[1] לפירוש רשב"ם הנידון כאן אפי' במקום שאין היין מצוי והשכר הוא חמר מדינה, דכיון שהשכר גרוע הוא לכן אין מקדשים ומבדילים עליו. ולפירוש התוס' (לעיל דף קו: ד"ה מקדש) הנידון במקום שהיין כן מצוי שאז אין השכר נחשב חמר מדינה, אבל אם הוא חשוב כחמר מדינה ודאי שמקדשים.

[2] כתב הרשב"ם (בד"ה חמר מדינה) שנידון זה שייך רק במקום שאין יין, שאז יכול השכר להחשב כחמר מדינה, אמנם במקום שיש יין רק יין נחשב חמר מדינה. ובכל מקום מים ושאר משקים אינם נחשבים.

[3] הכי איבעי ליה לרב הונא מרב חסדא, ופשט לו מדברי רבי שלא רצה להתיר אפי' בשכר משובח העשוי משעורים או תאנים או תותים, וכ"ש בשיכר רגיל שעשוי מתמרים שלא.

[4] כך היה מעשה שהיה חביב על רב שכר וקידש עליו (כי התחיל לעשות שכר ולהשתכר בו - שהיה מקבל מטבעות של איסתרא בשכרו).