגפיים
(Summary: Tosfos reconciles this with Rebbi Yossi's own opinion in Pesachim.)
למאי דאמרי' בשילהי אלו דברים (פסחים ד' עב:) ד'לא פטר רבי יוסי בלולב אלא משום דזמנו בהול' ...
Clarification: According to what the Gemara says in Perek Eilu Devarim (Pesachim, Daf 72b) - that Rebbi Yossi only declares him Patur because of the shortage of time ...
צריך לומר דהאי נמי זמנו בהול - כדי שלא תבא חטאת לידי נותר.
Clarification (cont.): We will have to say that here too, he is hard-up for time - so that the Chatas should not come to Nosar.
TOSFOS DH MAHU D'SEIMA HASAM HU D'TA'AH BI'DEVAR MITZVAH V'AVAD MITZVAH AVAL HACHA TA'AH BI'DEVAR MITZVAH V'LO AVAD MITZVAH EIMA LO KA'MASHMA LAN
תוס' ד"ה מהו דתימא התם הוא דטעה בדבר מצוה ועבד מצוה אבל הכא טעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה אימא לא קא משמע לן
(Summary: Tosfos connects this with the Sugya in Pesachim, and presents another text.)
פלוגתא היא בפסחים פרק אלו דברים (שם) דאיכא דמחייב התם בנתחלף לו שפוד של נותר בשפוד של צלי ואכלו.
Clarification: This is a Machlokes in Pesachim (Perek Eilu Devarim, Ibid.), where there is an opinion that declares Chayav someone who confused a spit-rod of Nosar with one of roasted meat and ate it.
ואית ספרים דגרסי 'מהו דתימא הני מילי מצוה דרמי עליה, אבל מצוה דלא רמי עליה, אימא לא' ...
Alternative Text: There are some texts however, that read 'One might have thought that it speaks about a Mitzvah that is incumbent upon him, but as regards one that is not, we might have thought, (he is) not (Patur)'.
כלומר לולב דלא סגי ליה דלא שקיל, דאי אפשר על ידי אחרים; אבל חטאת אפשר שיאכלנה אחר.
Clarification: In other words - 'a Lulav', which he is obligated to take, since nobody else can take it for him; whereas a Chatas, another Kohen is able to eat it.
TOSFOS DH SHE'EINO MEVUKAR K'HILCHASO
תוס' ד"ה שאינו מבוקר כהלכתו
(Summary: Tosfos clarifies the statement and states the reason behind it.)
ואפי' נמצא תם ...
Clarification: Even if it turn out to be without blemish ...
משום דטעון ביקור ד' ימים קודם שחיטה ...
Reason: Since it requires examination four days before it is Shechted.
דבפרק מי שהיה טמא (שם דף צו.) יליף לה מפסח בגזרה שוה.
Source: As the Gemara learns in Perek Mi she'Hayah Tamei (Ibid., Daf 96a) from Pesach with a Gezeirah Shavah.
TOSFOS DH HA'YODE'A LI'SHA'EL BI'RESHUS HA'YACHID S'FEIKO TAMEI
תוס' ד"ה היודע לישאל ברשות היחיד ספקו טמא
(Summary: Tosfos extrapolates from the statement and cites the source behind it.)
אבל אינו יודע לישאל, אפילו ברשות היחיד ספקו טהור ...
Inference: Whereas in a case of someone (or something) doesn't know how to ask, the Safek is Tahor even in the R'shus ha'Yachid ...
כדדרשינן בסוטה פרק כשם (ד' כח:).
Source: As the Gemara Darshens in Sotah (Perek 'K'shem', Daf 28b).
TOSFOS DH HA'YODE'A LI'FEROS KAPAV CHOLKIN LO T'RUMAH B'VEIS HA'GERANOS
תוס' ד"ה היודע לפרוס כפיו חולקין לו תרומה בבית הגרנות
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)
מקמי הכא, אין חולקין לו בגורן, אבל משגרין לו לביתו, אם יודע לשומרה בטהרה.
Explanation #1: Prior to that, one does not give him a portion in the granary, but sends it to his house, provided he knows how to guard it be'Taharah.
והכי תניא בגמרא ד'נושאין על האנוסה' ,ביבמות (ד' צט: ושם) 'עשרה אין חולקין להן תרומה בבית הגרנות' -וקא חשיב 'חרש שוטה וקטן... '
Proof: As the Beraisa in 'Nos'in al ha'Anusah' (Yevamos, Daf 99b & 100a) states: 'There are ten people to whom one does not distribute T'rumah in the granary' - and it reckons 'Cheresh, Shoteh & Katan' ...
וקתני סיפא 'משגרין להן בבתיהן' .
Proof (cont.): And the Seifa goes on to say that 'One sends it to their houses'.
ובבית הגרנות אין חולקין לו ,שבזיון תרומה היא, שאין כל רואיו, בקיאין בו שיודע לשומרה בטהרה...
Reason: One does not give it to them in the granary - because it is demeaning T'rumah, since nort everybody who sees him is aware that he knows is able to guard it be'Taharah ...
אבל לביתו משגרין לו הבקיאין בו...
Reason (cont.): One does however, send it to those who are conversant with looking after it.
ומשיודע לפרוס כפיו ופורס בצבור, הכל יודעין שהביא שתי שערות- שאין קטן פורס את כפיו ,כדתנן במגילה (דף כד.) כך פי' בקונט' .
Proof (concl.): But once he knows how to Duchen and does so in public, everyone knows that he has grown two hairs - since a Katan may not Duchen, as we learned in the Mishnah in Megilah (Daf 24a) - Rashi.
ולא משמע הכי...
Refutation: This is not the case however ...
אלא בקטן ממש איירי ...
Explanation #2: Because the Tana is speaking about a genuine Katan (a little child) ...
דומיא ד'היודע לדבר, אביו מלמדו תורה;' ו'היודע לשחוט' ,וכן כולהו אחריני.
Proof: Similar to 'One who knows how to speak, his father teaches him Torah'; and 'One who knows how to Shecht', and with all the other cases.
והא דאמר בנושאין על האנוסה (יבמות דף צט: ושם) ד'אין חולקין תרומה לקטן בבית הגרנות' ...
Explanation #2 (cont.): And when the Gemara in 'Nos'in al ha'Anusah' (Yevamos, Daf 99b & 100a) states 'One does not distribute T'rumah to a Katan in the granary' ...
היינו כשאינו יודע לישא את כפיו.
Explanation #2 (concl.): It is speaking about one who does know how to Duchen. (cont. on following page).
42b----------------------------------------42b
TOSFOS DH HA'YODE'A LI'FEROS KAPAV CHOLKIN LO T'RUMAH B'VEIS HA'GERANOS (Cont. from previous page).
תוס' ד"ה היודע לפרוס כפיו חולקין לו תרומה בבית הגרנות
(Summary: Tosfos, still discussing the Beraisa in Yevamos, clarifies the Din regarding the prohibition against a Katan Duchening.)
)תרומה לקטן בבית הגרנות היינו כשאינו יודע לישא את כפיו.( והא דתנן בפרק הקורא את המגילה עומד (מגילה דף כד. ושם) ד'קטן אינו נושא את כפיו' ,היינו בפני עצמו, אבל עם הגדולים, נושא ...
Clarification: When the Mishnah rules in Perek ha'KOrei es ha'Megilah Omeid (Megilah, Daf 24a & 24b) that 'A Katan may not Duchen', that speaks when he is on his own, but together with grownups, he may ...
כדאשכחן גבי 'שיר של מקדש' פרק אין נערכין (ערכין דף יג:) דתנן 'בין רגלי [הלוים] היו עומדים, וצעירי הלוים היו נקראים' .
Support: As we find in the Mishnah in Erchin, in connection with 'The Shir in the Beis ha'Mikdash' (Perek Ein Ne'erachin, Daf 13b) 'They (the children) would stand between the feet of the Levi'im, and they were called "the young Levi'im" '.
והא דאמרינן בשילהי פרק קמא דחולין (ד' כד: ושם) 'נתמלא זקנו, ראוי ליעשות שליח צבור ולירד לפני התיבה ולישא את כפיו' ...
Implied Question: And when the Gemara says in the first Perek of Chulin (Daf 24b & 25a) 'If his beard was fully grown, he was eligible to become a Shatz, to go down before the Amud and to Duchen' ...
איכא לאוקומה ביחידי שאין עמו אחר.
Answer #1: One must establish it by a single Katan, where no other Kohen is Duchening with him.
אי נמי, לישא את כפיו בקביעות, ובשעה שמרבים ברחמים, כגון ביום הכפורים ובתעניות ובמעמדות.
Answer #2: Alternatively, it is speaking about Duchening permanently, or at a time when many Tefilos are said - such as on Yom Kipur, on fast-days and on Ma'amados.
וכן צריך לחלק נמי משום 'לירד לפני התיבה' ...
. Answer #2 (extention.): And one needs to draw the same distinction with regard to 'Going down to the Amud'...
דבהקורא את המגילה עומד (מגילה ד' כד.) תנן 'קטן קורא בתורה אבל לא פורס על שמע ולא יורד לפני התיבה ולא נושא את כפיו' ...
Introduction to Question: Since the Mishnah in 'ha'Korei s ha'Megilah Omeid (Daf 24a) permits a Katan to Lein but not to be Poreis al Sh'ma, to go down to the Amud or to Duchen ...
משמע הא גדול, יורד לפני התיבה, ואף על פי שלא נתמלא זקנו ...
Implied Question: Implying that a Gadol may go down to the Amud, even though his beard is not fully grown ...
אלא על כרחך צריך לאוקומה ההיא דחולין כגון ליעשות שליח צבור קבוע ולירד לפני התיבה ביום הכפורים ובתעניות ובמעמדות.
Answer: One is therefore forced to establish the Sugya in Chulin with regard to appointing a permanent Shatz, or to go down before the Amud on Yom Kipur, Ta'aniyos or Ma'amados.
TOSFOS DH V'HA'YODE'A LI'SHECHOT
תוס' ד"ה והיודע לשחוט
(Summary: Tosfos cites Rashi and elaborates.)
לאמן ידיו לשחיטה, אע"פ שאינו בקי בהלכות שחיטה, מותר לאכול משחיטתו...
Clarification: To Shecht expertly even though he is not conversant with the Dinim of Shechitah, one may eat from his Shechitah ...
כדמפרש רב הונא ' -והוא שגדול עומד על גביו וראה שלא שהה ולא דרס' ,כך פירש בקונטרס.
Clarification (cont.): As Rav Huna explains - 'provided a grownup is standing over him, watching that he does not wait or press down on the knife (Rashi).
משמע דאם אין יודע לאמן ידיו לשחיטה, אע"פ שראהו גדול מתחילה ועד סוף שלא שהה ולא דרס, אסור לאכול משחיטתו.
Inference: This implies that if he does not know how to Shecht expertly, one is not permitted to eat from his Shechitah, even though a Gadol watched him from beginning to en, to check that he does not wait or press down on the knife.
TOSFOS DH YACHOL L'ECHOL KE'ZAYIS TZ'LI
תוס' ד"ה יכול לאכול כזית צלי
(Summary: Tosfos Clarifies the statement.)
יש שיכול לאכול כזית מבושל ואינו יכול לאכול כזית צלי...
Clarification: There are people who are able to eat a k'Zayis of meat that has been cooked, but not of meat that has been roasted.
ומשערין בצלי לפי שדינו של פסח צלי.
Reason: And the reason we assess by roasted meat is because the Korban Pesach had to be roasted.
TOSFOS DH LULAV V'ARAVAH V'HA'SIMCHAH
תוס' ד"ה לולב וערבה והשמחה
(Summary: Tosfos clarifies the statement and explains how Simchah can always take place for the full eight days.)
לאכול בשר שלמים ...
Clarification: To eat the meat of Shelamim ...
דקאמר בע"פ (פסחים דף קט.) 'בזמן שבהמ"ק קיים, אין שמחה אלא בבשר' שנאמר "וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת" .
Source: As the Gemara says in 'Arvei Pesachim' (Daf 109a) 'When the Beis-ha'Mikdash stands, there is no SImchah other than with meat', as the Pasuk writes (in Ki Savo) "And you shall Shecht Shelamim, eat them there and rejoice".
ואע"ג דהאי קרא לאו ברגלים כתיב אלא בהר גרזים ובהר עיבל...
Implied Question: And although that Pasuk is referring, not to Yom-Tov, but to Har Gerizim and Har Eival ...
מיהו ברגלים 'שמחה' כתיב -דכתיב "ושמחת בחגך" , כך פירש בקונטרס.
Answer: Nevertheless, the Torah mentions 'Simchah' with regard to Yom-Tov, when it writes (in Re'ei) "And you shall rejoice on your Chagim" (Rashi).
וא"ת, זימנין דאינם נאכלין כל ח' -כגון שחל י"ט ראשון דסוכות באחד בשבת ויום שמיני בא' בשבת, דאי אפשר לומר כל ח' שלימים...
Question: Sometimes they cannot be eaten on all eight days - i.e. where the first an the eighth days of Sukos fall on Sunday (See Maharsha & Maharam), when it is impossible to eat (the Shelamim) for the full eight days ...
דהיינו ליל מוצאי שביעי, דבלילה לא ישחטו, דבעינן 'יום הקרבה... '
Question (cont.): With reference to the night after the seventh day, seeing as one must Shecht )Kprbanos) 'on the day that one brings', one may not Shecht them at nighttime.
ויום השביעי נמי לא, דאין חגיגה ושמחה דוחה שבת ...
Question (cont.): Nor can one Shecht on the seventh day, because 'Chagigah' and 'Simchah' do not override Shabbos.
וע"כ מהני דנשחטו ביום [ששי] אכיל בשביעי...
Question (concl.): (There seems to be a printing error here. What Tosfos appears to be saying is) Shelamim that were Shechted on the sixth day can be eaten on the seventh, but not on the night of the eighth ...
ואין שלמים נאכלין לשני ימים ושני לילות...
Reason: Since Shelamim cannot be eaten for two days and two nights.
נמצא דבליל מוצאי שבת שהוא ליל שמיני עצרת לא יאכל שלמים?
Question (concl.): It therefore transpires that on the night of Shemini Atzeres the Shelamim will not be eaten.
ויש לומר, כדאמר רב פפא פרק אלו דברים (שם דף עא.) על קושיא אחרת 'משמחו בכסות נקיה וביין ישן' ,ה"נ נימא הכי.
Answer: As Rav Papa says in Perek Eilu Devarim (Ibid., Daf 71a) in answer to a different question 'He causes rejoices on it with clean clothes and old wine., so too here.
TOSFOS DH TILTUL B'ALMA HU
תוס' ד"ה טלטול בעלמא הוא
(Summary: Tosfos discusses Muktzah regarding something that is needed for sa Mitzvah.)
אע"ג דחזי למצוה...
Implied Question: Even though it is fit to perform a Mitzvah with it ...
שייך ביה איסור מוקצה לטלטול, מאחר דאין עשוי לכלי ...
Answer: The Isur Muktzah nevertheless applies to it, since it has not been made into a K'li ...
כדאשכחן גבי קנים דלחם הפנים דכתיבי כדתניא במנחות פרק שתי הלחם (צז.) 'ומנקיותיו אלו קנים'...
Support #1: As we find regarding the canes of the Lechem ha'Panim, about which the Beraisa says (in Menachos, Daf 87a) "u'Menakiyosav", 'these are the canes' ...
ותנן התם 'לא סידור הקנים ולא נטילתן דוחה את השבת, אלא נכנס מע"ש ... ' ...
Support #1 (cont.): And the Mishnah there (Daf 96a) rules that 'the arrangement of the canes and their removal do not override Shabbos, and the Kohen therefore enters on Erev Shabbos ... ' ...
אלמא חשיב להו מוקצה אע"ג דחזו ללחם.
Support #1 (concl.): So we see that they are considered Muktzah despite the fact that they are fit for the Loaves.
ובפ' ארבעה אחין (יבמות דף לג:) גבי 'זר ששימש' ,דקאמר 'אי בקבלה והולכה, טלטול בעלמא הוא'?
Support #2: Also in Perek Arba'ah Achin (Yevamos, Daf 33b) in connection with 'A Zar who served, the Gemara says 'If he received the blood or took it (to the Mizbe'ach), it is merely a matter of Tiltul (Muktzah)?'
ומיהו התם ניחא טפי, כיון דזר הוא.
Refutation: However there it is less problematic, since it is referring to a Zar.