TOSFOS DH MI'D'BEN AZAI NAFKA
תוס' ד"ה מדבן עזאי נפקא
(Summary: Tosfos compares this Sugya to the Sugya in Zevachim.)
בסוף פ"ב דזבחים (דף כט.) פליג ר' אלעזר א'בן עזאי ודריש ד"אותו" בזבח הוא מדבר ואינו מדבר בכהן.
Sugya in Zevachim: At the end of the second Perek of Zevachim (Daf 29.) Rebbi Elazar argues with ben Azai and learns from "Oso" that the Pasuk is talking about the Korban and not about the Kohen.
אבל רוצה ליישב כאן אליבא דבן עזאי
Our Sugya: Only the Gemara here wants to establish it according to ben Azai.
וכולה סוגיא מסיק התם כמו בשמעתין.
Conclusion: In any case, the Sugya there concludes like the Sugya here.
וק"ק, שהרי התם דוחק ליישב מילתא דאחרים אליבא דבן עזאי, ובתמורה בסוף אלו קדשים (דף כא: ושם) גבי 'ר' יוסי היה אומר ג' דברים משום ג' זקנים' ...
Question: The Gemara there pushes to establish the statement of Acherim like ben Azai, whereas in Temurah at the end of Eilu Kodshim (Daf 21: & 22.) in connection with 'the three things that Rebbi Yossi says in the name of three elders' ...
משמע דבן עזאי דמוקי היקישא דמעשר לבכור - 'מה בכור אינו נאכל אלא לפנים מן החומה, אף מעשר אינו נאכל אלא לפנים מן החומה', לית ליה דאחרים.
Question (cont.): It implies that ben Azai, who establishes the Hekesh of Ma'aser to B'chor - 'Just as B'chor can only be eaten within the walls (of Yerushalayim), so too, can Ma'aser only be eaten within the walls, doesn't concur with Acherim ...
דקאמר 'ולרבנן דמפקי ליה לטעמא אחרינא, בכור שאינו נפסל משנה לחברתה מנא להו?
Question (concl.): Since it asks there 'From where do the Rabbanan, who learn something else from there, learn that a B'chor does not become Pasul from one year to the next'?
ומיהו אין לחוש אם הש"ס הולך ומיישב בכל ענין.
Answer: It doesn't really matter however, if the Gemara tries to establish the case in all possible ways.
TOSFOS DH ELA IM KEIN MEVAKSHIM MIMENU MAMON V'EIN LO
תוס' ד"ה אא"כ מבקשים ממנו ממון ואין לו
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation based on the Gemara in Shabbos and elaborates.)
בסוף פרק שני דזבחים (דף כט:) פי' בקונט' 'ממון של גזל'.
Explanation #1: At the end of the second Perek of Zevachim (Daf 29:) Rashi explains it in connection with money that was stolen.
אבל נרא' דמיירי בנדר ...
Explanation #2: It seems however, that it is really talking about a Neder ...
כדמוכח בפרק במה מדליקין (שבת דף לב: ושם) ...
Proof: As is evident in Perek Bameh Madlikin (Shabbos, Daf 32: and 32:) ...
דתניא ר' נתן אומר 'בעון נדרים מתה אשתו של אדם', שנאמר "אם אין לך לשלם, למה יקח משכבך מתחתיך?"
Proof (cont.): As Rebbi Nasan states in a Beraisa 'For the sin of Nedarim a man's wife dies, as the Torah writes "If you do not have with what to pay, why should He take away from you the woman who lies in your bosom?"
והא דדריש הכא 'בך חטא, ולא באשתך חטא'?
Implied Question: And the reason that the Gemara Darshens here "in you" 'will be a sin and not in your wife' ...
מיירי במשלם אח"כ אלא שעבר בבל תאחר.
Answer: Is because here it speaks about somebody who ultimately pays, only who, in the interim, transgresses 'bal Te'acher'.
TOSFOS DH ZU MITZVAS ASEI
תוס' ד"ה זו מצות עשה
(Summary: Tosfos cites the source of this statement.)
דכתיב "והיוצא מפיכם תעשו" (במדבר לב).
Source: As the Torah writes in Bamidbar (32) "And what comes out of your mouth you shall do".
TOSFOS DH TISHMOR ZU MITZVAS LO SA'ASEH
תוס' ד"ה תשמור זו מצות לא תעשה
(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemaros in Eruvin and in Yoma.)
תימה, הא אמרינן בפ' המוצא תפילין (עירובין דף צו. ושם) גבי הא דמוקים "ושמרת את החקה הזאת" בתפלין, דמוקי לה ר"ע בפסח, דאפ"ה פסח זו מצות עשה, משום דהשמר דעשה עשה.
Question: The Gemara says in Perek ha'Motzei Tefilin (Eruvin, Daf 96. & 96:) in connection with establishing "ve'Shamarta es ha'Chukah ha'Zos" with regard to Tefilin (according to Rebbi Yossi ha'Gelili), whereas Rebbi Akiva establishes it by the Korban Pesach, and nevertheless, Pesach is only an Asei, since "Hishamer" of an Asei is an Asei.
וכן בפרק בתרא דיומא (דף פא.) גבי הא דאמר ר"ל 'מפני מה לא נאמר אזהרה בעינוי? משום דלא אפשר - דהיכי ליכתוב? ופריך 'ולכתוב 'השמר בעינוי?' ומשני 'השמר דעשה עשה'?
Question (cont.): And similarly, in the last Perek of Yoma (Daf 81.) in connection with Resh Lakish, who explains why the Torah does not warn on Inuy (on Yom Kipur) because it is not possible to do so.- because what should it write? And the Gemara asks there 'Let write "Hishamer be'Inuy"? And it answers 'Hashemaer da'Asei, Asei'?
והאי נמי השמר דעשה הוא, שתשלם מה שנדרת, ועשה "מוצא שפתיך ... "?
Question (concl.): In that case, here too, the Hishamer belongs to the Asei to pay what one promised, and the Asei is that of "Motzei Sefasecha ..."
וי"ל, דתפלין לאחר שקיעת החמה דקאי א'עשה דהנחת תפלין הוי עשה, אבל "תשמור" דהכא קאי א"לא תאחר" דלעיל מינה, שישמור שלא יאחר.
Answer: Granted, laying Tefilin after sunset refers to the Asei of putting on Tefilin; but "Tishmor" here refers to "Lo Te'acher" that precedes it' that one should take care not to delay (fulfilling what one promised).
ולר' יוחנן דאמר בסוף הקומץ רבה (מנחות דף לו: ושם) גבי מניח תפלין לאחר שקיעת החמה ד'השמר דעשה לאו הוא' ...
Observation: According to Rebbi Yochanan, who says at the end of 'ha'Kometz Rabah' (Menachos, Daf 36: and 37.) in connection with someone who wears Tefilin after sunset that 'Hishamer of an Asei is nevertheless a La'av'
ההיא דפסח ומילה מצות עשה, ע"כ דלא כר"ע. וההיא דר"ל דיומא לא קיימי.
Observation: Must hold that the Gemara, which declares Pesach and Milah Mitzvos Asei does not hold like Rebbi Akiva, and the ruling of Resh Lakish in Yoma does not remain intact.
ומיהו לא יתכן כלל לאוקמיה דלא כר"ע, דמשנה היא בפ"ק דכריתות (דף ב.) וסוגיא דשמעתא משמע בגמ' (דף ג:) דאתיא כר"ע, דקתני אוב ולא קתני ידעוני.
Refutation: However, it is not correct to establish it not like Rebbi Akiva, seeing as it is a Mishnah in the first Perek of Kerisus (Daf 2.), and the Gemara on Daf 3: implies that the Sugya goes according to Rebbi Akiva, since it inserts Ov but not Yid'oni.
וצריך לחלק בההיא דר' יוחנן דלא דמיא לשאר השמר דעשה.
Conclusion: It is therefore necessary to differentiate and to say that the case of Rebbi Yochanan is not comparable to other cases of 'Hishamer de'Asei' (See Hagahos ha'Bach).
TOSFOS DH B'FICHA ZU TZEDAKAH
תוס' ד"ה בפיך זו צדקה
(Summary: Tosfos cites the source of this statement.)
דכתיב "יצא מפי צדקה" (ישעיה מה).
Source: As the Pasuk writes in Yeshayah (45) "Yatza mi'Pi Tzedakah".
TOSFOS DH YAKRIV OSO MELAMED SHE'KOFIN OSO
תוס' ד"ה יקריב אותו מלמד שכופין אותו
(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugyos in Kesuvos and in Erchin and elaborates on 'Kofin oso" with regard to Korbanos.)
כל מצות עשה נמי כופין, כדאמר בפרק הכותב (כתובות דף פו. ושם) 'מכין אותו עד שתצא נפשו'.
Question: 'Kofin oso' applies to all Mitzvos Asei, as the the Gemara says in Perek ha'Kosev (Kesuvos, Daf 86:) 'Makin oso ad she'Teitzei Nafsho'.
והא דאיצטריך קרא הכא?
Question (cont.): And the reason that it mentions it here is ...
משום דסלקא דעתא דאין כופין כאן, לפי שכתוב "לרצונו".
Answer: Because, seeing as the Torah writes "li'Retzono", we would have thought that it cannot force him.
וא"ת, הא דתנן פרק האומר משקלי (ערכין דף כא.) 'חייבי חטאות ואשמות אין ממשכנין אותן, חייבי עולות ושלמים ממשכנין אותן'.
Implied Question: The Mishnah in Perek ha'Omer Mishk'li alai (Erchin, Daf 21.) learns that 'Whereas one does not take a security from someone who is Chayav a Chatas or an Asham, one does take one from someone who is Chayav an Olah or a Shelamim'.
ה"ד? אי מקמי דאתא לידי בל תאחר, אפי' עולות ושלמים נמי לא?
Implied Question: How does this speak? If it is before it reaches the stage of bal te'Acher, then one should take a security even from someone who is Chayav an Olah or a Shelamim?
ואי דעבר בבל תאחר, אפי' חטאות ואשמות נמי?
Implied Question (cont.): Whereas if it is afterwards, then one should take even from someone who is Chayav a Chatas or an Asham?
וי"ל, דלעולם בשלא עבר עדיין, אלא דחזינן שהוא מתעצל להביא [ומוציא הוצאות חנם שלא לצורך כדי שלא ישאר בידו מה לקנות].
Answer: It is speaking where he has not yet transgressed, but where we see that he is lax in bringing it, and where he spends money unnecessarily specifically so that he is not left with the funds to bring his Korban
ולהכי ממשכנין - ואם אין מוצאין במה למשכנו אז כופין, כדקאמר הכא.
Answer (cont.): Consequently, one takes a security - and it is if one does not find anything to take that one forces him physically, as the Gemara explains here.
וא"ת, וא'עולות מ"ט (לא) בעי למשכוני טפי מחטאות ואשמות ...
Question: Why does one need to take a security for Olos any more than for Chata'os and Ashamos ...
והא בפ"ק דזבחים (דף ו.) אמר דעולות נמי מכפרים א'חייבי עשה?
Question (cont.): Bearing in mind that, in the first Perek of Zevachim (Daf 6.) the Gemara says that Olos too, atone for Chayvei Asei?
י"ל, כיון דאמרינן בעלמא (יומא דף פו.) ש'אם עשה תשובה, לא זז משם עד שמוחלין לו', הרי בתשובה מתכפר, ולא דמי לחטאות ואשמות.
Answer: Since the Gemara says in Yoma (Daf 86.) that, 'If one does Teshuvah (after transgressing an Asei), he is forgiven without even having to move from the spot'. It transpires that it is the Teshuvah that really atones, in which case, it cannot be compared to Chata'os and Ashamos.
TOSFOS DH CHAD D'AMAR V'LO AFRISH
תוס' ד"ה חד דאמר ולא אפריש
(Summary: Tosfos clarifies the Sugya.)
נראה לי דמשני כך, שהרי הקשה מעשה ומלא תעשה ומעשויי, נראה בכל חד מוצא ב' פסוקים, ותרי למה לי?
Clarification of Sugya. Question: Tosfos assumes that the Gemara answers this, since it initially queried the Asei, the Lo Sa'aseh and the Isuy (coercion), and it seems that the there are two Pesukim for each one.
ומשני, צריכי בכל חד תרי קראי, דחד קרא אתא גלל אמר ולא אפריש, וקרא השני אתא גלל אפריש ולא אקריב'.
Answer: The Gemara answers that each one requires two Pesukim, one for 'Amar ve'Lo Afrish' (where one declared but did not separate), the other, for 'Afrish ve'Lo Akriv' (where one separated but did not bring the Korban).
ופריך 'מי מצית אמרת דאמר ולא אפריש, והא נדבה כתיבא ביה, ותנן ... ?'
Question: Then the Gemara asks how one can possibly say 'Amar ve'Lo Afrish', since the Torah includes Nedavah, and we learned in a Mishnah ... ?
פירושו כך נ"ל - היאך מוקמת העשה והלא תעשה והעשוי דקרא דאמר ולא אפריש ...
Clarification: What the Gemara is now asking is - how one can establish the Asei, the Lo Sa'aseh and the coercion of the Pasuk by 'Amar ve'Lo Afrish' ...
הא אותן ג' עניינים עשה ולא תעשה ועישוי נראה דקאי לנדבה כמו לנדר, שהרי באותו קרא כתיב נדבה, כדאמר לעיל 'נדבה כמשמעה'. ואיך מצי היות קאי אמר ולא אפריש לנדבה ...
Clarification (cont.): Seeing as those three issues (the Asei, the Lo Sa'aseh and the Isuy) pertain to Nedavah as much as they do to Neder, seeing Nedavah is written in the same Pasuk, as the Gemara stated earlier "Nedavah" - 'literally', and how can 'Amar ve'Lo Afrish' refer to Nedavah ...
הא זה איפכא מזה, שהרי אמר ולא אפריש אינו אומר 'הרי זו', אדרבה הוא אומר 'הרי עלי נדר', שהרי אינו מפריש אז, ונדבה פירושה היא דאמר 'הרי זו', ומפריש באותה שעה.
Clarification (cont): seeing as they are diametrically opposed to one another - seeing as 'Amar ve'Lo Afrish' does not say 'Harei Zu'; on the contrary, he says 'Harei alai Neder', seeing as he does not designate it at that moment; whereas Nedavah intrinsically means that one designates it at that moment?
כדתנן 'איזהו ... '?
Source: AS we learned in the Mishnah in Megilah 'What is a Neder ... ?'?
ומשני, משכחת לה תרתי דאמר ולא אפריש דמשמע נדר, משכחת לה תרתי אפי' בנדבה ...
Answer: And the Gemara answers that there are two cases of 'Amar ve'Lo Afrish' that are Neder, and two that are Nedavah.
כגון דאמר 'הרי עלי עולה על מנת שלא אתחייב באחריותה' ...
Case: Where he declares 'Harei alai Olah al-M'nas she'Lo Eschayav be'Achrayusah' ...
כשאומר 'הרי עלי', הוא כמו נדר, ורוצה לעשות נדבה, כשמבאר בו דין נדבה באומר דאינו חפץ להתחייב באחריותה ...
Clarification (cont.): When he says 'Harei alai' this is akin to a Neder, yet by stating that he does not accept liability', he clarifies that he really wants it to be a Nedavah.
אלמא דמשכחת לה דאמר ולא אפריש כמו האומר 'הרי עלי', ועל כל זאת היא כנדבה שהרי רוצה שלא יתחייב באחריותה כנדבה.
Conclusion: So here we have a case of 'Amar ve'Lo Afrish' where he says 'Harei alai' yet it is like a Nedavah, since he does not undertake liability, like a Nedavah.
TOSFOS DH EIZEHU NEDER
תוס' ד"ה איזהו נדר
(Summary: Tosfos cites the source of the statement.)
משנה היא בפ"ק (משנה א') דקינין.
Source: This is a Mishnah in the first Perek of Kinin (Mishnah 1).
TOSFOS DH AL M'NAS SHE'LO ESCHAYEV B'ACHRIYUSA
תוס' ד"ה על מנת שלא אתחייב באחריותה
(Summary: Tosfos hints as to why the Neder is valid.)
לא דמי למתנה על מה שכתוב בתורה.
Clarification: This is not comparable to 'making a stipulation which clashes with what the Torah says' (in which case the Neder would be invalid.
6b----------------------------------------6b
TOSFOS DH SHE HAYAH CHOLEH B'ATZERES
תוס' ד"ה שהיה חולה בעצרת
(Summary: Tosfos explains that a sick animal (and others) are Pasul and cites the sources.)
דפסול להקרבה.
Reason: Since it is Pasul to be brought as a Korban ...
כדתנן בבכורות (דף מא.) 'זקן חולה ומזוהם'.
Source in Mishnah: As we learned in the Mishnah in Bechoros (Daf 41.) 'an old animal, on that is sick and one that has a foul odor'.
ובפרק כל האסורים (תמורה דף כח:) דרשינן ליה מדכתיב "מן הצאן מן הכבשים ומן העזים".
Source in Pasuk #1: And in Perek Kol ha'Asurim (Temurah, Daf 28:), the Gemara precludes them from the Pasuk "min ha'Tzon, min ha'Kevasim u'min ha'Izim" (from the three words "min").
ועוד כתיב (מלאכי א) "כי תגישו פסח וחולה, אין רע".
Source in Pasuk #2: Moreover, the Pasuk writes in Mal'achi (1) "Do you think that there is nothing wrong with bringing Me a lame animal or one that is sick?"
TOSFOS DH ECHAD B'CHOR V'ECHAD KOL HA'KODSHIM
תוס' ד"ה אחד בכור ואחד כל הקדשים
(Summary: Tosfos explains why the Tana mentions B'chor independently.)
להכי נקט 'בכור' ...
Implied Question: The Tana mentions B'chor ...
דעיקר שנה בבכור כתיב, דכתיב ביה "תאכלנו שנה בשנה" ...
Answer: Because it is in connection with B'chor that the Torah introduces the Halachah of a year - "You shall eat it in its first year".
ושאר הקדשים דריש התם מדכתיב "כל".
Answer (cont.): Whereas other Kodshim we learn from the word "Kol" there.
TOSFOS DH BI'SHELAMA REGALIM B'LO SHANAH MASHKACHAS LAH
תוס' ד"ה בשלמא רגלים בלא שנה משכחת לה
(Summary: Tosfos cites the case, and reconciles it with the Gemara shortly.)
כגון דאקדשה ערב פסח.
Clarification: It speaks where he sanctified it on Erev Pesach ...
ובסמוך כך הפי' - 'הניחא למ"ד דבעי כסדר', משכחת לה כגון דאקדשיה בתר חג המצות.
Clarification (cont.): Whereas when the Gemara will shortly say 'It is fine according to the opinion that requires the three Regalim in the right order', it is speaking where the owner sanctified it after Pesach.
TOSFOS DH SHANAH B'LO REGALIM HEICHI MASHKACHAS LAH
תוס' ד"ה שנה בלא רגלים היכי משכחת לה
(Summary: Tosfos clarifies the Gemara's dilemma, and cites the Yerushalmi's answer, which he refutes.)
דאי באקדשיה בתוך הרגל, דכי מטיא שתא אכתי ליכא שלש רגלים, דשלימים בעינן כדלעיל ...
Clarification: Because whereas, on the one hand, where he sanctifies it in the middle of Yom-Tov, when the year comes round, three Regalim have not yet passed, since one requires complete Yamim-Tovim, as we learned earlier ...
ה"נ איכא רגלים שלימים - דסוף רגל ראשון דאשתקד מצטרף עם תחלת הרגל דהשתא?
Clarification (cont.): On the other hand, there are three complete Regalim, if one adds the end of Yom-Tov of the previous year to the beginning of the Yom-Tov of the current year?
ובירושלמי מפרש 'תפתר כגון דאקדשיה כשהיה מחוסר זמן בפסח'.
Yerushalmi: The Yerushalmi establishes the case where the owner sanctified it prematurely (before the eighth day) on Pesach.
ולקמן אין משמע כן, דאמרינן 'אין מונין שנה לבכור אלא משעה שראוי להרצאה'.
Refutation: It is implied shortly however, that this is not a good answer, when the Gemara says 'One only counts a year by a B'chor from the time that it is fit to be brought as a Korban (but not before).
TOSFOS DH BI'SHELAMA L'REBBI MASHKACHAS LAH B'SHANAH ME'UBERES
תוס' ד"ה בשלמא לרבי משכחת לה בשנה מעוברת
(Summary: Tosfos cites an alternative answer.)
לר"מ דאמר לעיל 'ברגל אחד', ולר"א בן יעקב דאמר 'שני רגלים', לא משכחת לה אלא בחולה ברגלים ...
Alternative Answer: According to Rebbi Meir, who said earlier 'One Yom-Tov' and according to Rebbi Eliezer ben Ya'akov, who said 'two', the case can only be where the animal is sick on Yom-Tov ...
והוא הדין דהוה מצי לשנויי הכא לרבי ולרבנן.
Alternative Answer (cont.): Indeed, the Gemara could have answered this according to Rebbi and the Rabbanan too.
TOSFOS DH L'MINYAN Y'MOS HA'CHAMAH
תוס' ד"ה כמנין ימות החמה
(Summary: Tosfos explains, citing Rashi.)
ופי' בקונט' 'וה"ה בכל שנים סתם לרבי דילפינן מ"תמימה" דבתי ערי חומה, כדמוכח בפרק (שני) דערכין (דף לא:).
Clarification: Rashi explains that the same applies in regular years, according to Rebbi, who learns from "Temimah" of Batei Arei Chomah, as is evident in the last Perek of Erchin (Daf 31:).
TOSFOS DH BASAR CHAG HA'MATZOS
תוס' ד"ה בתר חג המצות
(Summary: Tosfos explains why 'after Chag ha'Matzos' is La'av Davka'.)
לאו דוקא, דהוא הדין בתוך חג המצות, כדמוכח לעיל ...
Clarification: La'av Davka (after Pesach), since the same will apply in the middle of Pesach, as is evident earlier (on Daf 5:) ...
דכולי רגל בעי.
Reason: Seeing as one needs the entire Yom-Tov.
TOSFOS DH YORESH MAHU B'VAL TE'ACHER
תוס' ד"ה יורש מהו בבל תאחר
(Summary: Tosfos cites two sources for the obligation of an heir to bring his deceased relative's Korban, and elaborates.)
דיורש חייב להביא, כדתנן במסכת קינין (פ"ב משנה ה) ומייתי לה בכמה דוכתי - 'האשה שהביאה חטאתה ומתה, יביאו יורשים עולתה'.
Source #1: Since an heir is Chayav to bring the Korban, as we learned in the Mishnah in Kinin (Perek 2, Mishnah 5), which the Gemara cites in many places - 'If a woman brings her Chatas and dies, her heirs must bring her Olah'.
ומשמע בפ"ק דקדושין (דף יג:) דלמ"ד 'שעבודא לאו דאורייתא', כשהפרישה מחיים; ולמ"ד דאורייתא, אע"פ שלא הפרישה מחיים.
Two Possibilities: It implies in the first Perek in Kidushin (Daf 13:) that according to those who hold 'Shibuda is not d'Oraysa', it speaks where she designated it in her lifetime, whereas according to those who hold 'Shibuda d'Oraysa', it speaks even where she did not.
ובסוף יש בכור (בכורות דף נא:) נמי אמר 'מה להלן, יורשים חייבים בעולת ראיה של אביהן ... '.
Source #2: And at the end of 'Yesh B'chor' (Bechoros, Daf 51:) too, the Gemara says 'Whereas over there, the heirs are obligated to bring the Olas Re'iyah of their father ... '.
TOSFOS DH KA LEISA B'RE'IYAH
תוס' ד"ה הא ליתא בראיה
(Summary: Tosfos extends the Gemara's She'eilah to anyone who is Patur from Re'iyah.)
והוא הדין זקן וחולה ומי שאין לו קרקע, וכל הפטורים מן הראיה.
Clarification: And the same applies to a Zakein, a sick person and anyone who does not own land, and to anybody else who is Patur from Re'iyah.
TOSFOS DH D'HA ISA B'SIMCHAH
תוס' ד"ה דהא איתה בשמחה
(Summary: Tosfos cites the source for the Chiyuv.)
וקרינא בה "ובאת שמה והבאתם שמה".
Clarification: And the Pasuk (in Re'ei) "And you shall come there and you shall bring there" will therefore apply to her.
TOSFOS DH ISHAH BA'ALAH MESAMCHAH
תוס' ד"ה אשה בעלה משמחה
(Summary: Tosfos initially queries Rashi's explanation, and later supports it. Then he discusses the woman's Chiyuv regarding the Mitzvah of Simchah on Yom-Tov.)
פי' בקונט' 'בבבל בבגדים [צבעונים] ובא"י בכלי פשתן המגוהצין', כדאיתא בקדושין (ד' לד: ושם)
Explanation #1: 'In Bavel, Rashi explains, with colored clothes, and in Eretz Yisrael, with pressed linen clothes, as the Gemara says in Kidushin) Daf 34: & 35.).
וקשיא לר"ת, דהני מילי בזמן הזה, אבל בזמן שבית המקדש קיים, אין שמחה אלא בבשר, כדאמר בע"פ (פסחים ד' קט. ושם)?
Question #1:Rabeinu Tam queries this however, inasmuch as that speaks nowadays, but when the Beis-ha'Mikdash stood, there is no Simchah other then with meat, as the Gemara says in Arvei Pesachim (Pesachim, Daf 109. & 109:)?
ועוד אמרי' פ"ק דחגיגה (ד' ו. ושם) א'מתני' - ד'איזה קטן? כל שאינו יכול לאחוז בידו [של אביו] לעלות מירושלים להר הבית'.
Question #2: Furthermore, the Gemara says in the first Perek of Chagigah (Daf 6. & 6:) in connection with the Mishnah 'What is the definition of a Katan? Whoever cannot hold his father's hand to go from Yerushalayim to the Har ha'Bayis'.
'עד הכא מאן אייתיה?' ומשני 'עד הכא דמיחייבת אמיה בשמחה, אייתיתיה ' ...
Question #2 (cont.): And on the question 'Who brings him until there (Yerushalahyim)?', the Gemara answers 'Until there his mother, who is Chayav Simchah, brings him'.
משמע שזקוקה לעלות משום שלמי שמחה?
Question #2 (concl.): This implies that she is obligated to go to Yerushalayim on account of the Mitzvah of Simchah?
ומפרש ר"ת 'בעלה משמחה', שהחיוב על בעלה ולא עליה. לפיכך לא קרינא בה "ובאת שמה".
Explanation #2: Rabeinu Tam explains 'Ba'alah Mesamchah' to mean that the obligation lies on her husband and not on her.
והא דקאמר בחגיגה 'דמיחייבה אמיה', משום בעלה ולא משום היא.
Explanation #2 (cont.): And that which was said in Chagigah that 'his mother, who is Chayav (in Simchah)', refers to her husband's obligation (toward her)- and not to her obligation .
ומיהו אשכחן בפסחים פ' אלו דברים (ד' עא.) אפי' בזמן שבהמ"ק קיים, היכא דלא אפשר, משמחה בכסות נקיה ויין ישן.
Retraction: We find in the Gemara in Pesachim in Perek Eilu Devarim (Daf 71.) however, that even when the Beis-ha'Mikdash is standing, one can fulfil the Mitzvah of Simchah with fresh clothes and old wine ...
כגון היכא דחל יו"ט ראשון של חג להיות בשבת, דבעינן זביחה בשעת שמחה.
Retraction (cont.): Such as where the first day of Yom-Tov falls on Shabbos, since the Shechitah must take place when Simchah applies (and not the day before).