PESACHIM 2-5 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the sixth Yahrzeit of her father, Reb Mordechai ben Eliezer Zvi (Rebbi Morton Weiner) Z'L, who passed away 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study, which was so important to him, during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.



תוס' ד"ה אבא קיים א"ל אבא קיים אימא קיימא א"ל אימא קיימא

(SUMMARY: Tosfos discusses the two versions of the text.)

זאת גירסת פר"ח.


Clarifying Text: This is the text of Rabeinu Chananel.

פי' ר' חייא שאל על אביו אם הוא קיים' ורב השיב לו שאביו של רב קיים; וכן באם.


Explanation #1: What the Gemara now means is that Rebbi Chiya asked Rav whether his (Rebbi Chiya's) father was still alive, to which Rav replied that his own father was alive (implying that Rebbi Chiya's was not); and likewise by the mother.

ולפי גירסת הספרים, ר' חייא שאל על אביו אם הוא קיים' והשיב לו רב 'אימא קיימת' - פי' אימא של רב היא קיימת.


Explanation #2: According to the more common text however, when Rebbi Chiya asked Rav whether his father was alive, the latter that his own mother was alive.

ולא רצה להשיב 'אבא קיים', שלא יטעה רבי חייא ויסבור שמשיבו על מה ששאלו, דקרי אינשי לאבי אבא, 'אבא'.


He did not want to answer that his father was alive (like he did according to the first explanation), in case Rebbi Chiya errs and thinks he answered according to what he asked him (and that his father was alive), since it it normal to refer to one's grandfather as 'father'

לכך פירש הגמרא ד'רב בר אחוה ובר אחתיה דר' חייא הוה', לפרש טעמא למה משיב כן.


Clarification: And the reason that the Gemara explains that 'Rav was the son of both Rebbi Chiya's brother and of his sister is, in order to explain why Rav answered in the way that he did.



תוס' ד"ה שנאמר וישכם אברהם בבקר

(SUMMARY: Tosfos discusses the difference between the Sugya here, which learns from the Pasuk of "Vayashkem Avraham" by the Akeidah, and the Sugya in Chulin, which learns from the Pasuk of "Vayashkem Avraham" by S'dom.)

ואם תאמר, והיכי מוכח מהאי קרא דזריזין מקדימין למצות ואין מקדימין טפי מצפרא?


Question (Part 1): How can we proof from this Pasuk that 'Z'rizin Makdimin le'Mitzvos', but not earlier than morning ...

והא בפרק גיד הנשה (חולין צא. שם) יליף ר' אבהו מהאי קרא ד'תלמיד חכם לא יצא יחידי בלילה'?


Question (Part 2): Seeing as in Perek Gid ha'Nasheh (Chulin 91. & 91:) Rebbi Avuhu learns from this Pasuk that a Talmid-Chacham should no go out alone at night?

ויש לומר, דהכא מוכח מקרא דעקידה, דלא היה נמנע אברהם מלצאת יחידי בלילה ...


Answer (Part 1): In fact, the Gemara here is actually learning from the Pasuk of the Akeidah, where Avraham would have had no reason too refrain from going out alone at night ...

דשלוחי מצוה אינן נזוקין,


Reason #1: Either because a Shali'ach of a Mitzvah can come to no grief ...

ועוד דשני נעריו היו עמו.


Reason #2: Or because he was accompanied by his two servants (in which case he had nothing to fear from demons).

והתם מוכח מ"וישכם אברהם בבקר" דכתיב גבי סדום, דלא היה מצוה ויחידי היה ...


Answer (Part 2): Whereas there (in Perek Gid ha'Nasheh), it learns it from the Pasuk "Vayashkem Avraham ba'Boker (in connection with the destruction of S'dom), where it was not a Mitzvah and where he was alone ...

שלא רצה שיראו במפלתן של סדום.


Reason: Because he did not want others to see the destruction of S'dom.



תוס' ד"ה על המשכיר לבדוק דחמירא דידיה הוא

(SUMMARY: Tosfos explains exactly what it is that obligates the owner to search more than the Socher.)

אין לפרש הטעם, כיון דשלו הוא ואין אדם יכול לבטל אלא הוא, חייב לבדוק ...


Explanation #1: The reason for this cannot be due to the fact that since the Chametz belongs to him, nobody other than himself is able to nullify it, and that is why he is Chayav to search ...

דא"כ, אמאי נקט 'משכיר לחברו בי"ד' אפילו בי"ג יתחייב המשכיר מהאי טעמא לבדוק?


Refutation: Because if that was the case, why does the Gemara speak specifically about someone who rented the apartment on the fourteenth, seeing as the same argument will hold water if he rented it on the thirteenth?

לכך מפרש ר"י דחמירא דידיה הוא - וחל עליו חיוב בדיקה שעה אחת קודם שהשכירה.


Explanation #2: Therefore the Ri explains that since it is his Chametz, the obligation to search for Chametz falls due shortly before the renting takes place.

ומייתי ראיה ממזוזה, דאע"פ דחל חיוב קודם שהשכיר, על השוכר לעשות מזוזה.


Proof (Part 1): The Gemara now tries to resolve the She'eilah from Mezuzah, where, even though the obligation to fix a Mezuzah fell on the owner before the renting took place, yet the obligation to fix it lies on the renter.

ודחי ד'מזוזה חובת הדר הוא' - כלומר, אפי' לא היה משכירה, היה יכול ליפטר ממזוזה, שלא היה דר ומשתמש בבית;


Proof (Part 2): And the rejects the proof on the grounds that 'The onus of fixing a Mezuzah lies on the person who is currently living in the house' - in which case even if the owner were to simply stop living in the house, he would be exempt from Mezuzah, since he no longer lived in the house and did not use it.

אבל גבי חמץ [אילו] לא ישכיר לאחר, יצטרך לבדוק.


Proof (Part 3): Whereas in the case of Chametz, if he did not rent out the house, he would be Chayav to search (even if he stopped living in the house).



תוס' ד"ה אם משמסר המפתח

(SUMMARY: Tosfos explains how handing over the key obligates the Socher to search for Chametz, and on what condition it does not.)

פירש"י, דמסירת המפתחות קונה.


Explanation #1: Rashi explains that handing over the keys is a Kinyan.

ואין נראה לר"י, דהא אמר במרובה (ב"ק עט.) ,כשם שקרקע נקנית בכסף בשטר ובחזקה כך שכירות [קרקע] נקנה בכסף ... '.


Refutation (Part 1): The Ri queries this however, from the Gemara in 'Merubeh' (Bava Kama 79.) which rules that 'Renting Karka, like purchasing it, one acquires with 'Kesef, Sh'tar and Chazakah acquires (and not by Mesiras Mifte'ach)?

ולא אמרי' דמהני מסירת המפתח אלא כמאן דאמר ליה 'לך חזק וקני' כדאמרינן בהפרה (ב"ק נב. ושם).


Refutation (Part 2): And we only say that Mesiras Mifte'ach is effective in that it is as if the owner says to the hirer 'Go, make a Chazakah and acquire!' (but no more).

ומפרש ר"י דהכא שמסר לו המפתח ולא החזיק - ומי שיש בידו מפתח כשחל י"ד חייב לבדוק, דאותו שאין בידו מפתח איך יכנס ויבדוק.


Explanation (Part 2): The Ri therefore explains that it speaks here where the owner handed over the key, but the hirer has not yet made a Chazakah - and it is the one who has the key at the beginning of the fourteenth who is able to search for Chametz; since how will the one who does not have the key enter the apaprtment in order to search?

מיהו, אם הפקיד אדם מפתח ביתו אצל אדם אחר אינו חייב הנפקד לבודקו, אלא דוקא כשרוצה להחזיק בבית ולקנותו [וע"ע תו' ב"ק נב. ד"ה כיון ותו' ב"ב נב: ד"ה נעל].


Qualification: If however, Reuven hands over the keys to Shimon for safe-keeping, this does not obligate Shimon to search for Chametz on the fourteenth; Only where he intends to make a Chazakah on the house and to acquire it (see also Tosfos Bava Kama 52. DH 'Keivan', and Tosfos Bava Basra 52: DH "Na'al']).




תוס' ד"ה לאו משום דחזקתו בדוק

(SUMMARY: Tosfos reconciles the fact that they need to say that they searched for Chametz with the fact that it is Chezkaso Baduk and explains the Gemara's continuation accordingly.)

תימה, מאי ס"ד? דאי חזקתו בדוק, אם כן, מה צריך לאמירה דהני כלל?


Question: What does the Gemara think? If the house has a Chezkas Baduk, why do the various parties then need to testify that they searched it?

ואומר ר"י, דמיירי כגון שבעל הבית בעיר, אע"ג דחזקתו בדוק, כיון דאיתיה בעיר צריך לישאל הימנו. ולהכי מהני אמירה דהני, דלא שאלינן .


Answer. Explanation #1: The Ri therefore explains that it speaks where the owner is in town, in which case, even though the house has a Chazakah, one would need to ask him whether or, he searched for Chametz. Consequently, their testimony is effective, in that it is no longer necessary to ask the owner.

אע"ג דגבי טבל סמכינן א'חזקת חבר, ואין צריך אפילו לישאל?


Implied Question: Then why, by Tevel (in Eruvin 32.), do we rely on the Chezkas Chaver completely, without needing to ask him?

היינו משום דכיון ששולח לו לאכול, מסתמא תיקנה שלא יבא לידי מכשול.


Answer (Part 1): That is because since, in that case, the Chaver sends the recipient some fruit to eat, he probably rectified it, to ensure that the recipient does not sin.

אבל גבי בדיקה אפילו לא יהיה בדוק, לא יהיה כל כך מכשול; לכך צריך לישאל אם הוא בעיר.


Answer (Part 2): Whereas in the case of searching for Chametz, even if the house was not searched, the sin will not be so stark. Therefore if the owner is in town, one needs to ask him.

ומסיק - 'אי חזקתו בדוק, "כל הבתים בחזקת בדוקין" מיבעי ליה', וממילא ידעינן דאמירה דהני מהני, ואין צריך לישאל הימנו אפילו אם הוא בעיר.


Conclusion: And the Gemara concludes that 'If the house is Chezkas Baduk, then the Tana ought to have said (not 'ha'Kol Ne'emanim al ha'Bedikah', but) 'Kol ha'Batim be'Chezkas Bedukin').

ועוד פירש ר"י, דס"ד דאיירי דאמרי הני 'לא היה בדוק' ואנן בדקנו; דאי חזקתו בדוק, מהימני מגו דאי בעי שתקי. אבל אי אין חזקתו בדוק, אמאי מהימני?


Explanation #2: Alternatively, says the Ri, the Gemara thought that it speaks where the various parties claimed that the house was not searched and that they searched it. Because if the house is be'Chezkas Baduk, they ought to be believed with a 'Migu' since they could have remained silent (without claiming that the house was not searched). But if the house does not have a Chezkas Baduk, why should they be believed?

ופריך 'אי הכי', "כל הבתים בחזקת בדוקין מיבעי ליה", דממילא ידעינן דמהימני במגו.


Conclusion: And the Gemara concludes that 'In that case, then the Tana ought to have said (not 'ha'Kol Ne'emanim al ha'Bedikah', but) 'Kol ha'Batim be'Chezkas Bedukin'), in which case it will be obvious that they are believed with a 'Migu'..



תוס' ד"ה מדאורייתא בביטול בעלמא סגי

(SUMMARY: Tosfos explains why, min ha'Torah, Bitul alone will suffice.)

פי' בקונטרס, מדכתיב "תשביתו", ולא כתיב 'תבערו' - אלמא השבתה בלב היא.


Explanation #1: Rashi explains that this is because the Torah writes "Tashbisu", rather than 'Teva'aru', from which we can extrapolate that 'Hashbasah' implies in the heart (and not verbally).

וקשה לר"י, דהאי 'השבתה', הבערה היא, ולא ביטול - דתניא בשמעתין 'רע'א "אין צריך", הרי הוא אומר "תשביתו", ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה?


Question #1: The Ri queries this however, in that 'Hashbasah' means actually destroying the Chametz, and not verbal Bitul - as we will learn in the Beraisa in our Sugya (10.) 'Rebbi Akiva says 'It is not necessary (to write the Pasuk "Lo Sishchat ... ", for the La'av of destroying one's Chametz on Erev Yom-Tov, and not on Yom-Tov), since the Torah already states"Tashbisu", and we find that Hav'arah is is an Av Melachah?

ועוד ד"תשביתו" אמרינן לקמן מ"אך" חלק - שהוא משש שעות ולמעלה, ואחר איסורא לא מהני ביטול?


Question #2: Furthermore, later in the Sugya (5:) we learn that the Mitzvah of 'Tashbisu' from "Ach", 'Chalak' applies only after six hours, and 'Bitul' after six hours is ineffective?

ואומר ר"ת, דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי, מטעם דמאחר שביטלו הוי הפקר, ויצא מרשותו, ומותר - מדקאמרינן 'אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה'.


Explanation #2: Rabeinu Tam therefore explains that min ha'Torah, Bitul alone will suffice, due to the fact that following the Bitul, the Chametz becomes Hefker, and is no longer in one's possession and is therefore permitted to retain, as we will learn later (Ibid.) ' ... but you may see Chametz belonging to others and to Hash-m (i.e. Hekdesh).

והא דאמרינן בנדרים (דף מה.) 'הפקר בפני שלשה'?


Implied Question: And although the Gemara in Nedarim (45.) rules that Hefker must be done in front of three people ...

מדאורייתא אין צריך.


Answer: Min ha'Torah, that is not necessary.



תוס' ד"ה הימנוהו רבנן בדרבנן

(SUMMARY: Tosfos explains why a woman would not be believed if Bedikas Chametz was min ha'Torah, and why there are other cases which are de'Rabbanan, yet Ketanim are not believed.)

אף על גב דכל דבר שהוא בידם מהימנינן להו לנשים ועבדים - ואפילו בדאורייתא, דמעשים בכל יום שאנו מאמינים לאשה ועבד על השחיטה ועל הניקור ...


Implied Question: Even though whatever is 'be'Yadam' (lies in their power to do), women are believed - even if it is min ha'Torah, since there are daily happenings where we believe women and Avadim with regard to Shechitah and Nikur (removing the Cheilev) ...

ובפ' המדיר (כתובות עב. ושם) גבי 'מאכילתו שאינו מעושר' משמע שסומך עליה לענין חלה ומעשר?


Proof: And in Perek ha'Madir (Kesuvos 72.) in connection with 'feeding somebody what has not been Ma'asered, the Gemara implies that she is believed with regard to Chalah and Ma'aser ...

מכל מקום, גבי בדיקת חמץ אע"ג דבידם, מ"מ אי הוי מדאורייתא, לא מהימנינן להו, משום דאיכא טירחא יתירתא וצריך דקדוק גדול ...


Answer: Nevertheless, regarding Bedikas Chametz, even though it is 'be'Yadam', nevertheless, if it were min ha'Torah, we would not believe them, since there is a lot of effort involved, and it requires careful scrutiny ...

כדמוכח בירושלמי - שמפרש מפני שנשים עצלניות הן.


Proof: As is evident in the Yerushalmi, which explains that women are 'Atzlaniyos' (naturally lazy).

ותחומין דרבנן, דמהימנינן להו לאשה ועבד, ולא קטן ...


Implied Question (Part 1): Why is it that regarding Techumin, which is only de'Rabbanan, yet although we believe a woman and an Eved, we do not believe a Katan ...

מדתניא בפ' כיצד מעברין (עירובין נח: ושם) 'אפילו עבד ואפילו שפחה נאמנין לומר 'עד כאן תחום שבת', אבל קטנים לא, דגריעי טפי, מדחשיב להו בשמעתין בסוף.


Implied Question (Part 2): As we learned in a Beraisa in 'Keitzad Me'abrin' (Eruvin 58:) 'Even an Eved and even a Shifchah is believed to say that the 'T'chum Shabbos goes up to here!', but not Ketanim who are worse, seein as it mentions them last in our Sugya ...

ובפרק שני דכתובות (דף כח. ושם) 'אלו נאמנים להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן - עד כאן היינו מהלכין בשבת' משמע, אבל בקוטנן, לא?


Proof: And in the second Perek in Kesuvos (Daf 28. & 28:) the Gemara states that 'These are believed to testify when they are grown-up what they saw when they were still Ketanim ... up to this point we used to go on Shabbos', implying that whilst they are still Ketanim, they are not believed.

היינו משום דתחומין אין בידם כלל, לכך אין נאמנים כמו בבדיקת חמץ.


Answer: That is because Techumin is not be'Yadam at all; and this is why they are not believed there like they are regarding Bedikas Chametz.



תוס' ד"ה המשכיר בית לחבירו בחזקת שהוא בדוק

(SUMMARY: Tosfos establishes the ruling specifically on the thirteenth.)

נראה לרשב"א דבשלשה עשר איירי, דבארבעה עשר על המשכיר לבדוק.


Clarification: It seems to the Rashba that it is speaking on the thirteenth, because on the fourteenth, the onus to examine the house lies on the owner.



תוס' ד"ה וכתיב אך ביום הראשון תשביתו

(SUMMARY: Tosfos explains from where the Gemara knows this).

פי' הקונטרס מדמחייב ביום הראשון להשבית, מכלל דמקצתו מותר.


Explanation #1: Rashi explains that since one is Chayav to 'destroy' ("Tashbisu") the Chametz on the 'first day' (i.e. Erev Pesach), we can infer that part of it is permitted.

ואין נראה לר"י, דהא "תשביתו" הבערה היא, ולא צוה הכתוב לשורפו אלא לאחר איסורו?


Question #1: The Ri disagrees however, since "Tashbisu" is synonymous with Hav'arah, and the Torah only obligates burning it after it has become forbidden (see Tosfos Rabeinu Peretz).

ועוד, אי ממשמעות, ד"יום ראשון" משמע מקצת מותר, מה צריך ל"אך" חלק?


Question #2: And besides, if 'Yom Rishon' implies that part of the day is permitted, then why do we need "Ach", 'Chalak'?

מיהו, ללישנא שני שפירש הקונטרס - דא"ך ח"ץ באח"ס בט"ע, אתי שפיר.


Explanation #2: According to Rashi's second explanation however, that according to the Gematriyah 'ACh.As' 'Be.TA' (that 'Alef' = 'Ches' and 'Chaf', 'Tzadei' (spelling 'Chatz' (half), there is no problem.

ונראה לר"י, דמייתורא דקרא קדריש.


Explanation #3: The Ri therefore explains that the Gemara is learning from the superfluous Lashon (and not from the implication of the word "Tashbisu").

ועוד מדכתיב "אך", ודרשינן לקמן "אך" חלק, פריך.


Explanation #4: Moreover, the Torah asks from the fact that the Torah writes "Ach, 'Chalak' (implying that it is forbidden already from midday).



תוס' ד"ה ואימא לרבות ליל חמשה עשר לביעור

(SUMMARY: Tosfos adds a new answer and comments on the answer of the Gemara.)

הוי מצי לשנויי "ביום" כתיב, כדמשני בסמוך.


Additional Answer: The Gemara could have answered that the Torah writes "ba'Yom".

וכי נמי משני דאיתקש השבתת שאור לאכילת חמץ, לא צריך לקרא דמייתי "שבעת ימים שאור לא ימצא" ...


Note (Part 1): And even when it answers that the Torah compares 'Hashbasas Se'or' to 'Achilas Chametz', it does not need to cite the Pasuk "Shiv'as Yamim Se'or Lo Yimatzei" ...

דמדאיתקש השבתת שאור לאכילת חמץ יכול לדרוש הכל, כמו שדורש רבי יוסי הגלילי לקמן.


Note (Part 2): Since it could have learned everything from the comparison of 'Hashbasas Se'or' to 'Achilas Chametz'.