[1] דכיון שזמנו הוא רק כל היום ולא אח"כ, אם תעבור השבת ולא יפר לה - לא יוכל להפר לה יותר, ולכן מפירים גם לצורך שבת.

[2] דכיון שלשיטתם הפרת נדרים היא מעת לעת, הרי יכול להפר לה במוצאי שבת - והיות שאין נדר זה לצורך שבת לא התירו להפר בשבת.

[3] כמה שאפשר לשנות מהאופן שהוא מפר בחול צריך לשנות, ולכן לא יאמר לאשתו בשבת "מופר ליכי בטל ליכי" - כדרך שאומר לה בחול, אלא נוטל דבר מאכל שנדרה ממנו ונותן לה, ועי"ז מתברר שהופר הנדר. אולם צריך הוא לבטל את הנדר בלבו. ויש גורסים שגם צריך לערב - דהיינו למוצאי שבת - לבטל בפיו, ודחה הר"ן גירסא זו.