prepared by Rabbi Eliezer Chrysler of Kollel Iyun Hadaf

Kollel Iyun Hadaf

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld


Ask the Kollel
Ask the


תוס‘ ד"ה החולב כגרוגרות

(SUMMARY: Tosfos reconciles this with the Sugya in Shabbos, which gives the Shi'ur of carrying milk as 'K'dei Gemi'ah'.)

הקשה ה"ר אפרים, דתנן בפ' המוציא (שבת עו:) דשיעור המוציא חלב כדי גמיאה ושיעורי שבת הן שוים לכל המלאכות, הוצאה טחינה וקצירה?

(a) Question: Rabeinu Efrayim asks from the Mishnah in Perek ha'Motzi (Shabbos 76:), that the Shi'ur of someone who carries out milk is 'K'dei Gemi'ah (one gulp), and the Shi'urei Shabbos are equal regarding all Melachos - (e.g. carrying, grinding and reaping)?

ותירץ, דסתם חלב כדי גמיאה שהוא שיעור גדול, אבל הכא בחולב לגבינה, דאחשובי אחשביה, שיעורו כגרוגרות דזוטר.

(b) Answer: And he answers that the Shi'ur of S'tam 'milk' is a K'dei Gemi'ah which is a larger Shi'ur. But in this Sugya, where one milks in order to manufacture cheese, raising its importance, the Shi'ur is a ki'Gerogeres, which is less.

אבל אי כדי גמיאה זוטר, צריך לומר דסתם חלב לגבינה, ולכך הכא שיעורו כגרוגרת.

(c) Answer (cont.): If, on the other hand, a K'dei Gemi'ah is less, then we will have to say that S'tam milk is for cheese, which explains why the Shi'ur here is a ki'Gerogeres.

והא דמיחייב בכדי גמיאה היינו במפרש בהדיא לאכילה ולשתיה.

(d) Conclusion: Whereas there where one is Chayav for carrying the Shi'ur of Gemi'ah speaks where he specifically stated that he was milking for eating and drinking.

דאי סתם חולב לאכילה ולשתיה ולא לגבינ', אפילו היה מפרש בהדיא לגבינה, היה לו להתחייב בכדי גמיאה דזוטר, הואיל וסתמו לאכול ולשתות ...

(e) Proof: Because if S'tam milking was for eating and drinking and not for cheese, then even if he were to specifically state that he was milking for cheese, he would be Chayav for K'dei Gemi'ah, which is less, since S'tam milking is for eating and drinking.

כדאמרינן בסוף כלל גדול (שבת עו.) ‘המוציא תבן כמלא פי פרה לגמל, חייב, אף על גב דלגמל לא הוי שיעורא בהכי, הואיל וסתמא לפרה, מיחייב א‘שיעורא דפרה.

1. Source: As we say at the end of Perek K'lal Gadol (Shabbos 76.) 'Someone who carries out the mouthful of a cow of straw for a camel is Chayav, despite the fact this is not the Shi'ur for a camel, since S'tam one carries for a caw, one is Chayav on the Shi'ur of a cow.

ויש מפרש דכשהחלב כבר בעין, מיחייב בכדי גמיאה.

(f) Answer #2: Others explain that once the milk is already there, one is Chayav on the Shi'ur of Gemi'ah.

אבל חולב לא מיחייב אלא בכגרוגרת, דאין אדם טורח לחלוב בפחות מגרוגרת.

1. Answer #2 (cont.): But someone who milks is only Chayav for a ki'Gerogeres, since one does not take the trouble of milking less than that.

וכי האי גוונא מפליג בהמוציא (שבת עט.) גבי עור לעשות קמיע.

(g) Precedent: The Gemara in 'ha'Motzi' (Shabbos,79.) with regard to the Shi'ur of skin to make a Keme'ah'.


תוס‘ ד"ה המכבד והמרבץ

(SUMMARY: Tosfos discusses Mechabed and Merabetz according to the various Tana'im, and concludes with the Halachah nowadays according to Rebbi Shimon.)

ע"כ לאו פסיק רישיה הוא, דבפסיק רישיה לא הוה שרי ר"ש לרבץ לכתחלה, בשילהי המצניע (שבת צה.).

(a) Clarification: It cannot possibly be 'P'sik Reisha', because if it was Rebbi Shimon would not permit Meravetz Lechatchilah, as we learned in Perek ha'Matzni'a (Shabbos 95.)

ותימה לר"י, דא"כ, אמאי מחייב רבי אליעזר, כיון דיכול להיות בלא גומות?

(b) Question: In that case, asks the Ri, why does Rebbi Eliezer declare him Chayav, seeing as there may well be no holes?

ודוחק לומר דפליגי אי הוי פסיק רישיה אי לא.

(c) Rejected Answer: And to suggest that they are arguing over whether it is 'P'sik Reisha' or not, would be a Dochek.

ונראה לר"י דבהא פליגי - דר' אליעזר סבר סתם מכבד ומרבץ מתכוון להשוות גומות, אף על פי שא"צ להשוות גומות, מיחייב לרבי יהודה הואיל והשוה גומות לבסוף.

(d) Answer #2: It therefore seems to the Ri that they argue in that in Rebbi Eliezer's opinion, S'tam Mechabed and Merabetz one has the intention of filling in the holes, and even if one has no need of the holes being filled in, one is Chayav according to Rebbi Yehudah, seeing as, in the end, he did fill them in.

ורבנן סברי דאין מתכוון אלא לכבד ולרבץ בעלמא, וליכא אלא שבות.

1. Answer #2 (cont.): Whereas the Rabbanan maintain that he only has the intention to sweep and settle the dust, and he transgresses merely a de'Rabbanan.

תימה לר"י, היכי מתוקמא מתניתין כרבי אליעזר, והא בעזרה שהיה לה רצפת אבנים לא שייך בה אשוויי גומות, ואפילו לכתחלה שרי ...

(e) Question: The Ri asks how it is possible to establish the Mishnah like Rebbi Eliezer, because since it is speaking in the Azarah, which had a stone floor, 'filling in the holes' was not applicable, in which case it ought to be permitted even Lechatchilah ...

כדאמר בשילהי המצניע (גם זה שם) - ‘אמימר שרא זילחא במחוזא‘?

1. Question (cont.): As we learned in Perek ha'Matzni'a (Ibid.) 'Ameimar permitted Zilcha (Rivutz) in Mechuza'?

אע"ג דגזרינן בבמה מדליקין (שבת דף כט:) ‘עיליתא דשישא אטו עיליתא דעלמא‘ ...

(f) Implied Question: Even though the Gemara in Ba'meh Madlikin (Shabbos 29:) decrees a marble attic on account of a regular one ...

מחוזא היתה כולה רצופה באבנים, לא גזרינן אטו דעיר דעלמא.

(g) Answer: All the floors in Mechuza were covered with stone, and we do not decree there on account of another town.

ואור"י, דבעזרה בין רובד לרובד היו גומות.

(h) Answer #1 (to initial Question): In the Azarah, there were holes between the rows of stones.

אי נמי, דלרבי אליעזר דאיכא איסורא דאורייתא בכיבוד דעלמא, גזרינן עזרה אטו כיבוד דעלמא.

(i) Answer #2: Alternatively, according to Rebbi Eliezer, where sweeping involves an Isur d'Oraysa, we decree the Azarah on account of sweeping in general.

דכמה שבות אשכחן במקדש, בפ' בתרא דעירובין (דף קב:).

1. Answer #2: Seeing as there are many cases of Sh'vus, even in the Beis-ha'Mikdash, as we find in the last Perek of Eruvin (Daf 102:).

אבל לרבנן דאפילו בעלמא ליכא אלא איסורא דרבנן, אין שבות כי האי במקדש, כיון דליכא איסורא דאוריית' בשום מקום.

2. Answer #2 (concl.): Whereas according to the Rabbanan, who hold that sweeping never more than a de'Rabbanan, there is no such a Sh'vus as this in the Beis-ha'Mikdash, seeing as it is not d'Oraysa anywhere else.

פסק בהלכות גדולות דכיבוד מותר, כדאמרינן בהמצניע (דף צה.) גבי ריבוץ ‘האידנא קיימא לן כרבי שמעון דשרי לרבץ לכתחלה‘.

(j) Halachah: The Halachos Gedolos rules that sweeping is permitted, as the Gemara in 'ha'Matzni'a' (Daf 95.) says with regard to Rivutz 'Nowadays, we Pasken like Rebbi Shimon, who permits Rivutz Lechatchilah'.

ואין נראה לר"י, דהא מזיז עפר ממקומו אסרינן בכירה (שבת דף לט.) ובביצה (ד' ח.)?

(k) Refutation #1: The Ri disagrees however, based on the Gemara in Kirah (Shabbos Daf 39.) and in Beitzah (Daf 8.), which forbids moving earth from its place.

ועוד בפרק כל הכלים (שבת דף קכד:) אמרינן ‘אמר רבי (אליעזר) אף מכבדות של תמרה מותר לטלטל.

(l) Refutation #2: Moreover, in Perek Kol ha'Keilim (Shabbos Daf 124:) Rebbi permits moving brooms made of palm-leaves ...

ופריך ‘אי מחמה לצל, בהא לימא רבי (אליעזר) ... '?

1. Refutation #2 (cont.): And the Gemara asks what the case is; If it is from the sun to the shade, would Rebbi permit it?

משמע דפשיטא דהוי מלאכתו לאיסור לכולי עלמא.

2. Refutation #2 (concl.): This implies that it (a broom) is unanimously considered 'Melachto le'Isur'.

ואף על גב דריבוץ שרי לכתחלה לרבי שמעון, בכיבוד אסור, דמשוי ביה גומות יותר מריבוץ.

3. Conclusion: Consequently, even though Rivutz is permitted according to Rebbi Shimon, Kibud is forbidden, since it fills in the holes more than Ributz.


תוס‘ ד"ה שמא לא נתקבל בכלי

(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi's interpretation of the statement and elaborates.)

פי' בקונטרס - ולא תועיל זריקה משום דנשפך מצואר בהמה.

(a) Clarification: Rashi explains that Zerikah will not be effective, since the blood spilt from the neck of the animal.

וקשה לר"י, דמ"מ יזרוק, דתועיל זריקה לאותו שנשפך אחר שנתקבל?

(b) Question: The Ri asks that he should nevertheless perform it, as it will be effective with regard to the blood that spilt after it was received (in a K'li)?

ונראה לר"י דהכי פי' - שמא לא נתקבל בכלי, ואסור להעלות דם פסול על גבי המזבח ...

(c) Answer: The Ri therefore explains that what the Gemara means tosay is that perhaps it was not received, and it is forbidden to bring Pasul blood on the Mizbe'ach ...

כדמוכח בכמה דוכתי, דדוקא אם עלו בדיעבד לא ירדו.

1. Source of Answer: As is evident in many places, that it is only if whatever is Pasul is brought up on the Mizbe'ach (Bedi'eved), it is not taken down.

וקאמר ‘אף אני לא אמרתי אלא בנתקבל‘, דסמכינן א‘זריזות כהנים, כדמסיק.

2. Answer (cont.): And the Gemara continues 'Also I only said (that the blood is sprinkled) where it was received' - since we rely on the alacrity of the Kohanim, as the Gemara concludes.

ודוקא מדם הראוי להתקבל פריך, אבל דם התמצית, כמים בעלמא חשיב, כיון דאינו ראוי לזריקה, אינו אסור להעלותו.

3. Answer (concl.): The Gemara asks specifically from blood that is fit to be received, not from Dam ha'Tamtzis (the last blood that oozes out), which is considered like water, and seeing as it is not fit to sprinkle, it is not forbidden to bring on the Mizbe'ach.

וכי פריך - ‘והלא דם התמצית מעורב בו ומבטיל ליה ברוב‘, לא פריך מדם הראוי להתקבל ונשפך ...

(d) Conclusion: And when the Gemara asks 'But is the Dam ha'Tamtzis not mixed together with it, thereby negating it be'Rov?', it is not asking from blood that is fit to be received and that got spilt ...

ד‘עולין אין מבטלין זה את זה‘, אפי' לרבנן, כדאמר בהקומץ רבה (מנחות דף כב:).

1. Conclusion (cont.): Since things that can go on the Mizbe'ach do not negate each other, even according to the Rabbanan, as the Gemara states in 'ha'Kometz Rabah' (Menachos 22:).



תוס‘ ד"ה אטו במגס גופיה מקטר ליה

(SUMMARY: Tosfos discusses the rejection or acceptance of this text in detail.)

רש"י מוחקו ...

(a) Text #1: Rashi erases it ...

משום דבמנחות לא פריך, דתניא בכמה דוכתי ‘ומקטירה בכלי שרת‘.

1.Reason: because the Gemara in Menachos does not ask it, this in turn, because the Beraisa (quoted in many places) states 'And one burns it in a K'li Shareis'.

וכן מוחק בפ' שני שעירי (יומא סז:).

(b) Text #2: Similarly, he erases it in Perek Sh'nei Se'irei (Yoma 67.).

ואין צריך להגיה הספרים, דבריש פר' שני דסוטה (ד' טו.) פריך גבי מנחות כי האי גוונא, דקתני התם ‘ומעלה ומקטירה בכלי שרת‘. ופריך ‘ובכלי שרת מקטר ליה?‘ אימא ,להקטירה,.

(c) Refutation: It is not however, necessary to alter the Sefarim, seeing as at the beginning of the second Perek of Sotah (Daf 15.) the Gemara asks the same question in connection with Menachos, on the Mishnah which states that he brings it up and burns it in a K'li Shareis. The Gemara there asks 'Does he really burn it in a K'li Shareis?' Say 'In order to burn it' (not that he actually burns it in the K'li Shareis).

ומשום דהתם פריך ומשני, לא פריך לה במנחות.

1. Refutation (cont.): And since the Gemara asks the question there and answers, it did (find it necessary to) ask it (again) in Menachos.

והא דפריך הכא גבי אימורים אע"ג דכבר פריך בפרק שני שעירי (ד' סז:)?

(d) Implied Question: And the reason that it asks it again here with regard to the Emurim, in spite of having asked it in Perek Sh'nei Se'irim (Daf 67:) ...

משום דהתם בפרים, והכא בכבשים.

(e) Answer: Is because there it is speaking about bulls, whilst here it is speaking about lambs.

ומיהו יש ספרים דגרסי בברייתא דסוטה ‘מעלן ומקטירן בכלי שרת, ומולחן ונותן ע"ג האשים‘.

(f) Resolving Kashya on Rashi: There are some Sefarim which have the text in the Beraisa in Sotah 'He brings them up and burns them in a K'li Shareis, salts them and places them on the fire-offerings.

ופריך ‘מקטירן בכלי שרת ס"ד‘, פי' וכי כמו שהוא בכלי שרת מקטירן, והא לא מלחן?

1. Resolving the Question on Rashi (cont.): The Gemara asks there 'Do you really think that they burned them in a K'li Shareis?', meaning would they really have burned them as they were' (bearing in mind that he had not yet salted them)?

ומשני, ‘להקטירן‘, פירוש אחר מליחה.

2. Resolving the Question on Rashi (cont.): And the Gemara answers 'In order to burn them', meaning after having salted them.

ולפי זה יתכן פרש"י.

(g) Conclusion: According to this, the question on Rashi is resolved.

ור"ת מפרש דגבי מנחה לא שייך למיפרך ...

(h) Explanation #2: Rabeinu Tam explains that one cannot ask the question with regard to Menachos ...

דשייך למיתני ‘ומקטירן בכלי שרת‘, כיון שהיא כבר בכלי שרת שהיא נתונה שם להתקדש.

1. Reason: Since it is possible to say 'u'Maktiran be'Chelei Shareis' by Menachos, seeing as it is already inside a K'li Shareis, where it was placed to be sanctified.

אבל ‘נתנם במגס‘ משמע שבא לומר שבתוך המגס מקטירם [וע"ע תוס' יומא סז: ד"ה אטו וכו' האריכו ביתר ביאור].

2. Conclusion: Whereas 'Nasnam be'Meigis' implies that they are going to be burned in the bowl (See also Tosfos Yoma 67: DH 'Atu' etc, where they elaborated).


תוס‘ ד"ה אלו דברים

(SUMMARY: Tosfos discusses as to why the Tana omits skinning, which also overrides Shabbos.)

זריקת דמו תנא אגב שחיטתו.

(a) Clarification: The Tana mentions Zerikas Damo on account of Shechitaso.

וקשה לר"י, אמאי לא תני נמי הפשט עורו דדחי שבת ...

(b) Question: The Ri asks why he does not also mention Hefshet Oro (skinning it), which also overrides Shabbos ...

כדתנן בפירקא דלעיל (ד' סד.) ‘י"ד שחל להיות בשבת, מניח ידו ... ותולה ומפשיט‘?

1. Source: As we learned in the Mishnah in the previous Perek (Daf 64.) that 'If the fourteenth falls on Shabbos, one places one's hand ... hangs it ... and skins it'?

ותירץ ר"י משום דהוי בכלל הקטר חלביו, שאינו יכול להפשיט אלא עד החזה לרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה בפ' כל כתבי (שבת ד' קטז:).

(c) Answer: The Ri answers (that it omits it) because it is included in Hekter Chalavav, since one is only permitted to skin it as far as the chest, according to Rebbi Yishmael the son of Yochanan ben Berokah, in Perek Kol Kisvei (Shabbos Daf116:) ...

ואפילו רבנן דפליגי עליה, לא שרו להפשיט כדרכו אלא עד החזה, והשאר מפשיט וחותך בחתיכות קטנות ...

1. Answer (cont.): And even the Rabbanan, who argue with him, only permit skinning it in the regular manner as far as the chest. The remainder, one strips and cuts into small pieces ...

כדאמרינן התם ‘לא צריכא דשקיל לה בברזי‘.

2. Source: As the Gemara says there 'We need to establish it where he removes it in thin strips.


Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage

Insights to
the Daf
to the Daf
Point by

on the Daf

Other Masechtos  •  Join Mailing Lists  •  Ask the Kollel
Dafyomi Calendar  •  חומר בעברית
Donations  •  Feedback  •  Links