[1] פירש"י דהיינו שהוא חשוד על המעשרות ועל הטהרות, דכמה מיני עם הארץ יש, דיש עם הארץ גרוע שאפי' עדות אין מקבלים ממנו, וכמבואר בתוס' (בד"ה כל).

[2] והוא גרוע מעם הארץ, דאפי' דרך ארץ אין לו (ע' מהרש"א).

[3] דהרי הוא גונב את דעת הבריות - שחושבים שהוא צדיק במה שקרא ושנה, ובאמת אינו יכול להורות כלום - כיון שלא שימש תלמידי חכמים, והרי הוא כמכשף האוחז את העינים. ואמר רב נחמן בר יצחק שמסתבר כן, דכמו שהמכשף אומר כל מיני לחשים ואינו יודע מה אומר - רק יודע שלחש זה מועיל, כך זה שקרא ושנה משניות וחוזר עליהם ואינו יודע מה הוא אומר.

[4] והוסיפו לומר, שאם גם משנה לא למד - הוא גרוע יותר ונקרא בור, ואם גם מקרא לא קרא - הוא כבהמה.

[5] כן פירשו התוס' (בד"ה ועד) את הגמ' שאמרה "ועד כמה (צריך לחכות החכם עד שיהיה ראוי להוראה) - עד ארבעין שנין", שאין מונים אותם מיום שנולד, אלא מיום שהתחיל ללמוד.

[6] ואת הקושיא מברכות (דף סג.) דמבואר שאם יש כבר איש באותו מקום - אל תורה, תירץ ר"י דמיירי באופן שהוא נכנס עכשיו חדש לעיר זו, ואין לו להורות בה אם יש שם כבר ת"ח, אבל אם הוא במקומו אפי' בשוין הוא יכול להורות.

[7] והם מפרשים את הסוגיא כאן בהיפך מרש"י, דרש"י פירש בשוין מורה ובשאין שוין אינו מורה - והיינו שהוא פחות מחברו, ואילו הם מפרשים בשוין אינו מורה ובשאין שוין מורה - דהיינו שהוא יותר מחברו.