________________________________________________________

POINT BY POINT SUMMARY OF TOSFOS

prepared by Rabbi Eliezer Chrysler of Kollel Iyun Hadaf

Kollel Iyun Hadaf

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld

________________________________________________________

  Previous
Previous
PESACHIM 64 Next
Next
Ask the Kollel
Ask the
Kollel

1) TOSFOS DH HA V'HA REBBI SHIMON

תוס‘ ד"ה הא והא רבי שמעון

(SUMMARY: Tosfos explains why the first Beraisa cannot go like the Rabbanan.)

נראה לר"י דההיא קמייתא לא הוה מצי לאוקומי כרבנן, משום דקתני בה ‘אבל המולק את העוף בי"ד אינו עובר בולא כלום‘.

(a) Clarification: It seems to the Ri that one cannot establish the first Beraisa like the Rabbanan, because the Tana says there that if somebody performs Melikah on a bird on the fourteenth, he has not transgressed anything.

אמאי נקט עוף, אי לאו דאתא למידק דווקא בי"ד, אבל בחול המועד אפילו בעוף נמי מיחייב - והיינו כר' שמעון.

1. Proof: Now why does he refer specifically to a bird? Unless it is extrapolate from it Davka on the fourteenth, but on Chol ha'Mo'ed, one is Chayav even on a bird - like Rebbi Shimon.

ובקונטרס פי' לעיל טעם אחר אמאי נקט עוף.

(b) Conclusion: Rashi earlier however, gives a different reason to explain why the Tana mentions specifically a bird.

2) TOSFOS DH V'IKA D'LO MAKISH

תוס‘ ד"ה ואיכא דלא מקיש

(SUMMARY: Tosfos qualifies this statement.)

חלב לזבח.

(a) Clarification: Cheilev to Shelamim.

ונהי דלא מקיש להקטרה, לענין הכי מקיש דלא אמרינן אפילו אחד בסוף העולם,

(b) Conclusion: Granted they are not compared regarding burning, they are compared inasmuch as we do not say that even if there is someone at the end of the world who owns Chametz, they are Chayav ...

דסברא הוא לאקושי להכי.

(c) Reason: Seeing as it is logical to compare them in that regard.

3) TOSFOS DH TA'MA SHE'LO LI'SHEMO HA S'TAMA PATUR SH'MA MINAH

תוס‘ ד"ה טעמא שלא לשמו הא סתמא פטור ש"מ כו'

(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi's text.)

זאת גירסת רש"י.

(a) Text: This is Rashi's text.

ואין נראה לר"ת, דהא איכא למידק מרישא איפכא.

(b) Refutation: This is not correct according to Rabeinu Tam, seeing as it is possible to infer the opposite from the Seifa.

וגריס ר"ת הכי ‘לשמו, אמאי פטור, שלמים לשם פסח קשחיט? ש"מ בעי עקירה‘.

(c) Alternative Text: Rabeinu Tam therefore has the text 'Why is Lish'mo Patur? Since he is Shechting Shelamim as a Pesach? So we see that it requires Akirah.

פירוש - דאי לא בעי עקירה, אפילו שחט לשמו, כשר, דשלמים לשם פסח כשר, דהא מכשיר לעיל ר' יהושע שוחט אחרים לשמו.

1. Clarification: Because, if it didn't then even if one Shechted it li'Shemo,it ought to be Kasher since a Shelamim as a Pesach is Kasher, seeing as Rebbi Yehoshua declares Kasher earlier other Korbanos that one Shechts as a Pesach.

4) TOSFOS DH KAR'U ES HA'HALLEL

תוס‘ ד"ה קראו את ההלל

(SUMMARY: Tosfos reconciles this with the Gemoros which confine Shirah to where wine is poured.)

פי' - לוים ...

(a) Clarification: This refers to the Levi'im/

דתניא בתוספתא ‘ישראל שוחטין את פסחיהן, ולוים קוראים את ההלל‘.

1. Source: As we learned in the Tosefta 'Yisrael Shecht their Pesachim, whilst the Levi'im recite Hallel.

קשה לר"י דאמרינן בפ' אין נערכין בערכין (יא.) ובכיצד מברכין (ברכות לה. ושם) ‘אין אומרים שירה אלא על היין‘, והכא חזינן דאיכא שירה בלא נסכים.

(b) Question: The Ri asks from Perek Ein Ne'erachin (Erchin 11.), and from 'Keitzad Mevorchin' (B'rachos 35. & 35:) where we learned that 'One only recites Shirah over wine', whereas here we see that there is Shirah even without wine?

וכן היו מקדשין העזרות בב' תודות ובשיר?

(c) Question (cont.): Similarly, they would inaugurate the Azaros with two Todos and with Shir (without wine [Shavu'os 14:])?

ואומר ר"י - דה"פ ‘אין אומרים שירה בשעת הקרבת קרבן אלא על היין, ד"ממשמח אלהים ואנשים" דריש ליה, ועיקר שתיה ושמחה היינו בשעת אכילה.

(d) Answer: The Ri explains that what the Gemara there means is that 'One only recites Shirah together with a Korban over wine', since we learn it from the Pasuk "It makes happy Hash-m and man", and the major drinking and Simchah come at the time of eating.

ודומיא דהכי נמי לגבוה בשעת הקרבת קרבן; קאמר דאין אומר שירה אלא על היין.

(e) Precedent: The equivalent of which, regarding Hash-m is when a Korban is brought; That is where the Gemara says that one only recites Shirah over wine.

אבל שלא בשעת הקרבה היו אומרים שירה שלא על היין בכמה דוכתי.

(f) Conclusion: But when a Korban is not being brought, there are many places where they recited Shirah.

64b----------------------------------------64b

5) TOSFOS DH ASYA ZERIKAH ZERIKAH ME'OLAH

תוס‘ ד"ה אתיא זריקה זריקה מעולה

(SUMMARY: Tosfos explains why we cannot learn B'chor from a Gezeirah Shavah from Olah, with reference to the Gemara in Zevachim.)

בפ' איזהו מקומן (זבחים נז.) פריך ‘ונילף מעולה, מה עולה שתים שהן ארבע, אף פסח ... '?

(a) Sugya in Zevachim: The Gemara in Eizehu Mekoman (Zevachim 57.) asks why we do not learn from Olah, that 'Just as Olah requires "Shetayim she'Hein Arba" so too, does the Korban B'chor'?

ומשני אמר אביי ‘למה לי למיכתב "סביב" בעולה "סביב" בחטאת? הוו להו שני כתובין הבאין כאחד, ואין מלמדין.‘

1. Sugya in Zevachim (cont.): And, citing Abaye, it answers that since the Torah writes "Saviv" by both Olah and Chatas, it is a matter of 'Sh'nei Kesuvim ha'Ba'im ke'Echad', from which we do not learn.

וקשה לר"י, דנהי דלא ילפינן מ‘שני כתובין הבאין כאחד‘ במה מצינו, מדלא כתב בחד מינייהו ...

(b) Question: The Ri asks that, granted, we cannot learn from 'Sh'nei Kesuvim ha'Ba'im ke'Echad' via a Mah Matzinu, since it does not write it by just one of them ...

בכור ומעשר ופסח דאיכא גזירה שוה נילף שפיר מעולה ...

1. Question (cont.): But why can we not now learn B'chor, Ma'aser and Peach from the Gezeirah-Shavah ("Zerikah" "Zerikah") from Olah ...

ד‘אין גזירה שוה למחצה‘?

2. Question (concl.): Seeing as we have a principle 'Ein Gezeirah-Shavah le'Mechtzah'?

ואומר ר"י, דע"כ אשם וחטאת דכתיב בהו "סביב", דאמרינן התם דהוו שני כתובים ושלשה כתובים, ילפינן בג"ש מעולה או עולה ילפא מינייהו.

(c) Answer: The Ri explains that we are forced to say that Asham and Chatas, by which the Torah writes "Saviv", and we say there that they are two and even three Pesukim (together with the Olah), we could learn with a Gezeirah Shavah from Olah or Olah from them (See Maharam).

והשתא אתי שפיר הא דמסיק ‘הוו להו שני כתובים הבאין כאחד‘, דלמעוטי דלא נילף בגזירה שוה אתו, דדומיא דכתב בהו "סביב" קא ממעט דאית בהו גזירה שוה, כדפרישי'.

(d) Conclusion: Now what we conclude that it is 'Sh'nei Kesuvim ha'Ba'im ke'Echad' fits nicely, because they come to preclude learning it from the Gezeirah Shavah, since it precludes those by which it is written "Saviv" where there is a Gezeirah Shavah.

Next
Next

Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage


Insights to
the Daf
 • 
Background
to the Daf
 • 
Review
Questions
 • 
Review
Summary
 • 
Point by
Point
 • 
Halachah
Outlines
 • 
English
Charts

Revach
l'Daf
 • 
Review
Quiz
 • 
Hebrew
Charts
 • 
Yosef
Da'as
 • 
Chidonim
on the Daf
 • 
Galei
Masechta
 • 
Video/Audio
Lectures


Other Masechtos  •  Join Mailing Lists  •  Ask the Kollel
Dafyomi Calendar  •  חומר בעברית
Donations  •  Feedback  •  Links