TOSFOS DH I KARKA NIGZELES
תוס' ד"ה אי קרקע נגזלת
(Summary: Tosfos explains why the Gemara uses the term 'if'.)
אמת הוא דר' אליעזר סבר כן ,דשמעינן ליה הכי בהגוזל בתרא (ב"ק דף קיז:)...
Implied Question: Rebbi Eliezer does in fact, hold like that, as we see in 'ha'Gozel Basra' (Bava Kama, Daf 117a) ...
אלא רוצה ליישב דבריו בכל ענין.
Answer: Only the Gemara wants to establish his words in all circumstances.
TOSFOS DH AVAL GAZAL EITZIM VE'SICHACH BAHEN
תוס' ד"ה אבל גזל עצים וסיכך בהן
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)
אין זה לא גזולה ולא שאולה ,דקננהו בשינוי מעשה ושינוי השם.
Explanation #1; Reason #1: This is neither stolen nor borrowed, since he is Koneh with Shinuy Ma'aseh and Shinuy ha'Shem.
ועוד, משום תקנת השבים אין לו עליו לסתור את בנינו- אלא יחזיר דמים.
Reason #2: Moreover, he is not obligated to demolish the building due to 'Takanas ha'Shavim - only to return the value of the wood.
והא דאמרינן בפרק הישן (לעיל דף כז:) ד'מודו רבנן בגזולה' ...
Implied Question: And when the Gemara says in Perek ha'Yashein (earlier, Daf 27b) that 'The Rabanan concede (that one is not Yotzei) by a stolen Sukah' ...
לאו בגוזל סוכה המחוברת לקרקע ולא בגוזל עצים וסיכך בהן, אלא בגוזל סוכה העשויה בראש העגלה או בראש הספינה, דהיא עצמה נגזלת, שאינה מחוברת לקרקע ...
Answer: It is not speaking about someone who steals a Sukah that is attached to the ground or wood which he then uses as S'chach, but someone who steals a Sukah that is made on top of a wagon or a ship, which is subject to theft seeing as itis not attached to the ground ...
ואין עליו להחזיר דמים אלא כמו שהיא בנויה...
Answer (cont.): In which case he pays, not the value but the actual Sukah as it is, fully built ...
דאין בה משום תקנת השבים ,שהרי לא טרח לבנותו ולא הוציא עליו יציאות. הלכך גזולה היא. כך פי' בקונטרס.
Reason: 'Takanas ha'Shavim does not apply, since he did not take any trouble to build it, nor did he spend any money on it. Consequently, it has the Din of a stolen article. So Rashi explains.
כל זה דחוק -דמדכתיב "לך" ,דממעטינן גזולה בפרק הישן (לעיל דף כז:) ...
Refutation: This is a Dochek however, because, since the Torah writes "L'cha", from which the Gemara in 'ha'Yashein', Daf 27b) precludes Gazul ...
וגזל עצים וסיכך בהן שינוי החוזר לברייתו הוא, ומדאורייתא לא קני, ומשום תקנת מריש היינו מדרבנן, וקרא מיתוקם מדאורייתא ...
Refutation (cont.): And if one steals wood and uses it as S'chach it is a Shinuy that is reversible and is therefore not Koneh min ha'Torah (See Maharsha), and as for Takanas Marish, that is only mi'de'Rabanan, and the Pasuk we establish mi'd'Oraysa (See Maharsha) ...
ואפילו [מדרבנן] בלא עגלה וספינה איכא לאוקומיה קרא ...
Refutation (Extention): What's more, one can establish the Pasuk even mi'de'Rabanan, not on a wagon or on a ship (See Maharsha) ...
כגון בראובן שבנה סוכה בחצרו של שמעון מדעתו, ובא שמעון ותקף את ראובן והוציאו מסוכתו...
Refutation (Extention [cont.]): In a case where Reuven built a Sukah in Shimon's Chatzer with his consent, and Shimon came and took hold of Reuven and threw him out of his Sukah ...
דאין עליה תורת שאולה, כיון דלא קיימא ברשותו של ראובן ...
Reason: This is not considered borrowed, since it is not in Reuven's domain ...
ולא דמיא לקרקע דבחזקת הבעלים עומדת, ולכך אין קרקע נגזלת.
Reason (cont.): Nor is it comparable to Karka which stands in the R'shus of the owner, which is why Karka cannot be stolen (See Maharam).
TOSFOS DH V'REBBI YEHUDAH SAVAR LO MAKSHINAN LULAV L'ESROG
תוס' ד"ה ור"י סבר לא מקשינן לולב לאתרוג
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)
פי' בקונטרס לא הוקשו ללמוד זה מזה - ולא ניתן לידרוש מעצמו מכל י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא קל וחומר.
Explanation #1: Rashi explains that they are not compared to learn one from the other - since it is only a Kal va'Chomer, out of all the thirteen Midos via which one Darshens the Torah, that one may Darshen on one's own (without a fixed tradition).
ותימה גדולה פי' ,דאפילו 'סמוכין' דהיינו שני מקראות הסמוכין זה לזה, ניתנו לידרש מן התורה ...
Question: This is very difficult, however, since even 'S'muchin' - two P'sukim that the Torah juxtaposes, the Torah permits one to Darshen
כדאמרן בריש יבמות (דף ד.) 'סמוכין מן התורה מנין? שנאמר "סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר" ...
Source: As the Gemara states at the beginning of Yevamos (Daf 4a) 'From where do we learn 'S'muchin' min ha'Torah? As the Pasuk writes (in Tehilim, 111) 'S'muchin La'ad le'Olam Asuyim be'Emes ve'Yashar" ...
כל שכן היקישא, דהיינו שני דברים המוקשים בפסוק אחד?
Question (cont.): How much more so a Hekesh, two things that are compared in the sdame Pasuk?
ואפילו לר' יהודה, דלא דריש 'סמוכין' אלא היכא דמוכח ומופנה, כדאמרינן התם, מ"מ בהיקישא מודה?
Question (concl.): And even Rebbi Yehudah, who Darshens 'S'muchin' there where it is evident and superfluous, as the Gemara explains there, concedes with regard to a Hekesh?
אלא כל המדות אדם דן מעצמו חוץ מגזרה שוה, דאין דן אלא אם כן למדה מרבו ...
Explanation #2: In fact, one may Darshen all the Midos except for a Gezeirah Shavah, whbich one may Darshen only if one learned it from one's Rebbe ...
והכא בסברא פליגי ,דיש דברים שאין להקישם לאותו דבר .
Explanation #2 (cont.): And here they are arguing over a S'vara, since there are certain things that cannot be compared.
ושמא קסבר לא שייך לשון 'הדר' אלא בפירות.
Conclusion: Perhaps he holds that the term 'Hadar' is confined to fruit exclusively.
TOSFOS DH EIN OGDIN ES HA'LULAV ELA B'MINO
תוס' ד"ה אין אוגדין את הלולב אלא במינו
(Summary: Tosfos queries the suggestion.)
תימה, היכי בעי למימר משום דבעי 'הדר' -והא פסל במתניתין (ד' לו:) בגימוניות של זהב שהיו עושין משום נוי?
Question: How can one ascribe it to the fact that he (Rebbi Yehudah) requires 'Hadar' - when he himself declares Pasul a Lulav that is bound with golden threads, which they used to use in order to beautify it?
ושמא הוי מצי למימר 'וליטעמיך. '
Answer: Perhaps the Gemara could have retorted 'And according to your reasoning ... ?'
TOSFOS DH LO MATZA ESROG LO YAVI LO RIMON V'LO PARISH
תוס' ד"ה לא מצא אתרוג לא יביא לא רמון ולא פריש
(Summary: Tosfos discusses as to whether one can recite a B'rachah over a Pasul Esrog.)
יש לדקדק מכאן דאם לא מצא כשר, מברך בפסול ...
Inference: One can deduce from here that if one does not find a Kasher Erog, one can recite a B'rachah over one that is Pasul ...
מדנקט 'פריש או רמון' .
Proof: Since as it mentions 'a quince or a pomegranate'.
ויש לדחות.
Refutation: One can refute this however (See Maharam).
אבל יש לדקדק דשרי כמו לולב פסול לרבנן בשעת הדחק.
Conclusion: One can however extrapolate that it permitted - like a Pasul Lulav, which the Rabanan permit in times of emergency.
31b----------------------------------------31b
TOSFOS DH HO'IL V'AMAR REBBI YEHUDAH LULAV TZARICH EGED I MAYSI MINA ACHRINA HAI L'CHUDEIH KA'I V'HAI L'CHUDEIH KA'I
תוס' ד"ה הואיל ואמר ר' יהודה לולב צריך אגד אי מייתי מינא אחרינא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי
(Summary: Tosfos explains why the Gemara mentions specifically Rebbi Yehudah and elaborates.)
תימה, כ"ש לרבנן, דמשמע לעיל דלר' יהודה, משום דצריך אגד, אי אגיד ליה ממין אחר, הוה ליה חמשת המינין ...
Question: How much more so according to the Rabanan, as it implies above that according to Rebbi Yehudah, it is because he requires binding that, if he binds it with another species, he will be taking five species ...
אבל לרבנן דאין צריך אגד, לא, דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי?
Question (con.): But not according to the Rabanan, who do not require binding, because each one is considered a separate entity?
והכי נמי אמרינן בהדיא בפ' אלו הן הנחנקין (סנהדרין דף פח:) גבי 'כל המוסיף גורע' -דאי סבירא לן 'לולב אין צריך אגד' ,האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי.
Support: And that is what the Gemara says specifically in Perek Eilu hein ha'Nechenakin (Sanhedrin, Daf 88b) in connection with 'Whoever adds, subtracts!' - that if we hold that 'The Lulav does not need binding', then each species is considered a separate entity.
וי"ל, דהכא מיירי בשנותן אותו חוץ לאגד לר' יהודה.
Answer: It is speaking here where one places the extra species outside the 'bunch', according to Rebbi Yehudah (See Maharsha).
וא"ת, א"כ, לא יחשב תוספת האי מינא אחרינא דקמייתי -כמו לרבנן דלעיל, ד'אין צריך אגד' ?
Question: In that case, the other species that he brings ought not to be considered 'an addition' (Mosif) - as is the case according to the Rabanan, who hold 'Ein Tzarich Eged'?
וי"ל, דלא דמי, דכשיאגדו שלא במינו, אין לו ליחשב כמוסיף משום דאין זה כדרך גדילתן, ומינים שבלולב בעינן כעין גדילתן, כדלקמן (דף מה:)...
Answer: It is not the same thing, because, when (in the latter case) one ties it with a different species, it cannot be considered 'Mosif', since that is not the way it grows - and the species in the Lulav need to be held the way they grow, as the Gemara says later (on Daf 45b) ...
אבל לרבי יהודה דבעי אגד, יש לו ליחשב כמוסיף באגודתו, דכל אגוד' שלא כדרך גדילתו...
Answer (cont.): Whereas according to Rebbi Yehudah who requires Eged, it must be considered Mosif to the bunch, since every bunch (Agudah) is not the way it grows ...
והכא אפילו לרבי יהודה קאמר, דאי מייתי מינא אחרינא ונקט ליה כדרך גדילתו דאפילו חוץ לאגד חשיב כמוסיף, וכ"ש לרבנן.
Answer (concl.): And what the Gemara means here is that even according to Rebbi Yehudah, that if one brings another species, and takes it the way it grows - even outside the 'bunch', it is considered 'Mosif', and how much more so according to the Rabanan.
והא דקאמר בסנהדרין (דף פח:) למ"ד 'אין צריך אגד,' 'האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי' ...
Implied Question: When the Gemara therefore says in Sanhedrin (Daf 88b) that each species is considered a separate entity' ...
היינו לענין דאין זה 'כל המוסיף גורע' ,דלעולם ידי מצוה יצא, אלא דעובר על 'בל תוסיף' .
Answer: It is referring to the Din of 'Whoever adds subtracts', in that one has fulfilled the Mitzvah, only one transgresses (the La'av of) 'Bal Tosif'.
והשתא ניחא דת"ק דר' יהודה דקתני 'ד' מינים שבלולב אין מוסיף עליהן... '
Conclusion: And that explains the Tana Kama of Rebbi Yehudah, who says that 'One may not add to the four species of the Lulav' ...
ומסתמא היינו רבנן בר פלוגתייהו ד'לא בעו אגד' ,ואפ"ה איכא 'בל תוסיף' -והיינו כגון דנקיט ליה דרך גדילתן.
Conclusion (cont.): That is presumably synonymous with the Rabanan who argue with Rebi Yehudah, who do not require Eged, and who maintain that 'Bal Tosif' nevertheless applies - where he took them the way they grow.
TOSFOS DH HA'YAROK K'KARSI
תוס' ד"ה הירוק ככרתי
(Summary: Tosfos discusses the precise meaning of 'Karsi'.)
משמע שמראהו כצבע שקורין ויר"ד בלע"ז.
Explanation #1: This implies that 'Karsi' is equivalent to the color that is called 'vert' (green) in old French ...
וההיא דברכות משמע קצת שדומה לאירנד"א בלע"ז - דתנן התם פ"ק (דף ט:) 'משיכיר בין תכלת לכרתי' - משמע דמעט משונין זה מזה.
Explanation #2: Whereas the Mishnah in the first Perek of B'rachos (Daf 9b), which states 'From the time that one can distinguish between Techeiles (dark blue) and Karsi' implies somewhat that it is similar to dark blue...
ובמנחות פ' התכלת (דף מג:) אמרינן ד'תכלת דומה לים וים דומה לרקיע -וזהו כעין צבע שקורין אירנד"א בלע"ז.
Source: As the Gemara in Perek ha'Techeiles (Menachos, Daf 43b explains - 'Techeiles is similar to the sea, which is similar to the sky (at night-time) - which is dark blue.
אבל בירושלמי משמע שהוא צבע ויר"ד כעין עשבים...
Support, Explanation #1: In the Yerushalmi however, it implies that it (Techeiles) is green like grass ...
דאההיא ד'בין תכלת לכרתי' מסיים ליה 'תכלת דומה לים וים דומה לעשבים, ועשבים לרקיע' .
Support, Explanation #1 (cont.): When, in connection with 'Between Techeiles and leek', it concludes 'Techeiles is similar to the Sea, which is similar to grass, and grass to the sky'.
ובפרק אלו טריפות (חולין דף מז:) משמע ד'ירוק' דמי לחלמון של ביצה שהוא כעין צבע יאל"ה בלע"ז ...
Explanation #3: Whereas in Perek Eilu T'reifos (Chulin, Daf 47b) it implies that 'Yarok' is similar to the yoke of an egg, which is yellow ...
דאמרינן 'כגון ביעתא טרפה' ;ופריך 'אלא 'ירוקה' דכשרה היכי דמי? ככרתי ... '
Explanation #3: Since on the Gemara's statement there (regarding the color of a T'reifah lung) 'Such as a T'reifah egg', it asks 'What sort of 'Yerokah' is Kasher?', it replies 'like Karsi'.
וכן משמע בתוספתא דנגעים שדומה לשעוה, דתניא 'ירוק שבירוקים -ר' אלעזר אומר כשעוה וכקורמל; סומכוס אומר ככנף טווס וכחוץ של דקל' .
Support #1: And in the Tosefta in Nega'im (Perek 1) too, it implies that it is like wax, since the Beraisa states 'The ultimate 'Yarok' - Rebbi Eliezer says is like wax and a yellowish plant); According to Sumchus, it is like the wing of a peacock and the outer section of a date-palm'.
וכן משמע בפ' ב' דנדה (דף יט.) גבי 'ה' דמים טמאים באשה -דתנן 'הירוק' עקביא בן מהללאל מטמא. '
Support #2: And this is also implied in the second Perek of Nidah (Daf 19a) where, in connection with the five kinds of Tamei blood of a woman, the Mishnah cites Akavya ben Mahalalel, who declares 'Yarok' Tamei ...
ואמרינן התם 'מנין לדם נדה שהוא אדום' -משמע דאין לטמאות באשה אא"כ נוטה למראה אדמומית ...
Support #2 (cont.): And the Gemara asks there from where we know that the blood of a Nidah is red - implying that a woman's blood is not Tamei unless it is a reddish color ...
ובכל הצבעים שזכרתי אין בהן נוטה למראה אדמומית אלא צבע יאל"ה בלע"ז ...
Support #2 (concl.): And of all the above-mentioned colors, the only one that has a reddish hue is yellow.
וקרא נמי מוכיח שהוא הנקרא 'ירוק' כדכתיב (תהלים סח) "ואברותיה בירקרק חרוץ" -ובספר המחברת פי' מנחם שהוא זהב הבא מן החוילה ...
Proof: And the Pasuk too, proves that this is what 'Yarok' is, when it writes in Tehilim (68) " ... and her wings (ve'Evrosehah) with brilliant gold (bi'Yerakrak Charutz") - which Menachem, in Seifer ha'Mechaberes, explains as gold that comes from Chavilah ...
ודונש פי' "חרוץ" זה אבן טובה.
Alternative Translation: Whereas Dunash translates "Charutz" as a precious stone.
ופלוגתא דאמוראי היא -דאמרינן בבראשית רבה (פ' מ"ג) א'קרא ד"וירק את חניכיו" ...
Source: This is actually a Machlokes Amora'im - since, in connection with the Pasuk "Vayarek es Chanichav" (Bereishis 14:14), the Bereishis Rabah (Perek 43) cites ...
ריש לקיש אמר 'שהוריקן באבנים טובות ומרגליות' כמה דאת אמרת "ואברותיה בירקרק חרוץ" ...
Opinion #1: Resh Lakish, who explains 'He equipped them with precious stones and pearls', as the Pasuk writes "ve'Evrosehah bi'Yerakrak Charutz" ..
פי' שלא יהו להוטין אחר הממון, ויתעסקו בהצלת נפשות.
Opinion #1: So that they should not be desirous of the money, but rather busy themselves with rescuing the captives.
ר' לוי אומר 'בפרשת שוטרים הוריקן' -כמה דאת אמרת "מי האיש הירא ורך הלב" -כלומר מעבירות שבידן...
Opinion #2: Whereas Rebbi Levi explains that 'He equipped them with the Parshah of policemen' - as the Pasuk writes in Parshas Shoftim) "Who is the man who is afraid and soft-hearted" (i.e. of the sins that he has committed) ...
ונתביישו במה שהוזקקו לחזור.
Opinion #2 (cont.): Causing them to be ashamed when they were forced to leave the battle-field.
ואמרינן בשילהי ד' נדרים (ד' לב.) "וירק את חניכיו" ; רב ושמואל, חד אמר 'שהוריקן בתורה בפרשת שוטרים... '
Opinion #3: The Gemara in 'Arba'ah Nedarim' (Daf 32a), on the other hand, commenting on "Vayarek es Chanichav" cites a Machlokes Rav & Shmuel: One says 'That he equipped them with Torah - i.e. the Parshah of policemen ...
וחד אמר 'שהוריקן בזהב' ...
Opinion 4: Whilst the other says that he equipped them with gold ...
פי' קרא ד"בירקרק חרוץ" קדריש ...
Source: Which he learns from the aforementioned Pasuk "bi'Yerakrak Charutz" ...
וזהב דומה לצבע יאל"ה.
Proof (cont.): And gold is similar to the color yellow.
ומיהו אתרוג עיקרו דומה לשעוה.
Conclusion: In any event, the basic color of an Esrog is similar to that of wax.
ואותם אתרוגים הבאים לפנינו ירוקים ככרתי, כשרים אפילו לר' יהודה ...
Conclusion: Nevertheless, those Esrogim that come before us that are as green as leek, are Kasher even according to Rebbi Yehudah ...
כשחוזרים למראה שאר אתרוגים, אפילו בתלוש לאחר ששהו בכלי זמן מרובה ...
Conclusion (cont.): Provided they turn into the color of other Esrogim, even if they are detached, after they have been lying in a K'li for a long time ...
דודאי גמר פריים.
Reason: Since for sure they are fully ripe.
TOSFOS DH SHI'UR ESROG KATAN
תוס' ד"ה שיעור אתרוג קטן
(Summary: Tosfos contrasts this Sugya with the Sugya of 'Esrog ha'Boser' later in the Perek.)
אין זו פלוגתא ד'אתרוג הבוסר' דפליגי בה ר"ע ורבנן לקמן בפירקין (ד' לו.) ...
Explanation #1: This is not synonymous with the Machlokes of 'Esrog ha'Boser' (an Esrog that is not yet ripe), over which Rebbi Akiva and the Rabanan argue later in the Perek (on Daf 36a) ...
דהא אפילו גדול כאגוז וכביצה, פסיל ליה ר"ע משום דלאו בר זריעה לטעם אחד ,ולפי טעם שני משום דבעי 'הדר' ...
Explanation #1 (cont.): Because even if it is as large as a nut or an egg, Rebbi Akiva declares it Pasul (later on Daf 36a - See Maharam), due to the fact that it either cannot be re-planted or because he requires 'Hadar' ...
והאי דהכא אפילו לא בעי הדר פסיל ליה, משום דלא גמר פירא ...
Explanation #1 (cont.): Whereas in the current case, the Tana declares it Pasul even assuming he does not require 'Hadar', since the fruit is not fully grown.
ולא כמו שפי' בקונטרס לקמן 'אתרוג הבוסר -כפול הלבן' ...
Refuted Explanation #2: Not like Rashi later who defines 'Esrog ha'Boser' as 'one that is the size of a white bean' ...
דההוא שיעורא אתמר גבי ענבים, דבגמר בישולם נמי קטנים הם ...
Refutation: Because that Shi'ur pertains to grapes (B'rachos, 36b), which are small even when they are ripe ...
אבל אתרוג שהוא פרי גדול, אפילו יותר מכביצה 'בוסר' הוא, כשסופו ליגדל יותר הרבה ...
Refutation (cont.): Whilst an Esrog, which is a large fruit, is considered 'Boser' even if it is larger than a white bean, if it stands to continue growing ...
והכא בשאין סופו ליגדל יותר ,דאפילו ר"ע דפסיל התם, הכא מכשיר -בכאגוז למר וכביצה למר...
Explanation (cont.): And here it is speaking where it does not stand to grow any larger, in which case even Rebbi Akiva, who declares Pasul there, will be Machshir here - if it is the size of a nut according to one, the size of en egg, according to the other ...
דחשיב גמר פרי...
Reason: Since it is fully grown.
אבל פחות מכאן לא חשיב גמר פרי, אע"פ שאין סופו ליגדל יותר...
Explanation (cont.): Whereas smaller than that is not considered fully grown, even if it does not stand to grow any larger ...
דיש דברים הרבה שלעולם לא יבואו לידי בישול פרי, ומצוי הוא בענבים שיש מהם שלעולם בוסר.
Reason: Seeing as there are many things that will never ripen fully, such as grapes, where many of them never pass the stage of Boser.
עוד יתכן דאפילו רבנן דמכשירי התם, פסלי הכא בפחות מכאן, דאתרוג הבוסר חשיב פירא טפי.
Explanation #2: It may also well be that even the Rabanan who are Machshir there, will declare Pasul here, there where the Esrog is smaller, since a Boser Esrog is more of a fruit than a small Esrog.
ובפ"ק דמעשרות בירושלמי תני 'אתרוג הבוסר, ר"ע אומר "אינו פרי" .וחכמים אומרים "פרי . ' "
Support: In fact, the Yerushalmi in the first Perek of Ma'asros (Halachah 3) states that according to Rebbi Akiva, a Boser Esrog is not considered a fruit, whereas according to the Chachamim, it is.
TOSFOS DH DAVAR HA'DAR B'ILANO MI'SHANAH L'SHANAH
תוס' ד"ה דבר הדר באילנו משנה לשנה
(Summary: Tosfos clarifies the authorship of this opinion.)
בן עזאי הוא דדריש הכי לקמן בפירקין, (ד' לה.). ויש שם דרשות אחרות.
Clarification: It is ben Azai (See Hagahos ve'Tziyunim) later in the Perek (on Daf 35a) who learns like this. Other D'rashos are cited there.
TOSFOS DH SHEL ASHEIRAH V'SHEL IR HA'NIDACHAS (This Dibur belongs above, to the Mishnah on 29a - Gilyon)
תוס' ד"ה של אשרה ושל עיר הנדחת פסול
(Summary: Tosfos explains why the Gemara in 'Kisuy ha'Dam' declines to query Rava from this Mishnah.)
בסוף כיסוי הדם (חולין ד' פט. ושם), דאמר רבא 'מצות לאו ליהנות ניתנו, ומכסין בעפר עיר הנדחת' ...
Introduction to Question: At the end of 'Kisuy ha'Dam' (Chulin, Daf 89a & 89b) when Rava says 'Mitzvos La'av Lehanos Nitnu', and one may therefore cover (the blood) with earth from an Ir ha'Nidachas ...
ופריך מהא דתניא 'שופר של ע"ז, אם תקע לא יצא;' ולולב של ע"ז, אם נטל לא יצא' ...
Introduction to Question (cont.): And where the Gemara queries that from the Beraisa which invalidates, even Bedi'eved, a Shofar and a Lulav of Avodah Zarah ...
הוה מצי לאקשויי ממתניתין דקתני 'של אשרה פסול' ...
Question: It could have asked from our Mishnah, which invalidates the Lulav of an Asheirah ...
אלא ניחא ליה לאתויי מברייתא, משום דאסיק מעיקרא גבי לולב ושופר 'תקע יצא, נטל יצא. '
Answer: Only it preferred to ask from the Beraisa, because it initially concludes by Lulav and Shofar 'Taka Yatza, Natal Yatza' (See Maharam).
TOSFOS DH B'ASHEIRAH D'MOSHE D'KESUSEI MICHTAS SHI'UREIH
תוס' ד"ה באשרה דמשה דכתותי מיכתת שיעוריה
(Summary: Tosfos cites precedents for this reason, on the one hand, and queries it on the other.)
וכן ברייתא דסוף כיסוי הדם (חולין ד' פט. ושם) ד'אם נטל, לא יצא' ...
Precedent #1: The Gemara gives the same answer with regard to the Beraisa at the end of 'Kisuy ha'Dam (Chulin, Daf 89a & 89b) - 'If he took (a Lulav of Avodah Zarah) he is not Yotzei' ...
וכן צריך לתרץ א'שופר, דקתני התם 'תקע, לא יצא' .
Precedent #2: And the same answer the Gemara is forced to give on Shofar, when the Tana says there 'If he blew, he is not Yotzei' (See Maharsha).
ובפ' ראוהו ב"ד (ר"ה ד' כח. ושם) 'בשופר של ע"ז לא יתקע, ואם תקע יצא' ;וכן בפ' מצות חליצה (יבמות ד' קג: ושם) 'אמר רבא, בסנדל של ע"ז, חליצתה כשרה' ...
Question: In Perek Ra'uhu Beis-Din (Rosh ha'Shanah (Daf, 28a & 28b) - 'One may not blow on a Shofar of Avodah-Zarah, but if one did, one is Yotzei'; and likewise in Perek Mitzvas Chalitzah (Yevamos, Daf 103b & 104a), where Rava declares Kasher a Chalitzah that is performed with a Sandal of Avodah Zarah ...
ולא אמרינן ד'מכתת שיעוריה' ...
Question (cont.): We do not say 'Michtas Shi'ureih', because ...
דהנהו בע"ז דנכרי דיש לה ביטול, וההוא דקתני 'לא יצא' ,בע"ז דישראל שאינה בטילה עולמית.
Answer #1: That speaks by the Avodah-Zarah of a Nochri, which is subject to Bitul (negation), whereas when the Tana rules that he is not Yotzei, he is referring to the Avodah Zarah of a Yisrael, which can never be negated (Avodah Zarah 42b).
וא"ת, ע"ז דנכרי נמי מדאגבהה קנייה ונעשה של ישראל...
Question: An Avodah Zarah of a Nochri too, the moment a Yisrael picks it up, it becomes his ...
כדאמרינן בפ' כל הצלמים (ע"ז ד' מב.) 'גזרינן -דלמא מגבה לה והדר מבטל לה' ?
Source: As the Gemara says in Perek Kol ha'Tzelamim (Avodah Zarah, Daf 42a) 'The Chachamim decreed - suspecting that he may pick it up and then negate it'?
וי"ל, כגון שהגביה על מנת שלא לקנות
Answer: It speaks where he picked it up with the intention of not acquiring it ...