12TH CYCLE DEDICATION
NEDARIM 20 - Dedicated in memory of Max (Meir Menachem ben Shlomo ha'Levi) Turkel, by his children Eddie and Lawrence and his wife Jean Turkel/Rafalowicz. Max was a warm and loving husband and father and is missed dearly by his family and friends. His Yahrzeit is 5 Teves.

1) RAN DH Amar Abaye Seifa R. Eliezer b’Ribi Tzadok Hi (cont.)

ר”ן ד”ה אמר אביי סיפא רבי אלעזר ברבי צדוק היא (המשך)

וסיפא ר”א בר’ צדוק דאמר סתם חרמים בגליל אסורין לפי שאין מכירין את חרמי כהנים

(a) Explanation: The Seifa is R. Eliezer b’Ribi Tzadok, who says that Stam Cherem in Galil forbids, because they do not recognize Chermei Kohanim;

הא מכירין מותרין דספיקא לקולא

1. Inference: If they would recognize them, they would be permitted, for we are lenient about a Safek.

ומש”ה סתם חרמים ביהודה שהיו מכירין אלו ואלו מותרין

2. This is why Stam Cherem in Yehudah is permitted, for they recognize both of them.

וסתם תרומה נמי ביהודה לר”א ברבי צדוק מותרת

(b) Assertion: Also Stam Terumah in Yehudah, according to R. Eliezer b’Ribi Tzadok, is permitted.

והאי דנקט רבי יהודה תרומה ונקט רבי אלעזר חרמים

(c) Implied question: Why did R. Yehudah discuss Terumah, and R. Eliezer discussed Cherem?

לאו דוקא דה”ה בתרומה גופה אי נמי בחרמים גופייהו הוה מצי לאפלוגי

(d) Answer: It is not only like this. They could have argued about Terumah itself, or Cherem itself;

אלא מר דשמיע ליה מרביה קאמר ומר דשמיע ליה מרביה קאמר

1. He (R. Yehudah) taught what he heard from his Rebbi, and he (R. Eliezer) taught what he heard from his Rebbi.

ולפי זה כי מהדרינן לעיל אמאן דס”ל לא מעייל איניש נפשיה לספיקא הוה מצי למימר רבי אלעזר בר’ צדוק היא

(e) Implied question: Based on this, when we asked above who holds that one does not enter himself into a Safek, we could have said that it is R. Eliezer b’Ribi Tzadok!

אלא רבי יהודה עדיף ליה דקאמר הכי בנזירות גופיה.

(f) Answer: We prefer to say that it is R. Yehudah, for he said so about Nezirus itself.

2) RAN DH Ho’il v’Amur Rabanan Ein Nizkakin Lo Bei Dina d’Mizdakik Lei Lo Avid Shapir

ר”ן ד”ה הואיל ואמור רבנן אין נזקקין לו בי דינא דמזדקיק ליה לא עביד שפיר

(SUMMARY: The Ran explains that even if he comes by himself, Beis Din should not permit his vow.)

כלומר דלא תימא הא דקאמר אין נזקקין לו לומר שאין מחזירין אחריו שישאל על נדרו

(a) Suggestion: This that we said Ein Nizkakin Lo means that we do not pursue him to get him to ask to permit his vow;

אף על פי שמחזירין אחרי מי שלא עבר על נדרו

1. Implied question: (Why wouldn’t we?) We pursue one who did not transgress his vow [to permit it]!

שהרי המקיימו נקרא חוטא וכדאמרינן בפרקין דלקמן /נדרים/ (דף כב) המקיימו כאילו הקריב עליו קרבן

2. Answer: That is because one who fulfills it is called a sinner, like we say below (22a), that one who fulfills his vow is as if he [built a Bamah, when this is forbidden, and] offered a Korban on it.

ומיהו אם בא לישאל מעצמו נזקקין להתירו

(b) Suggestion (cont.): However, if he comes by himself to permit it, we permit him!

דליתא אלא בי דינא דמזדקיק לא עביד שפיר.

(c) Rejection: This is wrong. Rather, a Beis Din that accedes to him [to permit his vow] did improperly.

3) RAN DH ul’Inyan Halachah

ר”ן ד”ה ולענין הלכה

(SUMMARY: The Ran discusses when we are stringent for one who transgressed.)

קיימא לן כרבנן דמתניתין דאמרי דנדרים הללו אין עונשין אותן ופתחינן בהו נמי בחרטה וכדפרישנא במתניתין

(a) Pesak: We hold like Rabanan of our Mishnah, who say that for these Nedarim, we do not punish him, and we are Pose’ach for them also with regret, like I explained in our Mishnah;

והני מילי בנדרים הללו אבל בנדרים דאורייתא נהי דפתחינן בהו נמי בחרטה כדקי”ל באידך פרקין דהלכתא פותחין בחרטה

1. This refers to these Nedarim. However, for Nedarim mid’Oraisa, granted, we are Pose’ach for them also with regret, like we hold below (22a), that the Halachah is, we are Pose’ach with regret…

מיהו מי שעבר עליהן ובא לישאל אין נזקקין לו עד שינהוג איסור

2. However, if someone transgressed them, and comes to ask, we do not accede to him [to permit his vow] until he conducts Isur [for as long as he transgressed them].

וצורבא מרבנן דמזדקיק ליה מקמי הכי משמתינן ליה

i. If a Chacham accedes to him before this, we excommunicate him (the Chacham).

וה”ה נמי למאן דלא פתח ליה בהני נדרים פתח ממקום אחר אלא מלמד אותן שהן מותרין דמשמתינן ליה דלא עביד שפיר הרמב”ן ז”ל

ii. The same applies to [a Chacham] who was not Pose’ach for him a Pesach from elsewhere regarding these vows, rather, he taught him that they are permitted. We excommunicate him, for he did improperly. The Ramban said so.

וכתבו בתוס’ חכמי הצרפתי’ ז”ל מעשה באחד שנדר מכל פירות שבעולם חוץ מדגן ועבר על נדרו ובא לישאל לפני הרב

(b) Pesak: The French Tosafists wrote that a case occurred in which one vowed from all Peros in the world except for grain, and he transgressed it, and came to ask the Rav [to permit it];

ונזקק לו לאלתר והתירו ולא הזקיקו לנהוג איסור כימים שנהג בהן היתר

1. The Rav acceded immediately and permitted him. He did not obligate him to conduct Isur for as many days as he conducted Heter.

וטענת הרב היתה דאע”ג דנדרא דאורייתא הוה ואפילו לרבנן צריך שינהוג איסור

2. The Rav claimed that even though it is a Torah Neder, and even Rabanan obligate him to conduct Isur…

אפ”ה כיון שאם אתה מעכבו באיסורו אתה מכשילו שהרי נדר בדבר שא”א לו לעמוד עליו

3. Even so, if you prolong the Isur, you cause him to sin, for he vowed something that he cannot fulfill.

ועוד שאם לא יהנה מפירות שבעולם יסור כחו מעליו ולא יוכל להתעסק במלאכת שמים לכך נזקק לו מיד

4. Also, if he will not benefit from other Peros, his strength will wane, and he will not be able to engage in Avodas Hash-m. Therefore, he permitted him immediately;

אך החמיר עליו כיון שעבר על נדרו שלא להתירו בחרטה אלא בפתח.

i. However, he was stringent on him, since he transgressed his vow, and did not permit him through regret, rather, through a Pesach.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF