TOSFOS DH U'BEIS HILLEL MATIRIN
תוס' ד"ה ובית הלל מתירין
(SUMMARY: Tosfos clarifies the Heter to do this and qualifies it.)
טעמא דבית הלל' כדאמרינן (ביצה דף יז.) 'מערמת אשה ואופה תנור מלא ככרות, אע"פ שאין צריכה רק לככר אחד'
Clarification: The reason of Beis Hillel is explained in Beitzah (Daf 17.) 'A woman may 'cheat' and bake an oven-full of bread, even though she only needs one loaf'.
אבל למלאות התנור פעם אחרת, ליכא מאן דשרי.
Conclusion: But there is nobody who permits filling the oven a second time,
TOSFOS DH TANA BE'PESACH KA'I
תוס' ד"ה תנא בפסח קאי
(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara does give the same answer to a similar question that it asks in Arvei Pesachim.)
תימה, דלא משני הכי בריש ערבי פסחים (לקמן צט:) דפריך 'מאי איריא ערבי פסחים ... '?
Question: Why does the Gemara not give the same answer in 'Arvei Pesachim' (Daf 99:), when it asks why the Tana says 'Arvei Pesachim'?
וי"ל, דהתם פריך משבת, דהוי בכל שבוע; ולא שייך לשנויי דנקט 'ערבי פסחים' משום דתנא בפסח קאי.
Answer: Because there the Gemara is asking from Shabbos, which occurs every week, in which case it cannot answer that it mentions 'Arvei Pesachim' because the Tana is talking about Pesach.
37b----------------------------------------37b
TOSFOS DH VE'TANA KAMA MAI SH'NA HICHLITAH
תוס' ד"ה ותנא קמא מאי שנא החליטה
(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara does not simply differentiate between whether we hold 'Ila'ah Gavar' or 'Tata'ah Gavar'.)
תימה לר"י, מאי קבעי מינה - נימא דמר סבר עילאה גבר ומר סבר תתאה גבר?
Question: The Ri asks what the problem is; why it cannot answer simply that one holds 'Ila'ah Gavar' (that the top section is more powerful) and the other one holds 'Tata'ah Gavar' (that the bottom section is more powerful)?
ותירץ ר"י, דקפסיק ותני אע"ג דלית ביה אלא שיעור חלה מצומצם.
Answer: And he replies that the Tana is speaking even where there is exactly the Shi'ur of Chalah,
ולהכי קבעי מ"ש?' דבין עילאה גבר ובין תתאה גבר, אי אפשר שלא יתבשל מעט ממנו, וחסר ליה משיעוריה.
Answer (concl.): And that is why the Gemara asks 'What is the difference', since whether we hold 'Ila'ah Gavar' or Tata'ah Gavar', it is impossible that a little of it got cooked,thereby detracting from the Shi'ur.
TOSFOS DH AMARLACH REBBI YOCHANAN TANA'I HI DE'SANYA
תוס' ד"ה אמר לך רבי יוחנן תנאי היא דתניא
(SUMMARY: Tosfos explains why the need to find a Machlokes Tana'im is confined to the opinion that holds 'Zeh va'Zeh li'Petur'.)
לא איצטריך לאשכוחי תנאי אלא ללישנא ד'אמרי לה זה וזה לפטור'.
Clarification: It is only according to the Lashon that holds 'Zeh va'Zeh li'P'etur' that one needs to find a Machlokes Tana'im.
אבל ללישנא ד'זה וזה לחיוב', איכא תנאי בהך ברייתא גופא, דע"כ הא דמחייבא היינו באילפס...
Clarification (cont.): Because according to the Lashon that holds 'Zeh va'Zeh le'Chiyuv', there is a Machlokes Tana'im in the Beraisa itself, since the one who says 'Chayav' is speaking about where it is in a frying-pan ...
דאי בתנור, אבל באילפס פטור, א"כ, ר' ישמעאל ברבי יוסי היינו חכמים.
Clarification (cont.): Because if it was in the oven (but in the frying-pa he would be Patur) then Rebbi Yishmael b'Rebbi Yossi would hold like the Chachamim.
TOSFOS DH DE'KULI ALMA MA'ASEH ILFAS P'TURIM
תוס' ד"ה דכולי עלמא מעשה אילפס פטורים
(SUMMARY: Tosfos discusses the Halachah, and various ramifications thereof, as well as establishing the Machlokes.)
פסק ר"ח כר"ל.
Halachah (Opinion #1): Rabeinu Chananel Paskens like Resh Lakish ...
מדקאמר 'דכולי עלמא מעשה אילפס פטורין'.
Reason #1: Since the Gemara concludes 'Everybody agrees that 'Ma'aseh Ilfas is Patur (from Chalah)'.
ועוד, ד'יתיב רבה ורב יוסף אחוריה דר' זירא ... ' אליבא דר"ל מיירי.
Reason #2: Furthermore, the case later where 'Rabah and Rav Yosef were sitting behind Rebbi Zeira ... goes according to Resh Lakish.
ולר"י נראה דכר' יוחנן קיי"ל, מדלא חשיב לה בהחולץ (יבמות לו.) בהדי ג' דהלכה כריש לקיש לגבי רבי יוחנן.
Halachah (Opinion #2): The Ri however, maintains that the Halachah is like Rebbi Yochanan, seeing as the Gemara in ha'Choletz (Yevamos 36:) does not list it together with the three things that the Halachah is like Resh Lakish against Rebbi Yochanan.
ואומר ר"י דעל ידי משקה מודה ר' יוחנן דמעשה אילפס פטור, ואין מברך עליו 'המוציא' ...
Clarification: The Ri learns that via liquid, Rebbi Yochanan concedes that Ma'aseh Ilfas is Patur.
כדמוכח בירושלמי דמסכת חלה בפרק קמא דחלה 'אמר ר' יוחנן, כל שהאור מהלך תחתיו חייב בחלה ומברכין עליו המוציא, ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. ריש לקיש אמר, אינו חייב בחלה ואין מברכין עליו המוציא, ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח.
Proof: As is evident in the Yerushalmi (in the first Perek of Maseches Chalah, where Rebbi Yochanan states that ''Wherever there is fire underneath it, it is Chayav Chalah, one recites over it 'ha'Motzi', and one can be Yotzei one's obligation with it on Pesach. Resh Lakish holds that one is not Chayav Chalah, one does not recite 'Motzi' and one cannot be Yotzei one's obligation with it on Pesach.
ואמר ר' יוחנן, ובלבד שיהא על ידי משקין'.
. Proof (cont.): And Rebbi Yochanan concludes (on the statement of resh Lakish) 'Provided it is made with liquid'.
ואומר רבינו תם, דדווקא בבלילתו רכה פליגי - דר' יוחנן סבר אפייתו באילפס עושהו לחם, וחייב בחלה; ור"ל סבר אין עושהו לחם, ופטור. אבל בלילתו עבה כולי עלמא מודו דחייב בחלה, אפי' על ידי משקה.
Qualification: Rabeinu Tam says furthermore, that the Machlokes is confined to a thin (liquidy) mixture - Rebbi Yochanan holds that the frying-pan turns it into bread, whereas Resh Lakish maintains that it does not. But if the mixture is thick, then even Resh Lakish will concede that it is Chayav Chalah - even if it is made with liquid.
דהא חיוב חלה הוי משעת גלגול, כדמוכח בכמה דוכתי.
Source: This is because the Chiyuv Chalah always comes at the time of kneading, as is evident in many places.
וכן משמע במס' חלה (פ"א מ"ה) דתנן 'עיסה שתחלתה וסופה סופגנין, פטורה מן החלה; תחלתה סופגנין וסופה עיסה, תחלתה עיסה וסופה סופגנין, חייבת בחלה.
Proof: And this is also implied in Maseches Chalah (Perek 1.Mishnah 5),where we learned that 'a dough that is initially and finally spongy is Patur from Chalah; whereas if the beginning is spongy and finally hard or vice-versa, is Chayav Chalah.
ונראה לרבינו תם דהכי נמי מברכין עליו 'המוציא'.
Halachah: And Rabeinu Tam maintains that by the same token, one recites over it 'ha'Motzi'.
ומביא ראיה ממנחות (דף עה:) ומכיצד מברכין (ברכות לז:) דאמר 'היה עומד ומקריב מנחה בירושלים, אומר "שהחיינו". נטלו לאוכלו, אומר "המוציא" '.
Support: And he proves it from the Gemara it states that 'If a Kohen is standing and bringing a Korban in Yerushalayim, he recites "Shehechiyanu". If he then takes it in order to eat it, he recited "ha'Motzi" ...
וקפסיק ותני 'כל המנחות אפי' מנחת מחבת ומרחשת, אע"פ שמטוגנת בשמן'. ואין סברא לחלק בין מים לשמן.
Proof: And the Gemara is speaking S'tam with regard to all Menachos, - even the Minchas Machavas or the Minchas Marcheshes, even though they are fried with oil. Nor is there any reason to differentiate between water and oil.
א"כ על לפנצול"י ופניטלט"י אומר 'בורא מיני מזונות'.
Halachah #1: In that case, over little rolls made from a spongy dough and bread that has been soaked in water one recites 'Borei Miynei Mezonos';
ועל גלטונ"י וירבל"י מברך 'המוציא'.
Halachah #2: Whereas a flat wide dough that is baked on coals and cakes that are filled with vegetables require 'ha'Motzi'.
ועל אופלטק"י נראה שאין מברך 'המוציא', אף על פי שעושין אותו בלא משקה, דאין עליהם תוריתא דנהמא.
Halachah #3: Over bread that is baked with spices (or rolls, or Pas ha'Ba'ah be'Kisnin, or bread that is kneaded with egg-water) - one does not recite 'ha'Motzi' however, even though it is baked without any liquid, because it does not have the form of bread.
תדע, שהרי אין מפרישין ממנו חלה, אפילו יש הרבה בסל אחד כשיעור חלה, אע"פ שהסל מצרפן לחלה.
Proof: A proof for this lies in the fact that one does separate Chalah from it, even if there are many of them in one basket, despite the fact that the basket combines whatever it contains to make up the Shi'ur Chalah.
ואע"ג דטריתא אמרינן בכיצד מברכין (שם) דחייב בחלה ומברכין עליו 'בורא מיני מזונות'.
Implied Question: Even though the the Gemara in Keitzad Mevorchin (Ibid.) rules that on the one hand 'T'risa' (See Gemara there) is Chayav Chalah, whilst on the other, one recites over it 'Borei Miynei Mezonos' ...
ההוא כדמפרש התם דגובלא בעלמא הוא, ואינו סועד הלב.
Answer: That is because it is made in the form of a mixture and is not satisfying (like bread), as the Gemara explains there.
ורבינו תם היה אומר דאף על גרימזל"י אין מברך 'המוציא', דלית בהו תוריתא דנהמא, אף על גב דמסתמא חייב בחלה.
Halachah: Rabeinu Tam also used to say that one does not recite ha'Motzi' over Lokshen, since it does not have the shape of bread, even though that is presumably Chayav Chalah.
TOSFOS DH LECHEMSHE'EIN AFUY BE'TANOR ECHAD
תוס' ד"ה לחם שאין אפוי בתנור אחד
(SUMMARY: Tosfos interprets the Gemara in a way that differentiates between a thick dough and a thin one.)
ואם תאמר, מנלן לחלק בין בלילה רכה ובין בלילה קשה, והלא אינו תלויה לר' יהודה אלא באפוי בתנור אחד?
Question: From where does the Gemara know to differentiate between a dough whose mixture is thin and one whose mixture is thick?
ואומר רבינו תם, דהכי פירושו 'לר' יהודה לחם האפוי בתנור ... ' - לחם שרגילין לאפות בתנור, היינו בלילתו קשה.
Answer: Rabeinu Tam answers by explaining the Gemara as follows - 'According to Rebbi Yehudah, bread that is baked in an oven ... ' - means bread that one generally bakes in an oven - i.e. a dough whose mixture is thick ...'.
TOSFOS DH HIDBIK MI'BI'FENIM VE'HIRSI'ACH MI'BA'CHUTZ MAHU
תוס' ד"ה הדביק מבפנים והרתיח מבחוץ מהו
(SUMMARY: Tosfos reconciles Rav Yosef's She'eilah later with this Gemara here.)
לפ"ה דמפרש דמיירי באילפס ...
Explanation #1: According to Rashi who learns that it is speaking about a frying-pan ...
תימה, אם כן, במאי סבר רבה דפליגי רבי יוחנן וריש לקיש? ע"כ בהדביק מבפנים והרתיח מבפנים; אם כן, מאי מיבעיא ליה לרב יוסף בתר הכי 'הדביקה מבפנים ואבוקה כנגדו מהו'?
Question: One can ask that seeing as Rebbi Yochanan and Resh Lakish must be arguing about sticking the dough inside and heating it up on the inside, what does Rav Yosef ask immediately afterwards 'Hidbikah mi'bi'Fenim va'Avukah Kenegdo Mahu'?
ונראה לר"י, דהכא בהדביק בתנור מיירי, ומיבעיא ליה כיון דתנור הוא, לא חשיב מעשה אילפס; או דילמא לא שנא?
Explanation #2: The Ri therefore explains that it speaks here where he stuck it to the oven, and the question is since it is in an oven, it should not be considered a Ma'aseh Ilfas, or whether perhaps there is no difference?
ולרב יוסף מיבעיא 'כשהדביק בתנור ולא הסיקו' אלא מתבשל מהיסק שכנגדו. וכן פירש רבינו חננאל.
Conclusion: Whereas Rav Yosef's She'eilah concerns where they stuck it inside an oven, which they did not heat up, but cooked the dough from the heat on the outside. And that is also how Rabeinu Chananel explains it.