ראש השנה דף ו.

מאיזה פסוקים אנחנו לומדים את הדינים דלהלן בענין "בל תאחר"?

מצות עשה מצות לא תעשה אזהרה לב"ד לכפותך
א. "מוצא שפתיך" "תשמור" "ועשית"
ב. [1] "ובאת שמה והבאתם שמה" "לא תאחר לשלמו" "יקריב אותו"

ראש השנה דף ו:

במה משמח את האשה ברגלים? [תוד"ה אשה].

בזמן הבית בזמן הזה
לרש"י בבבל בבגדי צבעונין בא"י בכלי פשתן מגוהצים
לרבינו תם בבשר שלמים [2] בבבל בבגדי צבעונין בא"י בכלי פשתן מגוהצים

-------------------------------------------------

[1] ומבואר בגמ', דמה שצריך ב' פסוקים הוא משום שיש שני סוגים של "בל תאחר" סוג אחד כשהוא נודר ומתעכב מלהפריש את נדרו, וסוג שני כשהוא כבר הפריש ומתעכב מלהביא את הקרבן או את הנדר למקדש או לעניים, ויש חידוש בכל דבר, דאם היה כתוב רק ב"אמר ולא אפריש" הו"א דוקא בזה עובר בלאו ועשה וב"ד כופין אותו משום שלא קיים את דיבורו, אבל אם אפריש ולא אקריב שקיים דיבורו שנדר להפריש רק שמתעכב מלהביא בזה הו"א דאין בזה "בל תאחר" כיון דכל היכא דאיתיה ביה גזא דרחמנא איתיה. ואם היה אומר רק באפריש ולא אקריב הייתי אומר דוקא כאן יש איסור - דעשה מעשה להפריש ובכל אופן הוא מתעכב מלהקריב, אבל בזה שרק דיבר ואמר אפי' שמתעכב אינו עובר בזה על "בל תאחר", וקמ"ל שבכל ענין עובר.

[2] דאין שמחה אלא בבשר, ולפ"ז הוקשה לר"ת א"כ צריכה האשה לעלות לרגל כדי לשמוח עם בעלה בבשר שלמים. ותירץ, דמה שאמר "אשה בעלה משמחה" הכוונה שהחיוב על בעלה ולא עליה, ולכן לא קרינן בה "ובאת שמה" ולא שייכת בפרשת "בל תאחר".

עוד חומר לימוד על הדף