שבועות דף ד' ע"ב

מה ילפינן מתרי נעלם אליבא דר' עקיבא? [תד"ה ונעלם].

נעלם ממנו והוא טמא - קמא נעלם ממנו והוא ידע - בתרא
לרש"י לפטור בהעלם מקדש דבעי ידיעה בתחילה [1]
לר"ת [2] לידיעת בית רבו לידיעה מעלייתא
לעוד יש לפרש [3] דבעי ידיעה בתחילה ובסוף לא דריש

כיצד דרשינן לקרא נפש כי תשבע להרע או להטיב לכל אשר יבטא וכו'?

הדבר שמתרבה הדבר שמתמעט
לר"ע - דרשינן בריבוי ומיעוט וריבוי אפילו לשעבר לבטל את המצוה
לר' ישמעאל - דרשינן בכלל ופרט וכלל להביא באין בו הרעה והטבה לשעבר

עבד עברי שרוצה לעבוד אחר שש עד היובל, במה רוצעים את אוזנו ובמה לא?

במה רוצעים? ובמה אין רוצעים?
לר' יוסי בר' יהודה בכל דבר הניקח ביד בסם
לרבי בכל דבר של מתכת בכל דבר שאינו של מתכת

-------------------------------------------------

[1] פי' דמטילים הידיעה בין שני הנעלם לומר דבעי ידיעה בתחילה קודם שנעלם ממנו [וידיעה בתרייתא לרש"י לא בעי קרא - דאיך יביא קרבן אם לא נודע לו].

[2] הנה בתוס' לפנינו אין דברי ר"ת מפורשים כל צרכן, אולם בתוס' רא"ש כאן מפורש היטב, דלכו"ע הנעלם יתירא בא לומר דלא סגי שתהיה בתחילה ידיעת בית רבו אלא צריך ידיעה גמורה. ורבי שחולק ס"ל שידיעת בית רבו ידיעה טובה היא, ולכך מיותר לרבי הנעלם יתירא לחייב בהעלם מקדש ולא כר"ע.

[3] גם כאן לא נתבאר בתוס' לפנינו כל צרכו, ובתוס' רא"ש נתבאר באריכות, שר"ע לא דורש נעלם יתירא כלל [ובזה הוא חולק על רבי שכן דורשו לחייבו על העלם מקדש], ומהנעלם קמא דורש ר"ע [וגם רבי] דבעי ידיעה בין בתחילה ובין בסוף, דע"י שתתן את הידיעה בין תרי ונעלם תדרוש שיש ידיעה אחר העלמה וקודם העלמה.

עוד חומר לימוד על הדף