1)

TOSFOS DH AMAR RAVA HILCH'SA TA'AM MEKADESH

תוס' ד"ה אמר רבא הילכתא טעם מקדש

(SUMMARY: Tosfos rules like Rava)

וכן הלכה.

(a)

Ruling: And this is the Halachah.

2)

TOSFOS DH AMEIMAR MASNI LAH ETC.

תוס' ד"ה אמימר מתני לה כו'

(SUMMARY: Tosfos clarifies the text and rules like the first Lashon.)

בסוף מילתיה גרסינן 'מבדיל והולך כל היום כולו', דאי לאו הכי היינו לישנא קמא.

(a)

Clarifying Text: His statement concludes with the words 'Mavdil ve'Holech Kol ha'Yom Kulo'; otherwise, it would be identical with the first Lashon.

והלכה כלישנא קמא - דמבדיל עד רביעי בשבת, כדאמר רבי חייא לעיל.

(b)

Ruling #1: The Halachah however, is like the first Lashon, as Rebbi Chiya said earlier.

ובתשעה באב שחל להיות במוצ"ש נמי רגילין להבדיל אחר התענית.

(c)

Ruling #2: And on Tish'ah be'Av that falls on Motza'ei Shabbos too, the Minhag is to recite Havdalah after the fast.

וכן בסדר דרב עמרם.

(d)

Support: And so it says in Seider R. Amram.

3)

TOSFOS DH U'SHEMA MINAH MADIL KOL HA'SHABBAS KULAH

תוס' ד"ה ושמע מינה מבדיל כל השבת כולה

(SUMMARY: Tosfos points out a slight inaccuracy in the statement.)

לא שמעינן מינה אלא כל היום ...

(a)

Implied Question: We can only actually learn all day ...

אלא נקט הכי משום דהלכה כן.

(b)

Answer: And it only says this (the whole week) because it is the Halachah.

4)

TOSFOS DH ADUR B'RABIM ETC.

תוס' ד"ה אדור ברבים כו'

(SUMMARY: Tosfos explains the statement and clarifies the Halachah.)

דקסבר דברבים אין לו הפרה.

(a)

Clarification: Because he holds that a Neder that is made in public cannot be annulled.

ואין הלכה כן, אלא דוקא על דעת רבים אין לו הפרה.

(b)

Ruling: This is not Halachah however, and it is only a Neder that is made 'al Da'as Rabim' (according to the wishes of the public and of Beis-Din) that cannot be annulled.

ובמקום אחר מפורש (גיטין, דף לו.).

(c)

Reference: This is clarified elsewhere (in Gitin, Daf 36.)

5)

TOSFOS DH IM TA'AM M'LO LUGMA YATZA

תוס' ד"ה אם טעם מלא לוגמא יצא

(SUMMARY: Tosfos clarifies the difference between 'M'lo Lugma' and 'M'lo Lugmav'.)

וכדמפרש ביומא (דף פ.) 'כל שאילו מסלקו לצד אחד יראה כמלא לוגמיו'.

(a)

Clarification: As the Gemara explains in Yoma (Daf 80.) 'Wherever if one moves it all to one side it looks like one's cheeks are full'.

והוי פחות מרביעית, כדאמרינן התם.

1.

Conclusion: And this is less than a Revi'is, as the Gemara says there.

אבל 'מלא לוגמיו' אמרינן התם דהוי יותר מרביעית.

(b)

M'lo Lugmav: Whereas 'M'lo Lugmav', the Gemara says there, is more than a Revi'is.

ונראה שהוא רוב רביעית ...

(c)

Conclusion: It would therefore seem that it ('M'lo Lugma') is the majprity of a Revi'is ...

דאמרינן לקמן 'והוא דשתה רובא דכסא'.

1.

Proof: For so the Gemara says later (108:) ' ... provided one drinks the majority of the cup'.

ודוקא לאדם בינוני, אבל לעוג מלך הבשן בעי טפי, כדאמרינן התם.

2.

Qualification: And this applies specifically to an average size person; but for Og Melech ha'Bashan, a larger Shi'ur (than the majority of a Revi'is) is required, as the Gemara explains there.

6)

TOSFOS DH SAMUCH L'MINCHAH

תוס' ד"ה סמוך למנחה

(SUMMARY: Tosfos explains why it is called 'Minchah'.)

תימה, אמאי קרי ליה 'מנחה'?

(a)

Question: Why is it called 'Minchah'?

דאי משום דמנחה היתה קריבה בין הערבים ...

1.

Refuted Answer: It cannot be because the Korban Minchah was brought in the afternoon ...

הלא גם בשחר קריבה מנחת חביתין ומנחת תמיד?

2.

Refuted Answer (concl.): Since also in the morning, they brought the Minchas Chavitin (of the Kohen Gadol) and the Minchas Tamid.

וי"ל, בשחר יש שם אחר 'תפלת שחרית'.

(b)

Answer #1: Because in the morning, it (the Tefilah) has another name - namely, 'Tefilas Shachris'.

ועוד, דאמרינן בפרק קמא דברכות (דף ו:) 'הוי זהיר בתפלת מנחה, שאף אליהו לא נענה אלא בתפלת מנחה.

(c)

Answer #2: Furthermore, the Gemara says in the first Perek of B'rachos (Daf 6:) 'Attach special importance to Tefilas Minchah, since Eliyahu's Tefilah was answered specifically at Tefilas Minchah.

ושמא בשעת הקרבת מנחה נענה ...

(d)

Conclusion: It seems likely that he was answered at the time when the Korban Minchah was brought ...

ולכך קרי ליה תפלת מנחה שאז היה שעת רצון.

1.

Conclusion: And it is therefore called Tefilas Minchah because it proved to be a time of goodwill then.

107b----------------------------------------107b

7)

TOSFOS DH V'ASI L'IMNU'I MI'PESACH

תוס' ד"ה ואתי לאימנועי מפסח

(SUMMARY: Tosfos clarifies the statement.)

ואפילו אחר שיעשה פסח אסור, כדי שלא ימהר לאכול, ויעשה פסח שלא כראוי.

(a)

Clarification: And it is forbidden even after he has brought the Pesach, in case, in his hurry to eat, he does not prepare the Pesach properly.

8)

TOSFOS DH DILMA ASI L'MEICHAL ACHILAH GASAH

תוס' ד"ה דילמא אתי למיכל אכילה גסה

(SUMMARY: Tosfos reconciles the Gemara in Yoma with the Gemara in Nazir, which seem to clash over the meaning of 'Achilah Gasah'.)

ואינה אכילה, כדאמרינן בפרק בתרא דיומא (דף פ:) 'האוכל אכילה גסה ביום הכפורים, פטור'.

(a)

Clarification: Which is not classified as 'Achilah', as the Gemara says in the last Perek of Yoma (Daf 80:) 'Someone who eats Achilah Gasah on Yom-Kipur, is Patur.

וקשה, דאמרי' בנזיר (דף כג.) גבי פסח 'זה שאכלו אכילה גסה - "ופושעים יכשלו בם" '.

(b)

Question: But the Gemara in Nazir (Daf 23.) explains - that it is in connection with someone who eats the Korban Pesach Achilah Gasah, that the Pasuk writes "u'Posh'im Yikashlu bam".

ופריך 'רשע קרית ליה? נהי דלא עביד מצוה מן המובחר, פסח מיהא קא עביד?'

1.

Question (cont.): 'How can you call him a Rasha, asks the Gemara? He may not have performed the Mitzvah properly, but he has fulfilled the Mitzvah of Pesach?'

ואומר ר"ת, דתרי גווני אכילה גסה - אחת שנפשו קצה מלאכול. ועל אותה, פטור ביוה"כ.

(c)

Answer #1: Rabeinu Tam therefore explains that there are two levels of Achilah Gasah - one, where he detests eating, and it is with regard to that level that one is Patur on Yom Kipur.

ויש אכילה גסה שאינו מתאוה לאכול, אך יש בה טעם.

1.

Answer #1 (cont.): And there is another level of Achilah Gasah where one does not have an appetite, but where the food is still tasty.

והא ד'פסח נאכל על השבע' - היינו שמתאוה לאכול קצת,

2.

Answer #1 (cont.): And the concept of eating the Pesach 'al ha'Sova' means that one has at least a small appetite to eat.

ועוד י"ל, דאין לו לקרותו 'רשע', כיון שקיים מצות פסח, אע"פ שלא קיים מצות אכילה, דאכילת פסחים לא מעכבא.

(d)

Answer #2: Another answer is that one cannot call him a Rasha, since he has fulfilled the Mitzvah of Pesach, even though he has not fulfilled the Mitzvah of eating, because eating the Pesach is not crucial to the overall Mitzvah of Pesach.

ומה שפירש רשב"ם, דנקט 'מצה' משום דשייכא אפילו בזמן הזה, דליכא פסח - לא נהירא ...

(e)

Explanation #1: And what the Rashbam explains - that the Gemara mentions 'Matzah', because it applies even nowadays, when there is no Pesach is not correct ...

דאפילו הוי טעמא משום פסח, אסור בזמן הזה, כדמוכח בסמוך גבי 'רב ששת דהוה יתיב כולי יומא בתעניתא'?

1.

Query: Since even if the reason would be because of Pesach, it would still be forbidden nowadays, as is evident shortly, in connection with the episode of Rav Sheishes, who fasted the whole day (of Erev Pesach).

ופירוש אחר עיקר, שפי' דנקט מצה, דבאכילה מועטת הוי אכילה גסה.

(f)

Explanation: Consequently, the second explanation is the main one, where he explains that the Gemara mentions Matzah - because one needs only eat very little to turn it into Achilah Gasah.

9)

TOSFOS DH AFILU AGRIPAS HA'MELECH

תוס' ד"ה אפי' אגריפס המלך

(SUMMARY: Tosfos refutes the Rashbam's explanation of Agripas's descent.)

פי' רשב"ם מלך כשר, ומבני חשמונאי היה.

(a)

Clarification: The Rashbam explains that he was a righteous king, a descendent of the Chashmona'im.

ולא דק, דבסוטה (דף מא.) אמרי' כשהגיע ל"מקרב אחיך תשים עליך מלך", זלגו עיניו דמעות.

(b)

Question: He was not careful however, as the Gemara is Sotah (Daf 41.) relates how, when he came to the Pasuk 'from among your brothers you shall appoint a king, he burst into tears (because he was a descendent of Hurdus, who was a slave).

10)

TOSFOS DH SHE'HAYAH RAGIL L'ECHOL B'TESHA SHA'OS

תוס' ד"ה שהיה רגיל לאכול בתשע שעות

(SUMMARY: Tosfos refutes the explanation that this is a combination of two time-periods, of three and six hours.)

י"מ, לפי שדרך מלכים לעמוד בג' שעות, והיה מתנהג כתלמיד חכם לאכול בשעה ששית אחרי קומו.

(a)

Clarification: Some commentaries explain that this is because 1. it is the way of kings to rise after three hours, and 2. He behaved like Talmidei Chachamim, who eat in the sixth hour after getting up.

ואין נראה, דא"כ, הוה ליה למימר ט' שעות לאגריפס כשש שעות לת"ח.

(b)

Question: But this is not correct, because the Gemara ought then to have said that the ninth hour of Agripas, is like the sixth hour of Talmidei-Chachamim.

11)

TOSFOS DH MIYNEI TARGIMA

תוס' ד"ה מיני תרגימא

(SUMMARY: Tosfos reconciles the Rashbam's translation of 'Targima' with a Tosefta in B'rachos.)

פי' רשב"ם, פירות ובשר בלא לחם.

(a)

Clarification: The Rashbam translates this as fruit or meat without bread.

ולא נהירא, דאמרינן בתוספתא דכיצד מברכין 'הביאו לפניו מיני תרגימא, מברך "בורא מיני מזונות", ואין מברכין 'בורא מיני מזונות' אלא על חמשת מינים?

(b)

Question: But this is not right, since the Tosefta in 'Keitzad Mevorchin states that 'They bring before him kinds of Targima, and he recites "Borei Miynei Mezonos", which one only recites on the five kinds of grain?

ומיהו בפרק בתרא דיומא (דף עט:) איכא חד שינויא דמשני 'ואיבעית אימא, מאי מיני תרגימא פרי'.

(c)

Answer: However in the last Perek in Yoma (Daf 79:) the Gemara gives one answer - that 'Minei Targima' means fruit.

12)

TOSFOS DH NIRU LACHEM NIR

תוס' ד"ה נירו לכם ניר

(SUMMARY: Tosfos disagrees with the Rashbam's explanation of the Mashal.)

פי' רשב"ם, דעל ידי החרישה מקבלת הזריעה ...

(a)

Explanation #1: The Rashbam explains that just as, due to the plowing the field accepts the seeds ...

ה"נ ע"י אכילת תרגימא, יאכל מצה.

1.

Conclusion: So too, due to the eating of Targima, one will eat the Matzah.

מיהו חרישה וזריעה תרי מילי נינהו, ולא דמי לשתי אכילות.

(b)

Question: This is not a good comparison however, seeing as unlike the two eatings, plowing and planting are two different things.

ונראה שזה הפסוק משל הוא כענין זה דכתיב (ירמיה ד) "אם תשוב ישראל, נאם ה', אלי תשוב! אם תסיר שקוציך ... ". פי' לאחר שתסירו שקוצים אז תשובו אלי ... ' (וכל זמן ששקוצים עמכם ונתייאשתם ממני, לא תוכלו לשוב).

(c)

Explanation #2: It would therefore seem that this Pasuk is a Mashal similar to the Pasuk in Yirmiyah (4) "If you do Teshuvah Yisrael. Says Hash-m, return to Me; If you will remove your abominations ... ". In other words, 'After you have removed your idols, then you can return to Me' (but as long as you retain your idols, and you have given up on Me, you will not be able to do Teshuvah).

"כי כה אמר ה', 'נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים!' " - כל זמן שהקוצים בתוכה, אינה מועלת זריעתה כלום.

1.

Explanation #2 (cont.): (Here too) "For so says Hash-m 'Plow for yourselves a furrow and do not sow upon thorn-bushes!" - as long as there are thorn-bushes in the field, sowing seeds will not achieve anything.

וה"נ מייתי זכר לדבר, כשאכל קצת, לבו נמשך יותר.

(d)

Explanation #2 (cont.): Here too, it hints that if someone eats a little, his heart is drawn towards eating more.

אבל כשלא אכל כלל ונתיאש, אין לבו נמשך אחר אכילה, והוי כזורק אבן לחמת.

1.

Conclusion: But if he has not eaten at all, and has given up on eating, then his heart is not drawn after food, and it is akin to throwing a stone into an empty flask.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF