1)

TOSFOS DH U'SHEMA MINAH OMER SH'TEI KEDUSHOS AL KOS ECHAD

תוס' ד"ה ושמע מינה אומר שתי קדושות על כוס אחד

(SUMMARY: Tosfos qualifies the ruling.)

ובשאין לו, כדאמר לעיל (ד' קב:).

(a)

Clarification: If he doesn't have another Kos, as we learned earlier (Daf 102:).

2)

TOSFOS DH MICHUM D'KOS SHEL B'RACHAH TZARICH SHI'UR

תוס' ד"ה משום דכוס של ברכה צריך שיעור

(SUMMARY: Tosfos clarifies Rav Ashi's opinion.)

רב אשי לא פליג א'אמוראי דבסמוך, ואית ליה שפיר 'טעמו פגמו' ...

(a)

Clarification: Rav Ashi does not argue with the Amora'im whom the Gemara will quote shortly; he too, holds 'Ta'amo Pagmo' ...

אלא דמהא ליכא למישמע מינה קאמר.

(b)

Clarification (cont.): And all he means is that from her there is no proof.

3)

TOSFOS DH KAPID A'KASA PEGIMA

תוס' ד"ה קפיד א'כסא פגימא

(SUMMARY: Tosfos queries the Rashbam's explanation, yet he accepts it le'Halachah if necessary.)

פירש רשב"ם - דקפיד לכתחלה דוקא, ואם אין לו אלא פגום, יקדש עליו.

(a)

Clarification: The Rashbam interprets 'Kapid' as 'Lechatchilah', and that if one only has a Kos Pagum, then one should recite Kidush over it.

ותימה, א"כ, איך התירו לאכול קודם הבדלה משום קפידא דפגימה?

(b)

Question: If so, how could they permit eating before Havdalah merely because one is fussy (Lachatchilah)?

מיהו ראוי רשב"ם לסמוך עליו בשעת הדחק.

(c)

Ruling: Nevertheless, one can rely on the Rashbam in case of emergency.

4)

TOSFOS DH ZOCHREIHU AL HA'YAYIN

תוס' ד"ה זוכרהו על היין

(SUMMARY: Tosfos discusses whether Kidush al ha'Kos is d'Oraysa or de'Rabbanan and various details concerning the recital of 'Vayechulu').)

דזכירה כתיב על היין 'זכרו כיין לבנון' (הושע יד), 'נזכירה דודיך מיין' (שיר א).

(a)

Source: Because "Remembering/mentioning" is said in connection with wine - ''His memory is like the wine of the Levanon" (Hoshe'a 14); "We will remember Your friendship more than wine" Shir 1).

והאי 'זכירה' היינו קידוש, ד'ויכולו' לא מצינו על הכוס אלא בתפלה, כדאמר בשבת (ד' קיט:), ולא ניתקן על הכוס אלא להוציא בניו ובני ביתו,

(b)

Clarification: This Zechirah refers to Kidush; We do not find 'Vayechulu' over a Kos, only in Tefilah, as the Gemara says in Shabbos (Daf 119.), and they only instituted it over a Kos in order to render Yotzei one's children and family.

ומה שרגילין לומר 'ויכולו' אחר התפלה בקול רם ...

(c)

Implied Question: And the reason that we recite 'Vayechulu' loudly after the Amidah ...

היינו משום י"ט שחל להיות בשבת, שמתפללין 'אתה בחרתנו' ואין אומר 'ויכולו' בתפלה.

(d)

Answer: Is because of Yom-Tov which falls on Shabbos, when we say 'Atah Bechartanu' in the Amidah, which does not include 'Vayechulu'.

ותקנו נמי לומר בכל שבתות שלא לחלק בין שבת לשבת;

1.

Answer (cont.): So they instituted to say it every Shabbos, so as not to draw a distinction between one Shabbos and the other.

ונראה דקידוש על היין אסמכתא היא.

(e)

Qualification: It seems however, that Kidush over wine is an Asmachta (hinted in the Torah, though really, it is mi'de'Rabbanan).

והא דאמר במי שמתו (ברכות ד' כ:) 'נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה'?

(f)

Implied Question: And when the Gemara says in 'Mi she'Meiso' (B'rachos, Daf 20:) that 'Women are Chayav Kidush min ha'Torah' ...

היינו דוקא קידוש היום, אבל על היין לא הויא אלא מדרבנן ...

(g)

Answer: That refers specifically to Kidush, but not to wine, which is only mi'de'Rabbanan ...

כדמשמע בריש נזיר (ד' ג:) דקאמר "מיין ושכר יזיר" - 'לאסור יין מצוה כיין הרשות'.

(h)

Proof: As is implied at the beginning of Nazir (Daf 3:) where the Gemara says "mi'Yayoin ve'Sheichar Yazir" - 'to forbid the wine of Mitzvah like the wine of R'shus'.

ופריך 'מאי ניהו קידושא והבדלה? מושבע ועומד מהר סיני הוא, דאיצטריך קרא למיסר?'

1.

Proof (cont.): What is that asks the Gemara, Kidush and Havdalah? Is one obligated to have wine from Har Sinai, that one needs to prohibit it?

אלא כי הא דאמר רבא 'שבועה שאשתה', וחזר ואמר 'הריני נזיר', איצטריך קרא, דנזירות חל עליו אף על פי שמושבע ועומד הוא

2.

Proof (cont.): It must therefore refer to what Rava said, that if someone declares that he will drink wine, and then that he will be a Nazir, a Pasuk is needed to teach us that the Nezirus takes effect, even though he is is under oath to drink wine.

ועוד מצינו למימר דקידוש על היין דבר תורה. אבל הא דאמר המברך צריך שיטעום, זהו מדרבנן.

(i)

Alternative Explanation: It may well be however, that Kidush over wine is min ha'Torah, and it is only the obligation to drink it that is mi'de'Rabbanan.

5)

TOSFOS DH HAVAH GACHIN V'SHASI

תוס' ד"ה הוה גחין ושתי

(SUMMARY: Tosfos discusses as to when the participants must wait for the Mevarech before partaking of the wine and of the bread, and when they are permitted to eat or drink before him.)

וא"ת, דבפרק שלשה שאכלו (ברכות ד' מז.) אמרינן 'אין המסובין רשאין לטעום עד שיטעום המברך'?

(a)

Question: In Perek Sheloshah she'Achlu (B'rachos, Daf 47.) the Gemara says that the participants are not permitted to taste until the Mevarech has tasted'.

וי"ל, דהיינו דוקא ב'המוציא' שצריך לאכול, כדאמרי' בפרק ראוהו ב"ד (ר"ה, ד' כט:) 'לא יפרוס אדם פרוסה לאורחין, אא"כ אוכל עמהן'.

(b)

Answer #1: That speaks specifically with regard to 'ha'Motzi', where one (the Mevarech) is obligated to eat, as the Gemara says in Perek Ra'uhu Beis-Din (Rosh ha'Shanah, Daf 29:) 'One should not give a piece of bread to the guests unless he is eating together with them'.

הלכך צריך להמתין עד שיטעום המברך.

1.

Answer #1 (cont.): Consequently, one is obligated to wait until the Mevarech has tasted.

אבל קידוש, שאין חובה לשתות להמברך, א"צ להמתין.

2.

Conclusion: Kidush, on the other hand, where he is under no obligation to drink, it is not necessary to wait for him.

ומיהו בירושלמי דברכות 'א"ר אבא בשם רב "מסובין אסורין לטעום עד שיטעום המברך". ר' יהושע בן לוי אומר, "שותין אע"פ שלא שתה" ...

(c)

Answer #2: However in the Yerushalmi of B'rachos, where Rebbi Aba says in the name of Rav that the participants are forbidden to taste before the Mevarech; and Rebbi Yehoshua ben Levi permits them to drink even though he has not drunk'.

ולא פליגי - מה דא"ר אבהו כשהיו כולן זקוקין לכוס אחד, מה דאמר ר' יהושע כשיש לכל אחד כוסו בידו'.

1.

Answer #2 (cont.): The Gemara explains that they do not argue - since Rebbi Avahu (Aba?) speaks where they all share one Kos, whereas Rebbi Yehoshua is speaking where each participant is holding his own Kos.

ומשמע נמי אם אין כוסו בידו, אפי' שפך מכוס ברכה לכוסות אחרים, אין להם לטעום עד שיטעום המברך,

2.

Answer #2 (cont.): It also implies that unless each person is actually holding his Kos, they are not allowed to taste before the Mevarech even if he pours from the Kos shel B'rachah into their Kosos.

אבל כשיש לכל אחד כוס, א"צ להמתין. ולכך הוה גחין ושתי.

3.

Answer #2 (cont.): But if each person has his own Kos, they do not need to wait for the Mevarech, and that is why the old man bent down and drank.

ומכאן יש להוכיח שא"צ לשפוך מכוס של ברכה לשאר כוסות.

(d)

Extrapolation: It is possible to extrapolate from here that it is not necessary to pour from the Kos shel B'rachah into the other Kosos.

ומיהו היכא דפגימי צריך לשפוך ממנו לשאר כוסות כדי שישתו כולם מכוס שאינו פגום, אע"ג דשתיה לא מעכבא, כדאמרינן בפרק בכל מערבין (עירובין דף מ:).

(e)

Reservation: But where the Kosos are Pagum, the Mevarech must pour some his Kos into the other Kosos, to enable them to drink from cups that are not Pagum, as we learned in Perek ba'Kol Me'arvin (Eruvin, Daf 40:).

וגם בהמוציא יש להוכיח מירושלמי אם יש לכל אחד ככרו א"צ להמתין, ואוכל כל אחד משלו.

(f)

Support: Also with regard to 'ha'Motzi' one can extrapolate from the Yerushalmi that if each participant has his own loaf, they do not need to wait for the Mevarech, and each one is permitted to eat from his own loaf.

והא דאמר 'טול ברוך' (ברכות דף מ.), ואמרינן נמי (שם דף מו.) 'בעל הבית בוצע כדי שיבצע בעין יפה' - דמשמע שאין אוכלין אלא מה שמחלק להם ...

(g)

Question: And when the Gemara says in B'rachos (Daf 40.) 'Take and make a B'rachah!' and on Daf 46. there) that the host should make a Motzi generously - implying that the participants only eat what the host gives them?

מיירי בשאין ככר לפני כל אחד.

(h)

Answer #1: It is speaking either where each participant does not have his own loaf ...

א"נ, בשבת וכגון שאין להם לחם משנה, דאז צריכין לאכול מבציעתו.

(i)

Answer #2: Or on Shabbos, where they do not have Lechem Mishnah, in which case they are obligated to eat from the host's loaf.

106b----------------------------------------106b

6)

TOSFOS DH HA'NOTEIL YADAV LO YEKADESH

תוס' ד"ה הנוטל ידיו לא יקדש

(SUMMARY: Tosfos discusses the reason for this ruling.)

פירש רשב"ם ובסדר דרב עמרם - משום היסח הדעת.

(a)

Explanation #1: The Rashbam and Seider R. Amram Gaon explain that this is on account of Hesech ha'Da'as.

וקשה, דהא רב גופיה קאמר בפ' כל הבשר (חולין דף קו:) 'נוטל אדם ידיו שחרית, ומתנה עליהם כל היום?

(b)

Question: But Rav himself in Perek Kol ha'Basar (Chulin, Daf 106:) allows one to wash one's hands in the morning (to eat bread) and to stipulate that it covers the whole day.

וי"ל, דתנאי לא מהני אלא היכא דלא שכיחי מיא, כגון שאין לו מים בסמוך או יש לו וצריך לדברים אחרים ...

(c)

Answer: Stipulation only helps there where water is not common - i.e. that there is not at hand or that one needs the water that one has for something else ...

אבל היכא דשכיחי מיא, ויש לו בסמוך, לא יועיל תנאי.

1.

Answer (cont.): But where water is available, and on hand, it does not help to stipulate.

כדמשמע התם דקאמר 'אמר להו רבא להנהו בני פקתא דערבות "כגון אתון דלא שכיחי לכו מיא, משו ידייכו מצפרא ואתנו עלייהו כולי יומא".

2.

Answer (cont.): As is implied there, when Rava said to the inhabitants of the valley of Arvos 'People like you, for whom water is not available, wash your hands in the morning, and stipulate for the entire day'.

איכא דאמרי בשעת הדחק ופליגא דרב, ואיכא דאמרי אף שלא בשעת הדחק, והיינו דרב'.

3.

Answer (cont.): Some say in a case of emergency, and Rava disagrees with Rav; whereas others maintain, even not in a case of emergency, and he concurs with Rav'.

משמע דרב נמי איירי בלא שכיחי מיא, כדקאמר 'כגון אתון דלא שכיחי לכו מיא', וקאמר 'והיינו דרב'.

4.

Conclusion: The Gemara implies that Rav also speaks where water was not easily available, and it concludes that 'he concurs with Rav'

וה"ר אלחנן מפרש 'הנוטל ידיו, לא יקדש' - משום דמיחזי כנוטל ידיו לפירות, דהרי זה מגסי הרוח.

(d)

Explanation #2: ha'Rav Elchanan however, explains that 'Someone who has washed his hands should not recite Kidush' because it looks as if he is washing is hands for fruit (i.e. wine), and Chazal describe someone who does so as conceited.

7)

TOSFOS DH ZIMNIN SAGI'IN HAVAH KA'IMNA KAMEIH D'RAV ETC.

תוס' ד"ה זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב כו'

(SUMMARY: Tosfos reconciles the conclusion here that Kidush is not a Hesech ha'Da'as with the Sugya in B'rachos, which seems to consider pouring out a cup of wine a Hesech ha'Da'as.)

השתא מסיק דקידוש לא הוי היסח הדעת.

(a)

Clarification: The Gemara now concludes that Kidush is not a Hesech ha'Da'as.

וא"ת, דבפרק אלו דברים (ברכות דף נא.) אמרי 'ב"ה מוזגין את הכוס ואח"כ נוטלין לידים'.

(b)

Question: In Perek eilu Devarim (B'rachos, Daf 51.) Beis Hillel say that one first pours out the cup of wine and then washes one's hands ...

ומפרש טעמא משום ד'תכף לנטילת ידים סעודה'.

1.

Question (cont.): And the Gemara there explains that this is because 'the meal comes immediately after washing'.

וכי מזיגת הכוס הוי טפי היסח הדעת מקידוש?

2.

Conclusion: Is pouring out the cup more of a Hesech ha'Da'as than Kidush?

וי"ל, דשאני מזיגה שהיא בחמין, וצריך דקדוק שלא יחסר ושלא יותיר, והוי טפי היסח [הדעת] מקידוש.

(c)

Answer #1: 'Pouring' is different, inasmuch as it includes adding hot water, and requires care not to add too little and not too much, making it more of a Hesech ha'Da'as than Kidush.

ור"ת פירש, דהתם איירי בחול, ויש לחוש שאם יטול קודם מזיגה, שיעסוק בשאר דברים ולא יאכל לאלתר, ולאו א'דעתיה ...

(d)

Answer #2: Rabeinu Tam however, answers that the Gemara there is referring to a weekday, and one suspects that if one washes before pouring out the Kos, one will become involved in other matters, and will not eat straightaway ...

אבל בשבת, אין לחוש שיפליג לדבר אחר, שהשלחן ערוך ויאכל מיד.

1.

Answer #2 (cont.): Whereas on Shabbos, when the table is already laid to eat immediately, becoming involved in other matters is highly unlikely.

8)

TOSFOS DH MAKEDESH A'RIFTA

תוס' ד"ה מקדש אריפתא

(SUMMARY: Tosfos discusses reciting Kidush over bread or over beer and Havdalah and Birchas ha'Mazon over beer.)

פירש רשב"ם, שהיה מקדש על הפת במקום יין; ואם כן, היה נוטל תחלה, ולא הוי קידוש הפסק.

(a)

Explanation #1: The Rashbam explains that he used to recite Kidush over bread instead of wine, in which case he would wash his hands first, and Kidush was not a Hefsek.

וקשה לר"ת, דקידוש על הפת ודאי לא הוי הפסק, שהקידוש הוא לאחר 'המוציא', והוי כמו 'גביל לתורי', דלא הוי הפסק בין ברכה לאכילה ...

(b)

Question: Rabeinu Tam asks that Kidush was certainly not a Hefsek, seeing as Kidush followed 'ha'Motzi' and it was like 'Mix food for the oxen!', which is not considered a Hefsek between the B'rachah and eating.

וכ"ש דלענין נטילה לא הוי הפסק.

1.

Question (cont.): How much more so was it not considered a Hefsek with regard to washing one's hands (See Maharsha).

אבל במקדש על היין, שהוא קודם 'המוציא', יהיה הפסק בין נטילה לאכילה?

2.

Question (cont.): But when he recited Kidush over wine, which precedes ha'Motzi, there would have been a Hefsek between washing and eating (i.e. ha'Motzi' - Maharsha)?

ומיהו יש ליישב פירושו - דפעמים היה דעתו לקדש א'ריפתא, והיה נוטל ואח"כ לפעמים היה נמלך והוה מקדש א'חמרא, והיה סומך על אותה נטילה.

(c)

Answer: One can however substantiate his explanation - in that sometimes having in mind to recite Kidush over bread, he would wash, and then he would change his mind and recite it over wine, relying on that washing.

ואין להקשות לרשב"ם דהא משמע לקמן ד'אין מבדילין על הפת', מד'אמימר בת טוות'; וא"כ, כל שכן דאין מקדשין על הפת, דקידוש חמור מהבדלה.

(d)

Refuted Question: One cannot however, query the Rashbam from the implication later - from the fact that 'Ameimar went to bed hungry' - that one may not recite Havdalah over bread, in which case, how much more so Kidush, since we find that Kidush is more stringent than Havdalah ...

כדאמרינן לעיל (דף קה.) - דקובעת לקידוש ולא להבדלה.

1.

Proof #1:, as the Gemara said earlier (Daf 105.) 'Shabbos fixes for Kidush but not for Havdalah'.

ולקמן אמרינן 'סבור מינה קידושי הוא דלא מקדשינן', הא אבדולי מבדלינן?

2.

Proof #2: And the Gemara says later 'He understood from him that one cannot make Kidush, but Havdalah, one can'.

דאינה קשיא - דאיכא טעמא ...

(e)

Refutation: This is not a Kashya however - since it is based on a good reason ...

דכיון שמצוה לסעוד סעודת שבת, שייך קידוש על הפת, אבל הבדלה אין ענינה אצל פת אלא דוקא על היין, דשייך בכל דבר הודאה ושירה.

(f)

Refutation: Because, since it is a Mitzvah to eat Se'udas Shabbos, Kidush over bread makes sense, whereas there is no connection between Havdalah and bread, only with wine, which pertains to everything

מ"מ נראה לר"ת דאין מקדשין על הפת כלל.

(g)

Explanation #2: Nevertheless, Rabeinu Tam learns that one cannot recite Kidush over bread at all.

והכא ה"פ, 'הנוטל ידיו, לא יקדש' - משום דס"ל לרב יש קידוש שלא במקום סעודה וחיישינן שמא יפליג וילך לחוץ.

1.

Explanation #2 (cont.): And what the Gemara means here is - that 'Someone who washes his hands should not recite Kidush, because Rav holds that there is Kidush even not on the location of the meal, and he is therefore concerned that the person who washed will leave the room and go outside.

א"ל רב יצחק כו' 'זימנין דחביבא ליה ריפתא ומקדש א'ריפתא' - כלומר, הוה מקדש א'חמרא על דעת לאכול מיד ריפתא, והיה נוטל ידיו קודם קידוש.

2.

Explanation #2 (cont.): Rav Yitzchak said to them 'Sometimes Rav fancied bread, so he recited Kidush over bread' - meaning that he made Kidush over wine with the intention eating bread immediately, so he would wash his hands before Kidush.

ולא דמי למזיגת הכוס, כדפרישית לעיל.

3.

Explanation #2 (cont.): And this is not comparable to pouring out the cup, as Tosfos explained

'וזימנין דחביבא ליה חמרא, הוה מקדש א'חמרא' שלא במקום ריפתא, דהיינו סעודה, דסבירא ליה ד'יש קידוש שלא במקום סעודה'.

4.

Explanation #2 (cont.): And sometimes when he fancied wine, he would recite Kidush over wine not in the location of the bread (i.e. the meal), since he held that 'there is Kidush even not in the location of the meal'.

ומאן דסבר אין קידוש אלא במקום סעודה, כ"ש דנוטל ידיו ומקדש דלא הוי היסח הדעת.

5.

Explanation #2 (cont.): And how much more so according to the one who holds 'Ein Kidush Ela be'Makom Se'udah', it is not a Hesech ha"Da'as if one washes one's hands and recite Kidush,

ובירושלמי דברכות גבי פלוגתא דב"ש וב"ה 'מברך על היום ואחר כך מברך על היין' משמע כפר"ת, דאין מקדשין על הפת.

(h)

Support: In the Yerushalmi in B'rachos in connection with the Machlokes between Beis Shamai and Beis Hillel as to whether one recites the B'rachah first over the day or over wine', it is implied like Rabeinu Tam, that one does not recite Kidush over bread ...

דא"ר זעירא 'מדברי שניהם נלמד מבדילין בלא יין ואין מקדשין בלא יין'. אמר רבי יוסי ב"ר בון, 'נהיגין תמן מקום שאין יין, שליח צבור יורד לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע וחותם ב"מקדש ישראל ויום השבת" '.

1.

Support (cont.): Because R. Zeira said there 'From the words of both them we can learn that although one can make Havdalah without wine, one cannot make Kidush without wine'. R. Yossi b'R. Bun said 'The custom there that when there is no wine, the Shatz goes down to the Teivah and recites a B'rachah that is like seven, which concludes with "Mekadesh Yisrael ve'Yom ha'Shabbos" ' ...

משמע שאין מקדשין על הפת.

2.

Conclusion: Implying that one does not recite Kidush over bread.

וצ"ע אם מקדשין על השכר היכא דהוי חמר מדינה. כמו שמבדילין.

(i)

Havdalah over Beer: One needs to ascertain as to whether one makes Kidush over beer there where it is a national beverage, just as one makes Havdalah over it.

וכולה שמעתין דאסרה לקדושי א'שיכרא, איכא לאוקמי בשאינו חמר מדינה.

1.

Havdalah over Beer (cont.): And the entire Sugya which forbids making Kidush over beer one can establish there where it is not a national beverage.

ותדע - מדקאמר רב 'כשם שאין מקדשין, כך אין מבדילין' ובחמר מדינה פשיטא דמבדילין.

2.

Proof: Since Rav said that 'Just as one cannot make Kidush, so too, can one not make Havdalah!' And when it is a national beverage it is obvious that one can make Havdalah over it.

ולקמן נמי דאמר 'אין מקדשין בלא יין', וכן ההיא דירושלמי שהבאתי איכא לאוקמא דלא אתי למעוטי אלא כשאינו חמר מדינה.

3.

Havdalah over Beer (cont.): And later too, where he says 'Ein Mekadshin be'Lo Yahyin' as well as the Yerushalmi that Tosfos quoted earlier may well come to preclude only where it is not a national beverage.

ואי מקדשין על השכר היכא דהוי חמר מדינה, אתי שפיר ביום טוב שאחר השבת שיעשו יקנה"ז על השכר.

(j)

Proof: Also, if one can make Kidush over beer there where it is a national beverage, it works out nicely that on Yom-Tov that follows Shabbos, one recites 'Yakn'haz' over beer.

אבל אי אין מקדשין על השכר, ולרשב"ם שאומר לקדש על הפת - תימה איך יעשו חצי יקנה"ז על הפת וחצי על השכר?

1.

Proof (cont.): Whereas if one does not, and according to the Rashbam, that one recites Kidush over bread - it is difficult to understand how one can make half 'Yakn'haz' over bread and half over beer?

ומיהו בסדר דרב עמרם יש 'אע"ג דאין מבדילין על הפת, ביו"ט שחל במוצאי שבת, מבדילין ...

(k)

Rav Amram Ga'on: However, Seider R. Amram Ga'on writes 'Even though we do not make Havdalah over bread, on Yom-Tov that falls on Motza'ei Shabbos we do ...

כיון דקידוש עיקר, כדפסקינן יקנה"ז, ומקדשין על הפת, נעשה הבדלה טפילה לה ומבדיל על הפת עם הקידוש.

1.

Resin: Seeing as Kidush is the Ikar, as is evident from the ruling 'Yakn'haz', and we make Kidush over bread, Havdalah becomes secondary to Kidush, and we recite it over bread together with Kidush.

וכוס ברכת המזון נראה דמברכין על השכר היכא דהוי חמר מדינה ...

(l)

Kos shel Birchas ha'Mazon: As regards the Kos shel Birchas ha'Mazon, it appears that one does make it over beer, where it is a national beverage ...

דהא אפילו הבדלה דטעונה כוס לכולי עלמא, מבדילין, כל שכן ברכת המזון, דאיכא ברייתא באלו דברים (ברכות נב.) שסוברת דאינה טעונה כוס.

(m)

Proof #1: Since even Havdalah, which requires a Kos according to all opinions, one can recite over beer, how much more so Birchas ha'Mazon, where there is a Beraisa in 'Eilu Devarim' (B'rachos 52:) which holds that it does not need a Kos shel B'rachah.

ועוד, דאמרינן בשמעתין 'אין אומרים הבא כוס של ברכה' - פירוש לברך ברכת המזון 'אלא על היין ...

(n)

Proof #2: Moreover, the Gemara says in our Sugya that we do not say 'Bring a Kos shel B'rachah' - to recite Birchas ha'Mazon - 'except over wine (but not over beer)'.

והני מילי דלא קבע סעודתיה עילויה, אבל קבע סעודתיה עילויה, לית לן בה'.

1.

Proof #2 (cont.): But that is only if one not fix one's meal over it, but that if one did, it doesn't matter ...

משמע דאם קבע סעודתו עליו, שמברכין עליו ברכת המזון, וכל שכן אם הוא חמר מדינה.

2.

Proof #2 (cont.): This implies that if one fixed one's meal over it (beer), one may recite Birchas ha'Mazon over it - and how much more so if it is a national beverage.

מיהו רשב"ם מוחקו מן הספרים.

(o)

Refutation: The Rashbam however, erases it from the text.

מסקנא דמילתא - מבדילין על השכר אם הוא חמר מדינה, ולא על הפת.

(p)

Conclusion: The conclusion is that one can make Havdalah over beer provided it is a national beverage, but not over bread.

ולר"ת אין מקדשין נמי על הפת.

1.

Conclusion (cont.): And according to Rabeinu Tam, one cannot make Kidush over bread either.

אך יש להסתפק אם מקדשין על השכר.

2.

Conclusion (cont.): Whether one can make Kidush over beer remains a Safek.

9)

TOSFOS DH TA'AM EINO MEKADESH

תוס' ד"ה טעם אינו מקדש

(SUMMARY: Tosfos reconciles his explanation earlier in the Perek with this ruling.)

פי' עד למחר קודם אכילה.

(a)

Clarification: This means until the next day before eating.

ואם תאמר, למאי דפי' לעיל 'אף ידי יין יצאו' - כששתה בבית הכנסת, א"כ, איך יקדש שוב בביתו?

(b)

Question: According to Tosfos' explanation earlier (101.) that 'He has also not fulfilled his obligation of wine' speaks where he drank in Shul, how can he then make Kidush at home?

וי"ל, דלא מיקרי 'טעם', כיון שלא טעמו אלא מכוס של ברכה.

(c)

Answer: It is not considered 'Ta'am', since he only drank from the Kos shel B'rachah.

10)

TOSFOS DH ISHT'LI V'TA'IM MIDI

תוס' ד"ה אישתלי וטעים מידי

(SUMMARY: Tosfos reconciles this with the Gemara in Gitin.)

מה שמקשי' 'השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה'?

(a)

Question: Regarding the question that is asked 'Now that Hakadosh-Baruch-Hu does not bring a Takalah (sin) even to the animals belonging to Tzadikim (how much more so, to the Tzadikim themselves')?

י"ל, דהכא שהמאכל מותר אלא שהשעה אסורה, אין שייך להקשות. ובמקום אחר מפורש (גיטין ז.).

(b)

Answer: Because here, where the food itself is permitted only the time is forbidden, the question is not relevant, as Tosfos explains in Gitin (Daf 7. [See Mesores ha'Shas]) in detail.

11)

TOSFOS DH SHAVKEIH K'RABEIH SEVIRA LEIH

תוס' ד"ה שבקיה כרביה ס"ל

(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi's interpretation of 'Rabeih'.)

פי' בקונטרס - רב, דרב הונא משמיה דרב הוה אמר שמעתתיה.

(a)

Explanation: Rashi explains that 'his Rebbe' refers to Rav, since Rav Huna stated his opinion according to Rav.

ותימה, דרב אסי נמי תלמידו של רב, והלשון משמע כרביה ולא רביה.

(b)

Question: But Rav Asi was also a Talmid of Rav, and the Lashon implies 'like his Rebbe' but not like his (Rav Asi's)?

אלא נראה 'כרביה' כרב הונא, [כדאמר] בפ"ב דקדושין (דף מו.) דרב ירמיה תלמידו של רב הונא, דקאמר 'נראין דברי תלמיד'.

(c)

Explanation #2: Consequently, 'like his Rebbe' refers to Rav Huna, whose Talmid Rav Yirmiyah was, as the Gemara states in the second Perek of Kidushin (Daf 46.), when it says 'the words of the Talmid appear to be correct'.

ואע"ג דרב ירמיה בר אבא תלמיד חבר דרב הוה - בפ' תפלת השחר (ברכות כז:) דקאמר ליה 'מי בדלת?' ולא קאמר ליה 'מר'?

(d)

Implied Question: And even though Rav Yirmiyah bar Aba was a Talmid Chaver of Rav, as we see in Perek Tefilas ha'Shachar (B'rachos, Daf 27:), where he said to him 'Did you separate?' and not 'Did Mar separate?'

בברכות גרסינן ברוב ספרים 'רב ירמיה' ובקדושין, 'רבי ירמיה'.

(e)

Answer: The text in most Sefarim in B'rachos reads 'Rav Yirmiyah', and in Kidushin, 'Rebbi Yienmiyah'.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF