סוכה דף מא. א

האם שביעית מתחללת דוקא דרך מקח - בין מוכר לקונה, או שיכול לחללה על איזה דבר?

פרי ראשון - פירות שביעית עצמן פרי שני - חליפי (דמי) פירות שביעית
להו"א דרב אשי לר' אלעזר: דרך מקח
לר' יוחנן: אפי' דרך חילול
דרך מקח
למסקנא דרב אשי אפי' דרך חילול לר' אלעזר: דרך מקח
לר' יוחנן: אפי' דרך חילול

בזמן שחרב בית המקדש, מאימתי מותר לאכול מן החדש?

מדאורייתא מדרבנן
לר' יוחנן
בן זכאי
לסתמא דגמ' משהאיר המזרח [1] בליל י"ז [2]
לרב נחמן ב"י בליל י"ז [3] דרש והתקין [4]
לר' יהודה בליל י"ז -----

-------------------------------------------------

[1] בפרשת העומר כתיב (ויקרא כג:יד) "וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם", ומקשה הגמ' במנחות (דף סח.) שהם שני זמנים, ד"עד עצם" - משמע משהאיר המזרח, ו"עד הביאכם" - משמע משיביאו את הקרבן, ומתרצת דבזמן המקדש - "עד הביאכם", ובזמן שאין מקדש - משהאיר המזרח התיר.

[2] אבל כל יום הנף אסור, גזירה שמא יבנה המקדש ויצטרכו להמתין עד הקרבתו, ויחשבו שכבר מותר לאכול מחצות כמו שהיו נוהגים בשנים קודמות.

[3] דמפרש "עד עצם" - עד עיצומו של יום ט"ז בניסן, וס"ל דעד ועד בכלל, וא"כ כל יום ט"ז אסור.

[4] כלומר, לא ששינה את דין התורה להחמיר, אלא דרש להם שעד עכשיו שהיה המקדש הייתם רגילים לאכול מחצות, ועתה שחרב המקדש שאין מתיר העומר צריך להמתין עד כל היום כולו.

עוד חומר לימוד על הדף