12TH CYCLE DEDICATION
NEDARIM 2-5 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the eighth Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

1)

RAN DH Mai Ika Lemeimar

ר"ן ד"ה מאי איכא למימר

(SUMMARY: The Ran explains the challenge to the opinion that Kinuyim are words that Chachamim made up.)

דאע"ג דמדאורייתא נמי הם כמו שכתבתי במשנתנו

(a)

Implied question: Also [according to him, Kinuyim work] mid'Oraisa, like I proved above in our Mishnah (2a DH Kol. If so, what is difficult?)

אפי' הכי אינן פשוטים יותר מידות כדי שיתחיל בהם

(b)

Answer: Even so, they are not more obvious than Yados, so this is not a reason to begin with them. (Above (DH v'Iy), the Ran explained that now we hold that surely there is a reason why the Tana explained Yados first.)

אדרבה ידות פשיטי טפי דאתו מדרשא.

1.

Just the contrary, it is more obvious than Yados work, for we learn them from a Drashah!

2)

RAN DH Akdim Nami v'Tani Yados b'Reisha

ר"ן ד"ה אקדים נמי ותני ידות ברישא

(SUMMARY: The Ran gives two explanations of this answer.)

השתא משום דוחקין הדרי ממאי דנקט בפשיטותא בכולה סוגיין דאי חסורי מחסרא רישא דמלתא לא מחסרא

(a)

Explanation #1: Now, due to our difficulty, we retract from what was clear in our entire Sugya that if [a teaching] is abbreviated, the beginning is not missing. (The Ran said so above, 2b DH Pasach.)

ואמרינן דלמ"ד לשון שבדו חכמים הוי רישא מחסרא ואמרינן דמפרש תנא מאי דפתח ביה דהאי

1.

[Now] we say that according to the opinion that [Kinuyim are] words that Chachamim made up, the beginning is missing, and we say that the Tana explains [first] what he taught first.

ואי בעית אימא ה"ק דתנא דמתניתין סדרא דוקא נקט לפרושי ידות ברישא

(b)

Explanation #2: Or, we can say as follows. The Tana of our Mishnah taught specifically in this order, to explain Yados first;

למר מהיכא דסליק מיניה משום דאתיין ליה מדרשא וכנויין לא צריכי לפרושי

1.

According to one opinion (that Kinuyim are Nochri words, he explains first) what he taught last, because they (Yados) come from a Drashah, and he need not explain Kinuyim;

ולמר מהיכא דפתח ביה משום דידות אתו מדרשא וראוי להקדימן לכנויין שאינן אלא לשון שבדו חכמים.

2.

According to the other opinion, [he explains first] what he taught first, because Yados come from a Drashah, and it is proper to put them before Kinuyim, which are merely words that Chachamim made up.

3)

RAN DH Hachi Garsinan

ר"ן ד"ה ה"ג

(SUMMARY: The Ran proves that the text says that the verse teaches about Yados.)

לעשות ידות נזירות כנזירות ול"ג כנויי נזירות כנזירות

(a)

The text: The text says "to make Yados of Nezirus like [proper expressions of acceptance of] Nezirus." It does not say "Kinuyim of Nezirus like Nezirus";

דממ"נ לאו מקרא נפקי דאי לשון נכרים הם לא צריכי קרא

1.

Either way you say, we do not learn them from verses! If they are Nochri words, they do not need a verse (for one may accept Nezirus in any language);

ואי לשון חכמים הם היכי נפקי מקרא.

2.

If they are words that Chachamim made up, how could we learn them from verses?!

4)

RAN DH Lindor Neder Mai Avid Lei

ר"ן ד"ה לנדור נדר מאי עביד ליה

(SUMMARY: The Ran explains why we asked also about the need for the Hekesh.)

דהא נפקא ליה מהיקישא דנזירות

(a)

Explanation: [We ask because] we already know this from the Hekesh to Nezirus.

ונראה לי דמש"ה מקשה הכא לנדור נדר מאי עביד ליה ולעיל בסמוך אקשי היקישא למה לי

(b)

Implied question: Why do we ask here "what do we learn from Lindor Neder?", and above, we asked why we need the Hekesh?

משום דכי היכי דאמרינן בריש פ"ק דקדושין (דף ד) דמילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא ה"נ מילתא דאתיא בהיקישא אפשר טרח וכתב לה קרא

(c)

Answer: Just like we say in Kidushin (4a), that something that we could learn from a Kal va'Chomer, the Torah toiled to write it, also here, something that we could learn from a Hekesh, it is possible that the Torah toiled to write it!

ובריש איזהו נשך אמרי' מילתא דאתיא בג"ש טרח וכתב לה קרא

1.

In Bava Metzi'a (beginning of Perek 5), we say that something that we learn from a Gezeirah Shavah, the Torah toiled to write it. (Chak Nasan (Zevachim 57a, b'Sof Devarav) says that since the Torah wrote at least one extra word for a Gezeirah Shavah, it would not also toil to write the law. The Ran must refer to Bava Metzi'a 61a. There it says that if not for the verse, we would learn from a Gezeirah Shavah. Since there is a verse, the Gezeirah Shavah must teach something else! Really, there the verse is not extra, like Tosfos says there. The Ran disagrees.)

ומש"ה לא מקשי ברישא לנדור נדר מאי עביד ליה דאפשר לדחויי דאע"ג דאקשינהו רחמנא טרח למכתב בכל חד רבויא לידות

i.

Therefore, at first we did not ask what we learn from Lindor Neder, for we could have answered that even though there is a Hekesh, the Torah toiled to write in each (Nedarim and Nezirus) an inclusion for Yados.

ומש"ה אקשי ליה דעדיפא מינה דכיון דכתב רחמנא בכל חד ריבויא לידות למה לי לתנא לאסמוכי אהיקישא

2.

Therefore, we asked a better question. Since the Torah wrote in each an inclusion for Yados, why did the Tana rely on the Hekesh?

אבל בסמוך לבתר דפריש הש"ס דלמ"ד דברה תורה כלשון ב"א איצטריך היקישא קא בעי למ"ד לא דברה לנדור נדר מאי עביד ליה

3.

However, after the Gemara explained that according to the opinion that the Torah speaks like people speak, we need the Hekesh, it asks according to the opinion that the Torah does not speak [like people speak], what do we learn from Lindor Neder?;

דלא מצי למיפרך אליביה היקישא ל"ל דהא לא שמעינן ליה לדידיה דמפיק להו לידות מהיקישא דברייתא אליבא דמ"ד דברה אתיא

i.

According to him, we cannot ask why we need the Hekesh. According to him, we do not know that he learns Yados from the Hekesh. The Beraisa is like the opinion that the Torah speaks!

מיהו פריך ליה כיון דע"כ הקישן הכתוב לנדור נדר מאי עביד ליה

4.

However, we ask according to him, since you are forced to say that the Torah equated them, what does he learn from Lindor Neder?

דאע"ג דאפשר דטרח וכתב קרא בכל חד וחד רבויא ולא סמך אהיקישא

(d)

Implied question: It is possible that the Torah toiled to write an inclusion in each one, and did not rely on the Hekesh!

מ"מ כל היכא דאיכא למדרש דרשינן כדאמרינן התם פ"ק דקדושין גבי מילתא דאתיא בק"ו.

(e)

Answer: Even so, when it is possible to expound, we expound, like we say there in Kidushin (4a) regarding something learned from a Kal va'Chomer.

3b----------------------------------------3b

5)

RAN DH ha'Nicha Iy Sevira Lei Ein Nezirus Chal Al Nezirus

ר"ן ד"ה הניחא אי ס"ל אין נזירות חלה על נזירות

(SUMMARY: The Ran brings a source that connotes that all expound the double expression.)

ואף על גב דלקמן בפ"ב (דף יח) אסיקנא דלכולי עלמא היכא דאמר הרי עלי שתי נזירות מונה ששים יום ומוקמינן להא קרא דנזיר להזיר

(a)

Implied question: Below (18a) we conclude that all hold that when he said "two Neziros are Alai", he counts 60 days (and then shaves and brings Korbanos). We learn from Nazir Lehazir!

איכא למימר דהיינו למאן דס"ל לא דברה תורה כלשון בני אדם ומייתר ליה נזיר להזיר ומוקי ליה להכי

(b)

Answer: This is according to the opinion that the Torah does not speak like people speak. For him, Nazir Lehazir is extra, and we establish it for this;

אבל מאן דאמר דברה תורה כלשון בני אדם ס"ל דכי האי גוונא לא בעי קרא.

1.

However, according to the opinion that the Torah speaks like people speak, he holds that such a case ("two Neziros are Alai") does not require a verse.

6)

RAN DH b'Ma'arava Amrei v'Chulei

ר"ן ד"ה במערבא אמרי וכו'

(SUMMARY: The Ran explains how they expound the two Drashos.)

כלומר דלא סבירא להו דמלהזיר דרשינן תרתי

(a)

Explanation: They hold that we do not expound two matters from Lehazir;

אלא למאן דאית ליה לא דברה מפיק להו לידות מלנדור נדר ונזיר להזיר מוקי ליה לנזירות חלה על נזירות

1.

Rather, the opinion that the Torah does not speak like people speak, it learns Yados from Lindor Neder. It uses Nazir Lehazir to teach that Nezirus takes effect on Nezirus;

והאי תנא מוקי כל היוצא מפיו יעשה לנדר שהותר מקצתו הותר כולו

2.

This Tana establishes Kol ha'Yotzei mi'Piv Ya'aseh to teach that a Neder that was partially permitted is totally permitted;

דדריש ליה הכי אם חל כל היוצא מפיו יעשה אבל אינו חל לחצאין.

i.

He expounds "if it takes effects, Kol ha'Yotzei mi'Piv Ya'aseh." It does not take effect half-way.

7)

RAN DH v'Eis Tana d'Mafik Lehu Min Kol ha'Yotzei mi'Piv Ya'aseh

ר"ן ד"ה ואית תנא דמפיק להו מן כל היוצא מפיו יעשה

(SUMMARY: The Ran explains why we learn two laws from this.)

היינו מאן דאית ליה דברה תורה כלשון בני אדם ולדידיה תרתי שמעינן מינה ידות נדרים כנדרים ונדר שבטל מקצתו בטל כולו

(a)

Explanation: This is according to the opinion that the Torah speaks like people speak. According to him, we learn both from it - that Yados Nedarim are like Nedarim, and that a Neder that was partially Batel is totally Batel.

והכי מפרש לה להך פלוגתא בירושלמי,

(b)

Support: This is how the Yerushalmi explains this argument.

ואף על גב דבמערבא לא בעי למידרש מליזור תרתי

(c)

Implied question: In Eretz Yisrael, they did not want to expound both from Lizor!

מכל היוצא מפיו דרשי להו דתרוייהו משמעותיה דקרא.

(d)

Answer: From "Kol ha'Yotzei mi'Piv" we expound both, from the connotation of the verse.

8)

RAN DH Amar Mar v'Chulei Ela Bal Yachel d'Nezirus Heichi Mishkachas Lah

ר"ן ד"ה אמר מר וכו' אלא בל יחל דנזירות היכי משכחת לה

(SUMMARY: The Ran explains that the Hava Amina was that it applies alone.)

כלומר היכי משכחת לה דאיכא בל יחל לחודה

(a)

Explanation: [The Gemara asks] how do we find that Bal Yachel alone applies?

דקס"ד דכי היכי דבנדרים ליכא אלא חד לאו הכי נמי בנזירות דאי לא לא שוו אהדדי

1.

Explanation #1: We are thinking that just like there is only one Lav in Nedarim, the same applies to Nezirus. If not, they are not the same!

ועוד נראה בעיני משום דאמרינן בפרק כל שעה (פסחים דף כד:) דכל היכא דאיכא למידרש דרשינן ולא מוקמי' בלאו יתירי

2.

Explanation #2: Further, it seems to me that since we say in Pesachim (24b) that whenever it is possible to expound, we expound, and we do not establish the verse to teach extra Lavim;

וה"נ איכא לאוקומי היקשא לשאר מילי ולא לאפושי לאוי

i.

Also here, we can establish it for other matters, and not establish the verse to teach extra Lavim!

ומפרקי לעבור עליו בשנים כלומר דכי אמרינן הכי בפרק כל שעה ה"מ בדרשא דקראי אבל הכא על כרחיך הקישן הכתוב לכל מה שאפשר להקיש אותן

(b)

The answer: We answer that it is to transgress twice. I.e. when we say so in Pesachim, this refers to a Drashah of verses. Here you are forced to say that the verse equated them as much as it is possible to equate them.

וקשיא לי כי היכי דמוקמי בנזירות בל יחל האמור בנדרים נוקי נמי בנדרים בל יאכל האמור בנזירות

(c)

Question: Just like we establish Bal Yachel of Nedarim to apply to Nezirus, we should establish Bal Yochal of Nezirus to apply to Nedarim!

וניחא לי דבשלמא בל יחל שייך ממש בנזירות כדשייך בנדרים אבל בל יאכל לא אפשר לאוקמי בנדרים דבנזירות לא כתיב אלא באכילת ענבים

(d)

Answer: Granted, Bal Yachel applies to Nezirus just like it applies to Nedarim. However, we cannot establish Bal Yochal to Nedarim, since regarding Nezirus it is written only regarding grapes;

ונדרים כוללים אכילה והנאה דכולהו (גירסת כתב יד) מילי הלכך לא שייך בהו.

1.

Nedarim include eating and Hana'ah of everything. Therefore it (Bal Yochal) does not apply to them.

9)

RAN DH Bal Te'acher d'Nezirus

ר"ן ד"ה בל תאחר דנזירות וכו'

(SUMMARY: The Ran explains what forced Rava to answer like he did.)

נראה בעיני פירושא דשמעתא דהכי מקשה היכי משכחת לה

(a)

Explanation: I explain the Sugya is as follows. The Makshan asked "how do we find this?"

דליכא למימר משכחת לה בההיא ענינא דכולהו קרבנות באומר הרי עלי להיות נזיר

1.

Suggestion: We find that like we find regarding all Korbanos. He said "it is Alai to be a Nazir."

דלא דמי דאילו האומר הרי עלי להביא קרבן מחוסר מעשה דהיינו ההבאה וא"א לומר שיחול מיד

2.

Rejection: This is different. One who says "it is Alai to bring a Korban", he is Mechusar Ma'aseh, i.e. the act of bringing it. We cannot say that it takes effect immediately;

אבל הכא כיון שאינו מחוסר שום דבר הרי הנזירות חל מיד וה"ל נזיר וליכא בל תאחר

i.

Here, nothing is lacking. Nezirus takes effect immediately. He is a Nazir, and there is no Bal Te'acher.

ואי כשאומר לכשארצה

3.

Suggestion: He said "when I want [I will be a Nazir]."

ליכא נמי בל תאחר שהרי התנה לכשארצה ואינו רוצה

4.

Rejection: Also here there is no Bal Te'acher, for he stipulated "when I want", and he does not want!

ומתרץ רבא כגון דאמר לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר ובכה"ג מן ההיא שעתא קם ליה בבל תאחר

(b)

Explanation (cont.): Rava answered that the case is, he said "I will not leave the world until I am a Nazir." In such a case, Bal Te'acher applies to him;

כדחיישינן בהאומר לאשתו כלומר כהן האומר לאשתו וכו' דאסורה לאכול בתרומה מיד משום חששא דמיתה הכא נמי קם ליה בבל תאחר משום חששא דמיתה (הגהות ישנות)

1.

This is just like we are concerned for a Kohen who [gave a Get and] said to his wife [that it will take effect just before he dies]. She is immediately forbidden to eat Terumah, due to concern for death. Here also, Bal Te'acher applies to him, due to concern for death.

ולאו דדמיא לההיא לגמרי דאילו התם אי אכלה ולא מת בעלה לא עבדא אסורא

(c)

Observation: Here is not totally like there. There, if she ate and her husband did not die, she did not transgress an Isur;

אבל הכא לאלתר קם ליה בבל תאחר דכיון שהתנה ואמר לא אפטר מן העולם משמע דה"ק הרי עלי למנות נזירות בענין שלא יהא חשש בדבר שאשלים נזירותי קודם שאפטר מן העולם

1.

Here, Bal Te'acher applies immediately. Since he stipulated and said "I will not leave the world", this implies that he says "it is upon me to count Nezirus in a way that there will be no concern for [not fulfilling] the matter, and I will complete my Nezirus before I leave the world."

מש"ה [אף] דלישנא לא משמע דאהא נזיר מעתה מיהו קם ליה בבל תאחר לאלתר

2.

Therefore, even though his words do not imply "I will be a Nazir now", Bal Te'acher applies immediately.

דאע"ג דא"ל מהיכא קא ילפת מנדרי' אי מה התם בל תאחר דידהו ליתא אלא אחר ג' רגלים כדאמר בפ"ק דר"ה (ד' ד) ה"נ לאחר ג' רגלים

(d)

Implied question: We learn from Nedarim. There, Bal Te'acher is only after three Regalim, like it says in Rosh Hashanah (4a). Also here, it should be only after three Regalim!

ליתא דאילו התם אמר הרי עלי סתמא אבל הכא (מכאן מדף הבא) לא אמר הכי דא"כ הוה ליה נזיר לאלתר כדפרישנא

(e)

Answer: No. There, he said Stam "it is upon me." Here, he did not say so, for if so, he would be a Nazir immediately, like I explained.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF