סוכה דף כז. א

כמה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, והאם יש תשלומין בשמיני עצרת?

כמה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה? והאם יש תשלומין בשמיני עצרת?
לר' אליעזר קודם חזרה: י"ד סעודות
אחר חזרה: סעודה אחת [1] בליל יו"ט ראשון [2]
יש תשלומין
לחכמים סעודה אחת בליל יו"ט ראשון אין תשלומין

סוכה דף כז: א

מה הדין בדלהלן?

האם יוצאים
מסוכה לסוכה [3]?
האם עושים
סוכה בחוה"מ?
סוכה שנפלה בחוה"מ
האם חוזר ובונה אותה?
האם יוצא אדם
בסוכה שאולה
לר' אליעזר אין יוצאים [4] אין עושים [5] חוזר ועושה [6] אינו יוצא [7]
לחכמים יוצאים עושה חוזר ועושה יוצא [8]

-------------------------------------------------

[1] כן הוא לפירש"י. אכן התוס' (בד"ה חזר) ס"ל שמה שחזר בו ר"א הוא רק לענין מה שהצריך לאכול י"ד סעודות מדין סוכה, ומזה חזר בו וסובר שחיוב י"ד סעודות הוא מדין החג ולא מדין הסוכה, וכיון שכן אפשר להשלים אפי' בשמיני עצרת אף שאינו אוכל עתה בסוכה, (ע' שאגת אריה סימן ק"ב).

[2] כן דקדקה הגמ' ממה שאמר שיש תשלומין בשמיני עצרת, וש"מ שאין חיוב לאכול מדין סוכה, דאל"כ כיצד סעודה בשמיני עצרת תועיל לו, הרי אם ישב בסוכה ואכל לשם מצוה עבר ב"בל תוסיף". ולכן תירץ רב אמי, שחזר בו ר"א לדעת חכמים וס"ל שרק חייב לאכול סעודה אחת ומדין יו"ט בלילה הראשון - כמו בחג המצות, ועל זה יש לו תשלומין. כן ביאר המהרש"ל, אכן ע' במהרש"א. (וע"ע בריטב"א ובמאירי ובתוס' הרא"ש).

[3] כגון שרוצה לאכול או לישון אצל חברו בסוכתו.

[4] סובר ר"א שצריך לשבת באותה סוכה כל ימי החג, ואם יצא מסוכה לסוכה לא קיים את המצוה - גם בסוכה הראשונה - דהרי לא היה בה שבעה ימים.

[5] דס"ל לדרוש מדכתיב (דברים טז:יג) "חג הסכות תעשה לך שבעת ימים" - דבעינן סוכה הראויה לשבעה, ואם בנה בחוה"מ אינה ראויה לשבעה.

[6] ולא נחשבת סוכה אחרת, אלא היא המשך של הראשונה - ונקראת סוכה לשבעה.

[7] דורש ר"א מ"תעשה לך" - שיהיה משלך, ולכן לא יוצא לא בשאול ולא בגזול.

[8] דרשי מדכתיב (ויקרא כג:מב) "כל האזרח בישראל ישבו בסכות" - שכל ישראל ראוים לשבת בסוכה אחת, ואי אפשר שתהא של כולן, דהרי אין בה שוה פרוטה לכל אחד, ועל כרחך ע"י השאלה, וש"מ שיוצא אדם בסוכה שאולה, כן פירש"י. ותוס' (בד"ה כל) פירשו, דאליבא דר"א לא יוצאים גם בסוכת השותפים. ומה שיושבים כל בני הבית בסוכה אחת, הוא דדרשינן "תשבו" - כעין תדורו.

עוד חומר לימוד על הדף