1)

TOSFOS DH RAV Z'VID AMAR L'OLAM KI'D'AMAR ME'IKARA

תוס' ד"ה רב זביד אמר לעולם כדאמר מעיקרא

(SUMMARY: Tosfos explains all three opinions.)

פי' בקונטרס דרב זביד לא פליג א'דרב חמא בר עוקבא, ואינו אלא מפרש טעמו.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that Rav Z'vid does not argue with Rav Chama bar Ukva, and that he only comes to explain his ruling.

וקשה לריב"א, דלא מצינו בשום מקום שיאמר 'לעולם ... ' כדי לפרש?

(b)

Question: The Riva queries this however, inasmuch as we never find anywhere that the Gemara says 'Le'olam ... ', just to explain.

ונראה לו דרב חמא בר עוקבא ורב פפא לא פליגי, דרב חמא בר עוקבא מוקי 'כאן באכסנאי, כאן בבע"ה, ואידי ואידי בהחזיק בדרך'.

(c)

Answer #1: He therefore explains that Rav Chama bar Ukva and Rav Papa do not argue, because Rav Chama bar Ukva establishes that one speaks by a guest, and the other, by a Ba'al ha'Bayis, and both speak where he has already set out on his way.

אבל בלא החזיק, אפי' אכסנאי הוי כבע"ה, אלא דלא איירי בה.

1.

Answer #1 (cont.): Otherwise, even a guest would have the same Din as the Ba'al ha'Bayis - only the Tana is not speaking about such a case.

ורב פפא מוקי 'אידי ואידי באכסנאי', ולא פליג א'דרב חמא בר עוקבא.

2.

Answer #1 (cont.): Whereas Rav Papa establishes both cases by a guest, and he does not argue with Rav Chama bar Ukva.

ורב זביד פליג א'תרווייהו, וקסבר אכסנאי שלא החזיק, עשאוהו כציקנין.

3.

Answer #1 (concl.): Rav Z'vid on the other hand, argues with both opinions. According to him, they gave a guest who has not set out on the journey the Din of a miser.

אי נמי, רב פפא ורב זביד פליגי אליבא דרב חמא בר עוקבא; רב פפא סבר דרב חמא בר עוקבא איירי בהחזיק, אבל בלא החזיק, הוי אכסנאי כבעל הבית ...

(d)

Answer #2: Alternatively, Rav Papa and Rav Z'vid argue according to Rav Chama bar Ukva; Rav Papa establishes him where the guest has already set out on the journey, otherwise he has the same Din as a Ba'al ha'Bayis.

ורב זביד סבר דאכסנאי אפי' לא החזיק, עשאוהו כציקנין. ודוקא נקט רב חמא בר עוקבא 'בעל הבית'.

1.

Answer #2 (concl.): Whereas according to Rav Z'vid, they gave a guest the Din of a miser even if he has not yet set out, and Rav Chama bar Ukva mentioned Ba'al ha'Bayis Davka.

2)

TOSFOS DH HAYAH MA'AMID ES HA'TEME'IM B'SHA'AR HA'MIZRACH

תוס' ד"ה היה מעמיד את הטמאים בשער המזרח

(SUMMARY: Tosfos defines the area concerned and discusses the Halachah concerning T'vulei-Yom in connection with it.)

אפילו בטומאת קריין מיירי.

(a)

Clarification: This refers even to Tamei Keri.

ונראה לר"י, דהאי שער המזרח היינו שער עזרת נשים.

1.

Clarification (cont.): The Ri explains that the 'Eastern Gate' mentioned here is the Gate of the Ezras Nashim.

ואע"ג דאמר בפ"ק דיבמות (דף ז:) ובכמה דוכתי דטבול יום אינו נכנס במחנה לויה.

(b)

Implied Question: And even though the Gemara says in the first Perek of Yevamos (Daf 7:) and in various other places that a T'vul-Yom is not permitted to enter the Machaneh Leviyah ...

לא בכל מחנה לויה קאמר, אלא מעזרת נשים ולפנים ...

(c)

Answer: That does not refer to the entire Machaneh Leviyah, but from the Ezras Nashim and inwards.

דהכי מוכח במסכת כלים (פ"א מ"ח) דקתני התם 'עזרת נשים מקודשת ממנה, שאין טבולי יום נכנסין לשם'.

1.

Proof: And this is evident in Maseches Keilim (Perek 1. Mishnah 8), where it says that 'Ezras Nashim is holier than it (the Cheil), inasmuch as T'vulei-Yom are not permitted to enter it.

3)

TOSFOS DH BI'SHLAMA NITMA DI'CHESIV V'HABASAR

תוס' ד"ה בשלמא נטמא דכתיב והבשר

(SUMMARY: Tosfos discusses in detail whether 'Yotzei Minalan' pertains to the fact that it must be burned [like Rashi] or to the fact that it must be burned immediately.)

אין לפרש דא'מיד' דקתני במתניתין קאי ...

(a)

Refuted Explanation #1: One cannot explain that this refers to the word in the Mishnah 'immediately' ...

דכיון דכתיב בקרא "ישרף", אית לן למימר דהיינו מיד בלא עיבור צורה, דאי בעיבור לישתוק קרא מיניה, ואנא ידענא דישרף, דהוה ליה נותר.

1.

Refuted Explanation #1 (cont.): Inasmuch as, since the Torah writes "Yisaref", we need to say that it must be done immediately, without Ibur Tzurah, because otherwise, let the Pasuk omit it and we will know that it needs to be burned since it is Nosar.

מדאמר לקמן 'ורבה מוסיף 'אף ר"י הגלילי - דתניא ... , אבל לרבנן דילפי מ"כל חטאת אשר יובא מדמה ... " בעי עיבור צורה - אע"ג דכתיב "תשרף"!

(b)

Refutation: From the fact that the Gemara says later 'And Rabah adds 'also Rebbi Yossi ha'Gelili - since we learned in a Beraisa ... '. But according to the Rabbanan, who learn from the Chatas "Kol Chatas asher Yuva mi'Damah ..." it requires Ibur Tzurah - despite the fact that the Torah writes "Tisaref"!

אלמא מ"תשרף", לא משמע מיד.

1.

Conclusion: So we see that "Tisaref" does not necessarily mean immediately.

מיהו יש לדחות - דההוא "תשרף" מוקמינן לשריפת' בקודש, ואינו מיותר.

(c)

Refutation of Refutation: It is possible to refute that proof however, by attributing the word "Tisaref" there to the obligation to burn it in the Kodesh, in which case it is not superfluous

אך יש להביא ראיה מדקאמר בסמוך 'לן דמה, נשפך דמה או שיצא חוץ לקלעים מנלן'.

(d)

Refutation #2: One can however, bring a proof from the Gemara shortly, which asks from where we know 'Lan Damah, Nishpach Damah and she'Yatza Chutz li'Kela'im'.

והתם לא בעי בע"כ 'מנלן שהם מיד בשריפה', דהתנן 'בדם ובבעלים, תעובר צורתו'.

1.

Refutation #2 (cont.): And there one cannot explain the question with regard to burning them immediately, since the Mishnah states 'be'Dam u'be'Ba'alim, Te'ubar Tzurasan'.

אלא 'מנלן בשריפה' קאמר, ושריפה דמיד מסברא נפקא לן, ולא מקרא.

(e)

Explanation #2: So it can only mean from where we know that it must be burned, and burning it immediately must therefore be a matter of logic, and not a Pasuk.

וא"ת, ואמאי צריך קרא בפסול הדם, דכיון דצריך עיבור צורה, פשיטא דישרף משום נותר?

(f)

Question: Why does one need a Pasuk by P'sul ha'Dam, because, since it requires Ibur Tzurah, it is obvious that it must be burned because it is Nosar?

ואור"י, דאיצטריך - דלא ליעבד ליה קבורה קודם שיהיה נותר.

(g)

Answer #1: We need the Pasuk to teach us that one should not bury it before it becomes Nosar.

אי נמי, הוה אמינא אפי' כשיהיה נותר, לא ישרף, דנותר שהיה ראוי לאכילה קודם שניתותר דוקא ישרף, כדמשמע "לא תותירו" - אלא תאכלוהו.

(h)

Answer #2: Alternatively, we might have thought that even once it becomes Nosar it should not be burned, because it is specifically Nosar that was initially fit to be eaten before it became Nosar that must be burned, as is implied by the words "Do not leave over" - only eat it.

אבל קשה, דהיכי יליף יוצא בשריפה מחטאת דאהרן, דהא ע"כ לא הודה להן משה על השריפה דחטאת שנכנס דמה לפנים, דפסולו בדם בעי עיבור צורה, והם שרפוה מיד.

(i)

Question: How can the Gemara learn that Yotzei must be burned, from the Chatas of Aharon; Since it is clear that Moshe did not concede to them the burning of the Chatas whose blood was taken inside, seeing as P'sulo ba'Dam requires Ibur Tzurah, and they burned it immediately.

אלא ה"ק להו - 'הא אם הובא, יפה עשו שלא אכלוהו', דהכי כתיב רישיה דקרא "מדוע לא אכלתם"?

1.

Question: (cont.): What Moshe therefore said to them was that if the blood was brought inside, they did well not to eat it, since that is what he asked them at the beginning of the Pasuk "Why did you not eat ... '?

ומיהו נראה לרשב"א, דמצינו למימר דא'מיד בעי מנא לן.

(j)

Explanation #3: The Rashba therefore explains that the Gemara's question 'Minalan' pertains to burning it immediately ...

וכולה שמעתין מסקא אליבא דר' יוחנן, דסבירא ליה לקמן דפסול הדם הוי פסולו בגופו, דחשיב דם ובשר חדא מילתא, ובפסול בעלים דוקא קתני מתניתין דבעי עיבור צורה.

1.

Explanation #3 (cont.): And the entire Sugya goes according to Rebbi Yochanan, who holds later that the blood is considered P'sulo mi'Gufo, since he equates Dam with Basar, and it is specifically with regard to Ba'alim that the Mishnah requires Ibur Tzurah.

ושפיר מייתי השתא מחטאת דאהרן, דמשה הודה להן אם נכנס דמה לפנים, שפיר עבוד דשרפוה,

2.

Explanation #3: (cont.): In that case, the Gemara is justified in bringing a proof from the Chatas of Aharon, since Moshe conceded to them that if the blood had been taken inside, they did well to burn it (the Chatas).

ולן דמה נמי קבעי מנלן דמיד.

3.

Explanation #3: (cont.): And the question 'Minalan' pertains to burning it immediately.

אך קשה על זה, כיון דמסברא לא הוה אמרינן דישרף מיד אלא בעיבור צורה אי לאו דמסיק דהלכתא גמירי לה, מאי קאמר 'ולרבה בר אבוה דאפי' פיגול בעי עיבור צורה מנלן'?

(k)

Question: The problem with this however, is that, since logically we learn that it is burned not immediately, but after Ibur Tzurah - were it not for the conclusion 'Hilch'sa Gemiri lah', what does the Gemara mean when it asks from where Rabah bar Avuhah learns that even Pigul requires Ibur Tzurah?

לימא דלא גמירי הלכתא, ומה צריך גזירה שוה?

1.

Question (cont.): Why can the Gemara not just answer that he does not hold of the Halachah? Why does he need to learn it from a Gezeirah-Shavah?

אלא ודאי דפסולו בגופו ישרף מיד סברא הוא, ובדם ובבעלים דבעי עיבור צורה נמי סברא.

(l)

Conclusion: We must therefore say that the fact that P'sulo be'Gufo must be burned immediately is a S'vara, and that 'be'Dam u'be'Ba'lim requires Ibur Tzurah is a S'vara too.

4)

TOSFOS DH BA'KODESH HAYSAH

תוס' ד"ה בקדש היתה

(SUMMARY: Tosfos cites various sources for this.)

רש"י פירש דדריש מ"פנימה", וכן ר"ח.

(a)

Source #1: Rashi explains that he learns it from "Penimah", and so does Rabeinu Chananel.

ולר"י נראה דדריש מ"אכל תאכלו אותה בקודש".

(b)

Source #2: According to the Ri, he learns it from "Achol Tochlu Osah ba'Kodesh".

ובתורת כהנים דריש מ"במקום הקדש".

(c)

Source #3: Whereas the Toras Kohanim Darshens it from "bi'Mekom ha'Kodesh".

5)

TOSFOS DH BI'SHELAMA NITMA GALI RACHMANA B'KODSHIM KALIM V'HU HA'DIN B'KODSHIM KALIM

תוס' ד"ה בשלמא נטמא גלי רחמנא בקדשים קלים והוא הדין בקדשי קדשים

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara needs to say 'and the same applies'.)

וא"ת, והא בהדיא בהאי קרא כתיבי קדשי קדשים, ומאי קאמר 'והוא הדין', כדדרשינן בכל שעה (לעיל כד:) "והבשר", 'לרבות עצים ולבונה'?

(a)

Question: But this Pasuk specifically mentions Kodshei Kodshim, so why does the Gemara say 'and the same applies ... ', as the Gemara Darshens in 'Kol Sha'ah' "ve'ha'Basar" - to include wood and frankincense'?

ויש לומר, דאי לאו 'הוא הדין', הוה אמינא דאתא לרבות קדשים קלים דלא בעו הכשר, ולא קדשי קדשים.

(b)

Answer: Nevertheless, were it not for 'and the same applies', we would have thought that it comes to teach us that Kodshim Kalim does not require Hechsher, and not Kodshei Kodshim.

82b----------------------------------------82b

6)

TOSFOS DH V'NIGMAR AVON AVON ME'CHATAS D'AHARON

תוס' ד"ה ונגמר עון עון מחטאת דאהרן

(SUMMARY: Tosfos justifies the insertion of the word "Avon").

תימה לרשב"א, א"כ' לישתוק מעון דפיגול, וממילא נימא דישרף מיד?

(a)

Question: Why does the Pasuk then not decline to mention the sin of Pigul, in which case it will automatically say that it is burned immediately.

וי"ל, דבלאו הכי איצטריך למיכתב עון בפיגול, דבפרק שני דזבחים (דף כח:) יליף בפיגול כרת, "עון" "עון" מנותר.

(b)

Answer: The Torah needs to insert the sin of Pigul anyway, since in the second Perek of Zevachim (Daf 28:) the Gemara learns that Pigul is Chayav Kareis from the Gezeirah-Shavah "Avon" "Avon' from Nosar.

7)

TOSFOS DH AVAL NITMA D'ISEIH B'CHULIN ETC.

תוס' ד"ה אבל נטמא דאיתיה בחולין כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why we cannot learn everything from "Tamei", and why we cannot learn from T'rumah that it needs to be burned.)

תימה לרשב"א, ניליף כולהו מ"טמא", ואמאי צריך ,הלכתא,?

(a)

Question: The Rashba asks why we cannot learn everything from "Tamei"; so why do we need the Halachah?

ואומר ר"י, דה"א מה שנוהג בחולין הוי חומרא, הואיל ומעשה חול אתעביד ביה.

(b)

Answer: If not for the Halachah, the Ri answers, we would have thought that that the fact that it applies to Chulin is merely a Chumra, since a mundane act was done with it.

וא"ת, ונילף קל וחומר מתרומה דבעי שריפה?

(c)

Question: Why do we not learn a Kal-va'Chomer from Terumah, that it must be burned?

וי"ל, דאיכא למיפרך מה לתרומה דאסורה לזרים, תאמר בקדשים קלים דשרי. רשב"א.

(d)

Answer: Because we can then ask a Pircha from the fact that T'rumah is forbidden to Zarim, which Kodshim Kalim are not.

8)

TOSFOS DH L'ACHAR ZERIKAH MACHLOKES

תוס' ד"ה לאחר זריקה מחלוקת

(SUMMARY: Tosfos explains the statement.)

פירוש אף לאחר זריקה ..

(a)

Clarification: This means to say even after Zerikah.

דאי דוקא בדם ובבעלים מאן קתני לה.

(b)

Reason: Because if it spoke specifically with regard to Dam and Ba'alim, who would be the author?

9)

TOSFOS DH REBBI YOCHANAN BEN BEROKAH V'REBBI NECHEMYAH AMRU DAVAR ECHAD

תוס' ד"ה רבי יוחנן בן ברוקה ורבי נחמיה אמרו דבר אחד

(SUMMARY: Tosfos tries to reconcile Rebbi Nechemyah with the Rabbanan, but refutes the suggestion.)

וא"ת, דילמא לעולם רבי נחמיה כרבנן ס"ל, דבעו עיבור צורה, וחטאת אהרן שנשרף מיד מפני אנינות - הוראת שעה היתה, דעדיין לא פירש להם עיבור צורה, כדפירש בקונטרס?

(a)

Question: Perhaps Rebbi Nechemyah really holds like the Rabbanan, who require Ibur Tzurah, and the reason that Chatas Aharon was burned immediately on account of Aninus was because of a Hora'as Sha'ah (a momentary ruling) because Moshe had not yet taught them the Din of Ibur Tzurah, as Rashi explains?

ואומר רשב"א, דלפי מה שפירש ר"י דסברא דפסול בעלים בעי עיבור צורה, אתי שפיר ...

(b)

Answer: The Rashba answers that, according to the Ri, who explains that the fact that P'sul Ba'alim requires Ibur Tzurah is a S'vara, the Kashya falls away ...

דהכא לא שייך הוראת שעה היתה, דאנינות הוי פסול בעלים, ומסברא בעי עיבור צורה.

1.

Reason: Because 'Hora'as Sha'ah' will now not apply here, since Aninus is a P'sul Ba'alim, which requires Ibur Tzurah due to a S'vara.

ולעיל דקאמר 'הוראת שעה היתה', קסבר דמפני טומאה נשרפה.

2.

Conclusion: And the Gemara, which said earlier that it was a Hora'as Sha'ah, holds that it was burned on account of Tum'ah.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF