12TH CYCLE DEDICATION
NEDARIM 21 - Dedicated In loving memory of Ralph Fram -- Reuven ben Gershom -- by his daughter and son-in-law, Lisa and Avi Scheiner

1) RAN DH Sheneihem Rotzim bi’Sheloshah Dinarin

ר”ן ד”ה שניהם רוצין בשלשה דינרין

(SUMMARY: The Ran explains why these are not considered Nedarim.)

שהמוכר היה דעתו לשלשה ולא נתכוון בנדרו אלא לזרז הלוקח שלא יעמוד על דעתו שאמר ב’ דינרין ושיסכים לשלשה

(a) Explanation: The seller intended for three. He did not intend to vow, rather, merely to impel the buyer not to stick to his intent, that he said [that he will not pay more than] two Dinarim, and he will agree to three;

וכן הלוקח נתכוון לשלשה ולא נתכוון אלא לזרז המוכר שיסכים לכך ולא יעמוד על דעתו שאמר ארבעה דינרין ומש”ה לא חייל נדרא

1. Similarly, the buyer intended for three. He intended only to impel the seller to agree to this, and not stick to his intent, that he said [that he will not sell for less than] four Dinarim. Therefore, the Neder does not take effect.

וטעמא דמלתא לפי שדרכן של מוכר ולוקח בכך ומש”ה לא מיקרו דברים שבלב.

2. The reason is because it is normal for the seller and buyer to do so. Therefore, these are not called Devarim sheb’Lev (unspoken intents, which have no effect).

2) RAN DH Garsinan bi’Yerushalmi Amar R. Ze’ira…

ר”ן ד”ה גרסינן בירושלמי אמר ר’ זעירא

(SUMMARY: The Ran brings Chidushim from the Yerushalmi.)

פירוש בשאין מעמידין דבריהם שאומר שלא נדרו בדוקא אלא לזרז

(a) Explanation (of the Yerushalmi): This is when they do not persist in their words. He says that he did not really vow. It was just to urge;

אבל מעמידין דבריהן לומר שבדוקא נדרו צריכין היתר חכם

1. However, if they persist in their words, to say that they really vowed, they need a Chacham to permit.

וקשה בעיני מאי קמ”ל זעירא מתניתין היא דקתני שניהם רוצין כו’

(b) Question: What is Ze’ira’s Chidush? Our Mishnah teaches this. It says “both of them want [three.” Surely, when this is not so, they are real Nedarim!]

ונ”ל דקמ”ל דרוצין מעיקרא קאמר ולא רצו כדשקלינן וטרינן בגמרא,

(c) Answer: The Chidush is that they want [merely to urge the other to agree to three] from the beginning, and not that [only afterwards] they wanted, like our Gemara discusses.

תו גרסי’ התם היה מעמיד אצל זה ואצל זה אין מעמיד כיון שבטל אצל זה בטל אצל זה

(d) Citation (Yerushalmi): If he was Ma’amid (persisted) regarding him, and was not was Ma’amid regarding him, since it is Batel for him, it is Batel for him.

וה”פ היה מוכר חפץ לשנים ואמר קונם שאיני פוחת לכם מן הסלע והיה בדעתו לידור לאחד מהם בדוקא ולחבירו כדי לזרז כיון שבטל אצל זה בטל אצל זה,

(e) Explanation: If the seller wanted to sell an item to two people, and said “Konam, I will not sell for less than a Sela”, and he intended for a vow to one of them, and for the other, he intended to urge, since it is Batel regarding him (the latter), it is Batel regarding him (the former).

ונראה דבשאין מעמידין ודעתן היה לשלשה דינרין מוכר יכול ליתנו בפחות משלשה ולוקח יכול ליתן בו יותר משלשה

(f) Assertion: It seems that when they are not Ma’amid, and they intend for three Dinarim, the seller may give it for less than three, and the buyer may pay more than three;

שכיון שמשמעות הנדר אינו אלא לזרז אף על פי שהסכימו בלבם לג’ דינרים דברים שבלב הוו

1. Since the connotation of the Neder is only to urge, even though they agreed in their hearts for three Dinarim, this is Devarim sheb’Lev.

ומיהו אין המוכר רשאי ליתנו בשקל ולא הלוקח רשאי ליתן בו סלע שהרי עיקר משמעות נדרים אינו אלא לכך

(g) Opinion #1: However, the seller may not give it for two, and the buyer may not pay four, since the primary connotation of the Neder is only for this.

ואיכא מאן דאמר דאפילו בכי האי גוונא לא חייל נדרייהו.

(h) Opinion #2: Some say that even for such a case, their Nedarim do not take effect.

3) RAN DH Rava Amar Afilu Teima Rabanan Mi ka’Tani Shneihem Ratzu

ר”ן ד”ה רבא אמר אפילו תימא רבנן מי קתני שניהם רצו

(SUMMARY: The Ran justifies the Hava Amina.)

כלומר דמתניתין דנדרי זירוזין לאו משום הפלאה היא אלא משום ששמו חכמים דעתם שלא נדרו בדוקא אלא לזרז

(a) Explanation: Our Mishnah of Nidrei Zeruzin is not due to Hafla’ah. Rather, it is because Chachamim estimated their intents. They did not really vow, rather, it was to urge.

דמי קתני רצו שיהא משמעותו שרצו לבסוף שניהם רוצין קתני דמשמע מתחלה ועד סוף

(b) Source: It did not teach “Ratzu” (they wanted), which connotes that they wanted in the end. It taught “Rotzim” (they want), which connotes from the beginning to the end!

וקשיא לי למאי דס”ד מעיקרא דטעמא דמתני’ משום הפלאה הוא למה ליה למתני שניהם רוצים בשלשה דינרין ורצו לבסוף קאמר כלומר שנתקיים המכר בשלשה דינרין

(c) Question: Initially, we thought that the reason for [the law of] our Mishnah is due to Hafla’ah. Why did it say that both of them want three Dinarim, and it means that that they wanted in the end, i.e. the sale was made for three Dinarim?

אפילו נתנו מוכר בשקל או שנתן בו לוקח סלע נדרן בטל כיון שבשעת נדרן לא היה מתברר הדבר אם יחול אם לאו

1. Even if the seller sold it for two, or the buyer paid four, their Nedarim are Batel, for at the time they vowed, it was not clear whether or not they will take effect!

ונראה בעיני דתנא רבותא קתני

(d) Answer: It seems to me that the Tana teaches a Chidush;

דלא מבעיא בשנים שהיו מהלכין בדרך ואמר אחד מהם הריני נזיר שזה איש פלוני ואמר חבירו הריני נזיר שאינו דאין אחד מהם נזיר כרבי יהודה משום רבי טרפון

1. Not only regarding two people walking on the road [and saw someone approaching them], and one of them said “I am a Nazir if this is Ploni”, and the other said “I am a Nazir if it is not [Ploni]”, neither is a Nazir, like R. Yehudah said in the name of R. Tarfon;

דהתם דין הוא שלא תחול נזירותם לפי שאי אפשר לחול נזירות על שניהם וכיון שבטל אצל זה בטל אצל זה

2. There, it is proper that their Neziros not take effect, since Nezirus cannot take effect on both of them, so since it is Batel regarding one of them, it is Batel also regarding the other;

שמשעה ראשונה יצתה נזירות לבטלה וכי האי גוונא פשיטא ליה לתנא דמתני’ דלא הוי הפלאה

i. From the first moment, the Nezirus was l’Vatalah. In such a case, it is obvious to the Tana of our Mishnah that this is not Hafla’ah.

אלא אפילו במוכר ולוקח שאפשר שיהא הנדר חל על שניהם ולבסוף ג”כ כך היה שרצו בשלשה דינרין ונמצא שכל אחד עבר על תנאו

3. Rather, even regarding a seller and buyer, that it is possible that the vow takes effect on both of them, and at the end so it was, that they wanted three Dinarim, and each transgressed his stipulation…

וסד”א דכי האי גוונא הפלאה מקריא קמ”ל.

i. One might have thought that in such a case, this is called Hafla’ah. [The Mishnah] teaches that this is not so.

4) RAN DH Amar Lei Tfei mi’Sela

ר”ן ד”ה אמר ליה טפי מסלע

(SUMMARY: The Ran brings two explanations of this.)

כלומר שאמר לו קונם שאיני פוחת לך מן הסלע ופרוטה ולוקח אמר קונם שאיני מוסיף לך על שקל פחות פרוטה נדרא הוי או זרוזין הוי,

(a) Version #1: He said to him “Konam, I will not sell to you for less than a Sela and a Perutah”, and the buyer said “Konam, I will not give to you more than two less a Perutah.” Is this a Neder, or urging?

דאיכא למימר כיון דנחות כולי האי לדיוקא בדוקא נדרו ולא לזרז,

1. We can say that since he is so precise, he truly vows, and it is not to urge?

ל”א אמר ליה טפי מסלע שאמר שלא יפחות לו מחמש דינרין ואמר ליה אידך בציר מן שקל שלא יתן בו יותר מן דינר

(b) Version #2: He said to him more than a Sela, i.e. he said that he will not sell for less than five Dinarim. The other said to him less than a Shekel, that he will not give for it more than one Dinar;

מי אמרינן כיון דמרחקי כולי האי בדוקא נדר.

1. Do we say that since they are so far apart, he truly vows?

21b----------------------------------------21b

5) RAN DH Ein Chacham Matir Ela k’Ein Arba’ah Nedarim Halelu

ר”ן ד”ה אין חכם מתיר אלא כעין ארבעה נדרים הללו

(SUMMARY: The Ran explains why a Heter through a Pesach is better than one through regret.)

כלומר שאין לו להתיר בחרטה אלא בפתח שהנדר כשהוא ניתר בפתח מוכיח מתוכו שהוא נדר טעות והוי כעין ארבעה נדרים

(a) Explanation: He should not permit through regret, rather, through a Pesach. A Neder permitted through a Pesach is intrinsically proven that it was a mistaken Neder. It is like the four Nedarim;

אבל בחרטה לא והיינו טעמא דעדיף פתח מחרטה לפי שכל נדר שהוא ניתר בפתח הרי הנודר אומר שאפילו בתחלה כשנדר אילו היה נותן אל לבו אותו פתח לא היה נודר ונמצא נדרו בטעות

1. However, he should not permit through regret. The reason a Pesach is better than regret is because every Neder permitted through a Pesach, the Noder says that even at the beginning, when he vowed, had he put that Pesach to his heart, he would not have vowed. It turns out that the Neder is a mistake;

אבל נדר שהוא ניתר בחרטה אינו מוצא בעצמו (הגהות ישנות) שום ענין שאילו היה נותנו אל לבו מתחלה שלא היה נודר

2. However, a Neder permitted through regret, he himself does not find any reason that, had he put it to his heart at the beginning, he would not have vowed;

אלא שהוא אומר עכשיו מתוך הכעס או מפני מהירות נדרתי ועכשיו אני מתחרט על שנדרתי מעולם.

i. Rather, he says now that he vowed amidst anger, or amidst haste, and now I regret that I ever vowed.

6) RAN DH Amar Lei Libcha Alecha

ר”ן ד”ה אמר ליה לבך עלך

(SUMMARY: The Ran gives two explanations of this.)

כלומר היה לבך מיושב עליך בשעה שנדרת וגם עכשיו אינך תוהא בנדרך עד היום אלא שמיום זה ואילך אתה רוצה לעקרו

(a) Explanation #1: I.e. was your heart settled on you at the time you vowed, and also now you are not taken aback about your Neder until now, just from today and onwards you want to uproot it;

ואי הוי כי האי גוונא לא חרטה מיקריא דחרטה מעיקרא בעינן או לא היה לבך מיושב עליך שמתוך הכעס נדרת ועכשיו אתה תוהא על הראשונות

1. If it is such a case, this is not called regret. We require regret from the beginning, or your heart was not settled on you, for you vowed amidst anger, and now you are not taken aback about what you did.

א”נ לבך שהיה לך בשעה שנדרת הוא עליך עדיין שרוצה אתה בנדרך עד עכשיו אלא שמיום זה ואילך אתה מתחרט בו.

(b) Explanation #2: Your heart that you had at the time you vowed, is it still on you. You want[ed] your Neder until now, just from now and onwards you regret it.

7) RAN DH Amar Lei Lo

ר”ן ד”ה אמר ליה לא

(SUMMARY: The Ran explains that he answered that he regrets it from the beginning.)

כלומר שלא מתוך ישוב הדעת נדרתי בתחלה ולפיכך אני מתחרט על שנדרתי (הגהה במהדורת עוז והדר, וכן הוא בר”ן לקמן) מעולם ומש”ה שרייה,

(a) Explanation: I did not vow with a settled mind at first, therefore I regret that I ever vowed. Therefore, he permitted him.

ומיהו דוקא בחרטה דמעיקרא כי האי גוונא אבל בחרטה דהשתא לא ואפילו למאן דאמר פותחין בחרטה

1. However, this is only with regret from the beginning in such a case, but not regret from now. This is even according to the opinion that we are Pose’ach with regret.

דאי לא תימא הכי מאי לישנא דפותחין דמשמע דב”ד פותחין לו

(b) Proof #1: If you would not say so, why does it say “we are Pose’ach”, which connotes that Beis Din opens for him?

ורב הונא ל”ל למשאל מידי מההוא דאתא לקמיה דודאי כיון שהיה שואל היתר מתחרט היה על נדרו מיהא מכאן ואילך ול”ל למשאל מיניה לבך עלך

(c) Proof #2 – Question: Why did Rav Huna ask the one who came in front of him? Surely, since he requested a Heter, he regretted his vow at least from now and onwards. Why did he need to ask “is your heart still on you?”

אלא ודאי משום דלא סגי בחרטה דהשתא אלא בחרטה דמעיקרא הוה שאיל מיניה וכדפרישית.

1. Answer: Rather, surely regret now does not suffice. Rather, he asked whether he had regret from the beginning, like I explained.

8) RAN DH Ilu Hayu Asarah Bnei Adam she’Yefaisucha ka’Savar Ein Posechin b’Charatah

ר”ן ד”ה אילו היו עשרה בני אדם שיפייסוך קסבר אין פותחין בחרטה

(SUMMARY: The Ran explains that this is better than Stam regret, but worse than a Pesach.)

ואיכא דגריס קסבר פותחין בחרטה והכל עולה לטעם אחד לפי שענין זה דאילו היו י’ בני אדם גרע מפתח ועדיף מחרטה

(a) Alternate text: Some texts say “he holds that Posechin b’Charatah.” Both mean the same, for this idea that if there were 10 people is worse than a Pesach and better than regret;

גרע מפתח משום דלא היו עכשיו י’ בני אדם שיפייסוהו דנימא פתח מעליא הוי שאילו היה יודע כן לא היה נודר

1. It is worse than a Pesach, because now (i.e. in reality, at the time) there were not 10 people to appease him, that we should say that it is a full Pesach, that had he known this, he would not have vowed;

ועדיף מחרטה משום דבחרטה גרידא אינו מוצא שום ענין בעצמו שמחמתו לא היה נודר באותה שעה

2. It is better than regret, because with mere regret, he does not find any reason by himself that due to it, he would not have vowed at the time;

וזה היה יודע (הגהה בגליון) בעצמו שאילו היו מפייסין אותו באותה שעה לא היה נודר

i. This (one who says that if 10 people…) knows himself, that had they appeased him at the time, he would not have vowed.

ונמצא מתברר יותר שמתוך המהירות נדר

ii. This is more clarified that he vowed amidst haste.

ומש”ה מאן דגריס אין פותחין בחרטה ה”ק דבחרטה גרידתא אין פותחין אלא בחרטה שהיא מתבררת יפה כזו

(b) Conclusion: The one whose text says “we are not Pose’ach with regret”, it means that we are not Pose’ach with regret alone, rather, with regret that is well clarified, like this;

ומאן דגריס פותחין בחרטה הכי קאמר דלא בעי פתח אלא חרטה ברורה.

1. The one whose text says “we are Pose’ach with regret”, it means that we do not require a Pose’ach. Rather, clear regret [suffices].

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF