[1] ס"ל דכיון שאפשר למלא בכרים וכסתות את המטה ולישון עליהם בלא שיצטרך למתוח חבלים - הוי טירחא שלא לצורך.

[2] לקמן יתבאר מה הוא לכבש.

[3] פי', מדקתני ר' יהודה "אין מכבשין את הריחים בתחילה" משמע ששמע ר' יהודה לת"ק להתיר כיבוש אפי' בחדשה, ובא לחלוק שאין מכבשין את הריחים בתחילה - דהיינו בחדשה ורק בישנה מותר.

[4] לפי הגירסא האחרת "דר' יהודה אומר מכבשים את הריחים" ולא גרס לכתחילה, פירשו תוס' שת"ק ס"ל שאסור לכבש בכלל בין בחדש ובין בישן ובא ר' יהודה לחלוק ולהתיר כיבוש בישנה (אבל בחדשה לכו"ע אסור לכבש).

[5] כשהריחים מתיישנות מרוב שהסתובבו זו על זו הם נעשות חלקות ואינם טוחנות היטב, ולכן היו מנקרים אותם בברזל לעשות אותה משוננת כדי שתוכל לטחון.

[6] דהיינו הנקב שיש בריחים העליונות ששם נותן את החיטים כדי שיכנסו למקום שבין שני האבנים ויטחנו שם. ודבר זה שייך בין בריחים חדשות - לנקוב את החור מתחילה, ובין בריחים ישנות שרוצה להגדיל את החור.