תוס' ד"ה ואחת למקדש

(Summary: Tosfos queries the statement.)

תימה, דכיון דלית ליה 'הלכתא' ,אימא אף בגבולין...


Question: Since he (Aba Shaul) does not hold of the 'Hilch'sa', why not even outside the Mikdash? ...

דמידי "מקדש" כתיב בקרא?


Reason: Seeing as the Pasuk does not mention Mikdash.



תוס' ד"ה ורבנן למקדש מנא להו

(Summary: Tosfos discusses Aba Shaul's opinion.)

הכי נמי מצי למיבעי לאבא שאול -של בעל ושל הרים מנא ליה?


Implied Question: The Gemara could also have asked from where Aba Shaul knows one of 'Ba'al' and one that grows in the mountains'?

ושמא לית ליה.


Answer: Presumably he doesn't agree (that they are Kasher).

ולית ליה נמי הא דדרשי רבנן לקמן "ערבי נחל" ,'שתים' אלא סבר ליה כרבי עקיבא דאמר 'הדס אחד וערבה אחת'.


Answer (cont.): Neither does he hold like the Rabanan who Darshen later (on Amud Beis) "Arvei Nachal", 'two', but like Rebbi Akiva, who says 'One Hadas and one Aravah'.

ואין הלכה כר"ע, כדמוכח לקמן .


Answer (concl.): But the Halachah is not like Rebbi Akiva, as is evident later.

ולפי זה צריך ליזהר שלא ליטול ערבה ללולב אא"כ גדילה על הנחל...


Halachah: According to that, one must take care to take for the Lulav only an Aravah that grew by the brook ...

דשתי דרשות לא דרשינן מ"ערבי" כדדרשינן לקמן וכדדרשינן הכא .


Reason: Because one cannot learn two D'rashos from "Arvei", both as the GemaraDarshens later and as it Darshens here.

וכל הני תנאי דהכא ודלקמן מתניא גבי הדדי בתורת כהנים -משמע דמר דריש ליה הכי ומר דריש ליה הכי.


Conclusion: Because all the Tana'im, here and later are cited in the Toras Kohanim - implying that one Tana learns like this, and the other Tana, like that.



תוס' ד"ה קנה שלה כו'

(Summary: Tosfos explains why the Tana sees fit to define a Tzaftzefah.)

כיון דפירש סימני ערבה הוי סגי ...


Implied Question: It would have sufficed to present just the Simanim of the Aravah ...

אלא להכשיר אף שאין בו ג' סימנים אלו -כגון חילפא גילא; לפיכך קתני סימני צפצפה, למימר דוקא הני.


Answer: Only he wants to be Machshir also Aravos that do not have the listed Simanim - such as 'Chilfa Gila'; So he mentioned the Simanim of a Tzaftz'fa - to indicate that these exclusively (are Pasul).



תוס' ד"ה בית הכוסות

(Summary: Tosfos defines the Beis ha'Kosos and discusses it and the Meses both before and after their names were switched.)

סוף הכרס שקורין 'פנצא' -והוא עשוי ככובע וככוס...


Definition: The end of the stomach, which is called 'paunch', and which is shaped like a hat and a cup ...

ותניא 'מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד אחד תחוב בעוביו - ולא ניקב נקב מפולש- כשרה, שהעור סותמו ומגין ...


Halachah/Source: And the Beraisa states 'If one finds a needle that has pierced one side of the wall of the Beis ha'Kosos - but has not gone right through ('Nekev Mefulash') - it is Kasher, because the skin stops it up and protects it ...

משני צדדין -שהנקב מפולש, טרפה' .


Halachah/Source (cont.): On both sides - where it has gone right through - it is Treifah.

ובאותו שקורין עכשיו 'בית הכוסות' ,אין חילוק להכשיר- מפני שדופנו דק, והוא היה רגיל לקרות 'הובלילא' .כך פי' בקונט' .


Nowadays: And the one that one calls 'Beis ha'Kosos' nowadays, there is no distinction - that will render it Kasher - since its wall is thin. And it is the one that is generally called 'Huvlila' (Rashi).

ואם תמצא לומר דאין סברא שיהא טרפה, הואיל ולא ניקב אלא חצי העור ...


Implied Question: And if one asks that it is illogical to render it T'reifah, since only half the skin has been perforated ...

מצינן למימר דכולו ניקב, וחיישינן שמא הבריא...


Answer: The answer is that in reality, the hole went right through, only we suspect that it healed ...

כי היכי דחייש בריש אלו טרפות (חולין דף מג:) גבי 'ישב לו קוץ בושט' -למאן דחייש לספק דרוסה.


Precedent: In the same way that we suspect this at the beginning of 'Eilu T'reifos (Chulin, Daf 43b) in connection with 'A splinter that is lodged in the esophagus - according to the opinion (there) that is stringent by 'Safek D'rusah'.

והא דתנא התם 'המסס ובית הכוסות שניקבו לחוץ' - דמשמע דבעינן נקב מפולש ...


Implied Question: And when the Tana says there (42a) 'The Meses and the Beis ha'Kosos that are pierced right through to the outside' - implying that the hole must be Mefulash ...

לאו דוקא לחוץ מפולש, אלא כלומר כלפי חוץ -לאפוקי נקבו זה לתוך זה.


Answer: It does not mean Davka Mefulash to the outside, but that the hole is in the outer section - to preclude where the hole goes from one into the other (i.e. from the Meses to the Beis ha'Kosos).

והא דקא אמרי' 'בעובי בית הכוסות מצד אחד, כשרה' ...


Implied Question: And when it says (there) 'In the wall of the Beis ha'Kosos on one side, it is Kasher' ...

צריך לפרש אותו צד מבפנים כלפי הרעי...


Answer: It must be speaking where it is on the inside, towards the excrement ...

דאי צד חיצון שכלפי חלל הגוף, אפי' לא ניקב כלל אלא שנמצאת מחט בחלל הגוף. טרפה ...


Reason: Because, if it was referring to the outside - towards the body cavity, it would be T'reifah even if there was no hole at all, only a needle was found in the body cavity ...

דאמרינן נקובי נקב ואתאי.


Reason (cont.): Since we would assume that it must have holed its way through to arrive there.

ואין נראה לר"ת לומר שתהא טרפה בלא נקב אלא חצי העובי של המסס


Refutation: Rabeinu Tam however, does not agree that the animal should be T'reifah if there is a hole only in half the wall of the Meses ...

אלא דהמסס נמי מצד אחד כשרה...


Explanation #2: He therefore holds that half the wall of the Meses on one side is also Kasher ...

והא דנקט 'עובי בית הכוסות' ...


Implied Question: And the reason that the Tana mentions 'the wall of the Beis ha'Kosos is ...

רבותא קמ"ל - אע"פ שניקב עור אחד שלם, אפ"ה כשרה עד שינקבו שניהם...


Answer #1: To teach us a Chidush - that even though the entire skin of one of them has been pierced, it is nevertheless Kasher until they have both been pierced.

ואיידי דנקט 'מצד אחד כשרה' ,נקט נמי 'משני צדדין טריפה' ,אף על פי דמילתא דפשיטא היא.


Answer #1 (cont.): And having stated 'On one side it is Kasher', he goes on to say 'On two sides, it is T'reifah', even though that is obvious.

אי נמי, ס"ד 'משני צדדין' דניקבו שתי העורות כשרה, לפי ששוכב ע"ג המסס ומדובק שם בשומן, ומגין שלא יצא הרעי...


Answer #2: Alternatively, the Gemara thought that even where both sides are holed it is Kasher, seeing as it is lying on the Meses and stuck to it with fat, this protects from allowing the excrement from oozing out ...

מידי דהוה א'חלחולת שניקבה וירכים מעמידות אותה. '


Precedent: Similar to the Chulcholes (the membrane that keeps the entrails in position) that is holed, and which the thighs keep intact (Ibid. 50a).

והא דנפקא מינה הכא במאי דאישתני שמייהו ...


Clarification: And the ramifications of the statement that they have switched their names is ...

היינו נפקותא -דלא תטעה מה שאמר 'מצד אחד כשרה' היינו ב'הובלילא' -דהיינו המסס שקורין עכשיו 'בית הכוסות' ...


Distinction #1: That should not make the mistake of saying that 'On one side is Kasher' refers to the Havlulisa - the Meses, which they now call the 'Beis ha'Kosos' ...

אבל מה שקורין 'הובלילא' -דהיינו מה שהיו רגילין לקרות 'בית הכוסות' אפי' מצד אחד, טרפה, הואיל וניקב עור שלם.


Distinction #1 (cont.): But what they call the 'Huvlila' - which is the erstwhile 'Beis ha'Kosos', is T'reifah even on one side, since a complete skin has been holed.

וכן שלא נטעה נמי ב'משני צדדין, טרפה' דהוי במה שקורין עכשיו 'בית הכוסות' -דהוא המסס ... '


Distinction #2: And that one should also not make the mistake of saying that 'On two sides is T'reifah' refers to what they now call the'Beis ha'Kosos', which is the 'Meses' ...

אבל מה שקורין עכשיו 'הובלילא' -דהוא מה שהיו קוראין תחלה 'בית הכוסות' ,אפי' משני צדדין כשרה ,כחלחולת שניקבה וירכים מעמידות אותה.


Distinction #2 (cont.):But what they now call the 'Huvlila', the erstwhile 'Bei ha'Kosos',is Kasher even on two sides, like the Chulcholes which is holed and is kept intact by the thighs.




תוס' ד"ה נפקא מינה לגיטי נשים

(Summary: Tosfos cites Rashi's current explanation and refutes his explanation in Shabbos.)

כדפירש בקונט' 'דקיימא לן בפ"ק דגיטין (דף ו.) ד'בבל כארץ ישראל לגיטין" ...


Explanation #1: As Rashi explains = 'Since we Pasken in the first Perek of Gitin (Daf 6a) that 'Bavel is like eretz Yisrael with regard to Gitin ...

דאין צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" ,דשכיחי מתיבתא ובקיאין לשמה, וגם עדים מצויין לקיימו; והיינו מה שקורין "בורסיף" דמשתני שמה.


Explanation #1 (cont.): Inasmuch as it the Shali'ach of a Get need not testify that it was written and signed in his presence, since Yeshivos and experts in writing 'li'Shemah are common, and there are also witnesses available to substatiate it; and that is what they now call 'Birsif', since it changed its name.

ובסוף במה מדליקין (שבת דף לו: ושם) פי' עוד לשון אחר 'דנפקא מינה לענין שמו ושמה, ושם עירו ושם עירה'


Explanation #2: At the end of 'Bameh Madlikin' (Shabbos, Daf 36b & 37a) he adds another explanation - in that the difference is concerning the name of the man and the woman, the name of his town and of hers.

ולא יתכן ...


Refutation: But this is not correct ...

דבבל הוא שם המדינה...


Question: Since Bavel is the name of the country ...

כדאמר (קדושין דף עא.) 'א"י עיסה לבבל' ...


Proof #1: As the Gemara points out in Kidushin (Daf 71a), where it refers to Eretz Yisrael as 'the dough of Bavel' ...

ואמרי' פרק עשרה יוחסין (שם) 'עד היכן הוא בבל?


Proof #2: And the Gemara asks in Perek Asarah ichsin (Ibid.) 'What are the borders of Bavel?'

ואין כותבין שם המדינה בגט, אלא שם העיר.


Question (cont.): And one does not write the country in the Get, only the town?



תוס' ד"ה ענף עץ עבות שלשה

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

פי' בקונט' "ענף" חד, "עץ" חד, "עבות" חד.


Explanation #1: Rashi explains that ' "Anaf" is one, "Eitz" is two and "Avos" is three'.

ותימה, דלעיל (דף לב:) אוקימנא "ענף עץ" ' ,שענפיו חופין את עציו' ;ודרשינן נמי "עץ עבות" ,'קלוע כמין קליעה' ...


Question #1: The Gemara earlier (on Daf 32b) establishes "Anaf Eitz" to mean that its leaves cover its wood', and "Eitz Avos", that it is plaited lake plaits' ...

וא"ת, ונימא "פרי עץ הדר" שלשה?


Question #2: Why do we not then also Darshen "P'ri Eitz Hadar" to mean three (Esrogim)?

וי"ל, דמדרשא ד"עץ" דרשינן שטעם עצו ופריו שוים.


Answer to Question #2: Because from the D'rashah of "(P'ri) Eitz" we learn (later on Daf 35a) that the wood tastes like the fruit.



תוס' ד"ה ערבי נחל שתים

(Summary: Tosfos clarifies the Din of 'Bal Tosif''.)

אפילו נותן כמה הדסים וכמה ערבות בלולב, אין זה 'בל תוסיף' ,אפילו למ"ד 'צריך אגד' ...


Halachah: However many Hadasim or Aravos one adds, it isnot considered 'Bal Tosif' ...

אא"כ מוסיף מין אחר, כדפרישית בסוף ראוהו בית דין (ר"ה דף כח: ד"ה ומנא).


Halachah (cont.): Unless one adds another species, as Tosfos explained at the end of 'Ra'uhu Beis-Din' (Rosh ha'Shanah, Daf 28b, DH 'u'Mana' [See Mesores ha'Shas]).



תוס' ד"ה שתהא לקיחה תמה

(Summary: Tosfos elaborates on Lekichah Tamah.)

מהאי טעמא נמי פסלינן אתרוג חסר ,משום דאין זה לקיחה תמה.


Clarification: It is for the same reason that we invalidate an Esrog that is not complete, because it is not 'Lekichah Tamah'

וביום שני לא חיישינן, אף על גב דקפדינן א'ארבעה מינין. וטעמא פירשתי בריש פירקין (דף כט: ושם בד"ה בעינן) .


Clarification (cont.): On the second day however, we are not strict, even though we are fussy about there being four species, a distinction that Tosfos already explained at the beginning of the Perek (Daf 29b, DH 'Ba'inan').

ובהקומץ רבה (מנחות דף כז.) מסיק דהא דמעכבי אהדדי לא שנו אלא שאין לו, אבל יש לו, אין מעכבין.


Clarification: The Gemara in 'ha'Kometz Rabah (Menachos, Daf 27a) concludes that 'The four spcies are only crucial if he doesn't have them, but if he does, they are not'.

ופירש בהלכות גדולות 'אין מעכבין' -דלא תימא עד דמגבה להו בהדי הדדי, אלא אי מגבה כל חד וחד לחודיה שפיר דמי ...


Explanation #1: The B'hag explains 'not crucial' to mean that one need not pick them up simultaneously, but even one by one will suffice ...

דקיימא לן 'לולב אין צריך אגד' .


Reason: Since we Pasken that 'The Lulav need not be bound'.

ודבר תימה הוא לומר כן, דכיון דכולו מצוה אחת, היאך יועילו בזה אחר זה?


Question:It is difficult to say this however, because, since they are all part of the same Mitzvah, how can one without the other?

ור"ת הגיה בספרו 'לא שנו דמעכבין משום 'תמה' אלא שאין לו ,אבל יש לו, 'תמה' הוא, אע"פ שלא חברו באגדו...


Explanation #2: Rabeinu noted in his Seifer however that 'They only learned that it is crucial on account of 'Tamah' if one doesn't have, but if one does, it is 'Tamah', even if one does not bind them together ...

כדאמרי' (לעיל דף לג.) דלא דרשי רבנן "לקיחה" "לקיחה" ...


Source: As the Gemara learned above (on Daf 33a), according to the Rabanan who do not Darshen 'Lekichah' 'Lekichah' (from 'Agudas Eizov') ...

ולר' יהודה דדריש 'לקיחה, ' משמע ליה דלא הוי 'תמה' אא"כ אגדו.


Explanation #2 (cont.): And he understands that according to Rebbi Yehudah, who does Darshen 'Lekichah', it is not Tamah unless it is bound.



תוס' ד"ה ולדרוש להו כר"ע דמיקל טפי

(Summary: Tosfos clarifies the Sugya and reconciles with Sugyos in Pesachim and Bava Basra.)

תימה, הא לא סבירא ליה כר"ע אלא כרבי טרפון?


Question: But he (Shmuel) holds like Rebbi Tarfon, not Rebbi Akiva?

וי"ל, דכל זה מן הדיוק -שבא להוכיח דשמואל לטעמי' דכרבי טרפון סבירא ליה ...


Answer: All this is part of the Diyuk - in that it is coming to prove that Shmuel follows his own reasoning, that he holds like Rebbi Tarfon ...

דאי מפחיד להו במידי דלא סבר, כדי שימכרו בזול, היה לו להפחידם מר"ע, דמיקל טפי.


Answer (cont.): Because if he would have threatened them with something that he does not hold, to induce them to sell more cheaply, he ought to have threatened them with Rebbi Akiva, who is even more lenient.

ודחי -אדרב' ,מפחדי טפי מרבי טרפון ,דתלתא קטומין שכיחי מחד דלא קטים, ולעולם לא תשמע דסבר כרבי טרפון.


Answer (concl.): And the Gemara refutes this - 'On the contrary, the threat from Rebbi Tarfon was greater, since three cut Hadasim are more common than one that is not cut, in which case there is no proof that he holds like Rebbi Tarfon.

ומיהו קשה מפרק כל שעה (פסחים דף ל.), מ'קדירות בפסח' דאמר שמואל 'משהי להו עד אחר הפסח, ועביד בהו בין במינו בין שלא במינו' ...


Intoduction to Question: There is a problem however, from Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 30a), where, in connection with pots on Pesach Shmuel said that 'They should leave them until after Pesach and use them either with the same species or with other ones ...

ואמרינן 'ואזדא שמואל לטעמיה -דאמר להו שמואל להנהו דמזבנו כנדי 'אשוו זבינייכו, ואי לא דרישנא לכו כרבי שמעון! ... '


Intoduction to Question (cont.): And the Gemara explains that Shmuel follows his own reasoning - because he said to those pot-vendors 'lower your prices, or, on your account, I will Darshen like Rebbi Shimon!' ...

כלומר -דשרי חמץ לאחר הפסח כי ליתיה בעיניה.


Introduction to Question (cont.): Who permits Chametz after Pesach as long as it not 'Be'en' (actually in existence) ...

ומשמע בהדיא דלא מפחד במידי דלא סבר ליה?


Question: A clear indication that he did not threaten with something that he did not hold by.

וי"ל, דהתם למה לו להפחידם במידי דלא סבר ליה?


Answer: Because there, why would he need to threaten them with something that he did not hold by ...

דבשלמא הכא מצי למימר דהיה מפחידם כדי שימכרו בזול ותהא המצוה מצויה, ולא ימנעו בשביל יוקר.


Answer (cont.): Like he did here - in order to induce them to sell more cheaply so that the Mitzvah should be more readily available, that people should not hold back on account of the exorbitant price.

וא"ת, ואי סבר לה כר' טרפון, לידרוש להו כוותיה...


Question: If he holds like Rebbi Tarfon, why did he not tell them so?

דכי האי גוונא פריך בפרק כל שעה (שם) ;ומשני 'אתרי' דרב הוה' .


Precedent: As the Gemara asks in Perek Kol Sha'ah (Ibid.), where it answers 'It was Rav's territory'.

וי"ל, דהכא הניח משום 'הידור מצוה' .


Answer: Here he abstained from doing so because of 'Hidur Mitzvah'.

ובריש בבא בתרא (דף ה. ושם) גבי 'רוניא דאקפיה רבינא מארבע רוחותיו. ואתא לקמיה דרבא ...


Introduction to Question: At the beginning of Bava Basra (Daf 5a & 5b) where Ravina surrounded Runya on all four sides, and where the latter came before Rava

ואמר 'זיל פייסיה במאי דאיפייס,! ואי לא, דיינינא לך כרב הונא אליבא דרבי יוסי, דאמר 'הכל לפי מה שגדר' ...


Introduction to Question: Who ruled 'Go and offer him whatever he claims! Otherwise I will judge you like Rav Huna according to Rebbi Yossi, who said 'It all goes according to the walls he put up' ...

מה שלא דן לו ...


Question: The reason he did not rule accordingly was ...

לפי שנתפייס רבינא ומחל לו בפחות.


Answer: Because Ravina was appeased and was Mochel him for less.