TOSFOS DH HA'OCHEL NEVEILAH BE'YOM HA'KIPURIM
תוס' ד"ה האוכל נבילה ביום הכפורים
(SUMMARY: Tosfos accepts Rashi's explanation, albeit for a different reason.)
פ"ה, אפילו נתנבלה ביום הכפורים לא חיילא עלה איסור יוה"כ, דהרי הוה עלה איסור אבר מן החי.
Clarification: Rashi explains that even if the animal became a Neveilah on Yom Kipur, the Isur of Yom Kipur would not take effect, seeing as it was already Asur because of Eiver min ha'Chai.
וקשה לר"י, דהא כי פקע איסור אבר מן החי, יחול עלה איסור יום הכפורים ונבילה בבת אחת, דמודה רבי שמעון באיסור בבת אחת?
Question: The Ri queries this however, in that, when Eiver min ha'Chai is removed, that of Yom Kipur and Neveilah ought to take effect simultaneously, seeing as Rabbi Shimon concedes that by Isur bas-Achas',both Isurim take effect?
ומיהו י"ל, אפילו נתנבלה ביום הכפורים, לא חייל עלה איסור יום הכפורים, דאיסור שאין זבוח הוה ביה נמי מעיקרא, ואכתי לא פקע מינה.
Answer: One can answer however, that even if the animal became a Neveilah on Yom Kipur, the Isur of Yom Kipur will not take effect, due to the Isur of Eino Zavu'ach was there before and has still not been removed.
TOSFOS DH ONI KARINAN BEIH
תוס' ד"ה עוני קרינן ביה
(SUMMARY: Tosfos reconciles this with the Gemara in Succah, where nobody Darshens the K'ri.)
והא דגבי לולב (סוכה דף לב.) כ"ע מודו ד"כפת" כתיב, ולא אמר 'כפות' קרינן, ויצטרך שני לולבים ליטול?
Implied Question: Why is it that by Lulav (in Succah 32.) everybody agrees that it is written "Kapos" (without a 'Vav'), and that we do not go after the K'ri "Kapos" with a 'Vav',torequire taking two Lulavim?
אור"י, משום דהתם סמכינן א'קרא "פרי עץ הדר", דלא משמע אלא חד.
Answer: The Ri answers that there we rely on on the Pasuk "P'ri Eitz Hadar" (regarding the Esrog),which implies only one.
לכך מודו התם כ"ע דדרשינן מסורת.
Conclusion: Hence they agree there that we Darshen only the masores (regarding the Lulav).
TOSFOS DH BI'MEKOM ZERIZIM ISA
תוס' ד"ה במקום זריזים איתא
(SUMMARY: Tosfos explains why even the Minchas Ma'afeh Tanur had to be kneaded in the Azarah.)
וא"ת, והא הכא במנחת מאפה תנור מיירי, שהיתה נילושה בפושרים. ואותה מנלן שנבללת בעזרה?
Question: But here the Gemara is speaking about a Minchah that is baked in the oven, which was kneaded in warm water.So from where do we know that even it had to be mixed in the Azarah?
ושאר מנחה שנבללת בעזרה לפי שהבלילה היתה בכלי שרת.
Question (cont.): Whereas other Menachos were mixed inside the Azarah, since it needed to be performed in a K'li Shareis)?
וי"ל, דגם מאפה תנור היו לשין בעזרה סמוך לתנור של קודש, שלא תחמיץ.
Answer #1: Also the Minchas Ma'afeh Tanur had to be kneaded inside the Azarah close to the ovens (which were Kodesh),in order that it should become Chametz.
ורבינו אפרים בר אפרים הגבור מפרש דע"כ היו לשין אותה בעזרה, לפי שהיו מודדין אותה בעשרון של קודש ...
Answer #2: Whilst Rabeinu Efrayim he'Gibor explains that it had to be kneaded in the Azarah, since it was measured with the Isaron of Kodesh
כדתנן בפרק שתי מדות (מנחות פז.) 'עשרון מה היה משמש בו? מודד לכל המנחות.
Source: As we learned in the Mishnah in Perek Sh'tei Midos (Menachos 87.) 'What purpose did the Isaron serve? They used to to measure all the Menachos'.
TOSFOS DH MAH MAROR SHE'EIN BIKURIM
תוס' ד"ה מה מרור שאין ביכורים
(SUMMARY: Tosfos Explains why Maror cannot refer to an olive, since it is bitter.)
וליכא למימר מרור היינו זית שהוא מר, כדדרשינן (סנהדרין דף קח:) "והנה עלה זית טרף בפיה" - אמרה יונה 'יהא מזונותי מרורים כזית ... '.
Implied Question: We cannot say that Maror refers to the olive which is bitter, like we Darshen in Sanhedrin (Daf 68:) "And behold a torn olive-leaf in its mouth" - The dove was saying to No'ach 'Let my food be bitter like an olive ... ''
דלקמן (דף לט.) אמר 'מרור דומיא דמצה, מה מצה מין זרעים, אף מרור כן'.
Answer #1: Because later (on Daf 39.) the Gemara says 'Maror, like Matzah, must be a species of seed'.
ועוד, שזית האילן מר ולא הפרי, כדמשמע "עלה זית", ואמרינן נמי (מכילתא פ' בשלח) "ויורהו ה' עץ" - 'זהו זית שאין מר באילנות כזית'.
Answer #2: Moreover, it is the olive-tree which is bitter and not the fruit, as is implied by the fact that the dove was holding "an olive-leaf" in its beak.
36b----------------------------------------36b
TOSFOS DH OTZI CHITIN U'SE'ORIN SHEYESH BE'MIYNAN BIKURIM
תוס' ד"ה אוציא חטין ושעורין שיש במינן ביכורים
(SUMMARY: Tosfos queries the Gemara's contention.)
וא"ת, אם כן, נוציא כל חמשת המינין שיש במינן ביכורים.
Question: If so, we will have to preclude all the five species, since Bikurim applies to their species
דאנן לחם בעינן, דממעטינן לעיל אורז ודוחן.
Question (concl.): And we need 'Lechem', since we precluded rice and millet (See Maharsha & Rashash).
TOSFOS DH MATZOS MATZOS RIBAH AFILU BIKURIM NAMI
תוס' ד"ה אי מצות מצות ריבה אפי' ביכורים נמי
(SUMMARY: Tosfos refutes his own suggestion as to how one might explain the Ribuy and the Miy'ut.)
תימה לר"י, דנימא אהני ריבוי לרבות יש במינו ביכורים, ואהני מיעוט למעט ביכורי'?
Question: The Ri asks why the Ribuy should not include things that are of thes ame species as Bikurim, and the Miy'ut to preclude Bikurim itself?
ויש לומר, דסברא הוא אי מרבינן הא מרבינן נמי הא.
Answer: And he answers that logic dictates that if one includes the one, one also includes the other.
TOSFOS DH DE'AMAR REBBI ELIEZER
תוס' ד"ה דאמר ר' אלעזר
(SUMMARY: Tosfos first draws a distinction between our Sugya and Rebbi Elazar himself, then reconciles our Sugya with the Sugya later of Chalos Todah and Rekikei Nazir.)
נראה לר"י, דהא דאיצטריך למימר כר' אלעזר, היינו אי מחיצה לקלוט דאורייתא, אבל אי מחיצה לקלוט דרבנן לא צריך דר' אלעזר ...
Clarification: The Ri explains that we only need to establish it like Rebbi Elazar if 'Mechitzah Lik'lot' is D'Oraysa, but if it is de'Rabbanan, we will not need Rebbi Elazar ...
דהא נאכל בכל מושבות - שיכול להוציאו חוץ לירושלים, ולפדותו.
Clarification (concl.): Seeing as it can be eaten everywhere - bearing in mind that one may take it outside Yerushalayim, and redeem it.
ומיהו רבי אלעזר מצי סבר מחיצה לקלוט דרבנן, ואיצטריך קרא לנטמא, שיכול לפדותו אפי' בירושלים.
Clarification: Rebbi Elazar himself however, may well hold that Mechitzah Lik'lot is de'Rabbanan, and he needs the Pasuk for where it became Tamei, to authorize redeeming it even inside Yerushalyim.
ואם תאמר, והא מעשר שני נאכל בכל ערי ישראל בנוב ובגבעון ...
Question: But Ma'aser Sheini can be eaten in all the cities of Yisrael, when the Aron was in Nov and in Giv'on ...
כדתנן בפרק בתרא דזבחים (דף קיב:) 'באו לנוב וגבעון, הותרו הבמות: קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, קדשים קלים ומעשר שני נאכלין בכל ערי ישראל?
Question (cont.): As we learned in the Mishnah in the last Perek of Zevachim (Daf 112:) 'Once they came to Nov and Giv'on, the Bamos were permitted: Kodshei Kodshim could only be eaten within the hangings, Kodshim Kalim and Ma'aser Sheini, in all the cities of Yisrael'?
ולקמן חשבינן הא 'נאכלין בכל מושבות', גבי 'חלות תודה ורקיקי נזיר', דקאמר ריש לקיש 'חלות תודה ורקיקי נזיר נאכלין בנוב וגבעון', ולכך מפיק להו מקרא אחרינא מ"ושמרתם" ולא מצי מפיק להו מ"בכל מושבותיכם".
Proof: And we will learn later that this is considered 'Ne'echalin be'Chol Moshvos', in connection with 'Chalos Todah and Rekikei Nazir', since Resh Lakish says there that Chalos Todah and Rekikei Nazir can be eaten in Nov and Giv'on, which is why he learns them from a different Pasuk - from "u'Shemartem", and not from "be'Chol Moshvoseichem" (from which he cannot learn them).
וביכורים נמי נאכלין בנוב וגבעון ובכל ערי ישראל, דמאי שנא? והיכי ממעטינן להו מ"בכל מושבותיכם"?
Question (concl.): And Bikurim too, can be eaten inNov and Giv'on and in all the cities of Yisrael, since why should they be any different?
ויש לומר, דהכא לא ממעטינן להו מ"בכל מושבותיכם" אלא לזמן בית עולמים, ולא לזמן נוב וגבעון.
Answer: In our Sugya, we preclude them from "be'Chol Moshvoseichem" exclusively during the era of the Beis ha'Mikdash, and not during the era of Nov and Giv'on ...
ולקמן גבי חלות תודה ורקיקי נזיר איצטריך למידרש מ"ושמרתם" לזמן נוב וגבעון, ולא לזמן בית עולמים.
Conclusion: Whereas the Sugya later regarding ChalosTodah and Rekikei Nazir we need to learn them from "u'Shemartem" with regard to the era of Nov and Giv'on, but not to that of the Beis ha'Mikdash.
TOSFOS DH MA'AM SHAMA'AS LEIH DE'AMAR MA'ASER SHEINI NAFIK BEIH REBBI AKIVA
תוס' ד"ה מאן שמעת ליה דאמר מעשר שני נפיק ביה ר' עקיבא
(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara does not establish it according to those who Darshen Masores and not Mikra.)
אע"ג דכמה תנאי דרשי מסורת ולא מקרא, ולדידהו נפיק במעשר שני, דלא דרשינן אוני?
Implied Question: Even though many Tana'im Darshen the Masores and not the Mikra, and according to them, and would be Yotzei with Ma'aser Sheini, since they do not Darshen "Oni"?
מ"מ, אע"ג דס"ל דמסורת עיקר, א"א דלא דרשי המקרא לשום דרשה.
Answer: Nevertheless, even though they consider the Masores more important, it is impossible that they do not Darshen something from the Mikra See Maharsha).
TOSFOS DH VE'REBBI YOSSI HA'GELILI TEIPUK LEIH SHE'EINAN NE'ECHALIN LE'ONAN
תוס' ד"ה ורבי יוסי הגלילי תיפוק לי' שאינן נאכלין לאונן
(SUMMARY: Tosfos explains why we cannot exclude Ma'aser Sheini from "be'Chol Moshvoseichem", like Bikurim.)
ואם תאמר, לר' יוסי הגלילי מעשר שני תיפוק ליה מ"בכל מושבותיכם", כמו ביכורים?
Question: Why does Rebbi Yossi ha'Gelili, not learn Ma'aser Sheini from "be'Chol Moshvoseichem", like Bikurim?
וי"ל, דאי לאו "עוני", ה"א ד"מושבותיכם" אתא דוקא לביכורים, אבל מעשר שני שיכול להיות לו היתר בכל מושבות, אם נטמא כר"א, ה"א "מצות" "מצות" ריבה.
Answer: Because if not for "Oni", we would have thought that "be'Chol Moshvoseichem" comes to exclude Bikurim exclusively, but as for Ma'aser Sheini, which can have a Heter everywhere - namely, there where it became Tamei, like Rebbi Elazar, we would Darshen "Matzos" "Matzos" to include it.
TOSFOS DH MAH T'RUMAH MUTERES LE'ONAN AF BIKURIM
תוס' ד"ה מה תרומה מותרת לאונן אף ביכורים
(SUMMARY: Tosfos reconciles the fact that Bnikurim are called T'rumah with the Gemara in Makos, which seems to ignore that fact.)
תימה לר"י, דבפרק בתרא דמכות (דף יז.) קתני "ותרומת ידך", 'אלו הביכורים'.
Question: The Ri asks from the last Perek of Makos (Daf 17.), where we learned in a Beraisa "T'rumas Yadcha" - 'this refers to Bikurim'.
'אמר ר' שמעון, וכי מה בא זה ללמדך - אם לאכלן חוץ לחומה, פירוש דכתיב ברישא דקרא "לא תוכל לאכול בשעריך" ...
Question (cont.): Rebbi Shimon asks what this come to teach us? If it is the prohibition of eating it outside the walls, as the Torah stated at the beginning of the Pasuk "You may not eat them within your gates"?
קל וחומר ממעשר הקל ... !'
Question (cont.): But we already know this via a Kal va'Chomer from Ma'aser (Sheini) which is more lenient!'
והשתא נימא דאיצטריך קרא, דאי לאו קרא, הוה אמינא דלא נילף ממעשר הקל, ד'תרומה קרינהו רחמנא', כדאמרינן הכא?
Question (concl.): Why does the Gemara not answer there that we need the Pasuk, since without it, we would not have been able to learn Bikurim from Ma'aser, bearing in mind that the Torah refers to it as T'rumah, as we learn here?
ונראה לרשב"א, דלענין חוץ לחומה איכא למילף ממעשר טפי, לפי ששניהן ענין אחד הן, ששניהן טעונין קריאה והבאת מקום.
Answer: With regard to learning outside the walls, there is a stronger reason to learn it from Ma'aser, seeing as they both share the same Halachah, inasmuch as they both require K'ri'ah and bringing to Yerushalayim.
TOSFOS DH P'RAT LE'CHALUT
תוס' ד"ה פרט לחלוט
(SUMMARY: Tosfos explains when Chalut is not considered Lechem, when it is and when it is even considered Lechem Oni.)
משמע דחלוט הוי לחם, אלא דלא הוי לחם עוני.
Clarification: This implies that Chalut ('scalded') is considered 'Lechem', but not 'Lechem Oni'.
והא דאמרינן בסמוך 'מאי חלת המסרת - חלוט של בעלי בתים', משמע דלא הוי לחם, מדפטר מן החלה?
Implied Question: And that what we will say shortly 'What is Chalas ha'Maseres'? - 'Chalut of Ba'alei-Batim', implying that it is not even called Lechem - seeing as the Gemara there exempts if from Chalah?
לקמן מיירי בבלילתו רכה, כמו שאפרש לפנים.
Answer #1: There it is speaking about one that is made with a soft dough, as Tosfos will explain there.
אי נמי, הכא בדהדר אפייה בתנור.
Answer #2: Alternatively, it speaks here where it is subsequently baked in an oven.
אך קשה, דאמרי' בהחולץ (יבמות מ.) אע"ג דחלטיה מעיקרא, כיון דהדר ואפייה בתנור או באילפס, לחם קרי' ביה, ואדם יוצא ידי חובתו בפסח.
Question: This is difficult however, from the Gemara in 'ha'Choletz (Yevamos 40.) which states that 'Even if one scalded it initially, since one subsequently baked it in an oven or in a frying-pan, it falls under the category of Lechem. and one can be Yotzei one's obligation on Pesach with it?
ואומר רבינו תם, דהתם נמי מיירי בבלילתו רכה...
Answer: Rabeinu Tam answers that, there too, it is speaking about a soft dough ...
דקודם אפייה לאו לחם הוא כלל, ואחר אפייתו הוא דחשיב לחם, וחשיב נמי לחם עוני כיון שבלילתו רכה.
Answer (concl.): Because, since before it was baked it was not bread at all, and after it has been baked it becomes bread, it is also considered Lechem Oni, since the dough is soft (See Hagahos ve'Tziyunim).