MOED KATAN 11 - sponsored by Dr. Eli Turkel l'Iluy Nishmas his mother, Golda bas Chaim Yitzchak Ozer (Mrs. Gisela Turkel), whose Yahrzeit is 25 Av. Mrs. Turkel accepted Hashem's Gezeiros with love; may she be a Melitzas Yosher for her offspring and for all of Klal Yisrael.

מועד קטן דף יא.

האם מותר לעשות דברים דלהלן בחול המועד - לצורך המועד?

ימות החמה (חוה"מ פסח) ימות הגשמים (חוה"מ סוכות)
לעשות רשתות לדגים, או נפות מותר מותר
לעשות תנורים מותר אסור [1]

האם מותר לתקן מנעול ומפתח שנשברו בחול המועד [2]?

הצד שמותר הצד שאסור
לתירוץ ראשון בפטיש של נגרים שעושה קול חלש בפטיש של נפחים שעושה קול גדול
לרב חסדא במסור גדול שאין משמיע קול כלל בגרזנים שמשמעים קול
לרב פפא קודם שגזר יוחנן כהן גדול על הפטיש אחר שגזר יוחנן כהן גדול על הפטיש
לרב אשי כר' יוסי שדבר האבד מותר בלא שינוי כר' יהודה שאף דבר האבד צריך שינוי [3]

מועד קטן דף יא:

מי שהזמין את זיתיו ליתנם בבית הבד להוציא מהן שמן [4], מה דינו בזמנים דלהלן?

כשאירעו אבל כשהגיע חול המועד [5]
לרב שישא בריה דרב אידי אסור לעשות כלום [6] מותר ליתנם ויניח עליהם קורה [7]
לרב אשי מותר ליתנם ויניח עליהם קורה [8]

מועד קטן דף יא:

האם מותר לאחרים לעשות בשביל אבל מלאכות דלהלן?

לטעון לו זיתיו, לגוף את כדו,
להעלות פשתנו מן המשרה, צמרו מן היורה,
להרביץ שדהו בזמן עונת המים
לזרוע לו שדה החרושה,
שדה העומדת לפשתן
לתנא קמא מותר אסור [9]
לר' יהודה מותר מותר

אנשים דלהלן האם יכולים לעשות מלאכה בימי אבלם?

האריסין והחכירין והקבלנין [10] החמרין הגמלים והספנים [11]
בשביל עצמם ----- לא יעשו
בשביל אחרים לא יעשו בעצמם אלא אחרים יעשו להם יעשו בעצמם [12]

היה אבל מושכר למלאכה או שהשכיר פועל מה הדין?

היה האבל שכיר יום היה פועל מושכר לו
בקבלנות לא יעשה בבית האבל לא יעשה לו [13]
שלא בקבלנות לא יעשה [14] שלא בבית האבל יעשה לו

-------------------------------------------------

[1] דכיון שהאויר רטוב אין התנורים מתייבשים תוך החג - ונמצא שטרח שלא לצורך חוה"מ.

[2] הקשתה הגמ' בזה סתירה דבמשנתנו כתוב שמנעול ומפתח שנשברו מתקנן במועד, ואילו בברייתא איתא שעד ימיו של יוחנן כהן גדול היה פטיש מכה בירושלים בחוה"מ בשביל דבר האבד, והוא ביטל זאת אפי' שהוא לצורך דבר האבד - ומכיון שנשמע קולו בחוזק ואין הכל יודעים שבשביל מלאכת דבר האבד הוא, ואיכא זילותא לחוה"מ וגם יבואו ללמוד להתיר.

[3] ולתירוץ זה כתבו האחרונים (קרן אורה, וע' גם בחלקת בנימין) שטעמו של ר' יוחנן כה"ג שגזר אינו משום השמעת הקול אלא משום שמלאכת דבר האבד צריכה להעשות בשינוי ולא כדרכה בפטיש.

[4] הדרך שקודם שסוחטים את הזיתים נותנים אותם בכלי הנקרא מעטן ששם הם מתחממים ומתבשלים, ושוב הופכים אותם (ומה שהיו מהפכים אותם כדי שכל הזיתים יתחממו בשוה), ואח"כ נותנים אותם ע"ג בית הבד. ואם לא יתנו אותם הם יתקלקלו וחשוב דבר האבד.

[5] ובכה"ג שלא כיוון את מלאכתו למועד, אלא שקרה לו איזה אונס שנתעכב ולא יכל לתת את הזיתים קודם החג בבית הבד, או ששכר פועלים והטעו אותו ולא באו.

[6] כלומר, הוא בעצמו, ובסמוך תביא הגמ' ברייתא המפרשת שעכ"פ אחרים עושים לו.

[7] כלומר שמניח אותם בבית הבד וטוען עליהם קורה רק פעם אחת, אבל לא כדרך הסוחטים שטוענים כמה פעמים.

[8] ולשיטתו אדרבה בימי אבלו פשיטא שמותר טפי כיון שהוא רק איסור דרבנן. והמשנה לא היתה צריכה לומר לנו שבימי אבלו מותר - דזה פשיטא, אלא באה לאשמועינן שאפי' בחול המועד מותר.

[9] דאין זה חשיב דבר האבד, כיון שאם לא תזרע שדהו בבכיר (-בזמן הראשון) תזרע באפל (בזמן המאוחר). וכן לגבי שדה פשתן, אם לא תזרע פשתן תזרע ממין אחר.

[10] פי', מקבלי שדות באריסות היינו למחצה שליש ולרביע - שבתבואה חולקים לפי חצי חצי או שליש ושני שליש וכו'. והחכירים הם מי שקיבל לשמור שדה או לעובדה ויקבל מיבול השדה כך וכך כורים (ואם לא תעשה לא יקבל). והקבלנים ג"כ מקבלים את השדה לעובדה ולשומרה ומקבל סכום קצוב של מעות בעד זה (בין תעשה השדה ובין לא).

[11] שהם משכירים חמורים או גמלים או ספינות לאחרים.

[12] דהם אינם יכולים להשמט מהמלאכה כיון שהם עצמם מושכרים.

[13] שלא יחשדו אותו ויאמרו שהוא בעצמו עושה מלאכה.

[14] והחידוש שאפי' שאינו בקבלנות ואפי' שעושה זאת בעיר אחרת שלא מכירים אותו, מ"מ כיון שיכול לחזור לביתו בו ביום אסור, משום שבדברים אלו אין הפסד לבעליהם באיחורם.

עוד חומר לימוד על הדף