TOSFOS DH NITLAH BUCHNASO (continued from previous Daf)
תוס' ד"ה נטלה בוכנתו
(Summary: Tosfos cites Rashi's second definition of 'Buchna' and elaborates on the difference between Buchna and Ukatz.)
ובשם רבו רבינו יצחק הלוי פירש ד'פטמתו' ו'עוקצו' שניהם בזנב ...
Explanation #2: And in the name of his Rebe, Rabeinu Yitzchak ha'Levi, Rashi explains that both the Pitum and the Ukatz are situated at the bottom (of the Esrog) ...
'עוקצו' -שניטל העץ מה שחוץ לגומא שבאתרוג, כשר; 'פטמתו' -שנתלש העוקץ מתוך האתרוג וחסרו, לפיכך פסול ...
Explanation #2 (cont.): 'Uktzo' - if the wood that protrudes outside the hole of the Esrog, it is Kasher, 'Pitmaso' - where the Ukatz has been removed from inside the Esrog, rendering it Chaser, it is Pasul.
והיינו דתני ר' יצחק בן אלעזר 'נטלה בוכנתו' ' -מה שנכנס בתוך האתרוג, כבוכנא הנכנס ומכה באסיתא' .
Explanation #2 (concl.): And that is what Rabeinu Yitzchak is referring to when he explains 'Nitlah Pitmaso' - 'That enters into the Esrog, like a pestle that goes into the mortar and bangs it'.
והקשה בקונטרס על זה -שלא מצינו בכל מקום פיטמא עוקץ?
Question: Rashi queries this in that we we never find the Pitum and the Ukatz in the same location?
ור"ת מפרש שמצינו עוקץ ופיטמא במקום אחד בסוף פ' יוצא דופן (נדה דף מז. ושם) גבי סימני בוגרת ...
Answer: Rabein u Tam however, points out that we do find them in one place at the end of Perek Yotzei Dofen (Nidah, Daf 47a & 47b) in connection with the Simanim of a Bogeres ...
דתנן 'בן עזאי אומר "משתשחיר פטמתו;" רבי יוסי אומר "כדי שיהא נותן ידו על העוקץ והוא שוקע, ושוהה לחזור" ... '
Answer (cont.): Where the Mishnah, citing ben Azai, states 'When the Pitom turns black', and Rebbi Yossi says 'When one places a hand on the Ukatz and it sinks into the skin where it remains a little before before returning' ...
ד'עוקץ' הוא חודו של דד שהתינוק מכניס לתוך פיו, ו'פיטמא' הוא הבשר שתחת העוקץ שמשחיר סביב.
Answer (cont.): The 'Ukatz' is the point of the breast (the nipple) which the baby takes into its mouth, and the 'Pitma' is the skin that surrounds it that turns black.
וקצת היה נראה מדמזכיר כאן גבי אתרוג 'פטמתו ועוקצו וחוטמו' ,וכן נמי התם גבי דדי אשה - משמע ששלשה במקום אחד לצד ראשו של אתרוג...
Support : The fact that the Gemara mentions the three - 'Pitmaso, Uktzo and Chotmo' both here in connection with Esrog and there in connection with a woman's breasts suggests that all three are in the same location at the top of the Esrog.
'ד'עוקץ' ' -פעמים שיוצא מחודו שבראשו כמין עוקץ בולט וקשה כעץ, ולכך קרי ליה 'עוקץ' .
Definition: - The 'Ukatz': Sometimes there grows at the tip of the stalk a sort of a thorn that protrudes and is as hard as wood, which is why it is called 'Ukatz'.
ו'נטלה פטמתו' ' -דהיינו בוכנתו, היינו שנתלש אותו עוקץ ממקום חיבורו ונשאר כמין גומא בראש האתרוג' .
Definition (cont.): And 'Nitlah Pitmaso' refers to its 'pestle', meaning that it has been removed from where it is joined (to the Esrog), leaving a sort of hole at the top of the Esrog.
ובפרק יוצא דופן (ג"ז שם) פירש בקונטרס 'חוטמו ספק' ...
Definition (cont.): In Perek Yotzei Dofen (Ibid.) Rashi explains that 'Chotmo' is a Safek (i.e. he is not sure exactly what it is) ...
וכאן פירש 'בחוטמו' )' -אפילו במשהו הנראה( בעובי גובהו שמשפע ויורד לצד ראשו' .
Definition (concl.): Whereas here (35b DH 'u've'Chotmo'), he explains "On its nose' - 'on its highest point, from where it slopes towards its top'.
ובירושלמי אמר 'נטלה פטמתו' ' ,תמן אמרי "שושנתו" ' -משמע שהוא לצד ראשו כעין פרח שושן.
Yerushalmi: The Yerushalmi explains 'Nitlah Pitmaso' - 'There they said "Its flower" ' - implying that it is a sort blossom of a flower towards the top of the Esrog.
ובערוך פירש בשם ר"ח 'נטלה פטמתו' ' -נראין הדברים שהוא דד של חוטם כמין פיטמא של דד, כדתנן (עוקצין פ"ב מ"ג) "פיטמא של רימון " ... '
Aruch: The Aruch in the name of Rabeinu Chananel explains 'Nitlah Pitmaso' - 'It seems that it is the nipple of its nose, that resembles the Pitom of a breast, as we learned in Uktzin (2:3) "The Pitom of a pomegranate" '.
אבל [הא] דאמר רבי יצחק 'נטלה בוכנתו' -הוא קצה העץ הנתון באתרוג...
Aruch (cont.): But when Rebbi Yitzchak says 'Nitlah Buchnaso' - he is referring to the end of the wood that is placed in the Esrog (at the bottom) ...
כאותו דשחיטת חולין (דף מב:) "האי (בוכנא) דאטמא דשף מדוכתיה, טריפה" ...
Precedent: As the Gemara says in Shechitas Chulin (Daf 42b) "That Buka (Buchna - Rashi & Aruch) of the flank that moved from its place (became dislocated), is T'reifah" '.
מתוך פירושו משמע ד'פטמתו' ו'בוכנתו' תרי מיני נינהו, זה בעוקץ וזה בראשו ...
Clarification: From his explanation it appears that 'Pitmaso' and 'Buchnaso' are two different things, one at the bottom of the Esrog and one at the top ...
ולא בא ר' יצחק בר אלעזר לפרש אלא להוסיף על המשנה.
Clarification (cont.): In which case Rebi Yitzchak bar Elazar is not coming to explain (the Mishnah), but rather to add to it.
ובשם רבינו גרשום מאור הגולה פירש בערוך כפירוש רבינו יצחק בר יהודה הלוי.
Rabeinu Gershom: Whereas Rabeinu Gershom Me'or ha'Golah, cited in the Aruch, explains learns like Rabeinu Yitzchak bar Yehudah ha'Levi.
TOSFOS DH HA B'CHULAH HA B'MIKTZASAH
תוס' ד"ה הא בכולה הא במקצתה
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)
פי' בקונטרס 'במקצתה' -פסול, דמיחזי כמנומר.
Opinion #1: Rashi explains that 'Part of it' - it is Pasul, since it looks blotched.
ורבינו חננאל פי' איפכא- 'בכולה' -פסול ...
Opinion #2: Rabeinu Chananel however, learns the opposite - that 'All of it' - it is Pasul ...
דלטריפות מדמי לה בשמעתין ,וגבי טריפות אשכחן בפרק אלו טרפות (חולין דף נה:) 'הגלודה טריפה' ;ואם נשתייר בה כסלע, כשרה, דהדרא בריא' .
Reason: Since the Gemara compares it to Treifus, and regarding Treifus, the Gemara says in Perek Eilu T'reifos (Chulin, Daf 55b) 'A G'ludah (an animal that is skinned) is T'reifah;But if the size of a Sela remains, it is Kasher, since it will subsequently heal'.
וכן מוכח מדפריך 'אי נקלף, תנינא? - 'כלומר אם סימן טריפה דקא אמרינן היינו נקלף, דסימן טריפה הוא הגלודה, תנינא במתני' שהוא פסול באתרוג...
Proof: And this is evident, from the Gemara's question 'If it is peeled, we learned it in the Mishnah?' - meaning that if the sign of T'reifah that is referred to is that of 'G'ludah', we already learned in the Mishnah that it is Pasul by an Esrog ...
משמע בהדיא דכעין טרפה, מיפסיל.
Proof (cont.): This clearly implies that it is Pasul if it resembles a T'reifah.
TOSFOS DH I NISDAK TENINA
תוס' ד"ה אי נסדק תנינא
(Summary: Tosfos clarifies the Kashya 'Tenina, regarding 'Nisdak' and 'Nikav'.)
שהוא כעין טרפות בגרגרת שנסדקה כולה, שלא נשתייר בה חוליא למעלה וחוליא למטה...
Clarification: That it is similar to the T'reifus of the wind-pipe that is completely split, that not a single vertebra at either end remains intact (Chulin 45a) ...
'תנינא' -במתני' 'נסדק פסול' -ובכי האי גוונא שנסדק על פני כולה...
Nisdak: 'Tenina' - in our Mishnah 'Nisdak Pasul' - in the same way, in that it has split along the entire length ...
אי 'ניקב' ,שגם הוא סימן טריפה -כמו 'ניקב קרום של מוח .
Nikav: And if Rava's She'eilah concerns 'Nikav', which is also a Siman of T'reifus - such as where the membrane of the brain is holed (Ibid. 42a).
והשתא הא דפריך עלה 'תנינא? 'לא הוי כעין אחריני, אלא כלומר 'תנינא' -שהוא כשר גבי אתרוג, כדקתני מתני' 'ניקב ולא חסר, כשר' ,ומכל מקום ,אע"ג דלענין טרפות אסור ...
Implied Question: In which case the Gemara's Kashya 'Tenina' is not like all the other cases, but 'We have learned' - that it is Kasher by Esrog, as the Mishnah states 'Nikav ve'Lo Chaser, Kasher' - in any case, even though regarding T'reifus it is forbidden ...
התם הוא משום דקרום לחודיה קאי, אבל הכא כוליה אתרוג חיבור הוא, ודמי לניקב הלב ולא לבית חללו.
Answer: That is because the membrane is a separate entity, whereas here the entire Esrog is joined, and it is therefore comparable to a hole in the heart that has not pierced through to the heart's cavity.
ויתכן דגבי אתרוג נמי אם ניקב עד חדרי הזרע שהגרעינין לתוכן, פסול, אע"ג שלא חסר...
Alternative Explanation: It may also will be that by Esrog too, if it is holed through to the chambers of the seeds, in which the pits are housed, it is Pasul even if the Esrog is not Chaser ...
ולעיל דבעי נקב מפולש...
Implied Question: And when the Gemara earlier required a hole all the way through (Mefulash) ...
היינו שלא כנגד אותן חדרים...
Answer #1: It is referring to a location that does not correspond to those chambers ...
ואם ניקב עד שם, בכלל מפולש הוא -דאותן חדרים במקום סימפונות דריאה קיימי...
Answer #1 (cont.): But if the hole penetrates as far as them, it is included in 'Mefulash' - since those chambers are equivalent to the Simponos (air-tubes) of the lungs.
כדמוכח שמעתין -דבעי ליה למיפסל 'נשפכה כקיתון' 'משום דלא קיימי סימפונהא' .
Proof: As is evident in our Sugya - where it wants to declare Pasul an Esrog 'that pours like a jar', since its Simponos are no longer intact'.
ואי הוה מפרשי דמתניתין דקתני 'ניקב וחסר כל שהוא פסול' תרי מילי נינהו, הוה ניחא טפי...
Answer #2: Now if we were to explain the Mishnah, which states 'Nikav ve'Chaser Kol Shehu, Pasul' as two independent rulings, it would be preferable ...
דהוי תנינא דומיא דאחריני ...
Answer #2 (cont.): Because then 'Tenina' would be equivalent to the other cases ...
כלומר ניקב נקב מפולש או לבית הסימפונות או חסר כל שהוא בלא מפולש.
Answer #2 (concl.): In that it would then be saying that If it became holed either all the way through or to the Simponos or if it was Chaser even a Kol Shehu without being Mefulash.
אבל אי אפשר לומר כן -דמשמע דחדא מלתא היא...
Refutation: However it is not possible to learn like that, because it implies that it is all one case ...
מדקתני סיפא 'ניקב ולא חסר, כשר. '
Proof: Since the Seifa states 'Nikav ve'Lo Chaser ... Kasher'.
TOSFOS DH ESROG K'KADUR PASUL
תוס' ד"ה אתרוג ככדור פסול
(Summary: Tosfos defines 'Kadur' and cites an alternative text.)
כלומר -עשוי כמין כדור של עור שמשחקות הבנות בו ...
Definition: Meaning that it graws in the shape of a ball with which girls tend to play with ...
כדדרשינן (בפסיקתא רבתי) "דברי חכמים כדרבונות" - 'ככדור של בנות שזורקות זו לזו- כך דברי תורה נזרקין מפה אל פה' -פלוט"א בלע"ז ...
Source: As the Pesikta Rabasi (Perek 2; See also Mesores ha'Shas) Darshens on the Pasuk "Divrei Chachamim ke'Dorbanos" - like a Kadur (a ball) that girls throw to one another - So too, are the words of Torah 'thrown from one mouth to another' - ('P'luto' in old French).
כי ההיא ד'הכדור והאימום' דסוף ארבע מיתות (סנהדרין דף סח. ושם).
Precedent: Like the case cited at the end of 'Arba Misos' (Sanhedrin, Daf 68a & 68b) - 'ha'Kadur ve'ha'Eimum (the leather shoe-form)'
ואית דגרס 'כדוד' בדל"ת ...
Alternative text: Some texts read 'Kadud' with a 'Daled' ...
והיינו עשוי כמין דוד ועגול כקדרה [וע"ע תוס' סנהדרין כו. ד"ה כדור, ותוס' חולין סד. ד"ה כודרת].
Clarification: Which means that it is shaped like a round pot (See also Tosfos, Sanhedrin 26a DH 'Kadur' & Tosfos, Chulin 64a, D.H. 'Koderes'.)
TOSFOS DH ESROG HA'BOSER
תוס' ד"ה אתרוג הבוסר
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi, reiterating what he wrote at the beginning of the Perek.)
פי' בקונטרס קטן כפול הלבן.
Clarification: Rashi explains 'Small as a white bean'.
ולא יתכן, כדפרישית בריש פירקין (דף לא:) א'ההיא ד'שיעור אתרוג' דמייתינן התם.
Refutation: But this is not correct, as Tosfos explained at the beginning of the Perek (Daf 31b DH 'Shi'ur'), in connection with the 'Shi'ur of an Esrog' that is discussed in the Sugya there.
36b----------------------------------------36b
TOSFOS DH MEKURZALOS
תוס' ד"ה מקורזלות
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's definition of 'Avanim Mekurzalos'.)
פי' בקונטרס 'פיקוד"ש בלע"ז ,חדודות, וטובות לקנח' .
Explanation #1: Rashi translates Mekurzalos as 'becudes' - sharp, and good for cleaning oneself'.
ולא משמע כן פרק אלו עוברין (פסחים דף מז.) גבי 'יש חורש תלם אחד' ,דפריך 'ואי אמרינן 'הואיל' ,א'חרישה לא ליחייב -הואיל וחזי לכסות בו דם צפור '? ומשני 'באבנים מקורזלות' .
Introduction to Refutation: This is not implied however, in Perek Eilu Ovrin (Pesachim, Daf 47a), in connection with 'It is possible to plow one furrow ... ', where, in answer to the Gemara's Kashya 'If we hold of "Ho'il", he ought not to be Chayav for plowing, seeing as it is fit to cover a bird's blood?', the Gemara replies that it speaking about Avanim Mekurzalos.
ומה שייך להזכיר שם אבנים חדודות ?
Refutation: Now what is the point of mentioning sharp stones there?
ומפרש רבינו תם ד'מקורזלות' היינו [רכות], דחזו לחרישה ולזריעה.
Explanation #2: Rabeinu Tam therefore translates 'Mekurzalos' as 'soft (stones)', which are fit for plowing and planting.
וכן יסד הפייט 'אשישת שלוחתו בקטב תלה, אשישות להניץ בתיחוח קירזולה.
Support: And this is borne out by the Piyut 'Ashishas Sheluchaso be'Ketev Talah, Ashishos Lehanitz be'Tichu'ach Kirzulah'.
TOSFOS DH B'SHABOS SHALOSH AVANIM MEKURAZALOS MUTAR L'HACHNIS L'BEIS HA'KISEI
תוס' ד"ה בשבת שלש אבנים מקורזלות מותר להכניס לבית הכסא
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation and elaborates.)
בתוך ד' אמות. ובית הכסא בשדה ואינו מוקף מחיצות, ואין כאן אלא טלטול דרבנן- ומשום כבוד הבריות לא גזור )כך פי' בקונטרס. (
Rashi: Within four Amos. The 'bathroom' is in the open field is not surrounded by walls, so that it is only a matter of carrying mi'de'Rabanan (Muktzah) - on which they did not decree, on account of Kavod ha'Beriyos (Rashi).
ומדקאמר 'להכניס' משמע דאיכא מחיצות, ולשון 'בית' הכסא משמע בית.
Refutation #1 & #2: Since the Tana says 'Lehachnis' however, it implies that there are walls; moreover the Lashon 'Beis ha'Kisei' suggests that too.
וכן משמע פ"ק דתמיד (דף כז:) דאמר 'רב ספרא הוה יתיב בבית הכסא; אתא ר' אבא נחר ליה... '
Refutation #3: And so it is implied in the first Perek of Tamid (Daf 27b) which cites the episode where 'Rav Safra was sitting in the bathroom, and Rebbi Aba came and coughed' ...
ובפרק כהן גדול (סנהדרין יט.) 'שיהו נשים מספרות בבית הכסא משום יחוד' -משמע דמקום צנוע היה ומוקף מחיצות, ואין רואין העומדים בחוץ ...
Refutation #4: And also in Perek Kohen Gadol (Sanhedrin, Daf 19a) - 'That women should talk in the Beis ha'Kisei' to avoid Yichud' (with men) - it implies that it was a sheltered location, surrounded by walls, from which one could not see people standing outside ...
ואפ"ה התירו להכניס, ואע"ג דמכניס מכרמלית לרשות היחיד.
Conclusion: Yet they permitted bringing the stones inside, even though it meant carrying from a Karm'lis into a R'shus ha'Yachid.
ותדע, דהא איסור טלטול מוקצה חמור מאיסור כרמלית...
Proof: And as proof, the Isur of Muktzah is more stringent than that of Karm'lis ...
שלא התירו טלטול במת אלא ע"י ככר או תינוק, כדמוכח פרק במה מדליקין (שבת דף ל:) ובפרק נוטל (שם דף קמב:) ...
Proof (cont.): Since although they did not permit Muktzah by a Meis, via a loaf of bread or a baby, as is evident in Perek Bameh Malikin (Shabbos, Daf 30b) and in Perek Noteil (Ibid., Daf 142b) ...
ואיסור כרמלית אשכחן דשרי במת- בשילהי המצניע (שם דף צד:) ב'ההוא שיכבא דשרא להו רב נחמן לאפוקיה לכרמלית משום כבוד הבריו' ...
Proof (concl.): We see that they did permit Karm'lis by a Meis - in Perek ha'Matzni'a (Ibid., Daf 94b) in the case of the Meis, which Rav Nachman permitted to carry into a Karm'lis due to Kavod ha'Beriyos.
וגבי בית הכסא דהתירו טלטול אבנים משום כבוד הבריות, כ"ש דהתירו ארבע אמות בכרמלית או להכניס מכרמלית לרשות היחיד ומרשות היחיד לכרמלית.
Conclusion: Consequently, with regard to the Beis ha'Kisei, if they permitted moving stones due to Kavod ha'Beriyos, how much more so will they permit four Amos in a Karm'lis, or bringing from a Karm'lis into a R'shus ha'Yachid or vice-versa.
ומיהו לדידן דיש לנו בית הכסא קבוע בבנין, אסור...
Nowadays: Regarding ourselves however, it is Asur, since we have designateed bathrooms in the house ...
כדמוכח בשילהי המוציא יין (שם דף פא: ושם) ד'שרי רב חסדא להעלותו אחריו לגג' .ומקשה ליה רבינא מהא דאסרינן לעיל מיניה ליטול קיסם משלפניו לחצות בו שיניו ?
Source: As is evident in Perek ha'Motzi Yayin (Ibid., Daf 81b & 82a), where Rav Chisda permitted bringing up to the roof; and, in answer to Ravina's query from the Isur mentioned earlier (See ha'Gahos ve'Tziyunim) for someone to take a splinter lying in front of him, to pick his teeth ...
ומשני התם אדם קובע מקום לסעודה, הכא אין אדם קובע מקום לבית הכסא ...
Source (concl.): The Gemara answers that, whereas a person designates a location for his Se'udah, he does not designate a location for a bathroom ...
משמע דהיכא דקבע, אסור.
Source (concl.): Implying that where he designates a location, it is Asur.
ואע"פ שפי' שם בקונטרס דהא דבעי למיסר בגג משום טירחא יתירא בהעלאה לגג ...
Question: And even though Rashi there attributes the Gemara's attempt to forbid 'on the roof' to the excessive Tircha (bother) involved in carrying the stones up to the roof ...
לא משמע כן...
Answer: This does not seem to be the reason ...
דא"כ, כי מקשה ליה רבינא מהא דאסרינן קיסם משלפניו לחצות בו שיניו ,תיקשי ליה כולה שמעתתא דהתם דשרי לטלטל אבנים מקורזלות?
Proof: Because, if it was, when Ravina asks from the fact that the Gemara forbids taking a splinter to pick his teeth, he should have queried the entire Sugya there, which permits moving Avanim Mekurzalos?
אלא לפי שהיה יכול להעלותן לגג מערב שבת הוה בעי למיסר כיון דאפשר להזמינן...
Source (cont.): But it is because he could have brought them up to the roof on Erev Shabbos that the Gemara wanted to forbid it, since it was possible to prepare them beforehand.
ומסיק דשרי משום ד'אין אדם קובע מקום' .
Source (concl.): And the Gemara concludes that 'It is permitted because one does not tend to designate a location'.
והא דאמר ר' ינאי התם 'אם יש לו מקום קבוע לבית הכסא, מלא היד' ...
Implied Question: And when Rebbi Yanai there says that 'If one has a fixed location for a bathroom, the Shi'ur is one handful' ...
התם בשדות איירי דמקום רחוק הוא וטורח להזמין מערב שבת ...
Answer: That speaks in a field, which is far away and it is a big Tircha to prepare them on Erev Shabbos ...
אבל לדידן דיש לן מקום קבוע בבית, אסור אלא אם כן הזמין.
Answer (cont.): But for us, ,who have a designated place in the house, it is forbidden, unless one prepares them in advance.
ושמא כיון דנפישי בני הבית דהוו שקלי להו, לא אפשר, ושרי.
Alternatively: It is also possible that, since one has a large family, who take the stones, it is not possible to prepare them, and it is therefore permitted anyway.
TOSFOS DH D'SIV V'IKRA D'DIKLA
תוס' ד"ה דסיב ועיקרא דדיקלא
(Summary: Tosfos queries a Rashi in Pesachim.)
מכאן קשה לפי' הקונטרס דפ' כל שעה (פסחים דף לט.) דתנן 'אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח' - וקחשיב 'חרחבינא' ...
Introduction to Question: This poses a Kashya on Rashi in Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 39a), which includes 'Charchevina' among the species with which one can be Yotzei Maror on Pesach ...
ומפרש בגמרא 'אצוותא דדיקלא' -ופי' שם בקונטרס 'סיב הדקל שגדל סביב הדקל' ...
Introduction to Question: The Gemara defines this as 'Atzvasa de'Dikla' - which Rashi translates as 'The Siv (bast) of the palm-tree that grows round it' ...
והכא משמע שהוא מין אילן, ובהדיא אמרינן התם 'מה מצה מין זרעים'אף מרור מין זרעים ? '
Question: Which the Sugya here implies is a kind of tree, whereas the Gemara there specifically states 'Just as Matzah is a species of seed, so too is Maror a species of seed'?
TOSFOS DH REBI YEHUDAH OMER EIN SUKAH NOHEGES ELA B'ARBA'AS MIYNIM SHE'BE'LULAV
תוס' ד"ה רבי יהודה אומר אין סוכה נוהגת אלא בארבעת מינין שבלולב
(Summary: Tosfos clarifies Rebbi Yehudah's opinion, and goes on to reconcile two Sugyos in the first Perek with this Sugya.)
ולית ליה הא דדרשינן בפ"ק (דף יב.) "באספך מגרנך ומיקבך," 'בפסול ת גורן ויקב הכתוב מדבר' .
Clarification: He does not hold of the D'rashah cited in the first Perek (Daf 12a) that "be'Osp'cha mi'Gorn'cha u'mi'Yikvecha" is referring to the waste of the granary and the barn'.
ומ"מ מודה דאין מסככין בדבר המקבל טומאה, אפילו מארבעת המינים ...
Clarification (cont.): Nevertheless, he concedes that one cannot make S'chach from something that is subject to Tum'ah, even if it is from the four species ...
כגון שעשה מהם כלי או פירות דקל .
The Case: Where he manufactured a vessel out of them, or if they comprised dates of a palm-tree.
דבעינן דומיא דאד -למ"ד 'ענני כבוד היו' ...
Source: Because it needs to be akin to a vapor - according to the opinion that 'The Succos were Clouds of Glory' ...
ולמאן דאמר 'סוכות ממש עשו להם' ,ילפי 'מדאיתקש סוכה לחגיגה' ...
Source (cont.): Whereas according to the opinion that they made themselves actual huts', we learn it from the Torah's comparison of a Succah to Chagigah ...
דלא שייך לאקשויי 'אי מה חגיגה בעלי חיים'? ...
Refuted Question: And one cannot ask on this that 'Chagigah consists of creatures that have life?' ...
מאחר דלא מכשירין אלא מארבעת המינים.
Refutation: Since Rebbi Yehudah only permits the four species.
והא דאיפליגו ר"מ ור' יהודה בפ"ק (דף יד:) 'בנסרים שאין בהם ד' , 'וקתני 'ומודה ר"מ דאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר, שמניח פסל אחד ביניהן... '
Introduction to Question: And when in the first Perek (Daf 14b) Rebbi Meir and Rebbi Yehudah argue over planks that are less than four Tefachim wide, and where the Tana says 'Rebbi Meir concedes that if there is the width of a plank space between one plank and the other , one fills the space with 'Pesel' ...
דמשמע 'פסל' לשון פסולת הגורן ויקב, כדפירש שם בקונטרס ...
Introduction to Question (cont.): Which appears to mean the waste (Pesoles) of the barn, as Rashi explains there ...
וקאמר דמודה לרבי יהודה... ?
Question: And the Tana says that he (Rebbi Meir) concedes to Rebbi Yehudah? ...
לא בשביל שיכשיר רבי יהודה בפסולת גורן ויקב.
Answer #1: It does not mean that Rebbi Yehudah permits the Pesoles of the barn and the wine-press.
אי נמי, מה שגזר ופסל מן האילן קרי ליה 'פסל. '
Answer #2: Alternatively, he calls 'Pesel' what one cuts off from the tree.
TOSFOS DH KOL DIN SHE'ATAH DAN TECHILASO L'HACHMIR V'SOFO L'HAKEIL EINO DIN
תוס' ד"ה כל דין שאתה דן תחילתו להחמיר וסופו להקל אינו דין
(Summary: Tosfos cites a precedent for this Machlokes.)
כי האי גוונא פליגי פרק כל שעה (פסחים דף כז: ושם) דר' יהודה אומר 'אין ביעור חמץ אלא שריפה' -ק"ו מנותר שאינו בבל יראה ...
Precedent: In similar vein they argue in Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 27b & 28a), where Rebbi Yehudah says that Biy'ur Chametz is confined to burning - Kal va'Chomer from Nosar, which is not subject to 'Bal Yera'eh' ...
ומהדרי ליה רבנן שאותו דין 'תחילתו להחמיר וסופו להקל' -אם לא מצא עצים לשורפו?
Precedent (cont.): To which the Rabanan respond that this is a Din which is 'Initially a Chumrah but will end up being a Kula' - in the event that one cannot find wood with which to burn the Chametz.
ובההיא קיימא לן כרבי יהודה ,דסתם מתניתין פרק בתרא דתמורה (דף לג:) ד'חמץ בשריפה' ...
Halachah: In that case, the Halachah is like Rebbi Yehudah, since the S'tam Mishnah in Temurah (Daf 33b) that Paskens that 'Chametz must be burned'
אלמא חשבינן ליה דין אף על פי שסופו] להקל . [
Conclusion: So we see that we consider it a Kal va'Chomer even though it will end up being a Kula ...