SUKAH 32 (30 Av 5781) - Dedicated l'Iluy Nishmas Esther Chaya Rayzel (Friedman) bas Gershon Eliezer (Yahrzeit: 30 Av) by her son-in-law, Eli Turkel of Raanana, Israel. Esther Friedman was a woman of valor who was devoted to her family and gave of herself unstintingly, inspiring all those around her.



תוס' ד"ה באשרה דמשה דכתותי מיכתת שיעוריה

(Summary: Tosfos continues to discuss the apparent discrepancies between the Sugyos and elaborates on the two explanations that he presented earlier).

)וי"ל, כגון שהגביה על מנת שלא לקנות


Answer: It speaks where he picked it up with the intention of not acquiring it ... [cont. from previous page]).

דהא ב'מנעל שאינו שלו' תנן 'חליצתה כשרה' ...


Proof: Seeing as by a shoe that is not his, the Mishnah (in Yevamos, Ibid.) rules that the Chalitzah is Kasher (See Tosfos Rabeinu Peretz).

ולולב בי"ט שני.


Clarification: And the case of Lulav speaks on the second day of Yom-Tov (See Tosfos ha'Rosh).

ובשמעתין הוה מצי לשנויי דמתני' בי"ט ראשון, ולא הוה צריך לאוקמי ב'אשרה דמשה' ...


Implied Question: The Gemara here could actually have answered that the Mishnah is speaking on the first day of Yom-Tov, in which it would have been necessary to establish by 'Asheirah de'Moshe' ...

אלא משום דקתני דומיא דעיר הנדחת, ואפילו בי"ט שני.


Answer: Only it establishes it even on the second day, because the Tana mentioned it together with 'Ir ha'Nidachas'.

ור"ת מפרש דכולהו בע"ז דנכרי, וכאן קודם ביטול וכאן לאחר ביטול ...


Explanation #2: Rabeinu Tam explains that all the Sugyos are speaking about the Avodah Zarah of a Nochri, only one speaks before Bitul, and the other, after Bitul ...

ולאחר ביטול נמי לכתחלה לא יטול ולא יתקע, דמאיס לענין מצוה לפי שהיה עליו שם ע"ז; וכן לא תחלוץ בו לכתחלה.


Explanation #2 (cont.): And even after Bitul one may not take it Lechatchila, because from the point of view of the Mitzvah, it is disgusting since it once bore the label of Avodah Zarah, and for the same reason one may not use the shoe for Chalitzah Lechatchilah.

ואפילו אם תימצי לומר דשרי לכסות לכתחלה בעפר ע"ז - כמו בשל עיר הנדחת ...


Implied Question: And even if one suggests that one is permitted to cover with the earth of Avodah Zarah - as one is that of an Ir ha'Nidachas ...

לא דמי כיסוי לחליצה.


Answer: Covering (with the earth) is not comparable to Chalitzah (with the shoe).

והא דמשני הכא 'באשרה דמשה' ולא משני 'בדנכרי וקודם ביטול ...


Implied Question: And the reason the Gemara here establishes the case by Asheirah de'Moshe and not by that of a Nochri before Bitul ...

משום דמשנקצץ הלולב מן הדקל, נתבטל.


Answer: Because the moment the Lulav is cut from the palm-tree, it becomes Bateil.

ובפרק מצות חליצה (יבמות ד' קג:) מפליג בין סנדל של ע"ז לסנדל של תקרובת ע"ז, דאין לו ביטול...


Implied Question: And as for the Gemara in 'Mitzvas Chalitzah' (Yevamos, Daf 103b), which draws a distinction between a Sandal of Avodah Zarah and one that was sacrificed to Avodah Zarah, to which Bitul does not apply ...

ולא מפליג בשל ע"ז גופיה בין קודם ביטול בין לאחר ביטול ...


Implied Question (cont.): And does not differentiate between by Avodah Zarah itself, between before Bitul and after Bitul ...

אגב אורחיה קא משמע לן דתקרובת ע"ז אינה בטילה עולמית.


Answer: Because it is teaching us by the way that a sacrifice of Avodah Zarah is not subject to Bitul.

ובההיא ד'ראוהו בית דין' קשה טפי -דמפליג רבא התם בין שופר של ע"ז לשופר של עיר הנדחת, דבשל ע"ז גופיה היה יכול לחלק בין קודם ביטול בין לאחר ביטול ... ?


Question: However the Gemara in 'Ra'uhu Beis Din is more problematic - where Rava differentiates between the Shofar of Avodah Zarah and one of Ir ha'Nidachas, inasmuch as in the case of the former he could have drawn a distinction between before Bitul and after Bitul? ...

ועל כרחך צריך לאוקומה לאחר ביטול כפירוש ר"ת - לפמ"ש שם ברוב ספרים 'רב יהודה' ... ?


Question (cont.): Seeing as in any case, we are forced to establish it after Bitul according to R Rabeinu Tam - according to the text 'Rav Yehudah' (and not Rava) that appears in most Sefarim there? ...

דאי קודם ביטול, הא רב יהודה דאמר התם לעיל 'בשופר שלמים לא יצא, דמצות ליהנות ניתנו' .


Proof: Because, if it was before Bitul, Rav Yehudah states there that 'One is not Yotzei with a Shofar of Shelamim, since Mitzvos are given for one's benefit' ...

ומיהו צריך לומר דמ"מ 'רבא' גרס ולא רב יהודה ...


Answer: One is forced to say however, that the correct text is 'Rava' and not Rav Yehudah ...

דהא מפרש התם טעמא ד'שופר של עיר הנדחת לא יצא' משום ד'כתותי מיכתת שיעוריה' ...


Reason: Since the Gemara there explains that one is not Yotzei with a Shofar from an Ir ha'Nidachas because of 'Kitusei Mechtas Shi'ureih' ...

ולרב יהודה הוה ליה למימר משום ד'מצות ליהנות ניתנו ' .


Reason (cont.): Whereas according to Rav Yehudah, it ought to have given the reason as 'Mitzvos Lehanos Nitnu'.

ומיהו קשה, דבפרק כל הצלמים (ע"ז ד' מז.) בעי ר"ל 'המשתחוה לדקל, לולבו מהו למצוה'? ...


Question: In Perek Kol ha'Tzelamim (Avodah Zarah, Daf 47a) Resh Lakish asked what the Din will be regarding a Lulav from a date-palm to which someone bowed down ...

ומסיק רב דימי 'באשרה שבטלה קמיבעיא ליה, יש דחוי אצל מצות או אין דחוי אצל מצות' ...


Question (cont.): Which, Rav Dimi concludes, refers to an Asheirah which became Bateil, and the She'eilah is whether there is Dichuy by Mitzvos or not ...

ומוכחא מלתא דשום אמורא לא פשיט ליה הא מלתא - דבעי למיפשטא מדרבי יוחנן ומדרב פפא, ומשני דרב פפא גופיה קמיבעיא ליה, וקיימא בתיקו.


Question (cont.): And it is clear that no Amora resolves the She'eilah - since the Gemara tries to resolve it from Rebbi Yochanan and Rav Papa, but rebuts that inasmuch as Rav Papa himself has the same She'eilah - and the Gemara remains with 'Teiku' ...

והשתא לפי' ר"ת, הא אשכחן רבא דאמר הכא 'אם נטל, יצא' -אלמא 'אין דחוי' אפילו לקולא?


Question (concl.): Now according to Rabeinu Tam, we have Rava who says here 'Im Natal Yatza' - from which we see that 'Ein Dichuy' even le'Kula?

ומיהו י"ל, דהא [דאמר רבא] דיצא, כשבטלה מערב י"ט, והא דמיבעי לן אי יש דחוי, כשביטל בי"ט, דאז שייך דחוי...


Answer: One can however, answer that when Rava says that he is Yotzei, he is speaking where the Nochri declared it Bateil on Erev Yom-Tov, whereas the She'eilah as to whether there is Dichu is speaking when he was Mevateil it on Yom-Tov, when Dichuy is applicable ...

כדמוכח לקמן בפירקין (דף לג.) דבעי ר' ירמיה 'נקטם ראשו מערב י"ט ועלתה בו תמרה בי"ט' ...


Source: As is evident later in the Perek (Daf 33a) when Rebbi Yirmiyah asks regarding where 'the top (of the Aravah) was cut off on Erev Yom-Tov and a berry grew on it on Yom-Tov ...

אבל עלתה בו תמרה בערב י"ט, לא חשיב דחוי...


Source: Implying that, if the berry grew on it on Erev Yom-Tov, it is not considered Dichuy ...

והוא הדין בבטלה מערב יו"ט.


Answer (cont.): And the same will apply if the Nochri declared it Bateil on Erev Yom-Tov.

וללישנא קמא -דפרישית דע"ז דנכרי אפילו בלא ביטול יוצא, כגון בי"ט שני דלא בעי "לכם" ,קשיא ...


Question: According to the first Lashon however, where Tosfos explained that the Avodah Zarah of a Nochri is permitted even without Bitul - on the second day Yom-Tov, when "Lachem" is not required, there is a problem ...

דהתם באשרה דנכרי מיירי דיש לה ביטול, ואפילו הכי משמע דלא יצא, מדחשיב לה דחוי?


Question: In that there by an Asheirah of a Nochri, it speaks where there is Bitul, yet the implication is that one is not Yotzei, since it is considered Dichuy?

וכי תימא דבי"ט ראשון הוא דחשיב ליה דחוי, לפי שלא היה שלו קודם ביטול...


Refuted Answer: And if you will answer that on Yom-Tov Rishon that the Gemara considers it Dichuy, seeing as it did not belong to him before the Bitul ...

א"כ מי שנתנו לו לולב בי"ט, לא יצא? ...


Refutation: Then someone who receives a Lulav on Yom-Tov ought not to be Yotzei? ...

ואע"ג דלא דמי כולי האי -דשל ע"ז אין תקנה בשום ענין ...


Refuted Answer: Even though they are not really so comparable - since there is no way to rectify a Lulav of Avodah Zarah ...

מ"מ כיון דמשום איסור ע"ז דאיכא השתא לא מיפסיל, אין לנו לחושבו דחוי מחמת שאינו שלו.


Refutation: Nevertheless, since it does not become Pasul on account of the Isur of Avodah Zarah, we should not consider it Dichuy simply because it is not his.

ונראה לפרש דרבא שרי אפילו בע"ז של ישראל- ובאילן שנטעו ולבסוף עבדו...


Answer: It therefore seems that Rava permits even the Avodah Zarah of a Yisrael - in the case of a tree that was first planted and then worshipped ...

וכרבנן דפליגי עליה דרבי יוסי בר' יהודה בפרק כל הצלמים (ע"ז דף מח.) דשרו להדיוט אלא אם כן נטעו מתחלה לכך ...


Answer (cont.): Like the Rabanan who argue with Rebbi Yossi b'Rebbi Yehudah in Perek Kol ha'Tzelamim (Avodah Zarah, Daf 48a), who permit it to a Hedyot, unless one planted it initially for that purpose ...

דדרשינן "תחת כל עץ רענן אלהיהם" ' ,ולא עץ רענן אלהיהם' ,ואפילו בי"ט ראשון, אם נטל יצא, דשרי להדיוט, ו"לכם" קרינא ביה ...


Answer (cont.): Because they Darshen "Their gods are underneath every leafy tree", 'But not when the leafy tree is their god' - and even if one takes it on the first day Yom-Tov, one is Yotzei, since it is permitted to a Hedyot, and is considered "Lachem".

ומתנית' ד'של אשרה פסול' כשנטעה מתחילה לכך - והיינו אשרה דמשה ...


Answer (cont.): Whereas the Beraisa which declares Pasul the Lulav of an Asheirah speaks where one planted it initially for that purpose - which is in fact 'the Asheirah of Moshe ...

דבההיא מוקי רבנן קרא ד"ואשריהם תשרפון באש" (דברים יב) דאסור אפילו להדיוט.


Answer (cont.): By which the Rabanan establish the Pasuk "va'Ashereihem Tisr'fun ba'Eish" (Devarim, 12), to forbid it even to a Hedyot.

ובעיא דכל הצלמים באשרה דנכרי דנטעה מתחלה לכך, ואח"כ בטלה -אם יש דחוי או לא.


Answer (concl.): And the She'eilah in 'Kol ha'Tzelamim refers to the Asheirah of a Nochri who planted it initially for that purpose and who was then Mevateil it - whether Dichuy applies or not.

מיהו ללישנא קמא דהתם, דקאמר 'כי תיבעי לן באילן שנטעו ולבסוף עבדו' ואליבא דרבנן דשרו להדיוט -מהו לענין מצוה, מאיס כלגבוה או לא ...


Introduction to Question: But according to the first Lashon there, which establishes the She'eilah by a tree which one first planted and then worshipped, and according to the Rabanan who permit it to a Hedyot - 'What will be the Din regarding a Mitzvah, is it disgusting like it is for (a Korban for) Hash-m or not?' ...

הוה מצי למיפשטא מדרבא ,מדקאמר 'אם נטל, יצא'


Implied Question: The Gemara could indeed have resolved it from Rava, from the fact that he says 'If he took it, he is Yotzei' ...

אלא רבא סבירא ליה כרב דימי ,דמסיק ד'יש דחוי' קמיבעיא ליה, אבל בהא פשיטא ליה דיצא.


Answer: Only Rava holds like Rav Dimi, who concludes that the She'eilah is whether there is Dichuy, but here it is obvious to him that he is Yotzei.

וא"ת, תיפשוט דאין דחוי - ממתניתין ד'ענביו מרובין מעליו; ואם מיעטן, כשר, ואין ממעטין בי"ט ...


Introduction to Question: Why can one not conclude that there is no Dichuy - from the Mishnah, which rules that in a case where there are more berries than leaves if one removed some, one is Yotzei, but that may not do so on Yom-Tov' ...

ואמר בגמרא 'הא עבר ולקטן, כשר, היכא דאשחור מאתמול' ,דלא פסלינן ענביו מרובות אלא בשחורות, אבל ירקות לא...


Introduction to Question:: And the Gemara adds that, if he did, it is Kasher - there where they turned black the day before, since that is when we invalidate more berries than leaves, but not when they are green ...

וכי אשחור מאתמול, דחוי מעיקרא בתחלת י"ט לא הוי דחוי -אלמא 'אין דחוי אצל מצות' ?


Question: And if they did, the initial Dichuy at the beginning of Yom-Tov is not considered Dichuy, so we see that there is no Dichuy by Mitzvos?

וי"ל, דשאני התם, דבידו לתקן, דנהי דאסור למעט, מ"מ בידו למעט ...


Answer: It is different there, since it is possible to rectify it, because even though it is forbidden to remove them on Yom-Tov, one nevertheless has the ability to do so ...

אבל גבי ע"ז אין בידו לבטל, דאין ישראל מבטל ע"ז של נכרי.


Answer (cont.): As opposed to Avodah-Zarah which one cannot be Mevateil (Avodah Zarah, 42a), since a Yisrael cannot be Mevateil the Avodah Zarah of a Nochri (See Mesores ha'Shas).



תוס' ד"ה נקטם ראשו

(Summary: Tosfos refers to his explanation at the beginning of the Perek.)

פירושו בריש פירקין.


Reference: Tosfos already explained this at the beginning of the Perek.



תוס' ד"ה קווץ

(Summary: Tosfos cites two translations of 'Kavatz.)

פי' בקונטרס -שיוצאין בשדרה שלו עוקצים כמין קוצים.


Explanation #1: Rashi explains that prickles that resemble thorns protrude from the stem of the Lulav.

ובערוך פירש ענין צמיתה.


Explanation #2: Whereas according to the Aruch, it is a form of withering.



תוס' ד"ה דעביד כי חופיא

(Summary: Tosfos refers to his explanation in the Mishnah.)

פירושו במתני'.


Reference: Tosfos already explained this in the Mishnah.



תוס' ד"ה נחלקה התיומת

(Summary: Tosfos cites two explanations of this phrase.)

לא מיירי שנסדקו בראשו עלין שבראש השדרה, דכולהו הכי איתנהו ...


Refuted Explanation: This is not speaking where the top of the leaves that are on top of the stem have split, since all Lulavim are like that ...

אלא כדפירש בקונטרס ' -שני עליו עליונים אמצעיים ששם השדרה כלה נחלקו זה מזה, ונסדקה השדרה עד העלים שלמטה' .


Explanation #1: Only as Rashi explains - 'The two top middle leaves, where the stem ends have separated from one another, and the stem has split as far down as the next leaves.

ובה"ג פי' 'נחלקה התיומת' -ההוא גבא דהוצא היכא דדביקו אהדדי ההוא דמתיים בהו ומשוי להו חד ...


Explanation #2: Whereas the B'hag explains 'Nechl'kah ha'Tiyomes' - the back of the leaf where the two halves are joined together, turning them into one ...

אי כ'נפרצו עליו' דמי, פסול; אי כ'נפרדו עליו' דמי, כשר.


Explanation #2 (cont.): If they have split to the extent of "Nifr'tzu Alav", the Lulav is Pasul; "Nifr'du Alav", it is Kasher'.



תוס' ד"ה דרכיה דרכי נועם

(Summary: Tosfos explains why the Gemara dails to quote the Pasuk that it quotes later.)

רבא לא היה שם, משום הכי לא מייתי הכא קרא ד"האמת והשלום" ,כדלקמן.


Clarification: Rava was not there, which will explain why the Gemara does not quote the Pasuk "ha'Emes ve'ha'Shalom", as he does later (on Amud Beis).



תוס' ד"ה כפת כתיב

(Summary: Tosfos clarifies the reason behind this statement and queries it.)

בהאי כולי עלמא מודו... ד'יש אם למסורת.'


Clarification: This statement is unanimous ... due to the principle 'Yesh Eim le'Masores' (The way it is written is prominent' - as opposed to the way it is read.

וצריך טעמא [עי' מה שתירצו בפסחים לו. ד"ה 'עוני קרינן ביה וכו' ,וע"ע תוס' לעיל ו: ד"ה ור' שמעון].


Question: However, this requires clarification (See Tosfos' explanation in Pesachim, Daf 6a, DH 'Oni Karinan beih ... ', and Tosfos earlier (on Daf 6b, DH 've'Rebbi Shimon').




תוס' ד"ה שדרו של לולב

(Summary: Tosfos cites a Beraisa in support of Rebbi Parnach.)

ברייתא דפ' המפלת (נדה דף כו. ושם) מסייעא ליה לר' פרנך -דתני אושעיא זעירא דמן חברייא 'חמשה שיעורן טפח' ,וקא חשיב שדרו של לולב.


Proof: The Beraisa cited in Perek ha'Mapeles (Nidah, Daf 26a & 26b) by Oshaya the youngest of the group supports Rebbi Parnach - 'There are five things that have the Shi'ur of a Tefach', and it includes the stem of the Lulav.

ושמואל לא חייש דלא מיתניא בי ר' חייא ורבי אושעיא.


Refutation: Shmuel is not perturbed however, since the Beraisa was not learned in the Beis-ha'Medrash of Rebbi Chiya and Rebbi Oshaya.



תוס' ד"ה צא מהן שלשה להדס והשאר ללולב

(Summary: Tosfos supports Rashi's explanation and discusses the Sugya in Nidah.)

פירש הקונטרס 'והרביע שהוספ' בלולב, יהא בטפח גדול כאלו' .


Clarification: 'The fourth which you added on to the Lulav', Rashi explains, 'is a large Tefach like these'.

ויש ספרים שכתוב בהדיא 'וטפח ללולב' .


Support: There are some Sefarim that actually have the text 'and a Tefach for the Lulav' ...

ובכל ענין שנפרש, לא מיתוקמא ההיא [דתניא] (נדה דף כו.) 'חמשה שיעורן טפח כר' טרפון...


Problem: Irrespective of how we explain it however, the Beraisa cited in Nidah (Daf 26a) 'There are five things that have a Shi'ur Tefach' cannot go like Rebbi Tarfon ...

דטפח דלולב אינו שוה לאחרים.


Reason: Since the Tefach of the Lulav is not the same as the others (See Tosfos there).



תוס' ד"ה דולבא

(Summary: Tosfos queries Rashi's interpretation of 'Dulba'.)

עץ ערמון -קשטניי"ר -קלוע הוא, כך פי' בקונטרס.


Clarification: A chestnut tree - 'chastenier' - which is 'plaited' (Rashi).

ובפרק 'אם אינן מכירין' (ר"ה דף כג. ושם) חשיב ליה גבי 'עשרה מיני ארזים הן' .


Introduction to Refutation: However, in Perek 'Im Einan Makirin' (Rosh ha'Shanah, Daf 23a & 23b) it lists it together with the ten species of cedars.

ואומר רבינו תם דאין זה קשטניי"ר, שאינו קלוע.


Refutation: Rabeinu Tam explains that this is not a 'chastenier' (See Maharam), which is not plaited.



תוס' ד"ה דרכיה דרכי נועם

(Summary: Tosfos explains the statement.)

והאי מברז את הידים כקוצים, שראשי עלין עשוין חדין כמחט.


Explanation: Since this (the Hirdof) pricks the hands like thorns, because the tips of its leaves are sharp as a needle.



תוס' ד"ה האמת והשלום אהבו

(Summary: Tosfos disagrees with the reason that Rashi gives.)

וזה אינו לא אמת ולא שלום, שהוא עשוי לסם המות. כך פירש הקונטרס.


Explanation #1: And this is neither 'Emes' nor 'Shalom', since it is used as a poison (Rashi).

ועל חנם הוזקק לומר טעם בפני עצמו )א'כל קרא ,(כי טעם חד שייך א'תרוייהו.


Refutation: In vain does he see fit to give an independent reason (I have use the text of the Tosfos ha'Rosh), since the same reason applies to both opinions.

ומתוך פירושו משמע ד'הירדוף' היינו 'הרדופני' בפרק אלו טרפות (חולין דף נח:) 'אחוזת דם והמעושנת ושאכלה הרדופני' -שהוא סם המות לבהמה.


Explanation (cont.): From his explanation it appears that 'Hirduf' is synonymous with 'Hirdufni' in Perek Eilu T'reifos (Chulin, Daf 58b) - 'Achuzas Dam, ve'ha'Me'ushenes ve'she'Achlah Hirdufni' - which is poison to animals ...

ואי אפשר לומר כן, כדמוכח בפ' כל שעה (פסחים דף לט. ושם) גבי 'מרור' -דקא חשיב 'הרדופני' גבי ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח ...


Refutation:This is not correct however, as is evident in Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 39a), with regard to 'Maror', where the Tana reckons Hirdufni among the vegetables that are eligible for Maror on Pesach ...

והירדוף פסל התם משום דמה מצה מין זרעים, אף מרור מין זרעים.


Refutation (cont.): Whereas it invalidates Hirduf there because - 'Just as Matzah is a kind of seed, so too is Maror a kind of seed.

אלא היינו דלא חשיב לא נועם ולא שלום -לפי שראשי עליו חדין ועוקצין את הידים ...


Explanation #2: Only the reason that it is considered neither 'No'am' nor Shalom' is - because the tips of its leaves are pointed and prick the hands ...

והאי טעמא לא הוי מצי למימר גבי מרור -שיכול לכותשו או להסיר עוקציו ולאכול ...


Explanation #2 (cont.): A reason that is not applicable to Maror - since one has the option of grinding it or of removing its points and then eating it ...

אבל הכא גבי נטילת לולב צריך כל המינים כדרך גדילתן.


Explanation #2 (concl.): This is not possible here however, since all the species must remain the way that they grew.



תוס' ד"ה תלתא טרפי בחד קינא

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's definition of 'Kinas'.)

'שלשה עלין בקן אחד ויוצאין מתוך עוקץ אחד. כך פירש בקונטרס' .


Explanation #1: Three leaves on one 'Kan' that grow from one point (Rashi) -

וכן פירש 'תרי וחד' ' -שני עלין בעוקץ אחד ועלה אחד מלמטה ועולה ורוכב על השנים' .


Explanation #1 (cont.): And that is how he explains 'two and one' - 'Two leaves from one point, and one, below it that rises and "rides" on the two'.

וחומרא גדולה הוא ,דאינו מצוי.


Refutation: This is a big Chumra, since it is not commonly found.

ושמא ב'חד קינא' מיקרי כשהם סמוכים ודבוקים זה בזה, אע"פ שכל אחד בעוקצו.


Explanation #2: Perhaps 'one point' means when they are close and 'cleave' to one another, even though each one grows from its own point ...

וכן 'תלתא בקינא חד הוו יתבי' -)כ(דאמר פרק הכונס (ב"ק דף נח.) 'שלשה דקלים בשורש אחת'


Explanation #2 (cont.): And likewise 'The three that are growing from one point', mentioned in Perek ha'Koneis (Bava Kama, Daf 58a) refers to three palm-trees that grow from the same root ...

כמו כן 'שלשה עלין [אינן] מעוקץ אחד '.


Precedent: Similarly, the three leaves do not come out from the same point (See Mesores ha'Shas).