________________________________________________________

POINT BY POINT SUMMARY OF TOSFOS

prepared by Rabbi Eliezer Chrysler of Kollel Iyun Hadaf

Kollel Iyun Hadaf

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld

________________________________________________________

  Previous
Previous
PESACHIM 21 Next
Next
Ask the Kollel
Ask the
Kollel

1) TOSFOS DH EIN HACHRA'AH SHELISHIS MACHRA'AS

תוס‘ ד"ה אין הכרעת שלישית מכרעת

(SUMMARY: Tosfos discusses the definition of 'Hachra'ah Shelishis', and reconciles our Sugya with the Sugya in Keitzad Mevorchin.)

פ"ה' הואיל ולא הזכירו בית שמאי ובית הלל בית ושדה, א"כ טעמא אחרינא הוא, ולא משום תקלה.

(a) Explanation #1: Rashi explains that since Beis Shamai and Beis Hillel made no mention of house or field, their rulings must be based on a different reason, and not on Takalah.

ולר"י נראה אע"ג דטעמא דבית שמאי משום תקלה, לא חשיב הכרעה, לפי שלא גילו הראשונים דעתן לחלק בין בית לשדה, שלא הזכירו בדבריהם ‘אחד בית ואחד שדה‘.

(b) Explanation #2: It seems to the Ri however, that even if Beis Shamai's reason was based on Takalah, it is not considered a compromise, seeing as the disputants did not reveal any interest in dividing between Bayis and Sadeh, since neither of them said 'both in the house and in the field'.

וכן פ"ה לעיל גבי ר"ג לאו מכריע הוא.

1. Comment: In fact, that is how Rashi himself explained it above (Daf 13.), when the Gemara stated that 'Rebbi Akiva is not a Machri'a'.

וההיא דקולי מטלניות ‘בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן, טמא - דברי ר"א. ר' יהושע אומר בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן טהור. ר"ע אומר, מן המוכן טמא, שלא מן המוכן טהור‘.

2. Support: And the case of 'Kulei Matlaniyos', where Rebbi Eliezer says 'whether they are prepared or not, they are Tamei', whereas Rebbi Yehoshua maintains that 'whether they are prepared or not, they are Tahor', and where Rebbi Akiva concludes 'If they are prepared, they are Tamei; if they are not, then they are Tahor' ...

וחשיב ליה בפ' כירה (שבת לט: ושם) הכרעה, שהרי גילו ר' אליעזר ור' יהושע דשייך לחלק בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן.

3. Support (cont.): The Gemara in Perek Kirah (Shabbos, Daf 39:) considers it a compromise - since both Rebbi Eliezer and Rebbi Yehoshua revealed the possibility of drawing a distinction between whether they are prepared or not.

וההיא דפ' כיצד מברכין (ברכות מג:) דקאמרי ב"ש ‘מברכים על השמן‘, וקאמר ר"ג ‘אני אכריע - שמן זכינו לריחו וזכינו לסיכתו; הדס לריחו זכינ, לסיכתו לא זכינו‘...

(c) Implied Question: And the case in 'Keitzad Mevorchin' (B'rachos 43:), where Beis Shamai say that one recites a B'rachah over oil', and where Raban Gamliel comments 'I will be Machri'a - oil we merit both its smell and anointing with it, whereas a myrtle-twig, we merit its smell, but cannot anoint with it'.

וקאמר רבי יוחנן‘ הלכה כדברי המכריע!‘

1. Implied Question (cont.): And Rebbi rules there like the words of the 'Machri'a' (even though Beis Shamai said nothing about the distinction)?

לאו משום דמכריע גמור הוא, אלא מפרש ונותן טעם לדבריו.

(d) Answer: Rebbi is not saying that because it is considered a proper Machri'a, but in order to give a reason to his ruling.

ותדע, דאי מכריע הוא, למה הוצרך לפסוק הלכה כמותו; הא כבר א"ר יוחנן בפרק כירה ‘הלכה כדברי המכריע‘?

(e) Proof: And a proof for this is that if he was, then why would he see fit to rule like him, seeing as Rebbi Yochanan has already stated in Perek Kirah that the Halachah is always like the Machri's?

וק"ק לפי' זה, דהכא מאי איריא ‘הכרעה שלישית שאין הכרעה‘, תיפוק ליה ד‘הכרעת תלמיד לאו הכרעה היא‘, כדאמר בפ' כירה (שבת לט:) א‘רבי עקיבא?

(f) Question: This explanation however, is a little difficult, because why does the Gemara here ascribe the reason for its ruling here to 'Hachra'ah Shelishis La'av Hachra'ah, why not rather ascribe it to the (more established) principle that 'The Hachra'ah of a Talmid is not considered a Hachra'ah'.

ור"ח פי' הכרעת שלישית דור שלישי, דהיינו ‘הכרעת תלמיד‘, כדאמר בפ' כירה.

(g) Explanation #3: Indeed, Rabeinu Chananel explains that, by 'Hachra'ah Shelishis', the Gemara means the third generation, which is synonymous with 'the 'Hachra'as Talmid', as the Gemara says in Perek Kirah.

HADRAN ALACH 'OR LE'ARBA'AH ASAR'

PEREK KOL SHA'AH

2) TOSFOS DH KOL SHA'AH AVAR Z'MANO ASUR B'HANA'AH

תוס‘ ד"ה כל שעה, עבר זמנו אסור בהנאה

(SUMMARY: Tosfos discusses the ramifications of this ruling.)

ואסור למכור, ואם מכר, דמיו מותרין - דאין תופס את דמיו.

(a) Clarification: It is forbidden to sell it (the Chametz), but if one did, the proceeds are Mutar be'Hana'ah, since 'Its status is not transferred on to the proceeds'.

כדתנן בפ"ב דקדושין (דף נו:) ‘מכרן וקידש בדמיהן, מקודשת‘.

1. Proof: As we learned in the second Perek of Kidushin (Daf 56:) 'If he sold them (Isurei Hana'ah) and betrothed a woman with the proceeds, she is Mekudeshes.

3) TOSFOS DH LEIMA MASNISIN D'LO K'REBBI YEHUDAH

תוס‘ ד"ה לימא מתניתין דלא כר' יהודה

(SUMMARY: Tosfos reconciles the suggestion 'Leima' with the fact that this is also the Maskana.)

אף לפי המסקנא לא אתיא כר' יהודה?

(a) Implied Question: Even though it does not go like Rebbi Yehudah,even according to the Maskana (the final outcome)?

אלא הכי קאמר ‘לימא מתני' דלא כר' יהודה אלא כר' מאיר‘.

(b) Answer: What the means to suggest is that it does not go like Rebbi Yehudah, only like Rebbi Meir ...

ומסיק דכר' מאיר נמי לא אתי.

1. Answer (cont.): And it concludes that it does not go like Rebbi Meir either.

4) TOSFOS DH V'I ASHME'INAN CHAYAH MISHUM DE'MATZNA LAH

תוס‘ ד"ה ואי אשמעינן חיה משום דמצנעא לה

(SUMMARY: Tosfos discusses as to why there is no Isur of bal Yatmin by wild animals, and then as to why by weasels, there is.)

ואין עובר משום בל יטמין, דבל יטמין נפקא לן מ"לא ימצא", ואין זה מצוי, כיון שאין ידוע היכן הוא.

(a) Clarification: One does not transgress the Isur of 'bal Yatmin'(not to hide Chametz), since the prohibition of 'bal Yatmin' is based on the Pasuk "Lo Yimatzei", and seeing as the location of the Chametz is not known, it is not considered 'Matzuy'.

וכן משמע בפ"ק (בדף ו:) דפריך ‘וכי משכחת לה, ליבטלה?‘

1. Proof: And so is implied in the first Perek (on Daf 6:), where the Gemara asks 'And when he finds it, let him declare it null and void?'

משמע דכל כמה דלא משכחת, לא עבר ב‘בל יראה‘.

2. Proof (cont.): Implying that as long as he has not found it, he has not transgressed the Isur of 'bal Yera'eh'.

הק' רשב"א, היכי שרי להאכיל לחיה שדרכה להטמין; הא תנן בפ"ק (דף ט:) ‘מה שמשייר יניחנו בצינעא, כדי שלא תטול חולדה בפניו, ויהא צריך בדיקה אחריו‘ ...

(b) Question: he Rashba asks on what basis one is permitted to feed a wild animal whose way it is to hide things, seeing as we learned in the Mishnah in the first Perek (Daf 9:) 'Whatever one leaves over (after Bedikas Chametz), one should place it in a discreet location, to prevent the scenario where a weasel carries it away in one's presence, as this will obligate him to begin searching all over again ...

וכ"ש שאסור ליתן בפניהם?

1. Question (cont.): How much more so may one not place Chametz in front of them?

ויש לחלק בין חיה לחולדה המגדלת בבתים ...

(c) Answer: One needs to differentiate between a wild animal, which does hide things to the extent of a weasel that lives in one's house ...

דחיה לא מצנעא כולי האי כמו חולדה הטומנת בחורים ובסדקין.

1. Conclusion: Seeing as a Chayah does not hide things like a weasel, which hides things in all the nooks and crannies.

5) TOSFOS DH V'KA'I ALEIH B'VAL YERA'EH

תוס‘ ד"ה וקאי עליה בבל יראה

(SUMMARY: Tosfos explains this and gives an alternative concern that the Gemara might have mentioned.)

פי' אם לא ביטלו.

(a) Clarification: Assuming he did not declare it null and void.

והוא הדין דהוה מצי למימר דילמא אתי למיכל מיניה.

(b) Alternative Explanation: In fact, the Gemara might just as well have expressed the fear that perhaps he might come to eat from it.

21b----------------------------------------21b

6) TOSFOS DH REBBI YEHUDAH OMER KUTACH V'CHOL MINEI KUTACH

תוס‘ ד"ה רבי יהודה אומר כותח וכל מיני כותח

(SUMMARY: Tosfos discusses Rebbi Yehudah's reason.)

אור"י בשם ר"ת, דר"י אתי כב"ה, ואסר בכותח משום דשם בעליו עליו, ויודעים שהוא כותח של פלוני, ויסברו שמכרו בפסח ע"י נכרי.

(a) Explanation #1: The Ri citing Rabeinu Tam, explains that Rebbi Yehudah goes according to Beis Hillel, who forbid Kutach because the name of the owner remains on it, so that everyone knows that it is so-and-so's Kutach, and will believe that he sold it on Pesach through a Nochri ...

אי נמי יסברו שבפסח מכרו ישראל לנכרי. ולכן אוסר ר' יהודה למכור כותח לנכריץ

(b) Explanation #2: Or that he sold it to the Nochri on Pesach. Therefore Rebbi Yehudah forbids selling Kutach to a Nochri.

, וא"ש אף לר"ת דמפרש בריש אלו עוברים (לקמן מב.) דמותר להשהות כותח בפסח.

1. Conclusion: And this goes even according to Rabeinu Tam, who explains at the beginning of 'Eilu Ovrim' (Daf 42.) that one is permitted to retain Kutach on Pesach.

7) TOSFOS DH CHORCHO KODEM Z'MANO MUTAR B'HANA'AH AF L'ACHAR Z'MANO

תוס‘ ד"ה חרכו קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו

(SUMMARY: Tosfos establishes the case.)

וכגון שנפסל מלאכול לכלב, דבענין אחר לא הוי שרי ...

(a) Clarification: The Gemara is speaking where the Chametz became unfit for canine consumption. Otherwise it would not be permitted

דומיא דפת שעיפשה בפ"ק (דף טו:).

(b) Precedent: Like the case of bread that turned moldy (in the first Perek, Daf 15:).

8) TOSFOS DH AVAR Z'MANO ASUR B'HANA'AH P'SHITA

תוס‘ ד"ה עבר זמנו אסור בהנאה פשיטא

(SUMMARY: Tosfos explains Rashi's preclusion of the word 'P'shita?', but goes on to justify its insertion.)

רש"י ל"ג ‘פשיטא‘...

(a) Refutation of Initial Text: Rashi erases the word 'P'shita?' from his text.

דהא רבי יוסי הגלילי פליג ושרי חמץ בהנאה כל שבעה.

(b) Reason: Since Rebbi Yossi ha'Gelili disagrees and maintains that it is permitted all seven days.

ואין לפרש פשיטא דאסור בהנאה מדיוקא דרישא, דדרך התנא בכמה מקומות לכפול את דבריו.

(c) Refutation of suggested Reinstatement #1: Neither can one explain that it it is obviously Asur be'Hana'ah, based on the inference from the Reisha - seeing as it is normal for a Tana to repeat his words a number of times.

ועוד דלא משני שפיר.

(d) Refutation of suggested Reinstatement #2: Moreover, in that case, the Gemara does not answer properly.

ונראה דפריך ‘פשיטא‘, משום דתנא בפ"ק (דף יא:) ד‘שורפין חמץ‘, אלמא אסור בהנאה,

(e) Reinstating Initial Text: It seems however, that the Gemara asks 'P'shita', based on the Mishnah in the first Perek (Daf 11:) which requires Chametz to be burned, which clearly indicates that it is Asur be'Hana'ah.

דלר' יוסי הגלילי א"צ לשורפו, אלא יריצנו לפני כלבו או ימכרנו לנכרי.

1. Conclusion: Whereas according to Rebbi Yossi ha'Gelili there is no need to burn it, and one is even permitted to feed it to one's dog or to sell it to a Nochri.

9) TOSFOS DH BAHADEIH D'KASARIF LEIH LISHANI MINEIH

תוס‘ ד"ה בהדי דקשריף ליה ליתהני מיניה

(SUMMARY: Tosfos explains why this goes according to Rebbi Yehudah exclusively.)

משום דלר' יהודה, דאמר חמץ בשריפה, אפרו מותר, דתניא בפ' בתרא דתמורה (ד' לד.) ‘כל הנשרפין, אפרן מותר‘.

(a) Reason: Because according to Rebbi Yehudah, who maintains that Chametz must be burned, the ashes are permitted, as we learned in a Beraisa in the last Perek of Temurah (Daf 34.) 'Whatever must be burned, the ashes are permitted'.

וקס"ד בהדי דקשריף ליה ליתהני מיניה.

1. Reason (cont.): And the Gemara now suggests that whilst one is burning it, deriving benefit from it ought to be permitted.

אבל לרבנן, דאין מצותו בשריפה והוי מן הנקברים, דאמרינן בפרק בתרא דתמורה ‘אפרן אסור‘, פשיטא לדידהו דבהדי דקשריף ליה אסור ליהנות ממנו.

(b) Conclusion: Whereas according to the Rabbanan, who hold that Chametz is not subject to burning, but that is belongs to the things that may be buried, about which the Gemara in Temurah there states that their ashes are forbidden, it is obvious that deriving benefit from it whilst burning it is forbidden.

10) TOSFOS DH KOL MAKOM SHE'NE'EMAR LO YE'ACHEL

תוס‘ ד"ה כל מקום שנאמר לא יאכל

(SUMMARY: Tosfos explains why we cannot learn from the pasuk "ki KolOchel Chametz Venichr'sah" that someone who derives benefit from Chametz is Chayav Kareis.)

וא"ת, יהא נהנה מחמץ בפסח בכרת, דהא כתיב ‘כי כל אוכל חמץ ונכרתה‘?

(a) Question: Whoever benefits from Chametz on Pesach ought to be Chayav Kareis, seeing as the Torah writes 'ki Kol Ochel Chametz ve'Nichr'sah"?

וכי תימא אין הכי נמי.

(b) Suggested Answer: And if you suggest that indeed he is ...

א"כ לקמן (דף כג:) דבעי ‘מאי איכא בין חזקיה לר' אבהו‘, לימא דאיכא בינייהו הא?

(c) Refutation: Then, later, on Daf 23:, when the Gemara questions the ramifications of the Machlokes between Chizkiyah and Rebbi Avahu, why did it not answer that the difference between them lies in this very point?

ואור"י, ד"לא יאכל" ו"לא תאכל" ילפינן מ"לא תאכלו", אבל "כי כל אוכל" לא ילפינן מ"לא תאכלו".

(d) Answer: The Ri answers that we can learn "Lo Ye'achel" and "Lo Sochal" from "Lo Sochlu", but not "ki Kol Ochel".

11) TOSFOS DHLICHTOV RACHMANA TITNENAH VA'ACHALAH U'MACHOR

תוס‘ ד"ה ליכתוב רחמנא תתננה ואכלה ומכור

(SUMMARY: Tosfos reconciles the inference from this statement with various other Sugyos, with which it appears to clash.)

משמע דאי הוי כתב הכי, לא הוה דרשינן אלא כר"מ.

(a) Clarification: This implies that had the Torah written this, we would have Darshened the Pasuk specifically like Rebbi Meir.

וכן באיזהו נשך (ב"מ סא.) גבי ‘נשך ותרבית‘.

1. Precedent: And in a similar vein, regarding "Neshech" and "Tarbis" in Eizehu Neshech (Bava Metzi'a 61.).

והא דאמרי' בקדושין (ד' לב:) ‘ורבנן, אי ס"ד כרבי יוסי הגלילי, ליכתוב רחמנא ‘מפני שיבה תקום והדרת, תקום והדרת פני זקן‘?

(b) Implied Question: And when the Gemara suggests in Kidushin (Daf 32:) that 'According to the Rabbanan, had the Pasuk meant to say like Yossi ha'Gelili, it ought to have written "Mipnei Seivah Takum Vehadarta, Takum Vehadarta P'nei Zakein' ...

היינו משום דלשון "והדרת" לא שייך א"מפני", ולשון "פני" לא שייך א"תקום".

(c) Answer: That is because neither does the Lashon "Vehadarta" go with the word "mi'P'nei", nor does "P'nei" go with "Takum".

והנך קראי דאין להן הכרעה "שאת" "ארור" "מחר" "משוקדים" :וקם" (יומא ד' נב.) ...

(d) Implied Question: And as for the five Pesukim that cannot be clearly placed "Se'eis", "Arur", "Machar", "Meshukadim" and "ve'Kam" (Yoma 52.)

אין ענינם לכאן, תם מצי קאי א‘דלעיל או א‘לתחת ...

(e) Answer: That has no connection to our Sugya, seeing as they can refer equally to the earlier phrase or to the latter one ...

אבל הכא תרוייהו לא מצי קיימי א‘גר לחודיה או א‘נכרי לחודיה.

1. Answer (cont.): Whereas here, neither word can apply both to "Ger" and to "Nochri" exclusively.

ובפ"ב דזבחים (ד' כד.) פליגי תנאי גבי "ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו, ונתן" ...

(f) Clarification of Gemara in Zevachim: And in the second Perek of Zevachim (Daf 24.) the Tana'im argue over the Pasuk "Velakach ha'Kohen mi'Dm ha'Chatas be'Etzba'o Venasan ... "

איכא דמוקי "אצבעו" א‘לקיחה ולא א‘נתינה, משום דפשטיה דקרא קאי א‘לקיחה דלפניו, ואיכא דמוקי לה א‘נתינה דלאחריו ולא א‘לקיחה, משום דמשכחת בדוכתא אחרינא "ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך" - דקאי אצבע א‘נתינה ...

1. Clarification ... (cont.): Some who connect "Etzba'o" with 'Lekichah' and not with 'Nesinah' - because that is the simple explanation of the Pasuk; whilst others connect it with 'Nesinah' that follows it - because we find elsewhere "Velakachta mi'Dam ha'Par Venasata al karnos ha'Mizbe'ach be'Etzba'echa" (where Etzba goes with 'Nesinah') ...

ואיכא דמוקי לה א‘תרוייהו, משום דמשמע ליה א‘לקיחה כפשטא דקרא וא‘נתינה נמי כדמוכח בקרא אחרינא.

2. Clarification ... (concl.): Whereas a third opinion connects it with both, since on the one hand it goes better with 'Lekichah' whilst on the other, we find it together with 'Nesinah' (as we explained).

12) TOSFOS DH BI'SH'LAMA L'REBBI MEIR

תוס‘ ד"ה בשלמא לרבי מאיר

(SUMMARY: Tosfos explains why there is no Kashya according to Rebbi Meir.)

תימה, לר"מ נמי יקשה, דהא איצטריך לאקדומי נתינה דגר?

(a) Question: Why does the Gemara not also query Rebbi Meir, since it is necessary to give precedence to the Nesinah to a Ger?

ותי' ר"י, דודאי אי לא הוה כתב קרא כל עיקר, הוה ידעינן מסברא לאקדומי ...

(b) Answer: The Ri answers that to be sure, had there been no Pasuk at all, we would have said from a logical standpoint, that one should give the Ger precedence.

אבל השתא דכתב ‘נתינה ומכירה‘ ("תתננה ואכלה ומכור"), אי לא הוה כתב "או", ה"א דאתא למידרש שאין צריך להקדים.

1. Answer (cont.): But now that the Torah writes both 'Nesinah' and 'Mechirah' ("Titnenah va'Achalah O Machor"), had it omitted "O", we would have thought that it comes to teach us that it is not necessary to do so.

וצריך ליכתב נמי "גר" "ונכרי" ...

2. Conclusion: And it is also necessary to insert both "Ger" and "Nochri" ...

דאי לא הוה כתב אלא "גר", הוה אמינא דאתא למעוטי נתינה דנכרי, ואי הוה כתוב נכרי לחודיה, הוה אמינא דאתא למעוטי מכירה דגר.

3. Conclusion (cont.): This is because, had it only written "Ger", we would have thought that it comes to preclude giving it to a Nochri; and had it mentioned only "Nochri", we would have thought that it comes to preclude selling it to a Ger.

Next
Next

Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage


Insights to
the Daf
 • 
Background
to the Daf
 • 
Review
Questions
 • 
Review
Summary
 • 
Point by
Point
 • 
Halachah
Outlines
 • 
English
Charts

Revach
l'Daf
 • 
Review
Quiz
 • 
Hebrew
Charts
 • 
Yosef
Da'as
 • 
Chidonim
on the Daf
 • 
Galei
Masechta
 • 
Video/Audio
Lectures


Other Masechtos  •  Join Mailing Lists  •  Ask the Kollel
Dafyomi Calendar  •  חומר בעברית
Donations  •  Feedback  •  Links