PESACHIM 2-5 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the sixth Yahrzeit of her father, Reb Mordechai ben Eliezer Zvi (Rebbi Morton Weiner) Z'L, who passed away 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study, which was so important to him, during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.



תוס' ד"ה דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ וכו'

(SUMMARY: Tosfos discusses various aspects of the Hekesh.)

בפרק כל שעה (לקמן כח:) יליף ר' יהודה לאוכל חמץ מו' שעות ולמעלה שהוא בלא תעשה; ור' שמעון פליג עליה.


Unconnected Dispute: In Perek Kol Sha'ah (28:) Rebbi Yehudah learns the prohibition of eating Chametz from six hours and onwards, whereas Rebbi Shimon disagrees with him.

ומהכא לא מצי למילף מידי ...


Unconnected Dispute (cont): We cannot learn this from our Sugya however ...

דלא הוקשה אכילת חמץ להשבתת שאור שמשש שעות ולמעלה אלא להשבתת שאור של שבעת ימים.


Reason: Since the comparison of eating Chametz to destroying it does not concern the time period of after six hours, but that of the seven days of Pesach.

וקשה לרשב"א, אמאי לא יליף כרת להשבתת שאור מדאיתקש לאכילת חמץ.


Question: The Rashba asks, however, why we do not learn a Chiyuv Kareis for failure to destroy Chametz, since it is compared to eating it (on Pesach).



תוס' ד"ה למעוטי חולו של מועד

(SUMMARY: Tosfos establishes this with regard to both Pesukim cited in the Gemara.)

א'תרווייהו קאי, דלולב אינו ניטל במדינה אלא יום אחד.


Clarification: This refers to both (Pesukim - "ba'Yom ha'Rishon Shabason" and "u'Lekachten Lachem ba'Yom ha'Rishon"), since, outside the Beis-ha'Mikdash, the Lulav is only taken for one day.



תוס' ד"ה כדתנא דבי ר' ישמעאל

(SUMMARY: Tosfos puts all the 'Rishons' into perspective.)

אע"ג דכתיבי טובא?


Implied Question: Even though the word "Rishon" is mentioned many times ...

בהנך ג' מצות כתיבי כולהו - וכל הכתוב במצוה אחת חשיבי חדא.


Answer: They are all written in connection with these three Mitzvos, and however many it is written in connection with one Mitzvah is considered as one.

ואין להקשות מנלן דמהני ג' "ראשון" דרשינן הך דרשה, ו"אך ביום הראשון" לכדדרשינן? דילמא ההוא איכתיב להך דרשא?


Refuted Question: Neither can one ask how we know that we make the current D'rashah from those three "Rishon", and from "Ach ba'Yom ha'Rishon in the way that we did? Perhaps the latter "Rishon" is needed for the current D'rashah?

דמסתברא דמהני דכתיבי ב"מקרא קודש" דרשי' כולהו להך דרשא.


Answer: It makes sense to say that we learn the current D'rashah from those by which the Torah writes "Mikra Kodesh".



תוס' ד"ה לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים

(SUMMARY: Tosfos reconciles the given time for the Shechitah of the Korban Pesach as midday with the fact that, in fact, it can only be Shechted after the Korban Tamid.)

הקשה רשב"א, היכי יליף מהכא דחמץ אסור מו' שעות ולמעלה, והא זמן שחיטת הפסח אחר התמיד הוי, ותמיד ששחטו לפני חצות פסול; וא"כ, זמן שחיטה לא הוי מיד אחר חצות עד כדי שהיית הקרבת תמיד?


Question: The Rashba asks how we can learn from here that Chametz is forbidden from six hours and onwards, seeing as the time for the Shechitas ha'Pesach only falls due after the Tamid has been brought; and a Tamid that is Shechted before midday is Pasul. It therefore transpires that the Pesach on;ly falls due after the minimum time after midday that it takes to bring the Korban Tamid?

וי"ל, כיון דדיעבד אם שחט הפסח קודם תמיד כשר, כדתנן התם, חשיב זמן שחיטה מחצות ואילך.


Answer: Since Bedi'eved a Korban Pesach that one Shechted before the Tamid is Kasher (as we will learn later in a Mishnah on Daf 61.), the time for the Shechitah of the Pesach can be said to be as from midday.



תוס' ד"ה זמן שחיטה קאמר רחמנא

(SUMMARY: Tosfos explains the corollary between "Lo Sishchat ... " and the Mitzvah of Hashbasah.)

אע"ג דאמת הוא ד"לא תשחט על חמץ" כל חד וחד כי שחיט, דאמרינן בפרק תמיד נשחט (לקמן סג. ושם) 'השוחט את הפסח על החמץ עובר בלאו'


Implied Question: Even though it is indeed true that the La'av of "Lo Sishchat ... " applies to each individual who Shechts, as we learned in Perek Tamid Nishchat (on Daf 63.).

מ"מ, כיון דאשכחן דהזהיר על ההשבתה, והזהיר שלא לשחוט פסח על חמץ, סברא הוא שבזמן שחיטה הזהיר על השבתה.


Answer: Nevertheless, since we find that the Torah warns both that one should destroy the Chametz and against Shechting the Pesach when one has Chametz, it makes sense to say that the Torah warns on Hashbasah at the time of Shechitah.



תוס' ד"ה דברי ר' ישמעאל

(SUMMARY: Tosfos cites a contradiction between Tana de'bei Rebbi Yishmael and Rebbi Yishmael.)

תימה לר"י, דתנא דבי רבי ישמעאל נפקא ליה מקרא אחרינא ...


Question: Th Ri asks from Tana de'bei Rebbi Yishmael, who learns this from a different Pasuk (i.e. "Ach", 'Chalak')?

ובכמה דוכתין פריך מר' ישמעאל א'תנא דבי רבי ישמעאל.


Question (cont.): And in a number of places we ask from Rebbi Yishmael on to Tana de'bei Rebbi Yishmael.



תוס' ד"ה וכתיב כל מלאכה לא תעשו

(SUMMARY: Tosfos discusses why one is forbidden to burn the Chametz on Yom-Tov, even though it will subsequently become Mutar be'Hana'ah.)

אע"ג דכשישרף ויעשה גחלים הנאתו מותר ...


Implied Question: Even though once it has been burned and has turned into ashes, one may derive benefit from it (in which case the Isur of Bishul ought not to apply) ...

כדאמר בפרק כל שעה (לקמן כו:) גבי ערלה 'בישלה על גבי גחלים, דברי הכל הפת מותר'; וה"ה חמץ.


Source: As we learn in Perek Kol Sha'ah (Daf 26:) with regard to Orlah 'If he cooked it on top of coal, everyone agrees that the bread is permitted'.

והא דתנן בפ' כל שעה (ד כא.) 'לא יסיק בו תנור וכירים'?


Implied Question: Then why does the Mishnah there (on Daf 21.) forbid lighting a stove or an oven with it?

היינו מדרבנן.


Answer: That is only mi'de'Rabbanan (whereas we are speaking about min ha'Torah).

אור"י דסברא הוא דקרא ד"תשביתו" מיירי בכל ענין, אפילו אינו צריך לגחלתו.


Explanation #1: The Ri explains that it is logical to say that the Pasuk of "Tashbisu" is speaking in all cases, even there where one has no need for the coal.

אי נמי, כיון דמתחלת הבערה אינו יכול להנות ממנו, אע"ג שיהא לו הנאה ממנו אחר כך, אסור ...


Explanation #2: Alternatively, since the moment one begins to burn it, deriving benefit from it becomes forbidden, it is forbidden, despite the fact that one will able to benefit from it later.

כמו נדרים ונדבות שאין קריבין בי"ט, למ"ד (ביצה דף יט כ.), אף על פי שיש בהן מאכל הדיוט לבסוף.


Precedent: Like Nedarim and Nedavos, according to the opinion in Beitzah (19 & 20) which prohibits bringing them on Yom-Tov.

ומאן דשרי, שרי מלהנות.


Reason for exception: And those who permit bringing them, learn it from "la'Hashem" (i.e. a Gezeiras ha'Kasuv).




תוס' ד"ה לחלק יצאת

(SUMMARY: Tosfos discusses how we prove this from Rebbi Akiva's words.)

מדקרי לה 'אב מלאכה'


Clarification #1: Since it calls it an Av Melachah.

ועוד אומר ריב"א, דלמ"ד ללאו יצאתה, לא היה אסור ביו"ט, כיון דאין שם מלאכה עליה.


Clarification #2: Moreover, says the Ri, according to those that hold 'le'La'av Yatzas, it would not be Asur on Yom-Tov, seeing as the term 'Melachah' is not applicable to it.



תוס' ד"ה לא אמרינן מתוך

(SUMMARY: Tosfos explains the implication of the proof, and reconciles the ruling with the fact that in any event, there must be a personal need for the Melachah.)

דאי אמרינן מתוך, שרי.


Clarification: Because if we did say 'Mitoch', it would be permitted (to burn the Chametz on Yom-Tov).

אע"ג דבעינן צורך היום קצת?


Implied Question: Even though there must be at least a slight personal need?

הכא מה שמבער הוי צורך.


Answer: Here, the fact that he is burning it is considered a personal need (see Tosfos Rabeinu Peretz).



תוס' ד"ה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה

(SUMMARY: Tosfos discusses the contradiction between our Sugya, which learns both shel Acherim and shel Gavohah from one "L'cha" and the Gemara in Menachos which, regarding Chalah requires an independent D'rashah to preclude each one.)

הקשה הרב ר' יעקב דאורליי"נש, דהכא לא מצריך תרי קראי למעוטי נכרי וגבוה, דמחד "לך" ממעטינן תרוייהו, אע"ג דתלתא "לך" כתיבי - ובפ' כל שעה (לקמן כג.) משמע דצריכי כולהו.


Question: Rav Ya'akov from Orleans asks that here we not require two Pesukim to preclude Chametz that belongs to a Nochri and Chametz that belongs to Hash-m; but we learn them both from the same "L'cha" - even though the Torah writes "L'cha" three times, and in Perek Kol Sha'ah it implies that all three are needed.

ובמנחות בפרק רבי ישמעאל (דף סז. ושם) קאמר 'תרי "עריסותיכם" כתיבי, חד למעוטי נכרי וחד למעוטי הקדש'?


Question (cont.): Whilst in Menachos, in Perek Rebbi Yishmael (67.) the Gemara states that the Torah writes two times "Arisoseichem", once to preclude the dough of a Nochri from Chalah, and once to preclude the dough of Hekdesh.

ומיהו בספרים מדויקים גרס 'חד כדי עריסותיכם' פירוש כשיעור עיסת מדבר, 'וחד לעיסת הקדש'.


Textural Change: In a more accurate text however, the Gemara reads 'One, K'dei Arisoseichem (the amount of your doughs [with reference to the dough in the desert]), and one to preclude a dough of Hekdesh'.

וכן נראה, דבראשית הגז (חולין קלה:) דרשינן מ"עריסותיכם", 'כדי עיסתכם'.


Proof: And this version appears correct, since the Gemara in 'Reishis ha'Gez' (Chulin 135.) specifically Darshens from "Arisoseichm" 'K'dei Isaschem' (the amount of your doughs).



תוס' ד"ה משום דכתיב לך לך תרי זימני

(SUMMARY: Tosfos elaborates on Rashi's explanation that the superfluous "L'cha" refers to "Lo Yimatzei". At the same time, they deal with other related problems in the Sugya.)

פ"ה, כיון דמייתר "לך", שדייה א"לא ימצא".


Explanation #1: Rashi explains that, since one 'L'cha' is superfluous, we attach it to "Lo Yimatzei".

וקשה לרשב"א, דמיתורא ד"לך" גופיה אפילו בלא "[לא] ימצא" מצינו למעוטי נכרי שכיבשתו?


Question: The Rashba asks that from the redundant word "L'cha" itself one can preclude a Nochri who is under one's jurisdiction, without "Lo Yimatzei"?

ואור"י, דאי לאו מ"לא ימצא", מ"לך" לא ממעטינן נכרי שכיבשתו, דההוא נמי 'לך' חשיבא, וה"א דאתי לדרשה אחרינא.


Answer: The Ri explains that if not for "Lo Yimatzei", we would not preclude the Chametz of a Nochri who is under jurisdiction from "L'cha" alone, since that is considered "L'cha", and we would have learned something else from it.

אבל השתא דשדינא א"לא ימצא" ממשמעותיה, ממעטינן נכרי שכיבשתו ד"לא ימצא לך" משמע אפילו במצוי בעינא "לך".


Answer (cont.): But now that we attach "L'cha" to "Lo Yimatzei", due to the meaning of the word, we preclude a Nochri who is under one's jurisdiction, since "Lo Yimatzei implies that even if it is Matzuy, it must be yours as well.

אבל עוד קשה לו, כיון דשדינא א"לא ימצא", אמאי איצטריך ליה לעיל למדרש 'מה שאור האמור בגבולים ... אף שאור האמור בבתים שלך אי אתה רואה ... '?


Question: He (the Rashba) asks further, that since we attach "L'cha" to "Lo Yimatzei". Why does the Gemara earlier find it necessary to Darshen that 'just as yeast that is mentioned in connection with 'Gevulim' you must not see your Chametz but you can see the Chametz of others and of Gavohah, so too, the yeast that is mentioned in connection with 'Batim' ... ?

ותירץ ר"י, דאי לאו דרשה ד"שאור" "שאור", הוה מוקי לה למעוטי של אחרים ושל גבוה בבתים כמו בגבולים, ולא למעוטי נכרי שכיבשתו.


Answer: The Ri answers that were it not for the D'rashah of "Se'or" "Se'or", we would have established it ("L'cha" & "Lo Yimatzei") to preclude that of others and of Gavohah in houses just as in Gevulim, but not to preclude a Nochri who is under one's jurisdiction.



Reservation: Though this answer is a Dochek (forced).

הקשה רבינו תם, דבשום דוכתא לא מצריכנא תרי קראי לכיבשתו ושלא כיבשתו.


Question: Rabeinu Tam asks that nowhere do we require two Pesukim, one for a Nochri who is under one's jurisdiction, and one who isn't (like we do here)?

בראשית הגז (חולין קלה:) גבי "ביתך" "דגנך" "שדך" וטובא דמייתי התם; בכולהו לא מצריך אלא חד קרא לכיבשתו ולשלא כיבשתו?


Question (cont.): Such as in Perek Reishis ha'Gez (Chulin 135:) with regard to "Beischa", "Degancha" and "Sadcha", and many other cases that are cited there; in all the cases the Gemara requires only one Pasuk to preclude a Nochri who is under one's jurisdiction, and one who isn't?

ותי' רשב"א, דכיון דגלי לן הכא נכרי שכיבשתו לא חשיב 'שלך', בשום דוכתא תו לא צריך תרי קראי, וממעטינן תרוייהו מחד קרא.


Answer: The Rashba answers that now that the Pasuk here has taught us that even a Nochri who is under one's jurisdiction is not considered 'yours', we no longer two Pesukim anywhere else, and we preclude them both from one Pasuk.

וכן יש לתרץ מה שהקשה ה"ר יעקב דאורליינ"ש מ"עריסותיכם".


Answer to Earlier Question: In the same vein one can answer the Kashya that Rav Ya'akov from Orleans asked from "Arisoseichem" (in the previous Dibur).