1)

TOSFOS DH KAMAH KETZURAH V'SHIBOLOS MAKIFOS OSAH

תוס' ד"ה קמה קצורה ושבולות מקיפות אותה

(Summary: Tosfos explains why even if it were surrounded by foliage, he would not be permitted to carry there.)

אע"ג דמוקי לה במסקנא ד'עביד לה בהוצא ודפנא' ,לא שייך כאן לאקשויי 'אי הכי, ניטלטל בכולה? - 'כדאקשי לעיל ...

(a)

Refuted Question: Even though the Gemara finally establishes the case where he filled in the gaps with various kinds of foliage, it is not appropriate to ask here why he is not permitted to carry inside the entire area, as the Gemara asked earlier ...

דהתם באילן המסכך על הארץ, שיש בו סכך וחשיב כמוקף לדירה; אבל הכא ליכא סכך אלא אויר.

(b)

Refutation: Since there it speaks about a tree which is spread over the ground, which has a cover an which is therefore surrounded for habitation; whereas here there is no cover, only air.

ואפי' הקיף ולבסוף פתח, לא חשיב מוקף לדירה...

(c)

Refutation (cont.): And even if he surrounded it and then opened it , it is not considered surrounded for habitation ...

כדאיתא פרק עושין פסין (עירובין דף כד.).

1.

Source: As the Gemara explains in Perek Osin Pasin (Eruvin, Daf 24a).

2)

TOSFOS DH SH'LUCHEI MITZVAH

תוס' ד"ה שלוחי מצוה

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

הולכי בדבר מצוה -כגון ללמוד תורה או להקביל פני רבו ולפדות שבויין, פטורין מן הסוכה -ואפילו בשעת חנייתן. כך פי' בקונטרס.

(a)

Explanation #1: People who are traveling in order to perform a Mitzvah, for example to study Torah, to greet their Rebbe or to redeem captives, are Patur from Sukah - even when they camped. So Rashi explains.

וכן משמע בגמרא דקאמר 'הולכי לדבר מצוה פטורין מן הסוכה בין ביום ובין בלילה' -ומשמע אע"פ שאין הולכין אלא ביום ...

(b)

Proof #1: And this is also implied in the Gemara, which states (on Daf 26a) 'People who are traveling for a Mitzvah are Patur from Sukah, both by day and by night - implying that they are Patur even though they only travel in the day ...

דאי דאזלי ביממא ובלילה, אפי' לדבר הרשות נמי פטירי, כדקתני בברייתא.

1.

Proof #1 (cont.): Because, if they traveled by day and by night, then they would be Patur, even if their journey was not one of Mitzvah, as the Beraisa states (Ibid.).

ועוד, מעובדא דרב חסדא ורבה בר רב הונא דגנו א'רקתא דסורא.

(c)

Proof #2: And there is also a proof from the case of Rav Chisda and Rabah bar Rav Huna (there), who slept on the banks of the river by Sura.

ותימה, אם יכולין לקיים שניהם, אמאי פטורין? דאטו אדם שיש לו ציצית בבגדו ותפילין בראשו, מי מיפטר בכך משאר מצות?

(d)

Question #1: If one can fulfill them both, on what grounds is one Patur? Is someone who is wearing Tzitzis on his garment and Tefilin on his head Patur from other Mitzvos?

ובפ' אין בין המודר (נדרים ד' לג:) גבי 'המודר הנאה, ' דמחזיר לו אבידתו, אע"פ דמהני ליה 'פרוטה דרב יוסף' , משום דלא שכיחא.

(e)

Question #2: And in Perek Ein bein ha'Mudar (Nedarim, Daf 33b) in the case of 'Mudar Hana'ah', whose lost article he is permitted to return , even though he gains the 'P'rutah of Rav Yosef, because it is not common.

ואי כל זמן שאבידה בביתו מיפטר מלמיתב ריפתא לעני, אם כן שכיחא היא?

1.

Question #2 (cont.): Now if he would be Patur from giving bread to a poor man as long as he has the lost article in his house, it would be common?

אלא ודאי לא מפטר אלא בשעה שהוא עוסק בה כגון טלית של אבידה ושוטחה לצורכה, או בהמה שנותן לה מזונות...

(f)

Conclusion: We must therefore say that he is only Patur as long as he is actually busy with the lost article (See Mesores ha'Shas), where for example, he is spreading out the lost cloak to preserve it, or where he feeding the lost animal ...

דלא שכיחא שבאותה שעה יבא עני לשאול ממנו.

1.

Reason: Seeing as it is not common for a poor man to come for alms just at that moment.

וצריך לומר דהכא נמי איירי בכי האי גוונא, דאי מיטרדי בקיום מצות סוכה, הוו מבטלי ממצותן.

(g)

Explanation #2: So we must say here too, that it speaks in such a case where, if they were to get involved in fulfilling the Mitzvah of Sukah, they would negate the Mitzvah which they are currently performing.

3)

TOSFOS DH U'V'LECHT'CHA VA'DERECH P'RAT L'CHASAN

תוס' ד"ה ובלכתך בדרך פרט לחתן

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's text and explanation.)

ואף על גב דהוא נמי במצוה טריד ...

(a)

Explanation #1: Even though he too, is performing a Mitzvah ...

איצטריך תרי קראי -דאי הוה כתיב חד, כיון דחתן לאו בהדיא כתיב בקרא, הוה אמינא לא פטר הכתוב אלא טורח ועושה מצוה בידים או מהלך במצוה...

1.

Explanation #1 (cont.): We need both Pesukim - because had the Torah written only one Pasuk, since Chasan is not specifically mentioned in the Pasuk, we would have thought that the Torah only exempts someone who actually performs a Mitzvah with his hands or who is going to perform a Mitzvah ...

אבל חתן שהוא יושב ובטל ואינו עוסק אלא מחשב בבעילה, לא פטר הכתוב...

2.

Explanation #1 (cont.): But not a Chasan, who is sitting idle and merely thinking about the forthcoming intimacy ...

הלכך מקרא יתירא אשמעינן דפטור מק"ש, דטריד במחשבת בעילה. כך פי' בקונטרס.

3.

Explanation #1 (conl.): Therefore, the extra Pasuk comes to teach us that he is Patur from Keri'as Sh'ma, since his mind is taken up with thoughts of intimacy.

וסוגיא דשמעתין משמע דמ"ובלכתך בדרך" ממעט האי דבמצוה קא עסיק?

(b)

Refutation #1: Our Sugya however, implies that preclude someone who is occupied with a Mitzvah from "u'Velecht'cha va'Derech"?

ובשילהי פ"ק דברכות (דף יא.) הגרסא להפך- דגרס התם " בשבתך" ' ,פרט לחתן; "ובלכתך בדרך" ' ,פרט לעוסק במצוה' .

(c)

Refutation #2: And in the first Perek of B'rachos (Daf 11a) the Gemara inverts the text - when it says "be'Shiv't'cha", 'to preclude a Chasan; and "u'Velecht'cha va'Derech", 'to precude someone who is occupied with a Mitzvah'.

וגירסא זו נראה -דהכי משמע קרא 'בשבת דידך הוא דמיחייבת בק"ש, ' ולא בשבת דמצוה שאתה יושב ומחשב בבעילת מצוה...

(d)

Explanation #2: And this appears to be the correct text - since the Pasuk implies 'It is when you are sitting with your personal issues that you are Chayav to recite the Sh'ma, but not when you are sitting with a Mitzvah - when you are sitting and thinking about the intimacy of Mitzvah.

"ובלכתך" ממעט עוסק במצוה -דמשמע 'בלכת דידך ולא בלכת מצוה' .

1.

Explanation #2 (cont.): Whereas "u'Velecht'cha" precludes someone who is performing a Mitzvah - implying 'When you are going on your personal journey but not when you are traveling on a journey of Mitzvah'.

ומחתן לא הוה ידעינן שאר עוסק במצוה ...

(e)

Clarification: We would know other cases of someone who performs a Mitzvah from Chasan ...

דדלמא שאני חתן שאין נקל לו כל כך להסיר הטירדא ...

1.

Clarification (cont.): Because perhaps a Chasan is different, since it is no simple matter to remove the anxiety ...

אע"פ שבטירדא דרשות מיבעי ליה ליתוביה דעתיה ולהסיר מחשבת טרדתו.

2.

Clarification (concl.): Despite the fact that by anxiety that is not connected with Mitzvah, one is obligated to set one's mind at rest and to remove one's anxiety.

4)

TOSFOS DH SHE'HAREI NE'EMAR BA'HEN PE'ER

תוס' ד"ה שהרי נאמר בהן פאר

(Summary: Tosfos clarifies the word 'Pe'er' and explains the Sugya.)

לקמן בשמעתין מפרש ' -מדקא אמר ליה רחמנא ליחזקאל "פארך חבוש עליך" -את הוא דמיחייבת, אבל כולי עלמא פטירי' .

(a)

Clarification: Later on Amud 'Beis', the Gemara explains that, since Hash-m told Yechezkel that his Pe'er (Tefilin) was on him, it was a sign that he was Chayav to do so, but that other mourners were Patur.

והא דמשמע לישנא שהטעם תלוי משום דאיקרו 'פאר' , ואבל לאו בר פאר הוא, וכשמתפאר מראה בעצמו שאינו אבל...

(b)

Implied Question: And the fact that the Lashon implies that the reason hinges upon the fact that it is referred to as "Pe'er" (glory), and that an Aveil is not subject to 'Pe'er', and if he does 'glorify himself', it demonstrates that he was not in mourning ...

לא אתא למימר אלא דלא ילפינן מהכא לפוטרו משאר מצות, דשאני תפילין דאיקרו פאר' .

1.

Answer: It merely means that we cannot learn that the P'tur extends to other Mitzvos, since Tefilin are unique, in that they are called 'Pe'er'.

וא"ת, ומאי שנא גבי תפילין, דאמרינן דדוקא ליחזקאל קאמר ליה ולא לשאר אבלים...

(c)

Question: Why, with regard to Tefilin, do we say that specifically Yechan (ezkel was told and not other Aveilim ...

וגבי תלמוד תורה אמרינן פ"ק דמועד קטן (דף טו.) 'אבל אסור בת"ת ,מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל "האנק דום" -דעבדי שאר אבלים כיחזקאל?

1.

Question (cont.): Whereas regarding Torah-study, the Gemara in the first Perek of Mo'ed Katan (Daf 15a) rules tha an Aveil is Patur, because Hash-m told Yechezkel to be silent, thereby equating other Aveilim with Yechezkel?

ויש לומר, דבדברי תורה ששינה בו הכתוב מכ"ע, אית לן למימר משום דאבל אסור בדברי תורה...

(d)

Answer: By Divrei Torah, seeing as the Torah distinguishes him from everybody else, one can deduce that it is because an Aveil is forbidden to study Torah ...

אבל בתפילין אמאי הוצרך לומר לו שיניח תפילין אם לא בשביל שהייתי סבור לאוסרו.

1.

Answer (cont.): Whereas in the case of Tefilin, why did see fit to instruct him to wear Tefilin, unless it was because we would otherwise have thought that it is forbidden.

25b----------------------------------------25b

5)

TOSFOS DH MISHA'EL V'ELTZAFAN HAYU

תוס' ד"ה מישאל ואלצפן היו

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in Sanhedrin.)

וא"ת, ולמאן דאמר פרק ד' מיתות (סנהדרין דף נב.) דשריפה ממש הואי -שנשרפו גופיהן, וכן נמי דריש בתורת כהנים א'קרא ד"ותאכל אש אותם" ,אמאי נטמאו?

(a)

Question: According to the opinion in Perek Arba Misos (Sanhedrin, Daf 52a) that they were literally burnt - body-wise, and that is also how the Toras Kohanim, on the Pasuk "va'Tochal Eish osam" explains it, why did they become Tamei?

וי"ל, דשמא שלדן היתה קיימת כאילו נשרפו על גבי קטבלא ...

(b)

Answer: Perhaps the shape of their bodies (i.e. their skeletons) remained intact, as if they were burned on a leather hide ....

כדאמר פרק המפלת (נדה דף כז:) ' -מת שנשרף ושלדו קיימת, טמא.

1.

Source: As the Gemar says in Perek ha'Mapeles (Nidah, Daf 27b) - 'A Meis that has been burned and has remained intact is Tamei'.

6)

TOSFOS DH SHE'CHAL SHEVI'I SHE'LAHEN B'EREV HA'PESACH

תוס' ד"ה שחל שביעי שלהן בערב הפסח

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation of the Sugya in Gitin.)

מכאן קשה להא ד'א"ר לוי' בשילהי הניזקין (גיטין דף ס. ושם) 'ח' פרשיות נאמרו באותו יום שהוקם המשכן, וקא חשיב פרשת טמאים...

(a)

Introduction to Question: This poses a Kashya on Rebbi Levi, who says in Perek ha'Nizakin (Gitin, 60a & 60b) 'Eight Parshiyos were said on the day that the Mishkan was erected, among them the Parshah of the Teme'im ...

ופירש שם בקונט' "ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש ... . "

1.

Introduction to Question (cont.): Which Rashi defines as "Vay'hi Anashim asher hayu Teme'im le'Nefesh ... "

ולא יתכן, כדמוכח הכא -שהיה בערב הפסח, והמשכן הוקם באחד בניסן?

(b)

Question: This cannot be correct, as is evident here - since that took place on Erev Pesach, whereas the MIshkan was erected on the first of Nisan?

ואפילו לר"ע לא יתכן- לפי הספרים דגרסינן בפסחים בפ' האשה (דף צ:) 'רב סבר לה כר"ע דאמר מישאל ואלצפן היו, שחל שביעי שלהן להיות בערב הפסח.

1.

Extension of Question: And even according to Rebbi Akiva it cannot go - according to the Sefarim in Perek has'Ishah (Pesachim, 90b) 'Rav holds like Rebbi Akiva who says it was Misha'el and Eltzafan, whose seventh day fell on Erev Pesach (See Maharsha).

ומיהו אותה גירסא ליתא, אלא 'ר' יצחק' גרס התם

(c)

Refutation: That text however, is not correct, but the text there reads 'Rebbi Yitzchak'.

ונראה לפרש 'פרשת טמאים' -דשרץ ונבלה וזב וזבה ונדה...

(d)

Explanation #2: It therefore seems that 'Parshas Teme'im' refers to Sheretz, Neveilah, Zav Zavah and Nidah (in Shemini) ...

לפי שהוצרכו ליזהר על טומאת מקדש וקדשיו.

1.

Reason: Since they needed to be warned about them on account of Tum'as Mikdash ve'Kadashav.

7)

TOSFOS DH D'LO MATA Z'MAN CHIYUVA

תוס' ד"ה משום דלא מטא זמן חיובא

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in Zevachim and elaborates.)

ואין להקשות מהא דדרשינן בריש טבול יום (בזבחים דף ק. ושם) ד'הולך לשחוט את פסחו מטמא למת מצוה מ"ולאחותו" -אפי' לאחר חצות...

(a)

Refuted Question: One cannot query this from the Gemara at the beginning of 'T'vul-Yom' (Zevachim, 100a & 100b) which Darshens from "le'Achoso" that 'Someone who is on his way to Shecht the Korban Pesach must render himself Tamei for a Meis Mitzvah even after mid-day' ...

דמת מצוה שאני.

(b)

Refutation: Because a Meis Mitzvah is different ...

והא דדייק הכא מברייתא דקתני 'למת מצוה נטמאו' ...

(c)

Implied Question: And when the Gemara here cites the Beraisa which states that 'They became Tamei for a Meis Mitzvah' ...

לא 'מת מצוה' ממש -אלא כלומר לקרובים, כדפירש בקונטרס...

(d)

Answer: It does not mean a genuine 'Meis Mitzvah', but a relative, as Rashi explains

ולאחר חצות הוא דאינו מטמא, כדקתני התם 'אמרת לא יטמא' ,אבל קודם חצות יטמא ...

1.

Answer: And it is after Chatzos that he may not render himself Tamei, as the Beraisa says there 'Say that he may not be Metamei himself', but before Chatzos he is Metamei himself ...

כדקאמרינן התם ביוסף הכהן, שמתה אשתו בערב הפסח ונמנו אחיו הכהנים וטמאוהו בעל כרחו.

2.

Proof: As the Gemara says there with regard to Yosef ha'Kohen, whose wife died on Erev Pesach, and whom his fellow Kohanim banded together and were Metamei him against his will.

אבל קשה לרבא, דאמר התם 'אידי ואידי לאחר חצות, כאן קודם ששחטו וזרקו עליו, כאן לאחר ששחטו וזרקו עליו ...

(e)

Question: There is a Kashya however, according to Rava, who says there that 'Both cases speak after Chatzos; one before they Shechted (the Korban Pesach) and sprinkled (the blood) on his behalf, the other, after they Shechted and sprinkled it ...

אלמא מטמא לקרובים אפי' היכא דמטא זמן חיובא זמן הפסח, מאחר שלא שחטו וזרקו עליו?

1.

Question (cont.): So we see that one is permitted to render oneself Tamei for relatives even after the time to Shecht the Pesach has arrived, seeing as they have not yet Shechted it and sprinkled the blood on his behalf?

ואין לומר דהיא גופא ילפינן מחתן דפטור מק"ש...

(f)

Refuted Answer: Nor can one answer that that too, we can learn from a Chasan, who is Patur from K'ri'as Sh'ma ...

דדלמא שאני ק"ש דלית ביה כרת כדקאמר הכא, ולא אתי מיניה פסח דאיכא כרת ומטיא זמן חיובא.

1.

Refutation: Because K'ri'as Sh'ma may well be different in that it is not subject to Kareis, as the Gemar says here, and we cannot therefore learn Pesach, which is, and whose alotted time has arrived, from it.

8)

TOSFOS DH EIN SIMCHAH ELA B'CHUPAH

תוס' ד"ה אין שמחה אלא בחופה

(Summary: Tosfos discusses the inference and defines 'Chupah' in this context.)

משמע מכאן דאם יצא חתן מחופתו אפי' כלתו עמו והולכים לאכול בבית אחר, דאין מברכין 'שהשמחה במעונו' ולא ברכת חתנים...

(a)

Inference: This implies that once the Chasan leaves his Chupah, even together with his Kalah - and they go to eat in another house, one no longer recites either 'she'ha'Simchah bi'Me'ono' or Birchaas Chasanim ...

כיון דאין שמחה אלא בחופה.

1.

Reason: Seeing as there is no Simchah other than in the Chupah.

ובפ"ק דכתובות (דף ז: ושם) אמרינן נמי 'מברכין ברכת חתנים בבית חתנים' ,משמע דוקא במקום חופה, דהוא בית חתנים.

(b)

Support: And this is borne out in Kesuvos (Daf 7b & Daf 8a) where the Gemara also says 'One recites Birchas Chasanim in "the house of Chasanim", implying specifically in the location of the Chupah - which is 'the house of Chasanim'.

ומיהו אין ראיה משם ,דדלמא לאפוקי מדרבי יהודה קא אתי, דאמר 'אף בבית האירוסין מברכין אותה' .

(c)

Refutation: There is no proof from there however, since it is possible that it is coming to counter the opinion of Rebbi Yehudah, who says that 'One recites the B'rachah even in the house of Erusin'.

וצריך לדקדק -מה היא 'חופה? ' דאי במקום שברכו תחלה ברכת נישואין קרי ליה 'חופה' ,פעמים שאפי' ברחוב העיר מברכין אותה, כשהעם מרובין, ואין יכולין ליכנס בבית.

(d)

Question: It is necessary to define 'Chupah'? Because if it refers to the location where they recited the Birchas Nisu'in, then it sometimes happens that this is done in the main street of the town - when there are a lot of people, and there is insufficient room to accommodate them in a house.

אלא מקום עיקר ישיבת חתן וכלה קרי ליה 'חופה' ,ולא מקום העשוי לאקראי בעלמא, ושם מברכין ברכת חתנים כל שבעה.

(e)

Answer: It must therefore be that the main location where the Chasan and Kalah are staying is called 'Chupah', and that is where they recite the Birchas Chasanim all seven days.

9)

TOSFOS DH V'CHAYAVIN BI'KERI'AS SH'MA

תוס' ד"ה וחייבין בק"ש

(Summary: Tosfos agrees with Rashi's explanation.)

כדפירש בקונט' -דמצות כוונתה אינו אלא פסוק ראשון, ויכולין ליישב דעתן שעה קטנה כדי לקרוא פסוק ראשון.

(a)

Clarification: Since the Mitzvah of Kavanah is confined to the first Pasuk, and one can settle one's mind for the short time it takes to recite it - as Rashi explains.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF