PESACHIM 24 (7 Av) - Dedicated in memory of Dr. Simcha Bekelnitzky (Simcha Gedalya ben Shraga Feibush) of Queens, N.Y., Niftar 7 Av 5757, by his wife and daughters. G-d-fearing and knowledgeable, Simcha was well known in the community for his Chesed and Tzedakah. He will long be remembered.



תוס' ד"ה ואם אינו ענין לאכילה

(SUMMARY: Tosfos queries the Gemara'sstatement.)

לא אתי שפיר, דהיכי מצי לאוקמי' באיסור אכילה, דהא כתיב "באש תשרף".


Question: This does not go well; How can we possibly establish it by the Isur of eating when the words in the Pasuk are "ba'Eish Tisaref".



תוס' ד"ה הא אין לוקין על לאו שבכללות

(SUMMARY: Tosfos resolves one Kashya from a Sugya in Makos,but poses another one.)

והקשה הר"ר אליעזר ממיץ, דב'אלו הן הלוקין' (מכות יג.) אמר ד'לאו דנותר ופיגול הוה בכלל הלוקין'.


Question: R. Eliezer from Metz asks that, in 'Eilu hein ha'Lokin' (Makos 13.) the Gemara states that the La'avin of Nosar and Pigul are subject to Malkos.

ואמאי, והא לאו שבכללות הוא.


Question (cont.): Why is that, seeing as they are both La'avin she'bi'Kelalos.

ותירץ, דלגבי נותר שמפורש בהדיא דכתיב "ושרפת את הנותר באש, לא יאכל כי קדש הוא", לא חשיב לאו שבכללות.


Answer: And he answers that, as far as Nosar is concerned, since it is written explicitly, in the Pasuk "Vesarafta es ha'Nosar ba'Eish, Lo Ye'achel ki Kodesh hu", it is not considered a La'v she'bi'Chelalus.

ופיגול נמי גמרינן "עון" "עון" מנותר.


Answer (cont.): Neither can Pigul, which we learn "Avon" "Avon" from Nosar.

אך קשה, דבפרק בתרא דמכות (דף יז: יח.) גבי 'זר שאכל עולה לפני זריקה, לוקה חמש' פריך 'ולילקי נמי מדרבי אלעזר, דאמר "כל שבקודש פסול"?


Question: In the lastPerekof Makos (Daf 17: & 18.) where, in connection with the ruling that a Zar who ate from an Olah before the blood has been sprinkled receives five sets of Malkos, the Gemara asks 'Let him also receive Malkos because of Rebbi Elazar, who rules that 'Whatever becomes Pasul once it is already Kodesh transgresses a La'v if he eats it'.

ומאי קושיא, והא לאו שבכללות הוא?


Question (cont.): What is the Gemara's Kashya, seeing as it is a La'v she'bi'Kelalos?



תוס' ד"ה אם אינו ענין לגופו דאתי בקל וחומר ממעשר

(SUMMARY: Tosfos reconciles this with the Gemara in the first Perek, which learns something else from this Pasuk.)

ואם תאמר, והא איצטריך לרביעי בקודש, כדאמרינן בפרק קמא (דף יט.)?


Question: But we need it to teach us a Revi'i ba'Kodesh, as we learned in the first Perek (Daf 19.)

וי"ל, דלא ליכתוב "לא יאכל" אלא "ישרף".


Answer: The Pasuk would then not have needed to insert "Lo Ye'achel". It would have sufficed to write "Yisaref".



תוס' ד"ה הקישא הוא

(SUMMARY: Tosfos explains why it is called a 'Hekesh'.)

תימה, אמאי קרי ליה הקישא, תיפוק ליה דקודש כתיב בהדיא בקרא - "ובכורות בקרך וצאנך"?


Question: Why does it call it a Hekesh, seeing as Kodesh is explicitly written in the Pasuk, when it writes "and the firstborn of your cattle and your sheep?

ואזהרה למעשר נמי יליף מהאי קרא?


Question (cont.): And Ma'aser too, we learn from this Pasuk?

וי"ל, דצריך הקישא משום איסור הנאה, דלא תוקי קרא ד"והבשר" לאיסור הנאה, שיהא בלאו.


Answer: We nevertheless need the Hekesh on account of the Isur Hana'ah, so that we should not establish the Pasuk "ve'ha'Basar" with regard to an Isur Hana'ah - to turn it into a La'v ...

דבפ' שני דשבת (דף כה.) לא ילפי' איסור הנאה בשמן קדש שנטמא אלא ממעשר.


Answer (cont.): Because in the second Perek of Shabbos (Daf 25.) we only learn the Isur Hana'ah by the holy oil that became Tamei from Ma'aser.



תוס' ד"ה דכתיב לא תוכל לאכול בשעריך

(SUMMARY: Tosfos explains why it is not considered a La'v she'bi'Kelalus').

האי לא חשיב לאו שבכללות...


Clarification: This is not considered a 'La'v she'bi'Kelalus'

מדלא כתיב 'מעשר דגנך ובכורות בקרך לא תוכל לאכלם' ...


Reason: Because, seeing as the Torah did not write "Ma'aser Degancha u'Vechoros Bekarcha Lo Suchal le'Ochleim" ...

ש"מ ליחודי לאו א'כל חד דכתי' בקרא אתא.


Reason: (concl.): We see that it wants to specify an independent La'v for each one.




תוס' ד"ה צירעה לוקה שש

(SUMMARY: Tosfos cites Rashi, who draws a distinction between animals and insects, and elaborates.)

פ"ה, דהא דכתיב בקדושים "אל תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף"; "ובכל אשר תרמוש האדמה ... ". לא חשיב ליה...


Implied Question: Rashi explains that the reason the Torah writes in Kedoshim "Al Teshaktzu es Nafshoseichem ba'Beheimah u'va'Of", and it does not include "u've'Chol asher Tirmos ba'Adamah" is ...

דבגדולים מיירי דלא כתיב בהו 'שרץ', ולשון "שרץ" דבר שהוא נד בארץ ואינו נראה מפני קטנו, אלא ע"י שירוצו.


Answer: Because it is talking about large animals, by which the term "Sheretz" is not used. In fact, the word "Sheretz" is something that moves along the ground and cannot be seen, due its small size, only when it crawls.

וקשה, דבפ' ד' מיתות (סנהדרין נט:) דרשינן "וכל חיה הרומשת" - 'זה הנחש'. משמע דרמישה הוה נמי בדבר הרוחש כמו נחש שהולך על גחונו?


Question: In perek Arba Misos (Sanhedrin 59.) the Gemara Darshens that "ve'Chol Chayah ha'Romeses" refers to the snake. This implies that the term 'Remisah' applies also to something (bigger) that moves along, like a snake, that moves on its belly?

ותי' הר"י דאורלינ"ש, דההוא קרא איירי בח' שרצים ...


Answer: The Ri from Orleans answers that the Pasuk there is talking about the eight rodents ...

דאמרינן במעילה בפרק קדשי מזבח (דף טז: ושם) 'במובדלים ממך דיבר הכתוב, דכתיב בסיפא דקרא "אשר הבדלתי לכם לטמא" '; והיינו ח' שרצים שהן טמאים.


Source: As the Gemara states in Me'ilah in Perek Kodshei Mizbe'ach (Daf 16:), where it explains that the Pasuk is speaking about creatures that separated from you, since the Pasuk concludes "from which I separated you to be Tamei".



תוס' ד"ה לרבות את האימורים

(SUMMARY: Tosfos discusses why we need to include them in the Din of Tum'ah (why we would otherwise have thought that they are precluded).

דסד"א 'אין חייבין עליהם משום טומאה' הואיל ואין ניתרים.


Explanation #1: Because we would otherwise have thought that they are not subject to Tum'ah, since they are not permitted ...

ודרשינן במנחות בפרק הקומץ את המנחה (דף כה:) 'הניתר לטהורי' חייבים עליהם משום טומאה'.


Source: As we Darshen in Menachos, in Perek ha'Kometz es ha'Minchah (Daf 25:) 'Whatever is permitted to Tahor people is subject to Tum'ah.

להכי איצטריך לרבויינהו.


Source (cont.): Hence it is necessary to include them.

מיהו קשה דבמעילה בפ' חטאת העוף (דף י:) דריש התם מ"אשר יקרב" - 'בכל הקדשים הכתוב מדבר', ויליף התם אימורים וכל שאין ניתר לטהורים?


Question: In Me'ilah, Perek Chatas ha'Of (Daf 10:) the Gemara Darshens from "asher Yikrav" - that the Pasuk is speaking about all Kodshim, incorporating the Emurim and other things that are not permitted to Tahor people?

ורבינו שמשון תירץ דאיצטריך לרבויי - דסד"א דלא יבא איסור טומאה ויחול על איסור חלב.


Explanation #2: Rabeinu Shimshon (therefore) explains that the Gemara needs to include them (the Emurim) because we would otherwise have thought that the Isur Tum'ah cannot take effect on the Isur Cheilev.



תוס' ד"ה פרט לאוכל חלב חי

(SUMMARY: Tosfos first explains why a bird is different in this regard, and then goes on to reconcile a Beraisa cited in Menachos with our Sugya.)

והא דאמר בגיד הנשה (חולין קב:) 'אכל צפור טהורה בחייה, בכל שהוא; במיתתה, בכזית' ...


Implied Question: And the reason the Gemara in 'Gid ha'Nasheh' (Chulin 102:) says that 'Someone who eats a live Tahor bird is Chayav on a Kolsh'hu; a dead one, on a K'zayis?

שאני עוף שהוא רך וחזי לאומצא, וחשיב כדרך הנאתו.


Answer: A bird is different, because it is tender, and can be eaten raw, and eating it in that way is therefore considered 'the way it is eaten'.

והא דאמר בהקומץ רבה (מנחות כא.) 'דם שבשלו, אינו עובר עליו'.


Explanation: When the Gemara rules in 'ha'Kometz Rabah' (Menachos, 21.) that one does not transgress when one eats cooked blood.

ופריך אביי מהא דתניא 'הקפה את הדם ואכלו, או שהמחה את החלב וגמעו, חייב'?


Explanation (cont.): And queries this from the Beraisa which declares a person Chayav for eating congealed blood and for drinking melted Cheilev?

ומשני, 'כאן שהקפה באור וכאן שהקפה בחמה'.


Explanation (cont.): And it answers that one speaks when one congealed it with fire, whereas the other speaks when he congealed it in the sun.

ולפי הך דהכא צ"ל שהברייתא לצדדים קתני - 'הקפה את הדם בחמה, ואת החלב באור'; דאי בחמה, חי הוא ופטור.


Conclusion: According to our Sugya, we will have to explain the Beraisa in two ways - where he congealed the blood in the sun, but the Cheilev, in fire - because in the sun, it is considered raw, and he would be Patur (as the Gemara explains).



תוס' ד"ה אלא הכא משום דזיעה בעלמא הוא

(SUMMARY: Tosfos reconciles our Sugya with the Sugya in 'ha'Or ve'ha'Rotev', but queries the principle that 'the juice of fruit is mere juice'.)

תימה לר"י, דבהעור והרוטב (חולין קכא. ושם) יליף מקרא דאין חייב משום ערלה אלא על היוצא מזיתים וענבים, דגמר ערלה "פרי" "פרי" מבכורים, ובכורים מתרומה ובתרומה כתיב "תירוש ויצהר" ...


Question: The Ri asks that in 'ha'Or ve'ha'Rotev' (Chulin 121.) and 121:) the Gemara learns from a Pasuk that one is only Chayav on the juice that comes from olives and grapes, since it learns Orlah Orlah "P'ri" from "P'ri" from Bikurim, and Bikurim from T'rumah, where the Torah writes "eine and oil" ...

אם כן, אמאי איצטריך למימר הכא, זיעה בעלמא הוא?


Question (cont.): That being the case, why does the Gemara find it necessary to say here that 'it (juice from other fruit) is mere juice'?

וי"ל, דהא דאיצטריך למילף התם "פרי" "פרי" מבכורים, לאו למעוטי שאר משקין איצטריך, דמן הדין אפילו תירוש ויצהר לא היה לו ליחשב למשקין פרי, דזיעה בעלמא הוא כדאמרינן הכא.


Answer: The reason that the Gemara there needs to learn "P'ri" from "P'ri" from Bikurim is not because to preclude the juice of other fruit, but because, strictly speaking, even wine and oil ought not to be considered 'fruit', since it is 'mere juice', as the Gemara says here ...

והתם איצטריך למילף שנחשוב משקה של תירוש ויצהר כמו הפרי.


Answer (cont.): So it finds it necessary to learn that wine and oil is to be considered like the fruit.

והשתא א"ש הא דאמר בשמעתין דזיעה בעלמא הוא, דמהאי טעמא הוא דשמעינן דמשקה אינו כפרי.


Clarification: Therefore what our Gemara says that 'it is mere juice' makes good sense - that juice is not considered fruit.

מיהו תימה, אמאי אמר דזיעה בעלמא הוא, והא 'טעם כעיקר' דאורייתא?


Question: The question remains however, why it is mere juice, in view of the principle that 'Taste is like the food itself?'



תוס' ד"ה אמרת קל וחומר

(SUMMARY: Tosfos explains how the Kal va'Chomer can override the Gezeirah-Shavah from Neveilah, and elaborates.)

תימה, היכי אלים ק"ו לאפוקי מג"ש, דנילף מנבילה בג"ש שלא תאסר בהנאה כמו נבילה ...


Question: How can a Kal va'Chomer override the Gezeirah-Shavah from Neveilah that it is not Asur be'Hana'ah?

ובפרק כל הבשר (חולין קטז.) איכא תנא דיליף הכי וסבר דבשר בחלב לא אסור בהנאה?


Question (cont.): Moreover, in Perek Kol ha'Basar (Chulin 116.) there is a Tana who learns like this, who holds that Basar be'Chalav is not Asur be'Hana'ah?

ואור"ת, דבההוא קרא ד"אנשי קדש" כתיב ביה נמי איסורי הנאה, דמ"בשר בשדה" דרשינן קדשים שיצאו חוץ למחיצה ...


Answer: Rabeinu Tam therefore explains that in the very same Pasuk of "Anshe Kodesh" it inserts Isurei Hana'ah - because from "Basar ba"sadeh" we Darshen the Din of Kodshim that left its boundary...

וגלי לן ק"ו דגמרינן מקדשים ולא (מטריפה).


Answer (concl): And the Kal va'Chomer now indicates to learn from Kodshim and not from T'reifah.

וא"ת, בלא ק"ו נמי מקשינן לחומרא?


Question: Even without a Kal va'Chomer we have a principle to compare le'Chumra?

וי"ל, דהכא ס"ד לאקשויי לקולא משום דמפורש בהדיא בקרא היתר הנאה, דכתיב "לכלב תשליכון אותו".


Answer: Without the Kal va'Chomer we would have Darshened le'Kula, seeing as the Heter Hana'ah is mentioned explicitly in the Pasuk, when it states "Throw it to the dogs!"

הקשה הר"י דאורלינ"ש, אמאי לא ילפינן מנותר איסור אכילה ואיסור הנאה מ"קדש" "קדש" ...


Question: The Ri from Orleans asks why we do not learn the Isur Achilah from Nosar and the Isur Hana'ah from "Kodesh""Kodesh"?

דמההוא "קדש" דנותר דריש ג"ש בפ' לולב וערבה (סוכה מט.) ובפרק כל הזבחים (זבחים כח:)?


Question (cont.): Like we find in the Gemara in Lulav va'Aravah (Succah 40.) and in Perek Kol ha'Zevachim (Zevachim 28:), which Darshens a Gezeirah-Shavah from the "Kodesh" of Nosar?

וי"ל, דהכא "עם קדוש" מ"אנשי קדש" דרשי' שהן ענין אחד - דקיימא קדושה אגברי.


Answer #1: Here we Darshen "AmKodesh" from "Anshe Kodesh, since they refer to the same context.

אי נמי, דנין חולין מחולין, ואין דנין חולין מקדשים.


Answer #2: Alternatively, we learn Chulin from Chulin rather than Chulin from Kodshim.



תוס' ד"ה הכל מודים בכלאי הכרם

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara does not say this regarding Chulin she'Nishchatu ba'Azarah and regarding Basar be'Chalav.)

הא דלא קאמר 'הכל מודים בחולין שנשחטו בעזרה'...


Implied Question: The reason that the Gemara did not say that 'Everyone agrees regarding Chulin that are Shechted in the Azarah' ...

משום דכתיב בהו 'אכילה' דמ"וזבחת ואכלת" נפקא לן,


Answer #1: Is because the Torah writes there 'Achilah', since we learn it from the Pasuk "Vezavachta Ve'achalta".

ועוד, דאיכא מאן דאמר לאו דאורייתא.


Answer #2: Moreover, there are some who hold that 'Chulin that are Shechted in the Azarah' is not Asur mi'd'Oraysa.

והא דלא קאמר 'הכל מודים בבשר וחלב'...


Implied Question: Nor did it say that 'Everyone agrees regarding Basar be'Chalav' ...

שמא משום דאין מזהירין מן הדין.


Answer: Perhaps this is because of the principle 'Ein Mazhirin min ha'Din'.



תוס' ד"ה אמרת ק"ו

(SUMMARY: Tosfos explains as to why we cannot learn the Isur Achilah from Orlah.)

איסור אכילה לא מצי למילף בק"ו מערלה ...


Clarification: We cannot learn the Isur Achilah via a Kal va'Chomer from Orlah.

כדאמר בכל הבשר (חולין קטו:) משום ד'איכא למימר חורש בשור וחמור וחוסם פי פרה יוכיח, דנעבדה בהו עבירה, ושרו באכילה'.


Source: As the Gemara explains in Kol ha'Basar (Chulin 115:) because we can learn the opposite ('Yochi'ach') from someone who plows with an ox and a donkey, and from someone who Muzzles the mouth of a cow, with which a sin has been performed yet they may be eaten.

אבל השתא דיליף מקרא איסור אכילה, ליכא למימר תוכיח, דהנהו שרו באכילה.


Conclusion: But now that we have learned the prohibition of eating, we can no longer use the argument of 'Yochi'ach', since they may be eaten.