12TH CYCLE DEDICATION
NEDARIM 2-5 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the eighth Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

1)

RAN DH Kol Kinuyei Nedarim

ר"ן ד"ה כל כנויי נדרים

(SUMMARY: 1. The Ran explains the different kinds of Nedarim. 2. He proves that all agree that Kinuyim work mid'Oraisa. )

נדר הוא באחד משני ענינים אם נדרי הקדש שהוא מקדיש לבדק הבית או למזבח

(a)

Explanation: There are two kinds of Nedarim. One is Nidrei Hekdesh, which is Makdish to Bedek ha'Bayis (funds of the Mikdash) or the Mizbe'ach.

ובענין זה אינו יכול להקדיש אלא מה שהוא שלו ואיסורו כולל כל אדם

1.

In this way, one can be Makdish only what is his. This Isur includes (applies to) everyone;

או נדרי איסור שאסר על עצמו דברים המותרים

(b)

Explanation (cont.): The other is Nidrei Isur, in which one forbids to himself permitted things.

ובענין זה יכול לאסור אפילו נכסי חבירו עליו ואין איסורו שוה לכל,

1.

In this way, one can forbid even another's property to himself, and the Isur does not apply to everyone.

ומס' זו היא בענין נדרי איסור

(c)

Explanation (cont.): This Maseches pertains to Nidrei Isur.

שמה ששנה כאן חרמים כחרמים

(d)

Implied question: Why does our Mishnah say "[Kinuyei of] Cheramim are like Cheramim"? (Cheramim are like Nidrei Hekdesh!)

היינו משום שלשון חרם כשם שהוא כולל חרמי בדק הבית כך הוא כולל נדרי איסור כדתנן לקמן (דף מז:)

(e)

Answer: This is because "Cherem", just like it includes Cheramim of (Hekdesh) Bedek ha'Bayis, includes also Nidrei Isur, like the Mishnah below (47b);

הריני עליך חרם המודר אסור הרי את עלי חרם המדיר אסור

1.

Citation (47b - Mishnah): "[If one said] 'I am Cherem to you', the Mudar (one who was forbidden) is forbidden [to benefit from the Madir, i.e. the one who vowed. If he said] 'you are Cherem to me', the Madir is forbidden."

ומשום האי גוונא תנא חרמים הכא דאילו חרמי בדק הבית לא שייכי בהאי מס' אלא בסדר קדשים,

2.

Due to this kind, the Tana taught Cheramim here. Chermei Bedek ha'Bayis do not apply to this Maseches, rather, to Seder Kodshim.

ונדרי איסור הם באחד משלשה דרכים, עיקר הנדר, וכנויו, וידות

(f)

Explanation: There are three ways of [making] Nidrei Isur - the primary Neder, Kinuyim and Yados;

, עיקר הנדר הוא שיאמר דבר זה אסור עלי ובין שהתפיסו בדבר אחר בין שלא התפיסו זהו נדר האמור בתורה,

1.

The primary Neder is when one says "this is forbidden to me", whether he was Matfis in (attributed its Isur to) something else, or he was not Matfis. This is the primary Neder mentioned in the Torah;

אלא דהיכא שהתפיסו בעינן שיתפיסנו בדבר הנדור ולא בדבר האסור וכדאמרינן בריש פרק שבועות שתים בתרא (שבועות דף כ:)

2.

However, when one was Matfis, we require that he be Matfis in Davar ha'Nadur (something forbidden due to a vow), and not in Devar ha'Asur (something forbidden not due to a vow), like it says in Shevuos (20b);

מאי טעמא דאמר קרא כי ידור נדר לה' עד שידור בדבר הנדור

i.

Citation (20b) Rhetorical question: What is the reason? It says "Ki Yidor Neder" - he must vow in something vowed.

כלומר שאע"פ שנדר חל בלא התפסה אפ"ה אם התפיסו בעינן שיתפיסנו בדבר הנדור ולא בדבר האסור וכמו שכתבתי שם בס"ד,

ii.

Explanation: Even though a vow takes effect without Hatfasah, even so, if one was Matfis, we require that he is Matfis in Davar ha'Nadur, and not in Davar ha'Asur, like I wrote there with Hash-m's help.

הלכך היכא שהתפיס ואמר הרי ככר זה עלי כקרבן חייל נדריה ועיקר נדר הוא זה,

(g)

Conclusion: Therefore, when one was Matfis, and said "this loaf is like a Korban to me", the Neder takes effect, and this is a primary Neder.

וכינויו הוא שבמקום קרבן יאמר קונם קונח קונס וכל שאמר כן הרי הוא אסור כאילו אמר קרבן עלי ככר זה

(h)

Explanation: Kinuy is in place of "Korban", to say Konam, Konach, or Konas. Anyone who says so, it is as if he said "this loaf is like a Korban to me."

והיינו דתנן כל כנויי נדרים כנדרים ובהני כנויין פליגי ר' יוחנן וריש לקיש בגמרא

1.

This is what our Mishnah teaches "all Kinuyei Nedarim are like Nedarim." R. Yochanan and Reish Lakish argue about these Kinuyim in the Gemara;

דר"י אמר לשון נכרים הם ור"ל אמר לשון שבדו להם חכמים להיות נודרים בו

2.

R. Yochanan says that they are words that Nochrim use [in place of "Korban"]. Reish Lakish says that Chachamim made them up for people to vow with [in place of "Korban"].

ולר"י דאמר לשון נכרים הם ודאי הנודר בהם כנודר בעיקר קרבן שהנדרים נאמרים הם בכל לשון,

3.

According to R. Yochanan, who says that they are Nochri words, surely one who vows with them is like one who vows in the primary Korban, for vows may be said in any language;

ואפי' לר"ל נמי דאמר שהם לשון שבדו להם חכמים הרי הם ג"כ כנדר גמור מדאורייתא שהרי כל הלשונות אינן אלא הסכמת אומה ואומה

4.

Even according to Reish Lakish, who says that Chachamim made them up, it is a full Neder mid'Oraisa, for all languages are merely the consensus of every nation;

ולא גרעה הסכמת חכמים ז"ל מהסכמתם הלכך הוו להו מדאורייתא,

i.

Chachamim's consensus is no worse than their consensus. Therefore, it is mid'Oraisa.

וה"נ משמע בריש נזיר דפרכינן אמתני' פתח בכנויין ומפרש ידות ומשני תנא כי פתח פתח בעיקר קרבן והדר מפרש ידות דאתיין ליה מדרשא,

(i)

Support: In Nazir, we asked against our Mishnah "it began with Kinuyim, and explains Yados!", and answered that the Tana began with the primary Korban, and then explains Yados, which come from a Drashah;

אלמא דלכ"ע כנויין דאורייתא לחיובי עלייהו קרבן

1.

Inference: All agree that Kinuyim are mid'Oraisa, to be liable a Korban for them.

דאי לר"ל לא מחייב עלייהו קרבן ה"ל למימר התם הניחא למ"ד כנויין לשון נכרים הם אלא למ"ד לשון שבדו להם חכמים מאי איכא למימר כדאיתמר בסוגיין דהכא

2.

If according to Reish Lakish one were not liable a Korban, it should have said there "this is fine according to the opinion that Kinuyim are Nochri words. However, according to the opinion that Chachamim made them up, how can we answer?", like it says in our Sugya.

אלא ודאי משמע דלכ"ע כנויין דאורייתא,

3.

Conclusion: This connotes all agree that Kinuyim are mid'Oraisa.

ואיכא למידק לר"י דאמר לשון נכרים הם מאי שנא דפריש הנך לישני דקונם קונח קונס טפי משאר לישני

(j)

Question: According to R. Yochanan, who says that Kinuyim are Nochri words, why did it explain these words Konam, Konach, and Konas more than other words?

לימא הנודר בכל לשון נדרו נדר,

1.

It should have said "one who vows in any language, his vow is a vow"!

והנכון שראיתי בזה הוא מה שפי' החכם הגדול ר' יהודה בר' חסדאי ז"ל דרבותא אשמעינן

(k)

Answer: The best answer I saw is from the great Chacham R. Yehudah bar Chasdai. The Mishnah teaches a bigger Chidush;

דלא מבעי בלשונות נכרים שהם לשונות גמורים שהנודר בהם נדרו נדר,

1.

Not only Nochri expressions, which are proper words, one who vows using them, it is a vow;

שאפי' בלשונות שאינן גמורים כגון אלו דקונם קונח שהרי לשון הקודש הוא אלא שנשתבש

2.

Rather, even with words that are not proper, like these, Konam, Konach, which are Lashon ha'Kodesh, but they were garbled [it is a vow].

וסד"א שהנודר בהן לא יהא נדר כיון שאינן לשון גמור בפ"ע קמ"ל

3.

One might have thought that one who vows in them, it is not a Neder, since it is not a proper expression by itself.

דכיון שהנכרים מדברים בהם אף על פי שאינו מעיקר לשונם אלא משיבוש שהוא בידם הרי הוא נדר גמור וכ"ש שאר לשונות הנכרים

i.

[The Mishnah] teaches that this is not so. Since Nochrim use them, even though they are not the primary words, rather, they say a distortion, it is a full vow, and all the more so other Nochri expressions.

ויש הוכחה לפירוש זה בירושלמי וה"ט נמי דקרי להו כנויין כלומר שהם מלשון נדר אלא שהוא מכונה כמו המכנה שם לחבירו, אלו הם כנויי נדרים,

(l)

Support: The Yerushalmi proves like this. Also, this is why they are called Kinuyim. I.e. they are from an expression of Neder, but it is a nickname, like one who makes a nickname for his friend. These are Kinuy Nedarim.

וידות נדרים הוא שמתחיל במקצת דבורו של נדר אלא שאינו גומר אותו

(m)

Explanation: Yados Nedarim is beginning to say a vow, but he does not finish it;

ואותו מקצת הדבור [הוי כאילו] נודר כל השלמות הדבור כאדם האוחז כלי בבית יד שלו ומטלטלו כולו ומש"ה חייל נדרא

1.

The part that he says is as if he vows the entire text. He is like one who holds a Kli by the handle, and moves the entire Kli. Therefore, the vow takes effect;

ולקמן מפרש להו לידות.

2.

Below, [the Mishnah] explains Yados.

2)

RAN DH u'Shevu'os ki'Shevu'os

ר"ן ד"ה ושבועות כשבועות

(SUMMARY: The Ran concludes that a Shevu'ah does not require Hash-m's name.)

כלומר דכינוי שבועה הרי הוא כשבועה וחיילא

(a)

Explanation: Kinuyei Shevu'os are like Shevu'os, and they take effect.

ומהא שמעינן דשבועה לא בעיא שם אלא כיון שאמר שבועה או שבותה שהיא כנויה שלא אוכל ככר זה אסור לאכלו דמתני' בכה"ג עסקינן,

(b)

Inference: This shows that a Shevu'ah does not require Hash-m's name. Rather, since he said '"Shevu'ah", or "Shevusah" which is its Kinuy, that I will not eat this loaf', he may not eat it, for the Mishnah discusses such a case;

דאי בשהזכיר את השם מאי איריא משום כנוי שבועה תיפוק לי משום הזכרת השם דאפילו בלא שבועה ובלא כנוי הוי שבועה,

1.

If he said Hash-m's name, why is [the Shevu'ah] due to the Kinuy? Due to mention of His name, even without "Shevu'ah" or a Kinuy, it is a Shevu'ah!

והראיה מדאמרינן בפ' אין מעמידין (ע"ז כח) לאלהי ישראל לא מגלינא וכדאי' התם,

(c)

Proof #1: It says in Avodah Zarah (28a) "to Elokei Yisrael, I will not reveal this", like is brought there (this was considered a Shevu'ah).

ולקמן נמי במכילתין (דף כב:) אמרי' מארי כולא לא טעימנא,

(d)

Proof #2: It says below (22b) "Master of everything, I will not eat" [and he was forbidden due to this].

ועוד דלמ"ד כנויין לשון שבדו הם להכי תקנו כנויין בשבועה כי היכי דלא לומר שבועה לה' כדמוכח בגמ'

(e)

Proof #2: According to the opinion that Kinuyim are expressions that Chachamim made up, they enacted them for Shevu'os, so people will not say "Shevu'ah la'Shem." This is clear from the Gemara;

אלמא כל שהזכיר שבועה או כנויה אפי' בלא הזכרת השם מהני,

1.

Inference: Anyone who mentions "Shevu'ah" or a Kinuy for it, even without saying Hash-m's name, it works.

ואיכא לאקשויי מדאמרינן בפ' שבועת העדות (שבועות לה:) דשבועת העדות בעיא שם וכדילפינן התם אלה אלה מסוטה,

(f)

Question: We say in Shevuos (35b) that Shevu'as ha'Edus requires Hash-m's name. We learn from "Alah-Alah" from Sotah!

תירץ ר"ת ז"ל דה"מ במושבע מפי אחרים דהא מסוטה גמרי' לה שמושבעה מפי כהן אבל במושבע מפי עצמו לא בעי' שם,

(g)

Answer #1 (R. Tam): That is only when others are Mashbi'a (impose a Shevu'ah on) someone, for we learn from Sotah, in which the Kohen is Mashbi'a her. However, one who says a Shevu'ah himself does not need Hash-m's name.

ותמהני עליו פה קדוש איך אמר דבר זה דהא אמרינן בס"פ שבועות שתים בתרא (שם דף כט:) דהמוציא אמן אחר שבועה כמוציא שבועה מפיו דמי

(h)

Question #1: How could the holy mouth of R. Tam say so?! It says in Shevu'os (29b) one who says Amen after a Shevu'ah, it is as if he said the Shevu'ah!

וילפי' לה מסוטה דכתיב ואמרה האשה אמן אמן כלומר והויא כמושבעת מפי עצמה וכמו שפרש"י ז"ל שם ובפ' שבועת העדות (שם דף לו) (כן צריך להגיה)

1.

We learn this from Sotah. It says "the woman will say Amen Amen", i.e. it is as if she herself swore, like Rashi explained there and in Shevu'os 36a (DH v'Amrah).

דאי לא אפי' מושבעת מפי אחרים לא הויא,

i.

If you would not say so, the Shevu'ah imposed on her through others would not be [valid].

וה"ט דתנן התם דאע"ג דבשבועת בטוי דמושבע מפי אחרים פטור כל היכא שענה אמן חייב

2.

This is the reason for the Mishnah there, which says that even though one is exempt for Shevu'as Bituy imposed through others, [however,] if he answered Amen, he is liable.

וכיון שכן דמסוטה גמרינן הוה לן למימר דאפי' מושבע מפי עצמו ליבעי שם

i.

Since we learn from Sotah, we should say that even one who says a Shevu'ah himself should need Hash-m's name!

ולפיכך לא ירדתי לסוף דעתו בזה,

3.

Conclusion: I do not understand R. Tam's opinion. (Bach - R. Tam refers only to Shevu'as ha'Edus and Shevu'as ha'Dayanim, which are imposed on a person against his will, like Sotah. One who willingly forbids himself does not need Hash-m's name or a Kinuy, also when he hears a Shevu'ah and answers Amen. Korban Nesan'el and Machaneh Efrayim - one who says Amen is like one who said the Shevu'ah only if he heard a Shevu'ah with Hash-m's name. Chasam Sofer - one who says a Shevu'ah intends for the Shevu'ah in the Torah, which is with Hash-m's name. Answering Amen affirms the words that he heard, but not his intent, even if the one who said it intended for the Shevu'ah in the Torah with Hash-m's name. Shalmei Nedarim citing the Netziv - a Shevu'ah without Hash-m's name is like a Yad. Yados help only for one who says a Shevu'ah himself. Normally, it is better to say the oath himself than to answer Amen. Sotah is different; this is a Gezeras ha'Kasuv.)

ועוד הקשו עליו דהתם משמע דאפי' במושבע מפי אחרים לא בעי שם דתנן התם (דף לה) משביעני עליכם אוסרכם אני וכו' הרי אלו חייבים ומסיק אביי דה"ק משביעני עליכם בשבועה

(i)

Question #2 (against R. Tam): There, it connotes that even when others are Mashbi'a him, we do not need Hash-m's name, for the Mishnah (Shevu'os 35a) teaches that [if one said] "I am Mashbi'a you" or "I forbid you"..., they are liable. Abaye concludes that it means "I am Mashbi'a you with a Shevu'ah."

אלמא בלשון שבועה בלחוד סגי

1.

Inference: The word "Shevu'ah" itself suffices!

ואף על פי שרש"י ז"ל פי' שם במילתיה דאביי דמיירי כשהזכיר את השם

(j)

Answer: Rashi explained there that Abaye discusses when he mentioned Hash-m's name.

אין זה במשמעות הלשון

(k)

Rebuttal: The words connote unlike this.

אלא עיקרן של דברים דההיא דאמרינן דשבועת העדות בעיא שם ר' חנינא בר אידי היא דגמר אלה אלה מסוטה

(l)

Answer #2: Rather, the primary Perush is that we say there that Shevu'as ha'Edus needs Hash-m's name, this is like R. Chanina bar Idi, who learns Alah-Alah" from Sotah;

אבל רבנן לא בעו לא שם ולא כנוי וכדמוכחא מתני',

1.

However, Rabanan do not require Hash-m's name or a Kinuy, like is proven from our Mishnah.

i.

Note: Here, Kinuyim are words that allude to Hash-m. They are unlike Kinuyim in our Mishnah.

וכי תנן התם ובכל הכנויין הרי אלו חייבין,

(m)

Implied question: The Mishnah there says that [if they swore] with any Kinuy, they are liable. (This implies that Hash-m's name or a Kinuy is needed!)

לאו דבעיא שם או כנוי אלא לומר דמשביע בכנוי כמשביע סתם ומהני

(n)

Answer: We do not need Hash-m's name or a Kinuy. Rather, this teaches that one who is Mashbi'a with a Kinuy is like one who is Mashbi'a Stam, and it takes effect;

ולא כמשביע בשמים ובארץ דתנן התם דפטורין,

1.

It is unlike one who is Mashbi'a with Shamayim and Aretz. The Mishnah exempts [the witnesses in this case].

אלא שהראב"ד ז"ל אמר דלענין מלקות אינו לוקה אלא בהזכרת השם

(o)

Distinction: However, the Ra'avad says that regarding lashes, one is lashed only if he mentioned Hash-m's name.

דבכולהו לאוי דשבועה שם כתיב בהו לא תשא את שם ה' לא תשבעו בשמי

(p)

Source: All of the Lavim of Shevu'ah mention Hash-m's name - "Lo Sisa Es Shem Hash-m [Elokecha la'Shav]", "Lo Sishbe'u bi'Shmi";

אבל לענין איסורא בלא שם נמי איתא

1.

However, regarding Isur, there is [an Isur] even without Hash-m's name.

2b----------------------------------------2b

3)

RAN DH Aidi d'Tana Nedarim d'Mitsar Cheftza Alei

ר"ן ד"ה איידי דתנא נדרים דמיתסר חפצא עליה

(SUMMARY: The Ran brings two opinions about whether a Shevu'ah in an expression of a Neder, or vice-versa, takes effect.)

כלומר שאוסר הככר עליו ואומר אכילת ככר זה עלי

(a)

Explanation: He forbids the loaf to himself and says "eating this loaf is Alai (forbidden to me)";

לאפוקי שבועה דאסר נפשיה מן חפצא, כלומר שאומר שבועה שלא אוכל ככר זה,

1.

This excludes a Shevu'ah, in which he forbids himself from the object, i.e. he says "Shevu'ah, I will not eat this loaf."

ומהא משמע דאין שבועה בלשון נדר ולא נדר בלשון שבועה

(b)

Inference: There is no Shevu'ah in an expression of a Neder, and no Neder in an expression of a Shevu'ah.

הילכך כל שהחליף של זה בזה אין בדבריו כלום,

(c)

Consequence: Therefore, whenever one switches one with the other, his words have no effect.

ואיכא למידק דהתניא בפרקין (דף יב) איזהו איסר האמור בתורה הרי עלי שלא אוכל בשר

(d)

Question #1: A Beraisa below (12a) says "what is the Isar said in the Torah? 'It is Alai that I will not eat meat.'"

אלמא יש נדר בלשון שבועה דהא שלא אוכל קאמר,

1.

Inference: There is a Neder in an expression of a Shevu'ah, for he said "I will not eat"!

ובפ' שבועות שתים בתרא נמי משמע דיש שבועה בלשון נדר

(e)

Question #2: Shevuos (22a) connotes that there is a Shevu'ah in an expression of a Neder!

דאמרינן התם /שבועות/ (דף כב) באומר אכילה משתיהן עלי שבועה

1.

Citation (22a): The case is, he says "eating from both of them is Alai Shevu'ah."

והא האי לישנא דנדר הוא וקאמר ליה גבי שבועה אלמא מהני,

2.

This is an expression of a Neder, and he said it regarding a Shevu'ah. This shows that it helps!

י"ל דהני לישני לאו בדוקא נקיט להו

(f)

Answer: These expressions are not precise;

דההוא דאיזהו איסר האמור בתורה לא אתא אלא לאשמועינן דרך איסר ע"י התפסה ומש"ה לא דק בלישניה ולעולם במוציאו בלשון נדר קאמר,

1.

The case of the Isar said in the Torah comes only to teach how Isar takes effect through Hatfasah. Therefore, [the Tana] was not meticulous about the wording. Really, he said it in an expression of a Neder!

וההיא נמי דאמרינן אכילה משתיהן עלי שבועה לאו דוקא דאמר בהאי לישנא אלא דאמר שבועה שלא אוכל שתיהן

2.

Also in the case of "eating from both of them is Alai Shevu'ah", he did not say precisely this. Rather, he said "Shevu'ah that I will not eat both of them";

אלא דהתם איידי דאמר לעיל מינה באומר אכילה משתיהן עלי קונם דהוא לישנא דוקא דנדר אמר נמי אכילה משתיהן עלי שבועה ולאו דוקא

i.

There, since above it taught "eating from both of them is Alai Konam", which is precise, for it is a Neder, he said also "eating from both of them is Alai Shevu'ah", and this is not precise.

וכן דעת ר"ח ז"ל והרב בן מג"ש ז"ל ולזה הסכים הרשב"א ז"ל,

(g)

Support: Also R. Chananel and the Ri mi'Gash hold like this, and the Rashba agreed.

ובירושלמי אפליגו (הגהת ר' ב. אשכנזי) בהאי דינא

(h)

The Yerushalmi's opinion: The Yerushalmi brings an argument about this law;

דאמרינן התם דר' יודן ורבי מונא (גירסת כתב יד) סברי אין נדר בלשון שבועה ואין שבועה בלשון נדר ורבי יוסי פליג עלייהו

1.

Citation (Yerushalmi): R. Yudan and R. Muna hold that there is no Neder in an expression of a Shevu'ah, and no Shevu'ah in an expression of a Neder. R. Yosi argues with them.

ומשמע דקיימא לן כרבים,

2.

Inference: We hold like the majority (the first opinion).

אבל הרמב"ן ז"ל כתב בהלכות נדרים שלו דליכא לשבושי הנך סוגיא ולמימר דלא דייקי בלישנייהו אלא ודאי נדר שאמרו בלשון שבועה ושבועה בלשון נדר מהני

(i)

The Ramban's opinion: However, the Ramban wrote in his Hilchos Nedarim (on the Rif, 5b) that we should not alter the text of those Sugyos and say that they are not precise. Surely, a Neder said in an expression of a Shevu'ah, and a Shevu'ah in an expression of a Neder, help;

מיהו לאו מעיקר נדר ועיקר שבועה דהא אמרינן בסוגיין דנדר ושבועה לא שוין בלישנייהו אלא מדין ידות הוא דמהני

1.

However, they are not the primary Neder and Shevu'ah, for our Sugya says that Neder and Shevu'ah have different expressions. Rather, they work due to Yados;

דנדר שאמרו בלשון שבועה כיון דפיו ולבו שוין לאסור בדדר (הגהה בגליון) על עצמו אף על פי שלא אמרו בלשון מדוקדק יד מיהא הוי

2.

A Neder said in an expression of a Shevu'ah, since his mouth and heart agree to forbid on himself through a Neder, even though he did not say a precise expression, in any case it is a Yad;

וכן בשבועה שאמר שבועה ככר זה עלי כיון שפיו ולבו שוין לאסור אכילתו מככר זה בשבועה מהני מדין יד

3.

Similarly, a Shevu'ah that he said "Shevu'ah this loaf Alai", since his mouth and heart agree to forbid eating from this loaf with a Shevu'ah, it helps due to a Yad.

אלא דבסוגיין דהכא בעיקר לשון נדר ובעיקר לשון שבועה איירינן.

4.

However, here in our Sugya we discuss the primary expressions of a Neder and of a Shevu'ah.

4)

RAN DH Pasach b'Kinuyin v'Chulei v'Su Yados v'Chulei

ר"ן ד"ה פתח בכנויין וכו' - ותו ידות וכו'

(SUMMARY: The Ran explains these two questions.)

נ"ל דהכי פירושא ודאי תנא בכנויין פתח

(a)

Explanation: It seems that this means as follows. Surely, the Tana began with Kinuyin;

דאפילו אי אמרת דמתניתין מיחסרא לא מיחסרא רישא שאין אדם מחסר בראש דבריו אלא באמצען

1.

Even if you will say that our Mishnah is abbreviated, the Reisha is not abbreviated, for one does not detract from his words at the beginning, rather, in the middle.

וכיון דעל כרחיך בכנויים פתח אפילו תנא נמי ידות הוה ליה לפרושא ההוא דפתח בה ברישא,

2.

Since you are forced to say that he began with Kinuyin, even if the Tana taught also Yados, he should have explained first what he began with.

ותו ידות אנשינהו, שכחן שהרי לא הזכירן תחלה כדי שיפרש אותן,

3.

Also, did he forget Yados? He did not mention them initially, [which he should have done] in order to [proceed to] explain them!

ומתרץ קושיא בתרייתא וקאמר איירי בהון וכו', כלומר חסורי מחסרא.

(b)

Explanation (cont.): He [first] answers the latter question, and says that he discusses them, i.e. our Mishnah is abbreviated.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF