פסחים דף סה. א

מה דין המכבד (-מטאטא) את הבית בשבת, ומה הדין בעזרה?

בבית רגיל לא מרוצף בעזרה שהיתה מרוצפת
לר' אליעזר איסור דאורייתא [1] לתי' א' בתוס': אסור מה"ת בין רובד לרובד
לתי' ב' בתוס': אסור מדרבנן מגזירה [2]
לחכמים אסור מדרבנן מותר - דאין שבות במקדש
לר' שמעון מותר - דאין בזה אפי' פסיק רישיה

במה נחלקו ר' יהודה ורבנן בסוגיין?

אליבא דר' יהודה אליבא דרבנן
האם ממלא מדם התערובות? היה ממלא כוס ממנו וזורק [3] לא היה ממלא
מה דין דם התמצית? חייב עליו כרת [4] אינו אלא בלאו
האם דם מבטל דם? אין מבטל דם מבטל דם
מפני מה פוקקין את העזרה? כדי שיזרוק מדם התערובת דשבח הוא לבני אהרן [5]

פסחים דף סה: א

האם דברים דלהלן בפסח דוחים את השבת או לא?

שחיטתו זריקת הדם [6]
מיחוי קרביו [7] הקטרה
הרכבתו [8], הבאה מחוץ לתחום
חתיכת יבלתו, הזאה
צלייתו
הדחת קרביו
לר' אליעזר דוחה דוחה לא דוחה
לר' יהושע ור"ע דוחה לא דוחה לא דוחה

-------------------------------------------------

[1] והגם שמוכח מדברי ר"ש דלהלן דאין כאן פסיק רישיה ולכן התיר אפי' לכתחילה, ביאר ר"י דבזה נחלקו, דלר' אליעזר סתם מכבד ומרבץ מתכוון להשוות גומות, אף שלא מוכרח מעצם מעשהו להשוות גומות - מ"מ ודאי מתכוון לזה כי לזה מכבד ומרבץ, ואילו ר"ש ס"ל שלא בשביל זה מכבד ומרבץ.

[2] לפי התירוץ השני גם לר"א אסור רק מדרבנן, דבכל מקום אסור מה"ת דשייך בו השוואת גומות, ובמקום מרוצף גזרו, והוא מהשבותים שגזרו גם במקדש.

[3] ס"ל שיש לכהנים לזרוק מדם התערובות, וס"ל לר' יהודה דהיות שכהנים זריזים הם בודאי שקיבלו את הדם במזרק, ורק יש לחוש שמא אגב הזריזות שהיו נותנים המזרקים במהירות אחד לשני נשפך המזרק. וכתבו התוס' (בד"ה שמא), שהוצרך ר' יהודה לזה דאל"כ יש לאסור לזרוק לכתחילה מדם שנשפך ולא נתקבל בכלי - דדם פסול הוא.

[4] אכן הגם שהוא בהיכרת אין מועיל דם זה לזריקה לכפרה, ומה שמועיל מה שזורק מדם התערובת שעל הרצפה, הוא כסברת ר' יהודה דאין דם מבטל דם.

[5] מבואר בסוגיא דשבח הוא לבני אהרן שילכו עד ארכובותיהם בדם, ולמסקנא היתה הליכה זו רק בהולכת עצים למזבח שאינה עבודה, דבכל דבר שהוא עבודה צריכים הם לדאוג שלא יתלכלכו בגדיהם, דלא היו יכולים ג"כ להרים את בגדיהם, כי צריך שיהיו מתוקנים למדתם ולא מקופלים.

[6] כתבו התוס' (בד"ה אלו) דאגב אורחיה נקט ליה, כי אין איסור בזריקה.

[7] פי', הוצאת הפרש מהמעים, והדחת קרביו זה לשטוף אותם מהשאירות של הפרש. ובכלל הקטרה זה הפשטת העור.

[8] הרכבתו על כתפו דרך רשות הרבים, ובכל אופן הוא רק איסור דרבנן, כי החי נושא את עצמו.

עוד חומר לימוד על הדף