1)

TOSFOS DH NATU'A L'RABIM

תוס' ד"ה נטוע לרבים

(SUMMARY: Tosfos establishes it when it is for planted communal use, but in a private domain.)

ברה"י לצורך רבים. ולא כמו שפ"ה 'באמצע הדרך'.

(a)

Clarification: In the R'shus ha'Yachid for communal use. And not like Rashi, who establishes it in the middle of the street.

דקתני במסכת ערלה (פ"א מ"ב) 'הנוטע לרבים, חייב. ורבי יהודה פוטר' והדר קתני 'הנוטע ברה"ר, והנכרי שנטע, והגזלן ... '.

1.

Proof: Since we learned in Maseches Orlah (Perek 1, Mishnah 2) 'Someone who plants for public use is Chayav; whereas Rebbi Yehudah rules that he is Patur'. And then it says 'Someone who plants in the street, a Nochri who plants and a Gazlan ... '.

מדקתני בתרי בבי, ש"מ תרי מילי נינהו.

2.

Conclusion: And since the Tana divides them into two sections, they are clearly two different cases.

2)

TOSFOS DH ME'ARVIN L'NAZIR B'YAYIN

תוס' ד"ה מערבין לנזיר ביין

(SUMMARY: Tosfos cites a reason for the ruling, and refers to a Kashya that the Gemara might have asked on asked who restrict making an Eiruv to where it is a Mitzvah.)

בפ' בכל מערבין (עירובין כח.) מפרש טעמא 'משום דאע"ג דלא חזי להאי, חזי להאי.

(a)

Reason: The Gemara in Perek ba'Kol Me'arvin (Eruvin 28.) attributes it to the fact that 'Although it is not fit for the Nazir, it is fit for others'.

ולא פריך הכא אליבא דמ"ד (שם דף לא.) 'אין מערבין אלא לדבר מצוה', ומצות לאו ליהנות ניתנו.

(b)

Observation: The Gemara does not ask from here on the opinion that permits making an Eiruv only if it is for the sake of a Mitzvah - and the Mitzvos were not given to benefit from?

3)

TOSFOS DH NIZRO SHE'LO YEHEI

תוס' ד"ה נזרו שלו יהא

(SUMMARY: Tosfos discusses the problem as to why, according to Chizkiyah the Torah needs to write "Nizro".)

תימה, לחזקיה 'נזרו' למאי אתא?

(a)

Question: According to Chizkiyah, what does "Nizro" come to teach us?

ואית ספרים דגרסינן ואידך 'על נזרו מגלח, ואינו מגלח על נזירות אביו'.

(b)

Answer: There are some texts that read "And the other opinion (i.e. Chizkiyah) learns that "On his own Nezirus he shaves, but not on the Nezirus that his father declared'.

4)

TOSFOS DH KOTZER L'SHACHAS U'MA'ACHIL LI'BEHEIMAH

תוס' ד"ה קוצר לשחת ומאכיל לבהמה

(SUMMARY: Tosfos explains why, although 'Ma'achil li'Beheimah would seem to be connected to 'Kotzer le'Shachas, it is not.)

אף על גב דהא ד'קוצר לשחת' היינו דווקא לבהמה, כדמוכח במנחות בפ' רבי ישמעאל (ד' עא:).

(a)

Refuted Explanation: In spite of the fact that the Din of 'Kotzer la'Shachas' is only permitted for animals, as is evident in Menachos (in Perek Rebbi Yishmael, Daf 71:).

מ"מ, 'ומאכיל לבהמה' לא משמע ליה דקאי א'קוצר לשחת ...

1.

Refuted Explanation: Nevertheless, the Gemara does not associate 'Ma'achil li'Beheimah' with 'Kotzer la'Shachas' ...

דא"כ, לא פריך מידי, דחדש שאסר הכתוב היינו תבואה גמורה.

2.

Reason: Because if it did, the Gemara's Kashya would be meaninglless, seeing as the Torah only forbids Chadash if it is fully grown.

אלא 'מאכיל לבהמה' היינו אפילו חיטין גמורין, ועל ידי קיטוף כפ"ה.

(b)

Correct Explanation: Consequently, 'Ma'achil li'Beheimah' refers even to fully-grown wheat, that has been picked by hand (and not with a sickle), as Rashi explains..

ועוד, דקתני סיפא 'רבי שמעון אומר יקצור ויאכיל אף משהביא שליש.

(c)

Proof: Moreover, the Seifa states that 'Rebbi Shimon permits harvesting it and feeding it (to one's animals) even after it has grown a third of its full growth.

5)

TOSFOS DH K'TZIRCHEM SHE'LACHEM YEHEI

תוס' ד"ה קצירכם שלכם יהא

(SUMMARY: Tosfos reconciles this Sugya with the Gemara in Menachos, which Darshens "Your Katzir", ' and not the reaping of a Mitzvah'.)

תימה לרשב"א, מנ"ל דאתא להכי ...

(a)

Question: The Rashba asks from where we know that the Pasuk comes to teach us this ...

הא איצטריך לכדדרשינן במנחות בפרק ר' ישמעאל (דף עב. ושם) "קצירכם", 'ולא קציר מצוה'? וחזקיה נמי לישני הכי?

1.

Question (cont.): Seeing as we need it for the D'rashah in Perek Rebbi Yishmael, in Menachos (Daf 72. & 72:) "Your harvest", ' and not the harvest of a Mitzvah'? And Chizkiyah too, can answer like that?

וי"ל, מדלא כתב "ראשית קציר", והוי מצי למיכתב 'קצירך' וכתב "קצירכם", שמע מינה תרתי.

(b)

Answer: Since a. the Torah does not write 'Reishis Katzir' and b. it could have then written 'Ketzircha'- yet it writes "Ketzirchem", we now have two D'rashos.

6)

TOSFOS DH AMAR K'RA YIH'YU B'HAVAYASAN Y'HU

תוס' ד"ה אמר קרא יהיו בהוייתן יהו

(SUMMARY: Tosfos discusses a. how it then possible to sell Chazeirim, and b. why the Chachamim saw fit to add a curse to those who raise them.)

וא"ת, א"כ סוסים וחמורים היכי זבנינן?

(a)

Question: In that case, how can one sell horses and donkeys?

וי"ל, דבמידי דאכילה מיירי דווקא.

(b)

Answer: The Pasuk is speaking specifically with regard to eating.

ובירושלמי דמסכת שביעית פ"ז ה'א פריך 'והרי חמור וגמל'? ומשני 'למלאכתן הן גדילים!'

(c)

Proof from Yerushalmi: The Yerushalmi in Maseches Shevi'is (Perek 7, Halachah 1) asks - 'How about a donkey and a camel?' And it answers that they are reared for their work!'.

וא"ת, דאמרי' במרובה (ב"ק פב: ושם) 'ארור המגדל חזירים'.

(d)

Question: The Gemara states in 'Merubeh' (Bava Kama 82.) "Cursed (mi'de'Rabbanan) be one who raises Chazeirim!'

תיפוק ליה דמדאורייתא אסור?

1.

Question (cont.): Why not say that it is prohibited because the Torah forbids it?

וי"ל, דנפקא מינה למיקם בארור.

(e)

Answer #1: The difference is that, in addition, he is also cursed.

אי נמי, הא דאסור מדאורייתא היינו להשתכר ולמכור לנכרי לאכול; אבל להשתכר בשומנן או בעורן, לא.

(f)

Answer #2: Alternatively, it is only Asur mi'd'Oraysa there where one raises them to gain financially by selling them to a Nochri to eat, but not where he sells them to him to benefit from their fat or their skin.

או שמגדל שלא למכור אלא למשוח ולהדליק, אפילו הכי בחזירים אסור.

(g)

Answer #3: Or where he raises them not sell, but to benefit personally in order to anoint with their fat or for lighting.

א"נ, בנזדמנו לו כגון שנפלו בירושה, אין לגדלן.

(h)

Answer #4: Or else even where he came by them 'by chance', for example, as in inheritance, he is nevertheless forbidden to raise them.

7)

TOSFOS DH SHA'NI HASAM D'AMAR K'RA LO YERA'EH L'CHA

תוס' ד"ה שאני התם דאמר קרא לא יראה לך

(SUMMARY: Tosfos explains how the Torah could avoid inserting "L'cha".)

תימה, דלא לכתב "לא יאכל" לחזקיה, ולא בעי "לך"?

(a)

Question: According to Chizkiyah, let the Torah not write "Lo Ye'achel", and it will not need to write "L'cha"?

23b----------------------------------------23b

8)

TOSFOS DH I'MAH CHEILEV SHE'ANUSH KAREIS MUTAR B'HANA'AH

תוס' ד"ה ומה חלב שענוש כרת מותר בהנאה

(SUMMARY: Tosfos explains why we cannot bring a counter-proof from an ox that has to be stoned and other Isurei Hana'ah.)

וא"ת, לימא שור הנסקל ושאר איסורי הנאה יוכיחו, שאינן בכרת, ואפ"ה אסורין בהנאה?

(a)

Question: Let us say that an ox that has to be stoned and other Isurei Hana'ah will prove otherwise?

וי"ל, דה"פ ומה חלב שענוש כרת ואסור באכילה ומותר בהנאה כמו נבילה עצמה; גיד, שאין ענוש כרת, לכ"ש שיהא בכלל היתר נבילה.

(b)

Answer: What the Gemara means is that 'If already Cheilev, which is punishable by Kareis and is forbidden to eat, yet it is Mutar be'Hana'ah like Neveilah itself, how much more so should Gid ha'Nasheh, which is not punishable by Kareis, be included in the Heter of Neveilah!'

והשתא לא שייך למימר 'תוכיח'.

(c)

Conclusion #1: In that case, it is no longer possible to ask 'Tochi'ach'

ולא מצי למיעבד נמי ק"ו מ'דם, דדם אינו בכלל נבילה, ואפילו טומאה אין בו מטעם נבילה, כדפרישי' לעיל (דף כב.).

1.

Conclusion #2: Neither can we learn (that it is permitted) via a Kal va'Chomer from blood, since blood is not included in Neveilah, even to the extent that it is not subject to the Tum'ah of Neveilah, as Tosfos explained earlier (Daf 22.)

אבל חלב הוה שפיר בכלל נבילה - דלטומאה לא הוה צריך קרא, דאדרבה לטהרו מידי נבילה מצריך קרא.

2.

Conclusion (cont.): Whereas Cheilev is indeed included in Neveilah, in which case no Pasuk is needed to render it Tamei; On the contrary, we need a Pasuk to render it Tahor from the Din of Neveilah.

והא דקאמר 'היא הותרה וחלבה לא הותרה'

(d)

Implied Question: And when the Gemara says that 'It is permitted, but not the Cheilev' ...

לאו משום דלא הוי בכלל נבילה, אלא משום דלא הותרה בנבילה אלא מה שהותר בטהורה באכילה.

1.

Answer: That is not because it is not included in Cheilev, but because it is only what one is permitted to eat by a Tahor animal, that the Torah permits by Neveilah (and Cheilev is not).

והשתא א"ש הא דקאמר 'ואידך, אנן בבהמה קיימינן', דלא ילפינן אלא שיהא בכלל היתר נבילה. אבל בעלמא מודה דפריך שפיר.

(e)

Conclusion: What the Gemara now answers that 'According to the other opinion, we are speaking about an animal' fits nicely, since we are only concerned that it should be included in the Heter Neveilah, but elsewhere, he agrees that it would be a good Kashya.

9)

TOSFOS DH BI'VEHEIMAH MIYHA LO ISHT'RI

תוס' ד"ה בבהמה מיהא לא אישתרי

(SUMMARY: Tosfos explains why not even the Gid of a Chayah is Asur be'Hana'ah.

אין להקשות דגיד חיה מיהא ליתסר ...

(a)

Refuted Question: One cannot ask that the Gid of a Chayah should at least, be Asur ...

דכיון דשל בהמה לא מיתסר בהנאה, אם כן "לא יאכל" דכתיב גבי גיד הנשה, באכילה דוקא קאמר, ומהיכא תיתי לן לאסור של חיה בהנאה?

(b)

Refutation: Because, since that of a Beheimah is not Asur be'Hana'ah, if so, "Lo Yochal" that is written in connection with Gid ha'Nasheh, is written exclusively with regard to eating, in which case, from where would be learn the Isur Hana'ah by a Chayah?

10)

TOSFOS DH MAI BEINAIHU

תוס' ד"ה מאי בינייהו

(SUMMARY: Tosfos wonders why the Gemara does not present the difference between them as Chametz Nokshah and Chametz Gamur al-Yedei Ta'aroves.)

תימה לרשב"א, לימא דאיכא בינייהו חמץ נוקשה וחמץ דגן גמור ע"י תערובות ...

(a)

Question: The Rashba asks why we do not present the difference between them as Chametz Nokshah and regular Chametz in a mixture ...

דמרבינן בריש אלו עוברין (לקמן מג.) מ"כל מחמצת לא תאכלו" - דלחזקיה מותר בהנאה, ולרבי אבהו 'כל מקום שנאמר "לא תאכלו" משמע איסור הנאה?

1.

Question (cont.): Which we include at the beginning of 'Eilu Ovrin' (on Daf 43.) from the Pasuk "Kol Machmetzes Lo Socheilu" - which will be Mutar be'Hana'ah according to Chizkiyah, whereas according to Rebbi Avahu, wherever the Torah says "Lo Sochlu" it incorporates an Isur Hana'ah.

וכי תימא כיון דמרבינן ליה לאכילה, ה"ה להנאה ...

(b)

Refuted Answer: And if you want to answer that since we include it for eating, we also include it for Hana'ah ...

אם כן, כרת נמי ליחייב?

1.

Refutation: Then one ought to be Chayav Kareis as well (See Hagahos ve'Tziyunim).

11)

TOSFOS DH DI'CHESIV V'HINEI SORAF

תוס' ד"ה דכתיב והנה שורף

(SUMMARY: Tosfos queries Rashi, who establishes the Pasuk with reference to the Goat of Nachshon.)

פרש"י בשעיר נחשון.

(a)

Explanation #1: Rashi establishes this by the goat of Nachshon.

ובת"כ דריש בהדיא א'שעיר דראש חודש...

(b)

Explanation #2: However the Toras Kohanim establishes it explicitly by the goat of Rosh Chodesh (See also Rashi in Chumash) ...

מדכתיב "ואותה נתן לכם ... ", והיינו של ר"ח דמכפר עון על טומאת מקדש וקדשיו.

1.

Proof: Since the Torah writes "And it He gave to you ... to atone for them ... ", a direct reference to the goat of Rosh Chodesh, which atones for the sin of Tum'as Mikdash ve'Kodoshav'.

12)

TOSFOS DH D'HA K'SIV V'HINEI SORAF

תוס' ד"ה דהא כתיב והנה שורף

(SUMMARY: Tosfos cites various ways of explaining Moshe's statement.)

פרש"י - ואמר להו משה "הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה" - מכלל דאם הובא, שפיר עבוד דשרפוה.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that Moshe said to them "Hein Lo Huva ... ", implying that if it had, they would have been justified in burning it.

הקשה הרב רבינו שלמה מטרויש, הא על כרחיך לאו שפיר עבוד דשרפוה, דהא שרפוה בלא עיבור צורה ...

(b)

Question: Rabeinu Sh'lomoh from Troy asks that,in any event, they ought not to have burned it, since they did so without 'Ibur Tzurah' (leaving it off the Mizbe'ach all night until it became Pasul be'Linah?

ואמר בפרק כיצד צולין (לקמן פב:) 'כל שפסולו בגופו ישרף מיד, בדם ובבעלים, תעובר צורתו ויצא לשריפה.

1.

Question (cont.): Based on the Gemara in Keitzad Tzolin (82:) which says that 'Whereas whatever is intrinsically Pasul is burned immediately, if it is Pasul via the blood or the owner, then it requires ''Ibur Tzurah before being burned?

וקרא ה"ק "מדוע לא אכלתם את החטאת ... הן לא הובא את דמה" ... הא אם הובא, שפיר עבוד דלא אכלוה.

2.

Conclusion: What the Pasuk therefore means to say is - 'Why did you not eat the Chatas ... seeing as its blood was not brought inside. But if it had, they would have been justified in not eating it.

ואומר ר"י, דה"פ - אם אינו ענין לגופה, דהא קיי"ל בפרק כיצד צולין (גם זה שם) 'כל שפסולו בקדש, בשריפה'. וחטאת דאהרן משום מעשה שהיה, תנהו לכל איסורים.

(c)

Explanation #2: Whereas the Ri explains it like this - If we do not need the Pasuk for itself, seeing as we rule in 'Keitzad Tzolin' (Ibid.) that whatever is intrinsically Pasul must be burned', and the Chatas of Aharon was due an act that occurred, we must learn it with regard to other Isurim [See Hagahos ve'Tziyunim]).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF