-------------------------------------------------

[1] ובטבלא הסמוכה נפרט מה הן השתים שהן ארבע, ועיקר החילוק בין חיוב לפטור הוא כך, דכדי להתחייב בהוצאה או בהכנסה - בחטאת, צריך שאדם אחד יעשה את עקירת החפץ ואת הנחתו ברשות אחרת, ויש בזה ארבעה אופנים: א'. בעה"ב עוקר מאצלו ומוציא ומניח. ב'. בעה"ב עוקר מבחוץ ומכניס ומניח. ג'. העני עוקר מאצלו ומכניס ומניח. ד' העני עוקר מבפנים ומוציא ומניח. ויש עוד ארבע אופנים של הוצאות והכנסות דפטור, והיינו באופן שאחד עשה עקירה והשני עשה הנחה, [ובמסכת שבת פרכינן שיש ח' אופנים כאלה ולא רק ארבע].

[2] פירוש, דרש"י וריב"א לא נחלקו שבפנים קאי הבעה"ב ובחוץ העני, ורק נחלקו בפירוש שנים שהן ארבע כמו שמפורט בטבלא הסמוכה.

[3] פירוש, ההגדרה בפנים הוא מה שמביא קרבן בפנים, והוא על שתים - הוצאות שהן ארבע - הכנסות - דחיוב, ודבחוץ הם הוצאות והכנסות דפטור שאין מביא עליהם קרבן.

[4] בתוס' לפנינו לא מפורט הדבר, ועי' בתוס' רא"ש שביאר את ארבע יציאות דבעה"ב והוא לפי פירוש ריב"א בשבת. והוספנו כאן גם את ארבע יציאות דעני, והכל מבואר היטב בסוגיא בריש מסכת שבת.

[5] והגם שהיא תולדה של בהרת, מ"מ אין צבעה לבן כ"כ כמו האב שאת, דצמר לבן הוא יותר לבן מסיד ההיכל. ולהיות שסיד ההיכל לבן יותר מקרום ביצה לכך סיד ההיכל הוא תולדה של בהרת וקרום ביצה תולדת של שאת.