[1] פי', עד השקיעה, ולא נותנים זמן דמעת לעת. ולכך אם שמע הנדר אפי' מעט זמן קודם חשכה ולא הפר - וחשכה, שוב אינו יכול להפר.

[2] ולא צריך להפר דוקא ביום שלמחרת, אלא מיד ששמע בלילה יכול להפר.

[3] פי', שאם היה כתוב רק "מִיּוֹם אֶל יוֹם" היינו מפרשים שיש לו זמן להפר שבוע שלם, וה"ק: דאם שמע ביום ראשון מיפר עד יום ראשון הבא, להכי כתיב "בְּיוֹם שָׁמְעוֹ" שאינו מיפר יותר מיום אחד (אבל מיפר כל המעת לעת).