1)

TOSFOS DH L'LAMEDCHA SHE'HA'PILPELIN CHAYAVIN B'ORLAH

תוס' ד"ה ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

דלא תימא מין ירק הוא ,מפני שהוא עץ שפל כמו רותם שאינו גבוה )כך פי' בקונטרס( .

(a)

Explanation #1: That one shouldn't think that it mis a kind of vegetable, since it is a small tree- like a shrub which is not tall (Rashi).

וקשיא, דלא בהכי תליא מלתא, וכמה עצים שפלים הם שיש להם תורת אילן?

(b)

Question: That is not the criterion of a tree, as there are many small trees which have the Din of a tree?

אלא היינו טעמא משום דאמרינן פ' בתרא דיומא (דף פא: ושם) 'כס פלפלי ביומא דכיפורי פטור;' ופריך מהך ד'פלפלין חייבין בערלה' ?ומשני 'הא ברטיבתא' הא ביבשתא' ...

(c)

Explanation #2: But the reason is because of the Gemara in the last Perek of Yoma (Daf 81b & 82a) which declares Patur someone who chews peppers on Yom Kipur; and in reply to the query from the Beraisa that renders them subject to Orlah, it draws a distinction between one that is moist and one that has dried ...

וס"ד כיון דסופו ליבש, אפילו רטיבתא פטורין.

1.

Explanation #2 (cont.): We might therefore have thought that since it stands to dry up, even one that is moist is Patur.

וא"ת, ומנלן דקרא בפלפלין? אימא אתרוג, ואימא תלתן? ...

(d)

Question: What makes the Gemara think that the Pasuk is referring to peppers? Perhaps it is referring to an Esrog, or to fenugreek? ...

דאתרוג טעם עצו ופריו שוה, כדאמר הכא, וכן תלתן, כדאמרינן בשילהי פ' קמא דביצה (דף יג.) ?

1.

Question (cont.): Seeing as the Esrog-tree tasted like its fruit, as the Gemara says here, and so does the fenugreek-tree, as the Gemara explains in thefirst Perek of Beitzah (Daf 13a)?

וי"ל, אתרוג אין זה חידוש אם הוא חייב בערלה, ותלתן מין ירק הוא, מדחשיב כלאים בכרם ...

(e)

Answer: It would not be a Chidush to teach us that an Esrog-tree is subject to Orlah, whereas fenugreek is a vegetable, seeing as it is considered Kil'ayim in a vineyard ...

כדתנן במס' ערלה (פ"ג מ"ו) ומייתי לה בריש ביצה (דף ג.) ובשילהי הערל (יבמות דף פא. ושם) 'מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם '.

1.

Source: As the Mishnah in Orlah (3:6), cited at the beginning of Beitzah (3a) and in 'ha'Areil' (Yevamos, Daf 81a & 81b) states 'Someone who has bundles of fenugreek of K'lai ha'Kerem'.

2)

TOSFOS DH L'FI SHE'EIN BO HETER ACHILAH

תוס' ד"ה לפי שאין בו היתר אכילה

(Summary: Tosfos clarifies the D'rashah and elaborates.)

ורחמנא אמר "לכם" ,הראוי לכם בכל דרכי הנאתן ...

(a)

Clarification: And the Torah writes "Lachem", implying that it is something from which can derive benefit from in all the regular areas of Hana'ah ...

ואף על גב דגבי תרומה טמאה דרשינן פ' במה מדליקין (שבת דף כה.) מדכתיב "לך" ' -שלך תהא להסיקה תחת תבשילך' ...

(b)

Implied Question: Even though regarding T'rumah Teme'ah, the Gemara in 'Bameh Madlikin' (Shabbos, Daf 25a) Darshens from the fact that the Torah writes "L'cha" - that it is yours to burn underneath your pot' ...

כיון דנטמאת ואסרה הכתוב, שייך לדרוש "לך" דידיה לגבי שאר הנאות ...

(c)

Answer: Since it is Tamei and the Torah forbade it (to be eaten), it is possible to Darshen "L'cha" there regarding other types of benefit ...

כמו "לכם" דלולב, דלא שייך ביה אכילה.

1.

Precedent: Like "Lachem" by Lulav, where eating is not applicable.

וא"ת, גבי לולב של אשרה ושל עיר הנדחת (לעיל לא:), למה לן טעמא ד'מיכתת שיעוריה' ?תיפוק ליה משום ד'בעינן דין ממון' ...

(d)

Question: With regard to the Lulav of an Asheirah and of an Ir ha'Nidachas (above, 31b), why does the Gemara need to come on to the reason of 'Michtas Shi'ureih? Why not because 'We need a Din Mamon' ...

דאפילו מאן דלא חייש הכא גבי אתרוג לדין ממון, היינו משום דעיקרו לאכילה...

1.

Question (cont.): Since even the opinion that is not concerned with Din Mamon here regarding Esrog, that is only because an Esrog is mainly for eating ...

אבל לולב דלית ביה אכילה, כתיב "לכם" דידיה לענין דין ממון?

2.

Question (concl.): But "Lachem" that is written by Lulav, which is not eaten is written with regard to the Din Mamon?

וי"ל, דנקט ד'מיכתת שיעוריה' כדי לפסול בי"ט שני.

(e)

Answer: It mentions 'Michtas Shi'ureih' in order to render it Pasul even on the second day Yom-Tov.

וא"ת, אתרוג של ערלה, תיפוק ליה ד'מיכתת שיעוריה' דמצותו בשרפה...

(f)

Question: Why does Gemara not give the reason by an Esrog of Orlah because of 'Michtas Shi'ureih', since it is a Mitzvah to burn it ...

דקחשיב ליה בתמורה פרק בתרא (דף לג:) בהדי נשרפין...

(g)

Source: Since the Gemara in the last Perek of Temurah (Daf 33b) lists it together with the things that must be burned ...

ואמרינן התם 'הנשרפין לא יקברו' ?

1.

Question (cont.): And the Gemara says there that 'Things that are subject to burning may not be buried?

ואפשר דאפילו מדאורייתא הויא ערלה בשרפה...

(h)

Question (cont.): In fact, it may well be that Orlah is subject to burning mi'd'Oraysa ...

דילפינן לה מכלאי הכרם דכתיב בה "פן תקדש" ,ודרשינן (חולין דף קטו.) 'פן תוקד אש' ...

1.

Source: Because we learn it from K'lai ha'Kerem, where the Torah writes "Pen Tukdash", and the Gemara Darshens in Chulin (Daf 115a) 'Pen Tukad Eish'.

ומהאי טעמא נמי פסול אתרוג של תרומה טמאה, דמצותה בשרפה...

2.

Precedent: And it is for that reason, because it is a Mitzvah to burn it, that an Esrog of T'rumah Teme'ah is Pasul ...

ולמה לן טעמא ד'היתר אכילה?'

(i)

Question (concl.): So why do we need the reason of 'Heter Achilah'?

וי"ל, דודאי לא היה צריך, אלא נחלקו בהנך טעמי לענין ערלה משום דנפקא מינה לענין מעשר שני, כדמסקינן.

(j)

Answer: Granted, it is not necessary, an they only argue over these reasons regarding Orlah because of the ramifications regarding Ma'aser Sheini, as the Gemara concludes.

3)

TOSFOS DH IKA BEINAIHU MA'ASER SHEINI V'ALIBA D'REBBI MEIR

תוס' ד"ה איכא בינייהו מעשר שני ואליבא דרבי מאיר

(Summary: Tosfos clarifies the opinion that declares it Pasul and suggests an alternative answwer.)

ומאן דפסיל היינו דרבנן.

(a)

Clarification: And the one who declares it Pasul, does so only mi'de'Rabanan.

והוה מצי למימר נמי 'מעשר שני בגבולין ואליבא דכולי עלמא' ...

(b)

Alternative Answer: The Gemara could have sai 'Ma'asewr Sheini outside Yerushalayim, according to both opinions ...

כדמוכח בסוף חלק (סנהדרין דף קיב:) שהוא ממון גבוה.

1.

Source: Which is Mamon Gavohah, as is evident at the end of 'Cheilek' (Sanhedrin, Daf 112b [See Mesores ha'Shas])

4)

TOSFOS DH ASYA LECHEM LECHEM

תוס' ד"ה אתיא לחם לחם

(Summary: Tosfos reconciles the Gemara in Pesachim with this Sugya.)

תימה, בפרק כל שעה (פסחים דף לה:) ד'אין יוצאין ידי מצה בטבל' מדכתיב "לא תאכל עליו חמץ, שבעת ימים תאכל עליו מצות" ' , יצא מי שאיסורו עליה משום בל תאכל טבל ...

(a)

Introduction to Question: The Gemara in Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 35b), which explains that 'One cannot be Yotzei with Matzah of Tevel (on Pesach) because the Torah writes "Lo Sochal alav Chamev, Shiv'as Yamim Tochal alav Matzos" - to preclude Matzah which is Asur due to the prohibition of eating Tevel' ...

תיפוק ליה משום דבעינן מצה משלכם, וטבל לא חשיב לכם...

(b)

Question: Why does it not attribute it to the fact that Matzah must be 'Lachem', which Tevel is not? ...

כדמוכח הכא גבי אתרוג -דעד כאן לא פליגי בית שמאי ובית הילל אלא בדמאי ,משום דאי בעי מפקר ליה לנכסיה והוי עני וחזי ליה ...

1.

Source: As is evident here regarding Esrog - since Beis Shamai and Beis Hillel only argue over D'mai, which one declare Hefker and which is then fit for him to eat ...

אבל בטבל ודאי כולהו מודו?

2.

Question (cont.): But definite Tevel they will both agree?

)וי"ל, דלא דמי, דהא דאין יכול לצאת באתרוג של טבל דהוי כמו אתרוג דשותפין שיש לכהן וללוי בו חלק ודמי לאחין שקנו ... (

(continued on following Amud)

35b----------------------------------------35b

5)

TOSFOS DH ASYA LECHEM LECHEM (contnuedfrom previous Amud)

תוס' ד"ה אתיא לחם לחם

(Summary: Tosfos reconciles the Gemara in Pesachim with this Sugya and elaborates.)

וי"ל, דלא דמי, דהא דאין יכול לצאת באתרוג של טבל דהוי כמו אתרוג דשותפין, שיש לכהן וללוי בו חלק ...

(a)

Answer: It (Matzah of Tevel) is not comparable, since the reason that one cannot be Yotzei with an Esrog of Tevel is because it is like an Esog belonging to partners, in which the Kohen and the Levi have a share ...

ודמי לאחין שקנו אתרוג בתפיסת הבית, בסוף יש נוחלין (ב"ב דף קלז: ושם) ...

1.

Precedent: Which is akin to brothers who acquired an Esrog from the kitty, at the end of 'Yesh Nochlin' (Bava Basra, Daf 137b & 138a) ...

אבל גבי מצה כשאכל ממנה כמה זיתים, אם יש משלו כזית, יצא.

2.

Answer cont.): Whereas in the case of Matzah, if one eats a number of k'Zeisim, as long as one k'Zayis belongs to him, he is Yotzei.

ומהאי טעמא נמי ניחא ד'עיסה של טבל, חייבת בחלה... '

(b)

Precedent: And by the same token, we can explain the ruling that 'A dough of Tevel is subject to Chalah'

כדמוכח בירושלמי דדמאי פרק חמישי דתניא 'הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר וחלה כאחת .' ...

1.

Source: As is evident in a Beraisa in the fifth Perek of the Yerushalmi in D'mai, which states 'Someone who wants to separate Trumah, T'rumas Ma'aser and Chalah simultaneously ... '.

ובודאי איירי ,מדזקוק להפריש תרומה גדולה ...

(c)

Precedent (cont.): Which must be speaking about Vaday Tevel, since it mentions T'rumah Gedolah'.

ולא פטרינן ליה מדכתיב "עריסותיכם" ,דמיירי בשיש שם חמשת רבעים בלא חלקו של כהן ...

1.

Precedent (concl.): And we do not declare him Patur, since the Torah writes "Arisosei*chem*", since it is speaking there where there are five Reva'im of flour besides the what belongs to the Kohen ...

(אע"ג) דבפרק ראשית הגז (חולין דף קלה:) ילפינן עיסה דשותפין.

2.

Source: Because the Gemara in Perek Reishis ha'Gez (Chulin, Daf 135b) learns that a dough belonging to partners is subject to Chalah.

6)

TOSFOS DH DI'CHESIV ARISOSEICHEM T'REI ZIMNI

תוס' ד"ה דכתיב עריסותיכם תרי זימני

(Summary: Tosfos reconciles this D'rashah with Sugyos in Menachos and Chulin.)

אע"ג דתרוייהו דרשינן במנחות פרק ר' ישמעאל (דף סז.) - למעוטי עיסת נכרי ועיסת הקדש?

(a)

Implied Question #1: Even though the Gemara in Perek Rebbi Yishmael (Menachos, Daf 67a) Darshens both of them - to preclude a. the dough of a Nochri, b. a dough belonging to Hekdesh?

ועוד, דריש ליה בפרק ראשית הגז (חולין דף קלה:) ל'כדי עריסותיכם' -כשיעור עיסת מדבר ...

(b)

Implied Question #2: Moreover, the Gemara in 'Reishis ha'Gez' (Chulin, Daf 135b) Darshens 'the amount of your doughs - i.e. the Shi'ur of the dough in the Desert (the Manna).

הכא דחוי בעלמא הוא.

1.

Implied Question #2: Here it is merely a Dichuy (not a solid answer).

7)

TOSFOS DH MIPNEI SHE'MACHSHIRAH

תוס' ד"ה מפני שמכשירה

(Summary: Tosfos explains the reason, and suggests an alternative way of interpreting the Machlokes.)

שהלולב כמו שהוא אגוד נותנין אותו במים כדי שלא יכמוש, כדתנן בפירקין (דף מב.) 'ומחזירו למים'

(a)

Clarification: Since the Lulav together with its binding, is placed in water to prevent it ffrom withering, as we learned in the Mishnah in this Perek (Daf 42a) 'and he puts it back into water' ...

וכשנוטלו, נוטפין מימיו על האתרוג.

1.

Clarification (cont.): And when he subsequently takes it again, water drips from it on to the Esrog.

והוה מצי למימר 'איכא בינייהו שכבר הוכשר. '

(b)

Alternative Answer: The Gemara could have then explained that 'the difference (between the two opinions) will be there where the Esrog is already Muchshar'.

8)

TOSFOS DH DE'I BA'I MAFKAR NICHSEIH

תוס' ד"ה דאי בעי מפקר נכסיה

(Summary: Tosfos explains why this reason is superfluous, and refers to the same problem in three other places in Shas.)

לא הוה צריך להאי טעמא -אלא משום דיש בו היתר אכילה לעני ...

(a)

A More Basic Reason: It was unnecessary to give this reason - only 'because the poor are permitted to eat it ...

כמו לישראל דנפיק בשל תרומה, דחזי לכהן.

1.

Source: Just as a Yisrael can be Yotzei with an Esrog of T'rumah because it is fir for a Kohen.

ודכוותה בפרק מפנין (שבת דף קכז: ושם) 'תרומה ודמאי' ...

(b)

Precedent: Likewise in Perek Mefanin (Shabbos, Daf 127b & 128a) regarding T'rumah and D'mai (in connection with clearing out a sorehouse on Shabbos) ...

פריך בגמ' 'דמאי, הא לא חזי ליה? ומשני, כיון דאי בעי מפקר לנכסיה' ...

1.

Precedent: Where, in answer to the question that 'D'mai' is not fit for the owner to eat, answers that 'Since, if he wanted, he could declare his property Hefker' ...

והוה מצי למימר 'הואיל וחזי לעני' ,כי היכי דשרי התם תרומה ביד ישראל הואיל וחזיא לכהן.

2.

Repeat Observation: There too, the Gemara could hav said 'Since it is fit for the poor', just as it permits there the T'rumah that the Yisrael owns - because it is fit for a Kohen.

ובההיא דפרק בכל מערבין (עירובין דף לא.) דתנן 'מערבין בדמאי' -ומפרש בגמרא 'משום דאי בעי מפקר נכסיה' -התם ניחא ...

(c)

Repeat Question: But in the case cited in Perek ba'Kol Me'arvin (Eruvin, Daf 31a) where the Mishnah states 'Me'arvin bi'D'mai, and which the Gemara attributes to the fact that he could hav declared his property Hefker, it is in order ...

דאיצטריך לההוא טעמא, לישבה אפילו כסומכוס, דפליג על 'ישראל בתרומה' ,ואהא לא פליג.

(d)

Answer: Because the Gemara needs thto say that to explain the Mishnah even according to Sumchus, who argues there by 'Yisrael with T'rumah', but who agrees with 'Yisrael bi'Demai'.

9)

TOSFOS DH MA'ACHILIN ES HA'ANIYIM D'MAI V'ES HA'ACHSENA'IM D'MAI

תוס' ד"ה מאכילין את העניים דמאי ואת האכסנאים דמאי

(Summary: Tosfos cites the source and a Machlokes how to explain both 'Aniyim' and 'Achsena'im'.)

משנה בפרק ג' דדמאי .

(a)

Source: This is a Mishnah in the third Perek of D'mai.

ופליגי בגמ' דירושלמי ...

1.

Machlokes: There is a Machlokes in the Yerushalmi (Halachah 1), where ...

דרבי יונה אמר בעניים חברים, ובאכסניא כרבי יהושע, דמפרש התם, שהם ישראל.

(b)

Opinion #1: Rebbi Yonah interprets 'Aniyim' as 'Talmidei-Chachamim', and 'Achsena'im' like Rebbi Yehoshua, who explains there that they are 'Yisrael'

ור' יוסי אמר בעניים עמי הארץ היא, ובאכסניא נכרי.

(c)

Opinion #2: Whereas, according to Rebbi Yossi, 'Aniyim' means (even) Amei-ha'Aretz and 'Achsena'im', 'Nochri'.

10)

TOSFOS DH V'AMAR RAV HUNA TANA BEIS SHAMAI OMRIM EIN MA'ACHILIN

תוס' ד"ה ואמר רב הונא תנא ב"ש אומרים אין מאכילין

(Summary: Tosfos explains Rav Huna's Chidush.)

וסתם מתני' במס' דמאי דמאכילין.

(a)

Halachah: A S'tam Mishnah in D'mai rules 'Ma'achilin'.

ותימה, מאי קמ"ל רב הונא במאי דב"ש פליגי.

(b)

Question: What is Rav Huna coming to teach us when he says that Beis Shamai argues?

ואיכא לשנויי הכא כדמשני פ' בתרא דיבמות (דף קכב.) דתנן 'ומשיאין על פי בת קול' ...

(c)

Answer: One can give the same answer here as the Gemara gives in the last Perek of Yevamos (Daf 122a), on the Mishnah that permits getting married on the basis of a Bas Kol ...

אמר רבה בר שמואל בגמרא 'ב"ש אומרים "אין משיאין," וב"ה אומרים "משיאין" ... '

1.

Answer (cont.): On which Rabah bar Shmuel in the Gemara comments 'Beis Shamai says "Ein Masi'in", and Beis HIllel' "Masi'in" ' ...

ופריך 'מאי קמ"ל? 'ומשני ד'הא קמ"ל, דאי משכחת סתמא דתניא 'אין משיאין' ,ב"ש היא, ולא סמכינן עלה' .

2.

Answer (concl.): And in answer to the Kashya 'What is he coming to teach us, the Gemara answers 'If one discovers a S'tam Beraisa that states 'Ein Masi'in', it is the opinion of Beis Shamai, and one cannot rely on it'.

11)

TOSFOS DH ALSAH CHAZAZIS AL RUBO (This Dibur belongs to the Mishnah above on Daf 34b)

תוס' ד"ה עלתה חזזית על רובו

(Summary: Tosfos refers to his explanation at the beginning of the Perek.)

בירושל' משמע קצת דבי"ט [ראשון] דווקא מיפסל, כדפרישית בריש פירקין.

(a)

Halachah: In the Yerushalmi (Halachah 6), there is a slight indication that it is only Pasul on the first day Yom-Tov, as Tosfos explained at the beginning of the Perek (Daf 29a, DH 'Kapasik').

12)

TOSFOS DH NITLAH BUCHNASO

תוס' ד"ה נטלה בוכנתו

(Summary: Tosfos cites one of Rashi's definitions of 'Buchna'.)

במתני' פי' בקונטרס בשם ר' יעקב הזקן 'ניטלה פטמתו' -ראש האתרוג; ודוגמתו הפיטמא של רמון.

(a)

Explanation #1: Rashi in the Mishnah, on 'Nitlah Pitmaso', citing R. Ya'akov ha'Zaken, explains 'The top of the Esrog; It is like the Pitma of a pomegranate (See Maharsha).

וכאן פי' בקונטרס דר' יצחק בן אלעזר קרי במתני' להאי 'פטמתו' 'בוכנתו' ,לפי שהוא חד ועשוי כמו בוכנא

(b)

Explanation #2: And here he says that R. Yitzchak ben Elazar in his Beraisa, explains 'Pitmaso' - 'Buchnaso', because it is sharp and resembles a pestle.

)ובשם רבו רבינו יצחק הלוי פירש ד'פטמתו' ו'עוקצו' שניהם בזנב ' -עוקצו' שניטל העץ מה שחוץ(

(continued on following Daf)

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF