סוכה דף לה. א
אתרוג של ערלה פסול, מאיזה טעם?
משום שאין בו היתר אכילה | משום שאין בו שווי ממון | |
לר' חייא בר אבין | מטעם זה | אינו מטעם זה |
לרב אסי [1] | מב' טעמים אלו |
אתרוג של מעשר שני בירושלים האם יוצא בו ידי חובה בדיעבד?
אליבא דר' מאיר - מעשר שני ממון גבוה |
אליבא דחכמים - מעשר שני ממון הדיוט |
|
לר' חייא בר אבין - בעינן היתר אכילה | יוצא ידי חובה [2] | יוצא ידי חובה |
לרב אסי - בעינן דין ממון | אינו יוצא | יוצא ידי חובה |
סוכה דף לה: א
האם יכול ליטול לכתחילה [3] אתרוג תרומה טהורה?
כשגם הקליפה תרומה |
כשקרא שם חוץ מהקליפה |
כשכבר הוכשר (תוס') |
||
לר' אמי ור' אסי |
חד אמר - מפני שמכשירה [4] לקבל טומאה |
לא יטול לכתחילה | לא יטול לכתחילה | יטול אפי' לכתחילה |
וחד אמר - מפני שמפסידה במשמוש היד | לא יטול לכתחילה | יטול אפי' לכתחילה [5] | לא יטול לכתחילה |
נטלה פטמתו - פסול, ניטל עוקצו - כשר, מה היא "פטמתו" ומה הוא "עוקצו"? [תוד"ה נטלה].
פטמתו - פסול | עוקצו - כשר | |
רש"י בשם ר' יעקב הזקן | ראש האתרוג למעלה בראשו | זנב האתרוג למטה |
רש"י בשם ר' יצחק הלוי | הזנב שבתוך הגומה למטה | הזנב שמחוץ לגומא למטה |
לרבינו תם | הפטם השוקע בגומת ראשו | הפטם הבולט מעל ראשו [6] |
[1] כן הוכיחה הגמ' ב"תסתיים" - דרב אסי הוא זה שאמר את הטעם משום שאין בו דין ממון.
[2] דאף שאינו ממונו, מ"מ יש בו היתר אכילה וסגי בזה.
[3] אכן בדיעבד לכו"ע יצא, דהא יש בתרומה היתר אכילה וגם דין ממון.
[4] דכיון שהדרך לתת את הלולב במים כדי לשומרו, וכשבא לקיים את מצות לולב הרי הוא מצמיד את הלולב לאתרוג ומרטיבו במים - ומעתה הוא מוכשר לקבל טומאה אם יגע בו שרץ, ואסור לגרום טומאה לתרומה, דרחמנא אמר "משמרת תרומתי" - עשה לה שימור. והמ"ד דס"ל משום שמפסידה, חולק ואומר שמותר לגרום לה הכשר - דהא אינו מטמאה.
[5] דכיון שאין הקליפה בכלל התרומה, לא איכפת לי מה שתפסד במשמוש היד.
[6] ר"ת מפרש דשניהם בפיטם בראש האתרוג, אלא שאם ניטל כל כך עד שנראית גומא תוך האתרוג - זה הוא ניטל פטמתו ופסול, ואם ניטל רק החלק הקשה כעץ הבולט לבחוץ - זה הוא ניטל עוקצו וכשר.