-------------------------------------------------

[1] ס"ל לרש"י שבזה נחלק ר' עקיבא על רבנן, דכיון דספחת כתוב בשאת ולא כתוב בבהרת, הרי שלא ריבה הכתוב תולדות רק לשאת ולא לבהרת, וא"כ סיד ההיכל וקרום ביצה שניהם הם תולדות של שאת, ולכך סיד ההיכל מצטרף לשאת ולא לבהרת.

[2] הנה תוס' הרבו להקשות על רש"י, ובפירושם ס"ל שלא נחלקו ר"ע ורבנן שסיד ההיכל הוא תולדה של בהרת, ורק נחלקו אם מצטרף לבהרת או לאו, דרבנן ס"ל דכיון שסיד תולדה של בהרת הוא - מצטרף, ור' עקיבא סובר דכיון שנחת ב' מדרגות לא מצטרף עם בהרת רק עם שאת שגבוהה ממנה רק מדריגה אחת בלבד. אולם קרום ביצה כן מצטרף לשאת אף שיורד ב' מדריגות כיון שיש בו ריבוי של שאת.

[3] הנה רש"י כתב בפשיטות את הפסוק הזה לאזהרה לאכילת קודש, והקשו עליו תוס' שבמסכת מכות בין לר' יוחנן ובין לר"ל הפסוק הזה קאי על אכילת תרומה, ותירצו שפירוש רש"י יתכן רק לתנא דפרק הערל ביבמות שמפרש את הפסוק הזה לענין אכילת קודש לזב בעל ג' ראיות ומצורע מוחלט שלא יכולים לאכול בקדשים עד שיביאו קרבן כפרה.