TOSFOS DH AMAR RAVA HILCH'SA CHAMETZ BI'ZEMANO BEIN BE'MIYNO BEIN SHE'LO BE'MIYNO ASUR BE'CHOL SH'HU KE'RAV
תוס' ד"ה אמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב
(SUMMARY: Tosfos argues with Rashi over Miyn be'Miyno, and elaborates. He also queries the text ''be'Cholshehu ke'Rav.)
פסק רש"י בחולין ד'מין במינו במשהו' כרבי יהודה.
Halachah (Opinion #1): Rashi in Chulin (Daf 109. DH 've'Su') Paskens 'Miyn be'Miyno be'Mashehu' like Rebbi Yehudah.
דאמר בפ' כל הבשר (חולין קט.) 'מין במינו לא בטיל'.
Proof #1: Who says in Perek Kol ha'Basar (Chulin 109.) 'Miyn be'Miyno Lo Bateil'.
ואף רבי קאמר התם 'נראין דברי רבי יהודה', מכלל דהלכתא הכי.
Proof #2: And also Rebbi says there that 'Rebbi Yehudah's words appear correct'.
ועוד הביא ראיה מהא דפליגי אביי ורבא בפרק בתרא דע"ז (דף סו.) 'חלא דחמרא וחלא דשיכרא', 'חמירא דחיטי וחמירא דשערי' - רבא אמר במשהו; אביי אמר בנותן טעם - משום דמר סבר בתר 'שמא' אזלינן ומר סבר בתר 'טעמא' אזלינן.
Proof #3: He brings an aditional proof from the Machlokes Abaye and Rava in the last Perek of Avodah-Zarah (Daf 66.) regarding 'vinegar of wine and vinegar of beer', and 'a dough of wheat and a dough of barley'' - where Rav says 'Mashhu' and Abaye, 'be'Nosein Ta'am' - because one of them goes after 'the name (what it is called)', and the other, after 'the taste'.
אלמא בין לאביי בין לרבא מין במינו במשהו.
Conclusion: So we see, that both Abaye and Rava hold 'Miyn be'Miyno be'Mashehu'.
ועוד, פסק רבא בשמעתא 'מין במינו במשהו', כרב.
Proof #4: Moreover (he explains), Rava in our Sugya holds 'Miyn be'Miyno be'Mashehu'.
ור"ת אומר דכל אלו אינם ראיות, דאין הלכה לא כר' יהודה ולא כרב.
Halachah (Opinion #2): Rabeinu Tam however, refutes all of Rashi's proofs, maintaining that the Halachah is neither like Rebbi Yehudah nor like Rav.
וההיא דפ' בתרא דמס' ע"ז פלוגתא דאביי ורבא, מצי למימר דחמירא וחלא דטבל ויין נסך דמודו ר' יוחנן ור"ל שהם במשהו.
Refutation #1: Because in the case in the last Perek of Avodah-Zarah regarding the Machlokes between Abaye and Rava, it may well be that Rebbi Yochanan and Resh Lakish concede that wine and beer of Tevel and Yayin Nesech are Asur be'Mashehu.
ודשמעתא אי גר' 'במשהו כרב', י"ל שפוסק בחמץ כרב, ולא מטעמי' - דרב דס"ל בכל איסורין שבתורה 'במינו במשהו', ורבא לית ליה אלא דוקא בחמץ בפסח משום חומרא דחמץ.
Refutation #2: And as for our Sugya, even if we have the text 'be'Mashehu like Rav', it could be that the Gemara Paskens like Rav, not for the same reason - but because whereas Rav holds 'be'Miyno be'Mashehu' by all Isurin in the Torah, Rava only says it by Chametz on Pesach, due to the Chumra of Pesach.
וגם רב יהודאי גאון פסק כן, דדוקא בחמץ פסק רבא כרב ...
Support for Opinion #2: And also Rav Yehuda'i Ga'on Paskens that it is on Pesach exclusively that Rava holds like Rav ...
דשאלו מקמיה 'כל איסורין שבתורה במשהו כרב או בנותן טעם כר"י?
Support for Opinion #2 (cont.): Because they asked him whether by all Isurin in the Torah, we say Mashehu like Rav or be'Nosein Ta'am like Rebbi Yochanan?
והשיב מדאמר רבא 'חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו במשהו', א"כ בהא נינהו הלכה כרב במשהו, אבל בשאר איסורין בנ"ט כר' יוחנן וכר"ל.
Support for Opinion #2 (cont.): To which he replied - 'Since Rava ruled 'be'Miyno be'Mashehu' specifically with regard to Chametz in its time, it is clear that his ruling is confined to Chametz on Pesach, but that regarding other Isurin, the Halachah is Rebbi Yochanan and Resh Lakish.
ועוד אומר ר"ת, דלא גרסי' 'במשהו כרב'. וכן משמע בה"ג דלא גרס ליה. וסבר רבא גם בחמץ כר' יוחנן.
New Text: Furthermore, said Rabeinu Tam, we must erase 'be'Mashehu ke'Rav from our text. The B'hag too, does not seem to have it in his text. And Rava holds like Rebbi Yochanan even with regard to Chametz.
והא דלא פסק בהדיא הלכה כר' יוחנן ...
Implied Question: And the reason that he did not Pasken specifically like Rebbi Yochanan ...
משום דה"א דלא פסק כוותיה אלא בזמנו אבל שלא בזמנו לא, דלא תקשי דרבא א'דרבא - דהא אמר רבא קנסא הוא דקניס ר' שמעון כדפרי'; להכי איצטריך לפרש
Answer: Is because we would then have thought that he Paskens like him only 'bi'Zemano, but not she'Lo bi'Zemano.
ומביא ר"ת ראיה דבהדיא סבירא ליה לרבא בפ' גיד הנשה (חולין צז: ושם) 'מין במינו בס''...
Proof #1: Rabeinu Tam actually proves this text, in that in Perek Gid ha'Nasheh (Chulin, Daf 97: & 98.) Rava rules that 'Miyn be'Miyno be'Shishim' ...
דקאמר 'אמרו רבנן בטעמא ... 'מין במינו', דליכא למיקם א'טעמא; אי נמי מין שלא במינו וליכא קפילא, בס'.
Proof (cont.): When he says 'The Rabbanan said that one goes after taste.However by Miyn be'Miyno', where one cannot go by taste, and 'Miyn she'Lo be'Miyno' where there is no Nochri baker, we go by Shishim.
ואין לדחות דמיירי בחמרא חדתא ועינבי, דהוי טעמא אחד, והוי בס' משום דרבא בתר שמא אזיל ולא חשיב מינו.
Rejected Refutation: Nor can one refute this proof by establishing the case with regard to fresh wine and grapes, which share the same taste, and the reason for Shishim is because Rava goes after the name, in which case it is not considered Miyno.
דא"כ, אמאי קרי ליה 'מין במינו'.
Rejection: Because if that is the case, why does the Gemara refer to it as 'Miyn be'Miyno'?
ובהקומץ רבה (מנחות כג. ושם) משני רבא 'דסבר ר' יהודה מין במינו וד"א ... ', מכלל דאיהו לית ליה.
Proof #2: The Gemara in ha'Kometz Rabah (Menachos 23.) Rava answers that Rebbi Yehudah holds Miyn be'Miyno and something else ... ', implying that he doesn't hold like that.
ובפ' התערובת (זבחים עט. ושם) קסבר ר"א בן יעקב 'מין במינו בטל'.
Proof #3: And in Perek ha'Ta'aroves (Zevachim 79. And 79:) Rebbi Eliezer ben Ya'akov holds 'Miyn be'Miyno Bateil'.
וסתמא דגמרא קאמר בשילהי מסכת ביצה (ד' לח: ושם) 'שפיר עבוד דאחיכו עליה: חיטי בחיטי, נהי דלרבי יהודה לא בטל, לרבנן מיבטל בטיל!'
Proof #4: Also the S'tam Gemara in Maseches Beitzah (Daf 38: and 39.) states that 'They were fully justified in laughing at him, since, granted wheat in wheat is not Bateil according to Rebbi Yehudah, but according to the Rabbanan, it is!'
מכלל דהכי הלכתא.
Conclusion: So we see that this is the Halachah.
ורש"י גופיה פסק בפרק בתרא דמס' ע"ז (ד' סו.) גבי פלוגתא דאביי ורבא, ד'הלכתא כרבי יוחנן דסבר בנ"ט'.
Rashi Contradicts Himself: Rashi himself Paskens in Avodah-Zarah (Daf 67.), in connection with the Machlokes between Abaye and Rava, that the Halachah is like Rebbi Yochanan who holds 'be'Nosein Ta'am'.
ובה"ג של אספמיא פסק דחתיכה בחתיכות בנ"ט; ומייתי מדרבא בפ' גיד הנשה (חולין צז.).
Support for Rabeinu Tam: Also the B'hag from Aspamya rules that a piece in pieces is Asur be'Nosein Ta'am.
ויין נסך דקאמר התם במשהו ...
Implied Question: And even though the Gemara there forbids Yayin Nesech be'Mashehu?
אומר ר"ת דוקא כשנתנסך לפני ע"ז דא'מתני' קאי, דבעי תרתי דבר שבמנין ואיסורי הנאה, אבל סתם יינן דשרי בהנאה, בס'.
Answer: Rabeinu Tam establishes that in connection with where one actually poured it out before Avodah-Zarah pertaining to the Mishnah there, which requires two things; Davar she'be'Minyan and Isurei Hana'ah. But S'tm Yeinam which is Mutar be'Hana'ah (See Gilyon ha'Shas), is Bateil be'Shishim.
ובתשובת הגאונים שכתב רבינו יוסף טוב עלם, מצא ר"ת 'יין נסך שנתנסך ממנו לפני ע"ז אסור בהנאה, ואינו בטל אפילו באלף, כמו ששנינו "אלו אסורין ואיסורן איסור הנאה בכל שהוא - יין נסך ... " '.
More Support for Rabeinu Tam: In the T'shuvos ha'Ge'onim that Rabeinu Yosef Tuv Ileim wrote Rabeinu Tam found 'Yayin Nesech some of which was poured out before Avodah-Zarahis Asur be'Hana'ah, and is not Bateil even in a thousand, as we learned 'The following are Asur, and their Isur is an Isur Hana'ah even by Kolshehu ...Yayin Nesech ...
מכלל דשאר איסורין וסתם יינן חוץ מטבל ויין נסך, בין במינו ובין שלא במינו בנ"ט.
More Support for Rabeinu Tam (concl.): Implying that other Isurim, incorporating S'tam Yeinam, with the exception of Tevel and Yayin Nesech, are subject to the Shi'ur of Nosein Ta'am, both be'Miyno and she'Lo be'Miyno'.
ובחמץ בפסח לא עשה ר"ת מעשה, אע"ג דבשאלתות דרב אחאי נמי איתא דרבא אית ליה גם בחמץ בנ"ט [וע"ע תוס' חולין צז. ד"ה 'אמר רבא'].
Reservation: Regarding Chametz on Pesach, Rabeinu Tam declined to issue a ruling, even though the She'iltos of R. Acha'i also maintains that Rava holds 'Nosein Ta'am' even by Chametz (See also Tosfos Chulin 97. DH 'Amar Rava').
TOSFOS DH AMAR RAV K'DEIROS BA'PESACH YISHAVERU
תוס' ד"ה אמר רב קדירות בפסח ישברו
(SUMMARY: Tosfos explains why this ruling will hold water even if Rav holds in Maseches Avodah-Zarah Nosein Ta'am li'Fegam,Mutar.)
בפ' בתרא דמס' ע"ז (דף סח: ושם) גבי 'עכברא בשיכרא', מספקא ליה אי קסבר רב נותן טעם לפגם אסור, או מותר, ועכבר' בשיכרא אשבוחי משבח.
Explanation #1: In the last Perek of Avodah-Zarah (Daf 68: & 69.) regarding the case of the mouse that fell into some beer - the Gemara is uncertain as to whether Rav holds 'Nosein Ta'am li'Fegam Asur', or whether he holds 'Mutar', and the mouse actually improves the taste of the beer.
ואי ס"ל מותר, אפ"ה קאמר הכא שפיר 'ישברו', דנ"ט לפגם דוקא בדיעבד שרי, אבל לכתחלה אסור, דגזרינן שאינו בת יומא אטו בת יומא.
Explanation #1 (cont.): Even assuming he holds there 'Mutar', he is nevertheless justified in ruling here that the pots should be broken, since Nosein Ta'am li'Fegam is only permitted Bedi'eved, but is Asur Lechatchilah, since we decree a vessel that is not a bas Yoma because of that is.
ועוד דהתם שרי, לפי שפוגם טעמו כמו שהוא בעין, אבל הכא אינו פוגם אלא מחמת ששהה בדופני הכלי.
Explanation #2: Moreover, there it is permitted because it spoils the taste as it is 'be'Ein (still in existence), whereas here the taste only becomes spoilt because it remained in the walls of the vessel.
TOSFOS DH LISH'HINHU VE'LEAVEID B'HU SHE'LO BE'MIYNO
תוס' ד"ה לשהינהו עד אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן
(SUMMARY: Tosfos reconciles this question with the principle 'Ein Mevatlin Isur Lechatchilah!')
תימה לר"י, נהי דסבירא לן דטעמא דחמץ בקדירה חשיב משהו, שאין רגילין להשתמש הרבה ביחד ...
Question: The Ri asks that even if we hold that the Chametz in the pot is considered a Mashehu, that is because one does not tend to use a lot at a time ...
מ"מ, הא תנן 'אין מבטלין איסור לכתחלה', ואפי' איסורא דרבנן אין מבטלין
Question (cont.): Nevertheless, we have learned in the Mishnah (in T'rumos 5:9) that 'Ein Mevatlin Isur Lechatchilah', even if it is an Isur de'Rabbanan...
דאם לא כן מה הועילו חכמים בתקנתם שאסרו עד ששים, הואיל שיכול להוסיף ולבטל האיסור?
Question (cont.): Because if one could, then what would be the point of the Takanah forbidding up to sixty, seeing as all one would need to do to circumvent it would be to add a bit of Heter, so that it (the Isur) becomes Bateil.
ולא דמי ל'עצים שנשרו מן הדקל לתנור בי"ט, ש'מרבה עליהן עצים מוכנים ומסיקן' (ביצה ד' ד:),
Implied Answer: Nor is it comparable to the Gemara in Beitzah (4:) which permits adding a little designated wood, in a case where some wood falls from a date-palm into an oven on Yom-Tov, and to burn them.
דהתם איסור מוקצה אין לו שורש מן התורה, אבל מידי דאית לי' שורש מן התורה, לא.
Refutation: since there the Isur Muktzah has no source in the Torah, where regarding something that has, will not be permitted.
ומפרש ה"ר יוסף הואיל ואיכא תרתי לטיבותא - שהוא נותן טעם לפגם, ומשהו שלא במינו בכה"ג מבטלין.
Answer #1: Rav Yosef therefore explains it is due to the fact that there are two points in its favor that one is permitted to render it Bateil here - 1. That it is Nosein Ta'am li'Fegam, and 2. That it is s Mashhu she'Lo be'Miyno.
ולדבריו צ"ל דה"פ 'וליעבד שלא במינו, אי ס"ל לרב נותן טעם לפגם מותר'.
Clarification: According to his explanation, one is forced to say that the Gemara's question 'Veli'aved she'Lo be'Miynan, based on the presuming that Rav holds 'Nosein Ta'am li'Fegam Mutar'.
ור"י מפרש, דכיון שהקדירות של חרס הן, אם יהיו אסורין ואין להם תקנה, זה חשוב דיעבד.
Answer #2: Whereas the Ri explains that since the pots are made of earthenware, if one were to declare them Asur, there would be no way of rectifying them, it is considered Bedi'eved.
ואע"ג דלענין איסור קדירה שאין בת יומא אסרינן לה, אע"פ שאין לה תקנה?
Implied Question: And even though regarding a pot that is not a bas Yoma we forbid it, even though it too, cannot be rectified ...
משום דהתם בלע איסור הרבה.
Answer: That is because it absorbed a lot of Chametz ...
אבל הכא ליכא אלא משהו, והואיל ושלא במינו הוא, יכול לבטל, וכדיעבד דמי.
Conclusion: Unlike here, where there is only a Mashenu, seeing as it is she'Lo be'Miyno, one is permitted to render it Bateil and is considered Bedi'eved.
TOSFOS DH DILMA ASI LE'ME'ABED BE'MIYNO
תוס' ד"ה דילמא אתי למיעבד במינו
(SUMMARY: Tosfos reconciles this Gemara with the Sugya on 29.,where Rav himself did not decree.)
לעיל לא גזר שלא במינו אטו מינו ...
Implied Question: Earlier (See 29.) the Gemara did not decree she'Lo be'Miyno on account of Miyno ...
דהא לא שכיח שיתערב לו חמץ, אבל הכא להתיר לבשל בהן איכא למיגזר.
Answer: Since it is not common for Chametz to get mixed in, whereas here, to permit cooking in them, there is good reason to decree.
TOSFOS DH VA'AFILU BE'MILCHA
תוס' ד"ה ואפילו במלחא
(SUMMARY: Tosfos reconciles this Gemara with the Sugya in Keitzad Tzolin, which permits it.)
והא דאמר בכיצד צולין (לקמן עו:) 'פת שאפאה עם הצלי בתנור, אסור לאוכלו בכותח, אבל במלח שרי' ...
Implied Question: That what we say in 'Keitzad Tzolin' (Daf 76:) that 'Bread that one baked in an oven together with a roast may not be eraten together with a milk dish, but with salt one may' ...
התם לא אסירא אלא מטעם ריח, דליכא איסור כולי האי.
Answer: That is because the Isur there is based on smell, and the Isur is therefore less stringent.
TOSFOS DH DILMA ASI LEMEICHLEIH BE'KUTACH
תוס' ד"ה דילמא אתי למיכליה בכותח
(SUMMARY: Tosfos reconciles this with the Sugya in Chulin, which permits a similar case because of 'Nosein Ta'am bar Nosein Ta'am', and elaborates.)
ותימה, וליכליה בכותח, דהא נותן טעם בנ"ט הוא?
Question: So what if he does (eat it with a milk dish), seeing as it 'Nosein Ta'am bar Nosein Ta'am' ...
כדאמר בפ' כל הבשר (חולין קיא: ושם) 'דגים שעלו בקערה, מותר לאוכלן בכותח'?
Precedent: As the Gemara says in Perek Kol ha'Basar (Chulin 111: and 112.) 'Fish that come up on a dish may be eaten with a milk dish'?
וי"ל, דקאמר התם נמי 'צנון שחתכו בסכין, אסור לאוכלו בכותח'
Answer: The Gemara there also forbids a radish that one cut with a (meaty) knife to be eaten together with a milk dish.
ופרש"י 'משום חורפא', דצנון בלע טפי מדגים רותחים שעלו בקערה.
Answer (cont.): And Rashi explains there 'because of their sharpness', since radishes tend to absorb more than hot fish that come on a dish.
ולפי זה - דגים שנתבשלו בקדירה, אסור לאוכלן בכותח, דע"י בישול בלעי יותר מדאי.
Inferred Halachah: According to that, fish that are cooked in a (meaty) pot may not be eaten together with a milk dish, since cooking causes them to absorb excessively.
וכן נמי הכא מחום התנור בלעי טפי.
Precedent: And likewise in our Sugya, they absorb more via the oven.
ולפי' אחר שפ"ה שם - דצנון אסור לפי שפעמים שהשמנונית קרוש על הסכין ואינו ניכר, ואיכא בצנון טעם בשר ממש ...
Question: Whilst Rashi's other explanation there - that the radish is forbidden because sometimes there is fat stuck to the knife, which is not discernable, with result that the knife contains the taste of real meat ...
קשה הכא, כיון שנתקנח התנור יפה או הוסק פעם אחרת, אמאי אסור לאוכלו בכותח?
Question (cont.): Poses a Kashya why here, since the oven has been wiped clean or has been heated up another time, why is it Asur to eat it with a milk dish?
וי"ל, דשומן שעל החרס אינו יכול לקנח יפה.
Answer: It is difficult to wipe away fat on earthenware properly.
30b----------------------------------------30b
TOSFOS DH VEHILCH'SA IDI VE'IDI BE'ROSCHIN
תוס' ד"ה והלכתא אידי ואידי ברותחין
(SUMMARY: Tosfos reconciles our Sugya with other Sugyos, which maintain that a knife requires Libun.)
תימה' דתניא בתוספתא דע"ז 'הסכין והשפוד והאסכלא מלבנן באור'.
Question: We learned in the Tosefta of Avodah-Zarah that 'a knife, a spit-rod and a grill need to be heated on the fire (Libun)'?
ובפרק קמא דחולין (דף ח: ושם) אמר 'כגון שליבנה באור' - אלמא צריך ליבון?
Proof: And in the first Perek of Chulin too (Daf 8: & 9.) the Gemara establishes the case there where one heated the knife on the fire fromwhich we can infer that it requires Libun.
ותירץ ר"ת, דאמר בירושלמי דמיירי בסכינים ארוכים שצולין בהם בשר דומיא דשפוד. וכן ההוא דחולין.
Answer #1: Rabeinu Tam replies with a Yerushalmi, which establishes it by long knives with which one roasts meat, similar to a spit-rod. And likewise the case in Chulin.
ועוד יש לחלק בין התירא בלע ובין איסורא בלע ...
Answer #2: Furthermore one can draw a distinction between a knife which absorbed Heter (such as Chametz) and one which absorbed Isur ...
כדמחלק רב אשי בשילהי מסכת ע"ז.
Proof: Like Rav ashi does in Maseches Avodah-Zarah (Daf 76.).
והא דמצריך להו רב אשי הכא ליבון?
Implied Question: And Rav Ashi himself only requires Libun in our Sugya ...
מחמיר על עצמו היה.
Answer: Because he is Machmir on himself.
TOSFOS DH HA'TORAH HE'IDAH AL K'LI CHERES SHE'EINO YOTZEI MI'YEDEI DOFYO LE'OLAM
תוס' ד"ה התורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם דכתיב ביה ישבר
(SUMMARY: Tosfos explains exactly what this means and under what circumstances we do or do not, apply it.)
וא"ת, תיפוק ליה דחזינן להו דמידייתי, והיינו אחר הגעלה, דאי לפני הגעלה, שאר כלים נמי מידייתי?
Question: Why not attribute it to the fact that they exude liquid (as the Gemara will say shortly) -and that speaks after Hag'alah, because before Hag'alah, other vessels exude liquid, too?
וי"ל, דלעולם מיירי קודם הגעלה, וכמו שפ"ה בע"ז (דף לד.) 'דמידייתי בחוץ', וכיון דמידייתי מבחוץ, בלעי טפי.
Answer: Really it is speaking before Hag'alah, only as Rashi explains in Avodah-Zarah (See Hagahos ve'Tziyunim) they exude from the outside, a sure sign that they absorbs more (than other vessels).
וא"ת, והלא יוצא מידי דופיו ע"י כבשונות ...
Question: But its defect can be removed through a furnace ...
דבזבחים בפ' דם חטאת (דף צו. ושם) פריך 'וליהדרינהו לכבשונות, ואמאי קדירות "במקדש ישברו" '?
Proof #1: As we find in Zevachim, in Perek Dam Chatas (Daf 96.), where the Gemara asks why earthenware pots in the Beis-ha'Mikdash must be broken? Why they cannot simply be returned to a furnace?
ומשני 'לפי שאין כבשונות בירושלים'. הא יש כבשונות שרו בחזרה לכבשונות?
Proof #1 (cont.): And the Gemara answers that there were no furnaces in yerushalayim!, implying that if there were, then they would become permitted once more?
וכן לעיל אמר (אבל) 'קדירה לא, דלמא חייס עלה'! הא לאו הכי, שרי קדירות בהיסק מבפנים?
Proof #2: Similarly above the Gemara said 'But not a pot, in case one has pity on the pot!' implying that if not for that, an earthenware pot would become permitted by heating it on the inside?
וכן אמר, 'אי מליא גומרי שפיר דמי'?
Proof #2 (cont.): Indeed, the Gemara there concludes that if one fills it with burning coals, it is permitted?
ואור"ת, דזה לא חשיב יוצא מידי דופיו, דכיון שהסיקו, נעשה ככלי חדש...
Answer: Rabeinu Tam therefore explains that this cannot be described as 'removing the defect', because one heats it in fire, it becomes a new vessel ...
שכן דרך כלי חרס כשעושין אותו, נותנין אותו בכבשן להסיקו.
Proof: Since that is the way of earthenware vessels- when they are initially manufactured, they are placed in a furnace to be heated.
וא"ת, והיכי מייתי ראיה מדכתיב "ישבר", דילמא גזירת הכתוב הוא?
Question: How can one bring a proof from the fact that the Torah writes that it must be broken? Perhaps it is a Gezeiras ha'Kasuv ...
דאפי' תלאו באויר התנור בעי התם רמי בר חמא אי קפיד רחמנא א'בישול בלא בלוע, או לא?
Precedent: Seeing as even if one hangs it in the airspace of an oven, Rami bar Chama asks there whether or not, the Torah is particular with regard to cooking without absorbing?
וי"ל, כיון דלכלי נחושת מועיל שטיפה ומריקה אפילו בבישול ובלוע, א"כ מה שהקפיד בכלי חרס א'בישול בלא בלוע, היינו לפי שעשאו כבישול וכבלוע.
Answer: Since by copper vessels washing out and purging (in boiling water) is effective, even where it has been cooked and has absorbed, it must be that when the Torah is particular by earthenware vessels where it has been cooked and has not absorbed, it is because it makes it like cooked and absorbed.
ולר"ת יש להקשות - תנור שנטמא, אמאי חולקין לשלשה, כיון דחשיב כחדש, ליעבד ליה היסק, ותו לא?
Question: According to Rabeinu Tam, one can ask why an earthenware oven that becomes Tamei must be broken into three parts, seeing as heating is considered like new, why not simply heat it up?
ונראה לרשב"א דדוקא בקדרה שאין דרכה להסיק, כשמחזירין אותה לכבשונות אז פנים חדשות באו לכאן;
Answer: The Rashba explains that it is specifically a pot, which one does not tend to heat up (in fire), that becomes like new when one places it in a furnace.
אבל תנור כל שעה ושעה מסיקו מבפנים, ולאו כפנים חדשות דמי, וצריך שבירה.
Answer (concl.): But not an oven, which one constantly heats from the inside, and which can therefore not be considered like a new vessel, and requires breaking (See Maharsha).