[1] כן הוא הפירוש אליבא דרש"י שהכל מיירי בשבת, אכן התוס' (בד"ה אמר) העמידו את דברי שמואל באבל, אבל בשבת מותר.

[2] דכיון שידעי כולי עלמא דמלאכה זו של ישראל, ויבואו לומר שהיום בשבת נתן לו לעשות.

[3] כלומר, שבאו בהמות מאליהן לשדה או עם נכרי שהביא אותן, יש לדון האם מותר להנות משדה שנזדבלה באופן כזה ולא צריך להמתין בכדי שיעשו.

[4] כשהתחילו להכנס האם מותר לסייע להם שיכנסו כולם, או לסייע לבהמות ללכת ממקום למקום תוך השדה כדי שתזדבל כולה.

[5] דהיינו לנער את צאנם, כלומר לתת להם שומר שישמור את צאנם ועי"ז הם ישארו בשדה. וברש"י כת"י פירש לנער את הבהמה היינו להעמידה כשהיא רובצת שעי"ז הם מטילות גלליהם.

[6] פי', בשבת מותר להחזיק טובה למי שירצה לסייע בהכנסת הבהמות אולם אסור לתת לו מזונות או שכר על זה. וביו"ט מותר לתת לו גם מזונות. ובחוה"מ מותר אפי' לתת לו שכר על זה.

[7] ס"ל שלא צריך לעשות שינוי במלאכת חוה"מ. ולר' יהודה צריך.

[8] ברש"י (בעמוד ב' בד"ה יש מהן) מבואר שהאיסור הוא רק לכתחילה, אבל בדיעבד לא חייב.

[9] והיינו חכמים דריש מכלתין דס"ל דמשקין בית השלחין במועד, וש"מ שעושים מלאכת דבר האבד אפי' במחובר לקרקע.