1)

TOSFOS DH V'YA'AVIRENU ARBA AMOS BI'RESHUS HA'RABIM

תוס' ד"ה ויעבירנו ארבע אמות ברה"ר

(Summary: Tosfos discusses as to why the Gemara gives this reason and not that one might carry from the R'shus ha'Yachid to the R'shus ha'Rabim.)

ה"ה דמצי למימר 'ויוציאנו מרה"י לרה"ר' ...

(a)

Implied Question: The Gemara could have said that 'he will carry out of the R'shus ha'Yachid into the R'shus ha'Rabim' ...

אלא שברוב מקומות וענינים אמרינן דיש לחוש להעברת ארבע אמות ואין לחוש להוצאה ...

(b)

Answer #1: Only in most locations and circumstances the suspicion that he will carry four Amos in the street ('Ha'avarah') exists, but not that he will carry from the R'shus ha'Yachid ('Hotza'ah',) ...

כגון אם היה מונח בכרמלית או בקרפף או בגינה, דאין כאן איסור הוצאה מדאוריי' ,ויש כאן איסור העברה ברה"ר.

1.

Example #1: If the Lulav is lying in a Karm'lis, in an enclosure or in a garden, where there is no Isur d'Oraysa of Hotza'ah, only of Ha'avarah (in the R'shus ha'Rabim).

או אם הגביהו על מנת ליטלו ולא להוציא, ונמלך עליו להוציאו, פטור, אם לא עמד לפוש בינתים, כדאמרינן בפ"ק דשבת (דף ה:). כך פי' בקונט' ...

2.

Example #2: Or if he picked it up in order to take it but not to carry it out, and then decided to carry it out, he will be Patur, unless he stopped to rest whilst carrying it, as the Gemara states in the first Perek of Shabbos (Daf 5b) - Rashi.

וטעם זה לא יתכן, דגבי העברה נמי ,אם מתחילה נטלו על מנת שלא להעבירו ארבע אמות, אע"פ שהעבירו אחרי כן, לא מיחייב, אם לא עמד לפוש בינתי...

(c)

Refutation: This (latter) explanation however, is not correct, since regarding Ha'avarah too, if initially he had in mind not to carry it four Amos, he will not be Chayav even if he subsequently did so, unless he stopped to rest in the middle.

וטעם ראשון נראה.

(d)

Conclusion: The first explanation is the correct one.

אי נמי, מרה"י לרה"ר אית להו היכירא וליכא למיגזר, אבל ברה"ר זימנין דלאו אדעתיה, ומעביר ארבע אמות.

(e)

Example #3: Alternatively, from the R'shus ha'Yachid to the R'shus ha'Rabim has a sign to remember, and there is no room to decree, unlike four Amos in the street, where it is easy to forget and carry four Amos.

2)

TOSFOS DH HA TAKINU RABANAN LITOL B'VEISO

תוס' ד"ה הא תקינו רבנן ליטול בביתו

(Summary: Tosfos explains why the Chachamim permitted taking a Lulav in one's home on Shabbos only on the first day of Sukos.)

כדקתני מתניתין -ומתוך שלא התרת לו אלא בביתו, זכור הוא ולא אתי לאפוקי.

(a)

Clarification: As stated in the Mishnah - and since the concession to take it is confined to one's house, he will remember, and will not come to carry.

וכי תימא, א"כ לתקנו נמי כל שבעה בביתו כשחל בשבת?

(b)

Implied Question: If so, why not institute that one takes it at home on any of the seven days that fall on Shabbos?

יודע הגמרא דמהני קצת הואיל דראשון דאורייתא.

(c)

Answer: Th Gemara (already) knew that part of the reason is because the first day is d'Oraysa.

3)

TOSFOS DH LO YAD'INAN BI'KEVI'A D'YARCHA

תוס' ד"ה לא ידעינן בקביעא דירחא

(Summary: Tosfos clarifies the statement and disagrees accordingly with Rashi's explanation in the Sugya in Pesachim.)

לאו משום דלא ידעינן, דהא אמרינן בריש ביצה (דף ד:) ד'האידנא ידעינן' ...

(a)

Clarification: Not that we really don't know, since the Gemara says at the beginning of Beitzah (Daf 4b) that nowadays we do know ...

אלא עבוד רבנן כאילו לא ידעינן...

1.

Clarification (cont.): Only the Gemara made out as if we don't ...

משום גזרה דהתם, ד'זימנין דגזרו שמדא ואתי לקלקולי' ...

(b)

Reason: A decree - that originated in Eretz Yisrael - based on the possibility that the Nochrim will institute a decree of Sh'mad (conversion), and it will be forgotten again.

ובפ' מקום שנהגו (פסחים דף נא: ושם) דאמ' ליה רב ספרא לרבי אבא 'כגון אנא דידענא בקביעא דירחא בישוב לא עבידנא, במדבר, מאי'? ...

(c)

Introduction to Refutation: And in Perek Makom she'Nahagu (Pesachim, Daf 51b & 52a), where Rav Safra said to Rebbi Aba - 'Someone like myself, who is conversant with the fixing of the calendar, will not perform Melachah (on the second day of Yom-Tov) in town. Am I permitted to do so in the desert?'

לא כמו שפירש בקונט' שהיה בקי בסוד העיבור...

1.

Refutation: It is not as Rashi explained, that he was au fee with the Sod ha'Ibur (the calendar) ...

דמ"מ אסור, כדפרישי' .

2.

Reason: Since it will be Asur, even if he would be, as Tosfos just explained ...

אלא מפרש רבינו תם דהוה דייר היכא דמטו שלוחי תשרי ...

(d)

Authentic Explanation: Rabeinu Tam therefore explains that he lived in a location where the Sheluchim of Tishri reached ...

וזימנין דאזיל בניסן היכא דמטו שלוחי ניסן ולא מטו שלוחי תשרי, דגזרינן בההוא דוכתא ניסן אטו תשרי, ועבדינן תרי יומי ...

(e)

Authentic Explanation: (cont.): However he sometimes went in Nisan to a location where the Sheluchim of Nisan reached but not the Sheluchim of Tishri, in which case we decree the location of Nisan on account of the location of Tishri with regard to keeping two days ...

כדאמרינן בסוף פ"ק דראש השנה (דף כא:).

1.

Source: As the Gemara says at the end of the first Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 21b) - See Tosfos, Pesachim 51b, DH 'K'gon'.

4)

TOSFOS DH INHU D'YAD'I BI'KEVI'A D'YARCHA EIN HACHI NAMI

תוס' ד"ה אינהו דידעי בקביעא דירחא לידחו אין הכי נמי

(Summary: Tosfos clarifies the Halachah and explains the difference between Lulav and Shofar in this regard.)

אין מסקנא זו קיימא, דלקמן מסקינן 'כיון דלדידן לא דחי, לדידהו נמי לא דחי .

(a)

Clarification: This conclusion is not final, since the Gemara later on (at the end of Amud Beis) concludes 'Since for us it does not override (Shabbos), it does not override for them either'.

ומשנה דקתני 'מוליכין לולביהן לבית הכנסת' ,מוקמינן בזמן שבית המקדש קיים, ובגבולין.

1.

Clarification (cont.): And the Mishnah which states 'They took their Lulavim to Shul', we establish at the time when the Beis-ha'Mikdash stood, outside the Beis-ha'Mikdash.

וא"ת, מאי שנא משופר, דתנן פרק ד' דר"ה (דף כט: ושם) 'י"ט של ר"ה שחל להיות בשבת, במקדש היו תוקעין, אבל לא במדינה' ?

(b)

Question: Why is it (Lulav) different than Shofar, in connection with which we learned in the fourth Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 29b & 30a) 'When the Yom-Tov of Rosh ha'Shanah fell on Shabbos, they would blow in the Beis-ha'Mikdash, but not outside'?

וי"ל, דשאני לולב שאינו אלא טלטול בעלמא, וכיון דאישתרי במקדש, לא החמירו במדינה...

(c)

Answer #1: Lulav is different, in that it is only a matter of Muktzah, in which case, since it is permitted in the Beis-ha'Mikdash, they were not stringent outside ...

אבל בתקיעת שופר איכא מעשה חכמה, ואחמור בה טפי.

1.

Answer #1 (cont.): Whereas blowing the Shofar involves an act of Chochmah, so the Chachamim were more strict.

ומיהו קשה, דלאחר חורבן הקילו בשופר טפי מבלולב... ?

(d)

Question: Why then, were they more lenient by Shofar than by Lulav?

דתנן בר"ה (שם) 'משחרב בהמ"ק, התקין רבי יוחנן בן זכאי שיהיו תוקעין בכ"מ שיש בו ב"ד' ,ולולב לא אישתרי כלל, כדמסקי' לקמן?

1.

Question (cont.): As we learned there in the Mishnah 'After the destruction of the Beis-ha'Mikdash, Raban Yochanan ben Zakai instituted that one blows wherever there is a Beis-Din, whilst Lulav is not permitted at all, as the Gemara will shortly conclude?

וי"ל, דשופר שהוא לעלות זכרונם של ישראל לאביהם שבשמים, לא רצו לבטל לגמרי ...

(e)

Answer: Because Shofar carries the memory of Yisrael up to their Father in Heaven, they did not wanr to cancel it completely ...

וכיון דבחד ב"ד תקנו, תקנו בכל מקום שיש בו ב"ד ...

1.

Answer (cont.): Consequently, since they they institute it in one Beis-Din, they instituted it in every town that has a Beis-Din ...

אע"פ שבזמן הבית לא היה אלא במקדש דוקא.

2.

Answer (cont.): Even though in the time of the Beis-ha'Mikdash they blew exclusively in the Beis-ha'Mikdash.

ועוד, דבדין הוא דלולב יהא דוחה בגבולין יותר משופר...

(f)

Answer #2: Moreover, Lulav rightfully overrides Shabbos outside the Beis-ha'Mikdash more than Shofar ...

דבר"ה דלא ידיע קביעות החודש אלא בירושלים, אבל י"ט ראשון דלולב היה ידוע אף בגבולין.

1.

Answer #2 (cont.): Since, whereas on Rosh ha'Shanah, the fixing of Rosh Chodesh was known only in Yerushalayim, the first day of Sukos was known also outside.

5)

TOSFOS DH HA'RISHON MELAMED SHE'EINO DOCHEH ELA YOM-TOV RISHON

תוס' ד"ה הראשון מלמד שאינו דוחה אלא י"ט ראשון

(Summary: Tosfos points out that there are times, the letter 'Hey' comes to precludes, and there are other times when it comes to include.)

מייתורא דה"א קא דריש, דה"א מיעוטא הוא -כלומר בראשון לחודיה הוא ד"ביום. "

(a)

Clarification: The Tana Darshens from the extra 'Hey', since 'Hey is a Miy'ut (as preclusion) - to teach us that (the D'rashah of) "ba'Yom" is confined to the first day only.

ובפ' גיד הנשה (חולין ד' צא.) דרש "הירך, " 'המיומנת שבירך' ,למעוטי שמאל.

1.

Example #2: In Perek Gid ha'Nasheh (Chulin, Daf 91a) too, the Gemara Darshens "ha'Yerech" . 'the choice thigh' - to preclude the left one.

וכן "העולה," 'עולה ראשונה' (פסחים ד' נח:).

2.

Example #3: And likewise, in Pesachim (Daf 58b) it Darshens from "ha'Olah" that 'the Olah (of the Tamid) must come first'.

וזימנין דאתיא ה"א לרבות ...

(b)

Implied Question: Whereas sometimes, the 'Hey' comes to include ...

כדאמרינן לעיל בסוף פרק הישן (ד' כח:) גבי 'תוספת עינוי דיום הכפורים' " -האזרח" ' ,לרבות את הנשים' ...

1.

Example #1: As the Gemara says at the end of Perek ha'Yashein (Daf 28b), in connection with adding on to Yom Kipur - "ha'Ezrach", 'to include women' ...

וגבי סוכה "האזרח" ' ,לרבות את הגרים' ...

2.

Example #2: And in connection with Sukah - "ha'Ezrach", 'to include Geirim' ...

כל אחד לפי עניינו.

(c)

Answer: All in accordance with the context.

6)

TOSFOS DH V'SUKAH GUFAH MINALAN

תוס' ד"ה וסוכה גופה מנלן

(Summary: Tosfos explains why the Gemara declines to give the reason as "Teishvu", 'Ke'ein Taduru'.

דאי משום "תשבו" ,'כעין תדורו' -מה דירה בין ביום בין בלילה ... ' ...

(a)

Implied Question: Because it cannot be on account of "Teishvu", 'K'ein Taduru - Just as one resides day and night ... ' ...

דמהאי טעמא הוה מרבינן נשים- ' מה דירה איש ואשתו ... , 'אי לאו משום הלכתא.

1.

Support: Due to which, were it not for the 'Halachah' , we would include women, on the basis of 'Just as husband and wife reside together ... '

שאני הכא, דמעטיה קרא בהדיא לילות, ד"שבעת ימים" משמע ימים ולא לילות ...

(b)

Answer: Since is it different here, since the Torah specifically precludes nights, because "Seven days" implies days and not nights ...

ד"שבעת ימים" מיהו, למאי דקאמרינן 'נראה למי דומה' קשה.

(It is unclear what Tosfos is trying to say here. The Tosfos ha'Rosh does not include this in his answer. Perhaps it is a printing error).

43b----------------------------------------43b

7)

TOSFOS DH TEISHVU TEISHVU LI'GEZEIRAH SHAVAH

תוס' ד"ה תשבו תשבו לגזרה שוה

(Summary: Tosfos qualifies the Limud.)

לא לגמרי יליף ממלואים, דהתם אי אפשר לישן בחצר כמו בעזרה, שהיה במקום עזרה ...

(a)

Clarification: The Tana does not learn in full from Milu'im, since there it is imposible to sleep in the Chatzer, which was equivalent to the Azarah ...

דגמירי (סוטה ד' מא:) 'אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד' ,ואילו כאן אסור לישן חוץ לסוכה.

1.

Clarification (cont.): Since we have a tradition (Sotah, Daf 41b) that 'Sitting in the Azarah is prohibitted, except for the kings of Beis David, whereas here it is forbiddden to sleep outside the Sukah.

8)

TOSFOS DH SHELUCHEI BEIS-DIN MAYSI LAH

תוס' ד"ה שלוחי בית דין מייתי לה

(Summary: Tosfos clarifies Rashi's explanation.)

מע"ש, ולמחרת אינה מצוה לכל אדם, אלא הכהנים מקיפין בה את המזבח, כדפי' בקונטרס ...

(a)

Clarification: On Erev Shabbos, and on the following day it is not a Mitzvah that is incumbent upon everybody, only on the Kohanim who went round the Mizbe'ach, as Rashi explains ...

דישראל אין יכולין להקיף -כדתנן פ"ק דכלים (מ"ח) ד'אין ישראל נכנס בין האולם ולמזבח' .

1.

Reason: Since a Yisrael is not permitted to go roupnd the Mizbe'ach, as the Mishnah in the first Perek of Keilim (Mishnah 8) states 'A Yisrael may not enter the space between the Ulam and the Mizbe'ach'.

ולכך הוצרך בקונטרס לטעם זה -ש'הכהנים מקיפין ואין ישראל מקיפין ' ...

(b)

Implied Question: And the reason that Rashi mentions this - that 'the Kohanim went round the Mizbe'ach and not the Yisre'elim, is ...

שכן מוכח הלשון דקאמר 'לולב לכל מסור' .

1.

Answer #1: Because it is evident from the Lashon 'Lulav is handed over to everyone'.

ועוד, הבאת שלוחי ב"ד מה יש לו להועיל?

2.

Answer #2: Moreover, what would be gained by the Sheluchei Beis-Din bringing the Lulavim?

ועוד, דא"כ ליתקן נמי בלולב שיביאום שלוחי ב"ד, ולידחו?

3.

Answer #3: Furthermore, why did they not then institute that the Sheluchei Beis-Din bring them (the Lulavim) and let mit ovverride Shabbos?

אלא ודאי הדבר תלוי בזה ש'הכהנים זריזין הן' ,ולא אתו לידי חילול שבת ...

(c)

Conclusion: It is therefore clear that the criterion is the fact that 'Kohanim are Zerizim', and it will not lead to the desecration of Shabbos ...

אבל לולב דלכל מסור ,כיון דלא דחי בישראל, בכהנים נמי לא דחי.

1.

Conclusion (cont.): Lulav, on the other hand, which is handed over to everyone, since it does not override Shabbos for a Yisrael, it does not override it for Kohanim either.

ומיהו קשה, דפריך 'האידנא נמי לידחי,'? והאידנא ערבה לכל מסורה?

(d)

Question: But the Gemara asks why nowadays, it (Aravah) does not override Shabbos, even though nowadys, it is handed over to everybody?

ובקונטרס דחק לפרש 'לידחי' -ויטלוה ויחבטוה שלוחי ב"ד.

(e)

Answer: Rashi answers (with a Dochek) 'Let it override Shabbos' - inasmuch as the Sheluchei Beis-Din take it and bang it.

9)

TOSFOS DH LO IKLA

תוס' ד"ה לא איקלע

(Summary: Tosfos explains what they did to avoid it and based on the Yerushalmi, he discusses the difference between Aravah and Shofar in this regard.)

שהיו מעברין אלול או אחד מן החדשים, כשהיו רואים שאירע בשבת שביעי של ערבה.

(a)

Clarification: Because, if they saw that the seventh day of Aravah was due to fall on Shabbos, they would declare Ellul or one of the other months a full month.

והכי אמר בירושלמי ' -ר' סימון מפקד לאלין דמחשבין "הבון דעתכון דלא אתי תקעתא בשבתא, ודלא אתא ערבתא בשבתא...

(b)

Support: And so the Yerushalmi says - 'Rebbi Si'mon instructed those who reckoned the calendar 'See to it that neither Rosh ha'Shanah nor the day of Aravah falls on Shabbos ...

ואי דחיקתון ,עבדון תקעתא ולא תעבדון ערבתא' -משמע דחייש טפי יום ערבה מתקיעת שופר ולולב.

1.

Support (cont.): And if you are hard-pressed, then better Rosh-ha'Shanah than the day of Aravah' - implying that he was more concerned about the day of Aravah than he was about Rosh ha'Shanah and Lulav.

וגם עכשיו אנו מחשבין דלא מיקלע יום ערבה בשבת, וא'שופר וא'לולב לא חיישינן, אע"פ שיום ראשון דאורייתא.

(c)

The Current Minhag: And nowadays too, we work out that the day of Aravah does not fall on Shabbos, but are not concerned about Rosh ha'Shanah and Lulav.

ותימה, דא'יום ערבה שהוא זכר למקדש בעלמא, חיישינן, וא'הני דאורייתא, לא חיישינן?

(d)

Question: How can we be concerned about the former, which is merely to commemorate the Beis-ha'Mikdash, and not about the latter, which is d'Oraysa?

וי"ל, דאין הכי נמי, דהני דכתיבי בהדיא, לא אתי לפקפוקי בהו בשאר שנים; אבל ערבה דרבנן, אתי לפקפוקי בה.

(e)

Answer #1: On the contrary, it is precisely because they are written explicitly that one will not come to question them; whereas Aravah, which is de'Rabanan, one will.

ועוד, דמספק עבדינן תרי יומי, וכי מיקלע יום ראשון בשבת, אין שופר בטל לגמרי, דתוקעין בשני...

(f)

Answer #2: Moreover, due to the doubt, we keep two days, so if the first day falls on Shabbos, Shofar does not become completely negated, since one then blows on the second day ...

אע"ג דכי באו עדים קודם המנחה, לא עבדי בא"י אלא חד יומא...

1.

Implied Question: Even though, should witnesses come before Minchah, in Eretz Yisrael, they keep only one day (See Mesores ha'Shas) ...

מ"מ, בחוצה לארץ עבדינן תרי יומי...

2.

Answer: Nevertheless, in Chutz la'Aretz, they keep two days ...

אבל שביעי של ערבה, דליתא אלא חד יומא, דלא אפשר למיעבד השמיני על הספק לפי שהוא י"ט, אם היה בטל לגמרי, משתכח תורת ערבה.

(g)

Answer #2 (cont.): Whereas the seventh day of Aravah, which is only one day - since one cannot take it on the eighth day, which is Yom-Tov, if one were to negate it entirely, the Mitzvah of Aravah would be completely forgotten.

10)

TOSFOS DH V'HEVI'U MURBIYOS SHEL ARAVAH ME'EREV SHABBOS

תוס' ד"ה והביאו מרביות של ערבה מע"ש

(Summary: Tosfos explains why, by Aravah, they did not need to stipulate that whoever received his Aravah, could keep it as a gift.)

כאן לא היו מתנין 'כל מי שיגיע בערבה של חבירו, הרי הוא במתנה' כדתנן גבי לולב ...

(a)

Implied Question: Here, they did not stipulate that 'Whoever receives my Aravah, may keep it as a gift, like the Mishnah states regarding Lulav ...

למ"ד בפירקין דלעיל (דף לד.) 'ערבה הלכה למשה מסיני' ,לא גמרי מש"לכם" ...

(b)

Answer #1: According to the opinion earlier (Daf 34a) that 'Aravah is Halachah le'Moshe mi'Sinai', it mis not learned from "Lachem" ...

ולאבא שאול נמי דדרש מדכתיב "ערבי" ,אחת ללולב ואחת למקדש, אלמא בעי משלכם גבי מקדש כמו לולב...

(c)

Introduction to Answer #2: Question: Whereas according to Aba Shaul too, who Darshens from "Arvei", 'one for the Lulav and one for the Beis-ha'Mikdash', from which we see that he does require "Lachem" - by Mikdash just like by Lulav ...

מ"מ גבי לולב, שכל אחד מביא לולבו להר הבית, והחזנים מקבלין מידם, היו צריכין להתנות...

(d)

Answer #1: Nevertheless, by Lulav, where everyone brings his own Lulav to the Har ha'Bayis, and the Shamashim receive it from them, they had to stipulate ...

אבל ערבה, שלוחי ב"ד מייתו לה, ואין אחד מהן זוכה בה עד למחרת בשבת.

1.

Answer #1: But not by Aravah, where the Sh'luchim of Beis-Din brought them and nobody took possession of his Aravah until the following day - on Shabbos.

ועוד, דהכהנים מקיפין את המזבח, ולא היו כל כך מרובים.

(e)

Answer #2: Besides, it was the Kohanim who went round the Mizbe'ach, of whom there weren't so many.

ועוד דזריזין הן.

(f)

Answer #3: And finally, Kohanim are Zerizim (eager - and don't need to be reminded [Shabbos, 20a]).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF