TOSFOS DH V'RABAH MOSIF AF REBBI YOSSI HA'GELILI
תוס' ד"ה ורבה מוסיף אף ריה"ג
(SUMMARY: Tosfos explains why Rebbi Yossi ha'Gelili and Rebbi Yochanan ben Berokah can say the same thing, even though it initially appears that they don't.)
וא"ת, היכי נימא דריה"ג ור' יוחנן בן ברוקה אמרו דבר אחד; והא פסולה ד'חטאת שנכנס דמה לפנים' היינו לפני זריקה, ור' יוחנן בן ברוקה אחר זריקה איירי.
Question: How can the Gemara say that Rebbi Yossi ha'Gelili and Rebbi Yochanan ben Berokah say one and the same thing, bearing in mind that the P'sul of a Chatas whose entered the Heichal speaks before the Zerikah, whereas Rebbi Yochanan ben Berokah speaks after the Zerikah
ואליבא דר' יוחנן מסיק, מדקא מוסיף עלי'?
Question (concl.): And the Gemara's conclusion goes according to Rebbi Yochanan, since he (Rabah) adds to his statement.
וי"ל, דרבה לא מפליג בין קודם זריקה בין לאחר זריקה, כי היכי דלא מפליג ר' יוחנן, דקאמר 'אף אחר זריקה מחלוקת'.
Answer: Rabah does not differentiate between before the Zerikah and after it, just as Rebbi Yochanan (who establishes the Machlokes also after the Zerikah) doesn't.
TOSFOS DH AMAR LAHEN HEIN LO HUVA ES DAMAH
תוס' ד"ה אמר להן הן לא הובא את דמה
(SUMMARY: After explaining why the Rabbanan do not want to learn from Chatas Aharon, Tosfos asks from the same Rabbanan, who do.)
פירש בקונטריס - דרבנן לא בעו למילף מחטאת דאהרן, דלא גמרי' דורות משעה.
Clarification: Rashi explains that the Rabbanan don't want to learn from Chatas Aharon, because we don't learn a permanent ruling from a momentary one.
ומה שפירש כן, לא משום דחטאת דאהרן היה לשעה ...
Refuted Reason: When he says this, it is not because Chatas Aharon was momentary ...
דהא שעיר של ר"ח היה, כדפירש בקונ'.
Refutation: Since the Sa'ir was that of Rosh Chodesh, as Rashi explains.
וכן איתא בזבחים בפרק טבול יום (דף קא:).
Source: And so we learned in Zevachim in Perek T'vul Yom (Daf 101:)
אלא דקסברי רבנן הוראת שעה היתה, כדאמר לעיל.
Reason: Only the Rabbanan hold that it was a Hora'as Sha'ah, as we learned earlier.
וקשה לרשב"א, דלעיל שייך הוראת שעה כדפי', דקסבר מפני טומאה נשרפה, דהוי פסולו בגופו, ומסברא ישרף מיד ...
Question: The Rashba asks that above the concept of Hora'as Sha'ah was applicable, since the Gemara there holds that it was burned on account of Tum'ah.
אבל הכא בחטאת שנכנס דמה לפנים דהוי פסולו בדם, ומסבר' בעי עיבור צורה - לא שייך הוראת שעה היתה?
Question (cont.): Whereas here where it speaks about a Chatas whose blood entered inside the Heichal, which requires Ibur Tzurah from a S'vara, one cannot apply the concept of Hora'as Sha'ah?
ונראה לר"י, דרבנן לא בעו למילף מחטאת אהרן, משום דמצינו למימר דמשה לא הודה להן על השריפה דשפיר עבוד אלא במה שלא אכלוה, אבל על השריפה לא הודה להן, דאפי' היה כן, שלא כדין שרפוה בלא עיבור צורה.
Answer: The Ri therefore explains that the Rabbanan do not want to learn from Chatas Aharon because it is possible to explain that Moshe did not admit to them that they did well with regard to burning it, only with regard to not eating it, but as far as burning it was concerned, even if it was correct, they contravened the Halachah by burning it without Ibur Tzurah.
וקשה, דלעיל יליף מחטאת אהרן שריפה ביוצא, וקאי א'מתני' דסבר' דשאינו פסולו בגופו בעי עיבור צורה - והיינו כרבנן דר' יוסי ...
Question: Above the Gemara learned that Yotzei must be burned from Chatas Aharon, with reference to the Mishnah, that where the P'sul is not on the Guf, it is logical that it requires Ibur Tzurah - which goes like the Rabbanan of Rebbi Yossi ...
ואינהו לא בעו למילף הכא מחטאת אהרן.
Conclusion: And they are the ones here who do not want to learn here from Chatas Aharon.
TOSFOS DH BO B'KASHER VA'AFILU B'PASUL
תוס' ד"ה בו בכשר ואפי' בפסול
(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara does not ask why one cannot use a bone to extract the marrow.)
ולא תיקשי 'ויוציא המוח ע"י גומרתא, דליכא שבירת עצם'?
Refuted Question: The Gemara does not ask why one cannot extract the marrow by means of a burning coal, where there is no need to break the bone.
דאיכא למיחש שמא יפקע, כדאמרי' לקמן.
Answer #1: Because there is always the suspicion that the bone might break, as the Gemara will say later.
אי נמי, ע"י גומרתא טריחא מילתא למיעבד.
Answer #2: Alternatively, it is a Tircha to do that.
TOSFOS DH REBBI SHIMON OMER ECHAD ZEH V'ECHAD ZEH EIN BO MISHUM SHEVIRAS ETZEM
תוס' ד"ה רבי שמעון אומר אחד זה ואחד זה אין בו משום שבירת העצם
(SUMMARY: Tosfos explains that the Mishnah comprises two opinions and not three.)
וא"ת, ר"ש היינו ת"ק?
Question: Rebbi Shimon is the Tana Kama?
ונראה לר"י, דר' יעקב ור"ש פליגי אליבא דת"ק.
Answer: The Ri explains that in fact, Rebbi Ya'akov and Rebbi Shimon are arguing according to the Tana Kama ...
כי ההיא ד'לא ירבה לו נשים' דפרק כהן גדול (סנהדרין כא.), וההיא ד'חזקתן שלש שנים' דחזקת הבתים (ב"ב כח:).
Precedent: Like the case of 'Lo Yarbeh lo Nashim' (in Perek Kohen Gadol, Sanhedrin 21.) and that of 'Chezkasan Shalosh Shanim' (Bava Basra 28:)
TOSFOS DH EIMUR L'BASAR ISURA CHALTZINHU
תוס' ד"ה אימור לבתר איסורא חלצינהו
(SUMMARY: Tosfos reconciles this with the Beraisa which says 'Mipnei ha'Takalah'.)
ו'מפני התקלה' דקתני בברייתא ...
Implied Question: And when the Beraisa says 'because of a Takalah' ...
היינו דמשום שבירת עצם, לא חלצינהו קודם איסורא.
Answer: It means that on account of the Isur of breaking a bone, they did not remove the marrow before it became Asur.
ולהכי ישרפו דשימשו נותר.
Answer (concl.): And they (the bones) therefore need to be burned, because they served Nosar.
83b----------------------------------------83b
TOSFOS DH I AMRAT BI'SH'LAMA BASAR NINHU ETC.
תוס' ד"ה אי אמרת בשלמא בשר נינהו כו'
(SUMMARY: Tosfos explains the Gemara's statement.)
ואין להקשות - אי בשר נינהו, ליכלינהו?
Refuted Question: One cannot ask that if they are considered Basar, then why can one not eat them?
דלאו בשר גמור הוא, שיהא טעמם כטעם בשר.
Answer: Because they are not real Basar, that they should have the taste of Basar ...
מיהו לענין שריפה בעי למימר דליהוו בשר.
Answer (concl.): And the Gemara is merely trying to say that they should be considered Basar with regard to burning them.
TOSFOS DH LO NITZR'CHA ELA L'SHOMNO
תוס' ד"ה לא נצרכא אלא לשומנו
(SUMMARY: Tosfos refers to a discussion of when the Gemara distinguishes between the Gid itself and its fat.)
קשה, דבריש גיד הנשה (חולין פט.) פריך 'וסבר תנא דידן אין בגידין בנותן טעם', והא תנן "ירך שנתבשל בה גיד הנשה, אם יש בה בנותן טעם, אסור" '?
Question: At the beginning of 'Gid ha'Nasheh' (Chulin 89.) the Gemara asks 'Does our Tana really hold "Ein be'Gidin be'Nosein Ta'am"? But did we not learn in a Mishnah that 'If the thigh in which the Gid ha'Nasheh has been cooked gives taste, it is Asur'?
והשתא, דילמא הא דקתני 'אם יש בה בנותן טעם', משום שומנו דגיד הנשה קאמר, דהכא קרי ליה 'גיד'?
Question (cont.): But perhaps when the Mishnah says 'if it gives taste', it is referring to the fat of the Gid ha'Nasheh, which the Gemara here calls 'Gid'?
ושם פירשתי.
Reference: Tosfos deals with the matter there.
TOSFOS DH LITEIN BOKER SHEINI LI'SEREIFASO
תוס' ד"ה ליתן בקר שני לשריפתו
(SUMMARY: Tosfos divides the prohibition of burning Kodshim on Yom-Tov and not burning Kodshim at nighttime into two independent Dinim.)
וא"ת, אי אסור לשורפו בליל מוצאי י"ט עד הבקר, היכי מוכח דאין שריפת קדשים דוחה י"ט ...
Question: If it is forbidden to burn it (even) on the night of Motza'ei Yom-Tov until the morning, what proof do we have that the burning of Kodshim does not override Yom-Tov?
הא על כרחיך גזירת הכתוב היא, דהא אפי' בלילה שהוא חול אסור לשורפו?
Question (cont.): Clearly, it is a Gezeiras ha'Kasuv, since even on the night that is Chol one is forbidden to burn it.
וי"ל, דכיון דאסור לשורפו בבוקר ראשון, ילפינן שפיר דאין שריפת קדשים דוחה י"ט.
Answer: Since it is forbidden to burn it on the first morning (of Yom-Tov), we can justifiably learn that burning Kodshim does not override Yom-Tov.
והא דאסור לשורפו בליל מוצאי י"ט, אין תימ', שכן מצינו בשלמים שאין נאכלים לאור שלישי, ואפ"ה אין נשרפין עד היום, כדאמרי' בריש מכילתין (דף ג.).
Answer (concl.): And the fact that one may not burn it on the night of Motza'ei Yom-Tov is nor surprising, because so we find regarding Shelamim, which may not be eaten on the night of the third day, in spite of which they are not burned until the morning, as the Gemara explained at the beginning of the Masechta (Daf 3.)
TOSFOS DH V'LO OLAS CHOL B'SHABBOS ET
תוס' ד"ה ולא עולת חול בשבת כו'
(SUMMARY: Tosfos first grapples with the apparent contradiction between our Sugya, which forbids bringing the limbs of a weekday Korban on Shabbos, and other Sugyos, which seemingly permit it, then explains why the Gemara learns that the limbs of Shabbos override Shabbos from two different Pesukim.)
משמע הכא דאיברי חול אין קריבין בשבת ולא בי"ט.
Clarification: This implies that the limbs of a weekday Korban can be brought neither on Shabbos nor on Yom-Tov.
וקשה, דבסוף פרק טרף בקלפי (יומא מו.) אמר 'אברי חול שנתותרו - עושה להן מערכה בפני עצמן וסודרן אפילו בשבת'.
Question #1: At the end of Perek Taraf be'Kalpi (Yoma 46.) that Gemara says that 'If limbs of a weekday Korban are left over, one piles them up independently on the Ma'arachah and arranges them - even on Shabbos'?
ואפי' לרב הונא דפליג התם, היינו דאינו עושה מערכה בפני עצמן, אבל דברי הכל סודרן על המערכה גדולה. כן צריך לפרש שם.
Question #1 (cont.): And even Rav Huna argues there only in that one does not make an independent arrangement, but everyone agrees that they arrange them on the large Ma'arachah (that is how one needs to explain the Sugya there).
וכן בסוף פ"ק דשבת (דף כ.) דריש 'בכל מושבותיכם אי אתה מבעיר' - למישרי אברים ופדרים הוא דאתא, והיינו איברי חול שנתותרו ...
Question #2: And similarly at the end of the first Perek of Shabbos (Daf 20.) the Gemara Darshens (from "be'Chol Moshvoseichem") that 'be'Chol Moshvoseichem I Atah Mav'ir ... ' - to permit limbs and fat pieces, with reference to the limbs of a weekday Korban that are left over ...
דאברי תמיד של שבת, נפקא מ"על עולת התמיד" בריש אלו דברים (לעיל סו.), ודוקא אברי עולת חול ממעט הכא?
Question #2 (cont.): Since the limbs of the Tamid of Shabbos, we learn at the beginning of 'Eilu Devarim' (above 66.) from "al Olas ha'Tamid" (that one does bring them on Shabbos), in which case the Gemara in our Sugya precludes specifically the limbs of a weekday Olah?
ותירץ ר"ת וריב"א, דהתם דוקא במשלה בהן האור מיירי - דנעשו כבר לחמו של מזבח, שמתוך שהן לחמו של מזבח הרי הן כקרבן היום, ודחו מ"במועדו" אפי' בשבת.
Answer: Rabeinu Tam and the Riva answer that the Gemara there (in Yoma) speaks specifically where the Kohanim already set fire to the limbs before Shabbos, in which case it has already become 'the bread of the Mizbei'ach'. This renders them the Korban of the day, which overrides Shabbos from "be'Mo'ado" - 'even on Shabbos'.
וללישנא דאסיק נמי התם, דוקא בפסולין אי משלה בהן האור אין, אי לא, לא.
Implied Question: And even according to the Gemara's conclusion there, that it is specifically with regard to Pesulim that if one set fire to it (before Shabbos), yes, and if not, no'?
לאו למעוטי כשירין אתא, אלא ה"ק - דלא איצטריך בכשירין לאשמעי' במשלה בהן האור.
Answer: That does not come to preclude Kesheirin; what it means is - that by Kesheirin, no Pasuk is needed to teach us the Din of 'Mashleh bahen es ha'Or'.
ומיהו אף בכשירין לא שריא אלא במשלה בהן האור.
Answer (concl.): But that nevertheless, when it comes to the crunch, even Kesheirin are only permitted if one already set fire to them.
וריב"א מסופק בשאר קרבנות דלאו תמיד, ומשלה בהן האור אי נעשו לחמו של מזבח למישרינהו בשבת.
Alternative Explanation: The Riva however, is not sure whether by Korbanos other than the Korban Tamid, 'Mashleh bahen es ha'Or' renders them the 'bread of the Mizbei'ach'.
דדילמא דוקא בתמיד מהני האי טעמא דשם 'תמיד' דוחה שבת.
Explanation #2 (concl.): Because perhaps it is only the Tamid that this S'vara applies, since the Tamid itself overrides Shabbos.
וא"ת, דביומא (דף מו.) דריש לה מ"במועדו", ובפ"ק דשבת (דף כ.) דריש מ"בכל מושבותיכם"?
Question: In Yoma (Daf 46.) the Gemara Darshens (that the limbs of Shabbos override Shabbos) from "be'Mo'ado", whereas in the first Perek of Shabbos (Daf 20.) learns it from "be'Chol Moshvoseichem"?
וי"ל, דקרא ד"בכל מושבותיכם" גלי על "במועדו", דאיירי אפילו באיברים ופדרים של חול.
Answer: The Pasuk "be'Chol Moshvoseichem" reveals that that of "be'Mo'ado" speaks even about the limbs and fat-pieces of a weekday Korban.
והא דלא נקט ביומא קרא ד"כל מושבותיכם" דהויא עיקר דרשה ...
Implied Question: And the reason why the Gemara in Yoma declines to cite "be'Chol Moshvoseichem" which is the main D'rashah?
משום דניחא ליה למינקט דרשה ד"מועדו", דשייכא אף גבי טומאה, ובכל הקרבנות.
Answer: Is because it prefers to mention the D'rashah of "be'Mo'ado", which extends also to Tum'ah and also to all the Korbanos.