TOSFOS DH KOL DIN SHE'ATAH DAN TECHILASO L'HACHMIR V'SOFO L'HAKEIL EINO DIN (Continued from previous Daf)
תוס' ד"ה כל דין שאתה דן תחילתו להחמיר וסופו להקל אינו דין
(Summary: Tosfos resolves the discrepancy between the Halachah here and the Halachah in Pesachim.)
)להקל( ותימה, דהכא אין הלכה כר' יהודה דלא מכשר אלא בד' מינין ...
Question: In this case, the Halachah is not like Rebbi Yehudah, who only validates the four species ...
דסתם מתני' בפ"ק (דף יא.) כרבנן ב'הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת' דקתני 'או שקצץ, כשרה ?'
Source: Since the S'tam Mishnah (in the first Perek (Daf 11a) rules that 'If one severs the vine or a gourd with which one covered the Sukah, it is Kasher'?
וי"ל, דהא דקי"ל התם כרבי יהודה, היינו מכח דין אחר...
Answer: The reason that we Pasken there like Rebbi Yehudah is based on a different Din
ויליף במה מצינו מ'נותר שישנו בבל תותירו וחמץ ישנו בבל תותירו, מה נותר בשריפה אף חמץ בשריפה' .
Answer (cont.): It learns it from a 'Mah Matzinu' from Nosar - 'Just as Nosar, which is subject to Bal Tosiru, must be burned, so too must Chametz, which is subject to Bal Tosiru, must also be burned'.
דאע"פ שאמרו לו חכמים 'אשם תלוי וחטאת הבא על הספק יוכיחו, שהם בבל תותירו, ואת אמרת בקבורה? ' ושתק ר' יהודה ...
Implied Question: Because when the Chachamim said to Rebbi Yehudah 'Asham Taluy and Chatas which comes on a Safek and which are subject to Bal Tosiru, and which you say must be buried, prove you wrong!, Rebbi Yehudah was silent ...
אלמא הדר ביה מההיא...
Implied Question (cont.): From which we can infer that he retracted ...
אע"ג דהוא שתק, אנן לא שתקינן! ...
Answer: Even though he remained silent, we will not remain silent!
דלא שתק אלא מתוך דברי עצמו -במה שאומר במקום אחר דנותר בקבורה
Answer (cont.): Since he was silent only on account of the discrepancy in his own words - inasmuch as elsewhere, he ruled that Nosar must be buried.
אבל אנן סברינן בשריפה, ואין כאן יוכיח.
Answer (concl.): Whereas we hold that it must it is subject to burning.
TOSFOS DH V'HEVI'U ALEI ZAYIS
תוס' ד"ה והביאו עלי זית
(Summary: Tosfos explains how Rebbi Yehudah will interpret this Pasuk.)
רבי יהודה הוה מוקי ליה לדפנות.
Clarification: Rebbi Yehudah will establish it with regard to the walls.
TOSFOS DH MAI EREZ HADAS K'D'RABAH BAR RAV HUNA D'AMAR ASARAH MINEI ARAZIM HEIM
תוס' ד"ה מאי ארז הדס כדרבה בר רב הונא דאמר י' מיני ארזים הם
(Summary: Tosfos reconciles Rav's opinion in Rosh Hashanah with this Sugya.)
תימה, ולרב יהודה אמר רב דפליג עליו, מאי איכא למימר? ...
Question: What can one say according to Rav Yehudah Amar Rav who disagrees with him? ...
דאמר במס' ר"ה פ' אם אינן מכירין (דף כג. ושם) 'ד' מיני ארזים הם, אלו הן -ארז וקתרוס ועץ שמן וברוש? '
Question (cont.): When he says in Perek Im Ein Makirin (Rosh ha'Shanah, Daf 23a & 23b) that 'There are four species of cedars, and these are they: Erez, Katros, Eitz Shemen and B'rosh'?
ולספרים דגרסי לעיל בפ"ק (דף יד:) ברייתא דתניא כוותיה דרב ' - סיככה בנסרים שאין בהן ארבעה, דברי הכל כשרה' ול"ג 'של ארז,' ניחא ...
Answer: According to the texts, earlier in the first Perek (on Daf 14b) that cite, in the Beraisa that goes like Rav, 'Sich'chah bi'Nesarim she'Ein bahen Arba'ah, Divrei ha'Kol Kesheirah', and that do not have the text 'shel Erez', there is no problem ...
דבברייתא דהכא 'תניא כוותיה דשמואל' ולא חשיב לה רב עיקר.
Answer (cont.): Since the current Beraisa goes according to Shmuel, and Rav does not consider it authentic.
TOSFOS DH KI HEICHI D'LO LI'HAVEI CHATZITZAH
תוס' ד"ה כי היכי דלא ליהוי חציצה
(Summary: Tosfos explains Rabah's reason and laborates.)
דקסבר רבה 'מין במינו חוצץ' .
Explanation #1: Because Rabah holds 'Miyn be'Miyno Chotzetz' ...
אי נמי, משום דמספקא ליה ...
Explanation #2: Alternatively, it is Safek by him ...
כדמוכח פרק בהמה המקשה (חולין דף ע. ושם) 'כרכתו אחותו והוציאתו, מהו? דמפרש ר"ת היינו נקבה שנולדה עמו' ...
Source: As is evident in Perek Behemah ha'Maksheh (Chulin, Daf 70a & 70b) - 'What will be the Din if its sister (the B'chor's) wound around it and brought it out?' - which, Rabeinu Tam explains, pertains to the female together with which it was born.
וקרי לה 'אחותו' -כדאשכחן פרק כל הבשר (שם דף קיד.) 'אין לי אלא "בחלב אמו" ;בחלב אחותו הגדולה מניין'?
Precedent: Which it calls 'its sister' - as we find in Perek Kol ha'Basar (Ibid., Daf 114a) - 'We only know "in the milk of its mother; From where do we know that the prohibition extends to the milk of its sister?'
והא דאמר פ"ק דבכורות (דף ט. ושם) גבי 'חמורה שלא ביכרה, וילדה שני זכרים ...
Introduction to Question: And when, in the first Perek of Bechoros (Daf 9a & 9b), in reply to the Gemara's query, in connection with 'A donkey that did not yet have a B'chor, gives birth to two males ...
ורבנן לימא קסברי 'מקצת רחם מקדש, דאי כוליה רחם מקדש, נהי דא"א לצמצם, חציצה מיהא איכא?
Introduction to Question (cont.): Does this mean that the Rabanan hold that part of the womb sanctifies, because if only the entire womb sanctifies, then even though 'I Efshafr Letzamtzem', it would be a Chatzitzah?' ...
אמר רב אשי 'מין במינו אינו חוצץ' ...
Question: Rav Ashi replies 'Miyn be'Miyno Eino Chotzetz' ...
התם הוא דפשיטא לן משום דאיכא מקצת רחם בלא חציצה.
Answer: There the Gemara takes it for granted because in part of the womb there is no Chatzitzah.
ואע"ג דהכא נמי הוי חוץ לאגד בלא חציצה, וקא קפיד רבה ...
Implied Question: And even though here too, outside the Eged there is no Chatzitzah, yet Rabah is particular ...
דלמא לידה שאני -דאורחייהו של תאומים בהכי.
Answer: Perhaps birth is different - since that is normal by the birth of twins.
והא דאשכחן בסוף שתי מדות (מנחות דף צד.) ד'מרבה כל בעלי חוברין לסמיכה ,[ובתנופות אחד מניף ע"י כולם]...
Clarification: And when the Gemara at the end of 'Sh'tei Midos' (Menachos, Daf 94a), which includes requires all the members of the group to perform Semichah, but not to wave the Korban ...
ולא בעי למילף תנופה בק"ו מסמיכה, דלא אפשר...
Clarification (cont.): And when the Gemara at the end of 'Sh'tei Midos' (Menachos, Daf 94a), which requires all the members of the group to perform Semichah on the Korban, but not to wave it ...
דהיכי ניעבד? לינפו כולהו בהדי הדדי, קא הויא חציצה?
Reason: Because what should they do? If they all wave it simultaneously, it is a Chatzitzah ... ?'
אפילו לרבא דאמר הכא 'מין במינו אינו חוצץ' ...
Clarification (concl.): This goes even according to Rava, who holds here 'Miyn be'Miyno Eino Chotzetz' ...
מ"מ פירכא היא.
Reason #1: Since in any event it is a Pircha.
ועוד מידי דלאו אורחיה סברא הוא דחוצץ ...
Reason #2: Moreover, with regards to something that is unusual, it is a S'vara to say that it is Chotzetz ...
כדתנן פ"ב דזבחים (דף טו:) 'על גבי רגל חברו, פסול' .
Source: As the Mishnah states in the second Perek of Zevachim (Daf 15b) ' ... on his friend's foot, it (the Avodah) is Pasul'.
ובפ' הוציאו לו (יומא נח. ושם) מיבעיא ליה לרמי בר חמא 'הניח מזרק [תוך מזרק] וקבל בו את הדם, מהו? מין במינו חוצץ או אינו חוצץ? ... '
Implied Question: And in Perek 'Hotzi'u lo' (Yoma, Daf 58a & 58b) Rami bar Chama asks what the Din will be 'If a Kohen receives the blood in a bowl which is inside another bowl - whether Miyn be'Miyno is Chotzetz or not?' ...
ומסיק דאינו חוצץ, דכתיב "ואת כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש" ' -שנים כלים ושירות אחד... '
Implied Question (cont.): And it concludes that it is not Chotzetz, as the Torah writes "ve'Es Kol K'lei ha'Shareis asher Yeshsrsu bam ba'Kodesh" - two Keilim and one service' ...
והדר מיבעיא ליה 'הניח סיב בתוך המזרק דהוי מין בשאינו מינו, אי חוצץ או אינו חוצץ'?
Implied Question (concl.): And then it asks the same question regarding 'Someone who places the bast of a palm-tree inside a bowl, whether Miyn be'she'Eino Miyno is Chotzetz or not'?'
ואין לדמות כל הדברים.
Answer: One cannot compare all cases, one to the other.
TOSFOS DH D'BA'INA LEKICHAH TAMAH V'LEIKA
תוס' ד"ה דבעינא לקיחה תמה וליכא
(Summary: Tosfos explains why there is no problem of Chatzitzah, and elaborates.)
הכא לא שייך למימר 'דלא ליהוי חציצה' ,כדאמר לעיל ...
Clarification #1: One cannot apply the reason here 'That it should not be a Chatzitzah' as it did above ...
דלעיל איירי כשיאגד בלולב, והכא כשכרך בידו, ובדבר הכרוך בידו לא שייך חציצה.
Reason #1: Because above it spoke where he tied it to the Lulav, whereas here it speaks where he winds it round his hands, and something that is wound around one's hands is not subject to Chatzitzah.
ובסוף מקום שנהגו (פסחים נז. ושם) גבי 'יששכר איש כפר ברקאי דהוה כריך ידיה בשיראי ועביד עבודה' ...
Introduction to Question: And at the end of Makom she'Nahagu (Pesachim, Daf 57a & 57b) where 'Yisachar Ish K'far Barka'i, who wound silks round his hand and performed the Avodah' ...
ופי' בקונטרס 'וחציצה פוסלת בקדשים, דכתיב "ולקח הכהן" ,בעינן שתהא לקיחה בעצמו של כהן' ...
Introduction to Question (cont.): And Rashi explains that Chatzitzah invalidates by Kodshim, as the Pasuk writes "ve'Lakach ha'Kohen", 'It must be taken by the Kohen himself' ...
אע"ג ד'לקיחה על ידי ד"א שמה לקיחה' [לרבא] ...
Question: Even though 'Taking via something else is considered taking', according to Rava ...
ה"מ דרך כבוד ...
Answer #1: That speaks in a respectable manner ...
כדמוכח בסוף פירקין (דף מב.) גבי 'לולב שהוציאו בכלי' דפריך עלה והאמר רבא לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה ...
Proof: As is evident at the end of the Perek (Daf 42a) in connection with 'A Lulav that one takes out in a vessel', and on the Kashya that Rava holds 'Taking via something else is considered taking' ...
ומשני 'הני מילי דרך כבוד, אבל דרך בזיון לא' ...
Proof (cont.): The Gemara replies that that speaks where it is taken in a respectful manner, but not where it is taken in a disrespectful manner.
והשתא נמי אע"ג דכריך ידיה בשיראי, לכבוד עצמו היה עושה, שלא יתלכלכו ידיו בדם האברים ...
Conclusion: And there too, even though he wrapped his hands in silk, he did so for his own Kavod, to prevent his hands from becoming dirty with the blood of the limbs.
'ומבזה קדשי שמים' קרי ליה התם.
Conclusion (cont.): And the Gemara there refers to it as 'treating Kodshim with disrespect'.
אי נמי , דל טעמא דחציצה, נענש משום בזיון קדשים...
Answer #2: Alternatively, Chatzitzah aside, he was punished simply for denegrating Kodshim ...
כדמוכח מבת קול .
Proof: As is evident from the Heavenly Voice that was heard there.
ומיהו לא יתכן פירוש זה, מדמייתי עלה ההיא ד'אזוב שספקו בחוט' .
Refutation: This explanation is not correct however, since the Gemara connects it with 'A hyssop that one lengthened with a string'.
אלא י"ל דאגד הצריך ללולב -שלא יתפרדו המינין שייך ביה חציצה, אבל, הכא סודרא לא בעי לולב.
Reason #2: It must therefore be due to the fact that Chatzitzah applies exclusively by something that is needed to tie the Lulav - to prevent the species from separating, whereas here, the Lulav does not need the cloth.
ומיהו גם זה לא יתכן -דכ"ש דהוה ליה למימר דחוצץ...
Refutation: But this explanation too, is not correct - since (on the contrary) this is all the more reason for it to be a Chatzitzah ...
כדמוכח בעיא דרמי בר חמא דפרק הוציאו לו (יומא דף נח. ושם) ד'הניח מזרק בתוך מזרק' -דבעי למיפשטה מההיא 'דעל גבי רגל חבירו, פסול ...
Proof: As is evident in Perek Hotzi'u lo (Yoma, Daf 58aa & 58b), where, in the case where 'One placed a bowl inside another bowl', the Gemara tries to resolve the She'eilah from 'The Kohen stood on his friend's foot, Pasul' ...
ודחי 'שאני רגל, דלא מבטל ליה' .
Proof (cont.): And it rejects it because 'The foot is different, since he is not Mevatel it'.
וי"ל, דמיירי שעשה מן הסודר כמין בית יד ללולב, ואין שייך כאן חציצה...
Reason #3: It must therefore speak where he made the cloth into a kind of handle for the Lulav, in which case Chatzitzah is not applicable ...
שכל הלולב חוץ מידו ,ואוחזו בבית יד הבולט הנעשה מן הסודר...
Reason #3 (cont.): Since the entire Lulav is outside his hand, and he is holding via the protruding handle which he made from the cloth ...
ודמי לאזוב שספקו בחוט ...
Precedent: And it is similar to the hysopp that he lengthened with a piece of string ...
ולא חשיב ליה רבה לקיחה תמה, ורבא סבר 'שמה לקיחה' .
Conclusion: Which Rabah does not consider a 'Lekichah Tamah', whereas Rava does.
ו'לולב שהוציא בכלי' דסוף פירקין ...
Implied Question: And as for the case of 'A Lulav that one carried out in a K'li', cited at the end of the Perek ...
לא בשאוחז בדופני הכלי ,אלא מניח ידו תחת שוליו, או שאוחז בבית יד של כלי.
Answer: It is not speaking where he is holding the sides of the K'li, but where he places his hand underneath its base, or where he is holding the handle of the K'li (See Mesores ha'Shas).
TOSFOS DH NAFAL MI'SHEFOFERES L'SHOKES
תוס' ד"ה נפל משפופרת לשוקת
(Summary: Tosfos disagrees with Rashbi's explanation, and elaborates.)
פי' בקונטרס 'לשוקת של אבן, שכל מעשה פרה בכלי אבנים' .
Explanation #1: Rashi explains - 'Into a stone trough, since all Ma'aseh Parah was done in stone vessels'.
ואי אפשר לומר כך, דהך שפופרת גופה מקבלת טומאה היא ...
Refutation #1: One cannot say this however, since the tube itself is subject to Tum'ah ...
כדמוכח פרק חומר בקודש ,דאמרינן 'שפופרת שחתכה לחטאת, טמאה, ויטביל' .
Source: As is evident in Perek Chomer ba'Kodesh (Chagigah, 23a), where the Gemara (citing the Mishnah in Parah 5:4) says that 'A tube that one cuts for a Chatas (i.e. the ashes of a Parah Adumah) should be rendered Tamei and then Toveled'.
ובמסכת פרה בדוכתי טובא תנן -שהיו ממלאין חביות לקדש בהן.
Refutation #2: Also in many places in Maseches Parah, the Mishnah records how they would fill barrels to mix (the ashes) in them.
עוד משמע דעדיפי שאר כלים לקדש ...
Refutation #3: Moreover it implies that other Keilim are even preferred for mixing ...
דתנן (פרה פ"ה משנה ה) 'בכל הכלים מקדשים, אפילו בכלי גללים כלי אבנים כלי אדמה...
Source: As the Mishnah states (in Parah, 5:5) 'One can perform the mixing in any vessel, even in vessels made of dung/marble, of stone or of earth ...
דאף על גב דלא חשיבי כלים לטומאה, חשיבי כלי לקידוש- ' וכ"ש שאר כלים.
Source (cont.): Which although they are not considered Keilim regarding Tum'ah, they are considered Keilim regarding the mixing' - and even more so vessels.
ומה שכל מעשיה בכלי אבנים -היינו בשבעת הימים שמפרישין כהן השורף את הפרה ללשכה שעל פני הבירה, ו'לשכת בית אבן' היתה נקראת- כדמפרש בריש יומא (דף ב.)
Explanation #2: And the ruling that all Ma'aseh Parah is performed in stone vessels - pertains specifically to the seven days that one separates the Kohen who burns the cow to the room in front of the Birah which was actually called 'The Lishkas Beis Even' - as the Gemara explains at the beginning of Yoma (Daf 2a).
ועביד משום מעלה [וע"ע תוספות חגיגה כג. ד"ה 'שפופרת' ותוספות יומא ב. ד"ה 'שכל' ותוספות חולין ט: ד"ה טמאה].
Reason: And they did it in order to raise the standard (See also Tosfos Chagigah, Daf 23a DH 'Shefoferes', Tosfos Yoma, 2a DH 'she'Kol' & Tosfos Chulin, 9b DH 'Teme'ah').
37b----------------------------------------37b
TOSFOS DH AMAI V'NASAN AMAR RACHMANA ELA SH'MA MINAH NESINAH AL Y'DEI DAVAR ACHER SH'MAH NESINAH HACHA NAMI LEKICHAH AL Y'DEI DAVAR ACHER SH'MAH LEKICHAH
תוס' ד"ה אמאי ונתן אמר רחמנא אלא שמע מינה נתינה על ידי דבר אחר שמה נתינה הכא נמי לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה
(Summary: Tosfos queries the current text, and cites that of Rashi.)
כך כתוב בכל הספרים.
Text #1: This is the text that appears in all editions.
וקשה, חדא דמה לו לדקדק מנתינה? הא גבי פרה כתיב לשון לקיחה " -ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת" השתא קנסיב על ידי שפופרת דהיינו על ידי דבר אחר?
Question #1: Firstly, why does the Gemara ask from 'Nesinah', seeing as by Parah, the Torah writes a Lashon of 'Lekichah' - "ve'Lakchu La'Tamei me'Afar Sereifas ha'Chatas", and he is now taking it via a tube, which is 'via something else'?
ועוד, "ונתן" קאי א'מים ולא א'אפר? ...
Question #2: And secondly, "ve'Nasan" refers to the water and not to the ashes? ...
כדמוכח בהדיא פרק כל שעה (פסחים דף לד: ושם) דפריך" ונתן" ,אלמא תלושין נינהו; והא מחוברין נינהו? ...
Proof #1: As is clearly evident in Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 34b & 35a) when it asks from "ve'Nasan", which implies that the water is detached 'But it must be attached? ...
כלומר דבעינן "מים חיים אל כלי" .
Proof #1 (cont.): Since the Pasuk says "Mayim Chayim el Keli".
ובפרק שני דסוטה (דף טז: ושם) ובפרק קמא דתמורה (דף יב: ושם) נמי קאמר 'תרי קראי כתיבי- "ונתן עליו" אלמא אפר ברישא ...
Proof #2: Also in the second Perek of Sotah (Daf 16b & 17a), the Gemara ppoints out that there are two Pesukim - 1. "ve'Nasan alav", implying that one first places the ashes ...
דפשטיה דקרא משמע ד"עליו" א'אפר קאי, שנותן המים עליו ...
Proof #2 (cont.): Since the plain P'shat in the Pasuk implies that "alav" refers to the ashes ...
וכתיב "מים חיים אל כלי" ,דמשמע שלא יהא הפסק בין מים לכלי.
Proof #2 (cont.): And 2. "Mayim Chayim el Keli", which implies that there should be nothing between the water and the vessel.
ופרק הערל (יבמות עב: ושם) קאמר 'כתב רחמנא "ולקחו" "ונתן" ,דאפילו שקלי תרי ויהיב חד' -היינו שקלי תרי מאפר ויהיב חד במים.
Proof #3: And in Perek ha'Areil (Yevamos, Daf 72b & 73a) the Gemara says 'The Torah writes "ve'Lakchu" "ve'Nasan", even if two take and one places - that even if two people take the ashes and one places the water.
ומיהו יתכן ד"נתן" א'תרוייהו קאי א'מים ואפר.
Answer #1: It may well be however, that "Nasan" pertains to both - the water and the ashes.
ובקונטרס גריס הכי 'ואמאי, ו"לקחו" "ונתן" אמר רחמנא?
Text #2: Rashi however, has the text 'Why, seeing asds the Torah writes "ve'Lakchu" "ve'Nasan?
אלא שמע מינה לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה.
Text #2 (cont.): This is therefore a proof that 'Taking via something else is called taking'.
TOSFOS DH V'LIGBEHEI L'ESROG V'LIV'RICH
תוס' ד"ה ולגבהיה לאתרוג ולבריך
(Summary: Tosfos queries the Gemara's wording.)
קשה, דהוה ליה למימר 'הואיל ובשיעור' גבוה מכולן ? '
Question: It ought to have said 'Since its Shi'ur is taller than all of them'?
TOSFOS DH B'HODU LA'HASH-M TECHILAH V'SOF
תוס' ד"ה בהודו להשם תחלה וסוף
(Summary: Tosfos clarifies at which points one shakes the Lulav.)
"הודו" שבתחלת הפרק ו"הודו" בסוף הלל -מן "הודו" עד סוף ההלל חדא פרשה היא במנין פרשיות של ספר תהלים; כך פירש בקונטרס.
Explanation #1: "Hodu" at the beginning of the Perek and "Hodu" at the end of Hallel - From "Hodu" until the end of Hallel is all one chapter, of the chapters of Tehilim (Rashi).
ויש מפרשים 'תחלת -הפסוק ו'סוף הפסוק' ...
Refuted Explanation: Some commentaries explain 'The beginning of the Pasuk and the end of the Pasuk' ...
ולאו מילתא היא אלא ב"הודו" מנענע פעם אחד.
Refutation: But this is wrong, since one only shakes once in "Hodu" ...
וכן ב"אנא ה' הושיעה נא" כבית הלל, ולא ב"אנא ה' הצליחה נא" כבית שמאי.
Explanation #1 (cont.): And the same applies to "Ana Hash-m Hoshi'ah Na" like Beis Hillel, but not by "Ana Hash-m Hatzlichah Na" like Beis Shamai.
וטעמא דבית הלל -אע"פ שאין "אנא ה' הושיעה נא" תחלת הפרק ולא סוף הפרק ,מנענעים ...
Implied Question: Beis Hillel's reason, despite the fact that "Ana Hash-m Hoshi'ah Na" is neither the beginning of the Perek nor the end, one shakes there ...
משום דכתיב (דה"א טז) "אז ירננו עצי היער, מלפני ה' כי בא לשפוט את הארץ" ,וכתיב בתריה "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" ...
Answer: Because the Pasuk in Divrei ha'Yamim (16) writes "Az Yeran'nu Atzei ha'Ya'ar, mi'Lifnei Hash-m ki Va Lish'pot ha'Aretz" (See Hagahos ve'Tziyunim), after which it writes "Hodu la'Hashem ki Tov, ki Le'olam Chasdo" ...
וכתיב נמי בתריה "ואמרו הושיענו אלהי ישענו" -והיינו "ירננו" שמנענעים את הלולב ומשבחין ב"הודו" וב"אנא ה' הושיעה נא."
Answer (cont.): And "ve'Imru Hoshi'einu Elokei Yish'einu" - "Yeran'nu" (they will jubilate) in that one will shake the Lulav and praise Hash-m with "Hodu" and with "Ana Hash-m Hoshi'ah Na."
ועכשיו שנהגו ששליח צבור אומר "יאמר נא ישראל" והצבור עונין "הודו," כן ב"יאמרו נא בית אהרן" ,וכן ב"יאמרו נא יראי ה' "הצבור מנענעים על כל "הודו" ו"הודו" שעונין...
Current Minhag #1: Nowadays, when the Minhag is that the Shatz says "Yomar Na Yisrael" and the Tzaibur answer "Hodu", and likewise by "Yomru Na Beis Aharon: and by "Yomru Na Yir'ei Hash-m", the Tzibur shake by each "Hodu" that they respond ...
אבל שליח צבור לא ינענע.
Current Minhag #1 (cont.): But the Shatz does not shake.
וי"מ, דאף שליח צבור מנענע אגב ציבורא שעונין בכל פעם ופעם "הודו" ומנענעין ,מנענע נמי שליח צבור ב"יאמר נא" וב"יאמרו נא" .
Current Minhag #2: Other commentaries however, maintain that the Shatz shakes together with the Tzibur who are answering, each time they respond "Hodu" and shake, and he therefore shakes by "Yomar Na" and "Yomru Na", as well.
ובשעת ברכה לא מצינו אם חייב לנענע בתחלת נטילה...
She'eilah: When reciting the B'rachah we do not find an explicit ruling as to whether one is Chayav to shake when one takes it ...
אלא מדאמרינן בפירקין (דף מב.) 'קטן היודע לנענע, חייב בלולב' -משמע דמנענע בתחלת הברכה אע"פ שאינו יודע לקרות הלל .
Proof #1: However, since the Gemara says later in the Perek (42a) 'A Katan who knows how to shake, is Chayav to take the Lulav' - it implies that he shakes it when reciting the B'rachah even though he doesn't yet know how to recite Hallel.
ועוד, מדתניא במסכת ברכות בסוף תפלת השחר (דף ל. ושם) 'הקדים לצאת לדרך, מביאין לו שופר ותוקע, לולב ומנענע, מגילה וקורא בה' ...,
Proof #2: Moreover, since the Beraisa in at the end of 'Tefilas ha'Shachar (Maseches B'rachos, Daf 30a & 30b) rrules that 'If someone sets out early on a journey, one brings him a Shofar to blow, a Lulav to shake or a Megilah to read'
משמע דמנענע בלא הלל.
Proof #2 (cont.): It implies that one shakes Lulav even when not reciting Hallel,
TOSFOS DH K'DEI L'ATZOR RUCHOS RA'OS
תוס' ד"ה כדי לעצור רוחות רעות
(Summary: Tosfos discusses the significance of the way the Lulav is shaken and whather the three in each direction is one way or two ways.)
בפרק כל המנחות באות מצה (מנחות סב. ושם) חשיב כל הטעונין תנופה ...
Introduction to Chidush: The Gemara, in Perek Kol ha'Menachos Ba'os Matzah (Menachos, Daf 62a & 62b) lists all the cases that require waving ...
ושמא לא בכל תנופות עושין כן אלא דוקא בתנופת שתי הלחם דעצרת, וכן ללולב ...
Chidush: And possibly, it is not all the cases that need to be waved in this way - only those of the Two Loaves of Shavu'os, and of the Lulav ...
משום דאמרינן פ"ק דר"ה (דף טז.) ד'גזר דין נחתם בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג על המים ...
Reason: Because the Gemara in the first Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 16a) states that the final (annual) decree is sealed on Pesach on the produce, on Shavu'os on the fruit of the tree and on Sukos, on the water supply ...
ולכך הנענוע שבלולב יש בו הולכה והבאה.
Conclusion: And that explains why the shaking of the Lulav requires away from oneself and back.
ובערוך פירש בערך 'נע' [דאיתא בירושלמי תנא] 'צריך לנענע ג' פעמים על כל דבר ודבר... '
Clarification: The Aruch, on the word 'Na', cites the Yerushalmi which learns that one is required to shake three times on each word ...
בעי ר' זירא 'הכין חד והכין חד, או דלמא הכין והכין חד ... ?
Yerushalmi, She'eilah #1: Rebbi Zeira then asks 'Whether it is one this way and one that way, or whether they are both considered one' ...
פי' כבר אמרת צריך נענוע ג' פעמים ,ובעי ר' זירא הולכה פעם אחת והבאה פעם אחת, או הולכה והבאה פעם אחת נחשבים ,וצריך להוליך ולהביא שלשה פעמים?
Interpretation: What he means is that, regarding the three times the Gemara requires, is moving it away considered one and moving it back another, or whether moving it away and back are considered one, in which one needs to shake it away and back three times?
'תמן תנינן בנדה פרק האשה (דף סב.) גבי שבעה סמנין; - 'מעבירין על הכתם- וצריך לכסכס שלש פעמים על כל אחד' ...
Yerushalmi, Introduction to She'eilah #2: And he asks the same She'eilah in connection with the Beraisa in Nidah (Perek ha'Ishah, Daf 62a) Seven dyes remove a bloodstain: 'And one needs to rub three times with each one' ...
רבי זעירא בעי 'הכין חד והכין חד, או הכין והכין חד' ? ולא אפשיט.
Yerushalmi, She'eilah #2: Rebbi Ze'ira asks 'Whether it is one this way and one that way, or whether they are both considered one?', and the She'eilah remains unresolved.
וכיון דלא אפשיט ,עבדינן לחומרא -שלש פעמים לכל אחד ואחד' ע"כ לשונו.
Halachah: Since it remains unresolved, we go Lechumra - three times for each one' (Yerushalmi).
וההיא בעיא דהתם איתא נמי בש"ס דידן בנדה פ' האשה (דף סג.) דבעי ר' ירמיה 'אמטויי ואתויי חד ,או דלמא אמטויי חד ואתויי חד? '
Bavli: In fact, the Bavli asks the same Sheilah there (in Nidah, Perek ha'Ishah (Daf 63a), where Rebbi Yirmiyah asks 'Whether away and back is considered one, or whether away is one and back is another?'
ודכוותה פ' ואלו מנחות (דף עו.) גבי 'שלש מאות שיפה, וחמש מאות בעיטה' ...
Bavli (cont.): And similarly in Perek Eilu Menachos (Daf 76a) in connection with 'Three hundred rubbings and five hundred beatings' ...
דבעי ר' ירמיה 'מטויי ואתויי חד,או דלמא אמטויי חד ואתויי חד' ?
Bavli (concl.): And Rebbi Yirmiyah asks 'Whether away and back is considered one, or whether away is one and back is another?'