MOED KATAN 10 (25 Av) - dedicated by Mrs. G. Kornfeld for the Yahrzeit of her mother, Mrs. Gisela Turkel (Golda bas Chaim Yitzchak Ozer), an exceptional woman with an iron will who loved and respected the study of Torah.


TOSFOS DH ha'Hedyot Tofer k'Darko

תוספות ד"ה ההדיוט תופר כדרכו

(SUMMARY: Tosfos discusses when a Shinuy permits.)

- נראה דוקא לצורך המועד אבל בחנם למה יתירו אפילו על ידי שינוי


Explanation: It seems that this is only for needs of the Moed. For naught, why should Chachamim permit, even through a Shinuy?!

מיהו לא איירי בדבר האבד דהיכא דאיכא דבר האבד קיימא לן כר' יוסי דאין מצריך שינוי בדבר האבד


However, we do not discuss Devar ha'Avud. We hold like R. Yosi, who does not require a Shinuy for Devar ha'Avud.

והיכא דבגדיו או מנעליו מקורעין ואם יניח אותן עד לאחר מועד יתקלקלו ראיתי רבותי שאין מקילין כלל להתיר אפילו על ידי נכרי


Implied question: If his garments or shoes are torn, and if he will leave them until after the Moed they will be ruined, I saw my Rebbeyim were not lenient at all, even through a Nochri;

כדאמרינן לקמן (דף יב.) כל שאינו עושה אינו אומר לנכרי ועושה


This was based on what we say below (12a), that anything one may not do, he may not tell a Nochri to do it.

ושמא לא היו חושבים אותו דבר האבד


Answer #1: Perhaps [my Rebbeyim] did not consider it Devar ha'Avud.

או שמא אין כל דבר האבד מותר בלא שינוי


Answer #2: Perhaps not every Devar ha'Avud is permitted without a Shinuy.

דבפ' מקום שנהגו (פסחים דף נה:) משמע דוקא עולי רגלים מתקנין מנעלים במועד.


Support: In Pesachim (55b), it connotes that only Olei Regalim may fix shoes during the Moed.


TOSFOS DH bi'Mesargin Kuli Alma Lo Pligi d'Shesi va'Erev

תוספות ד"ה במסרגין כולי עלמא לא פליגי דשתי וערב

(SUMMARY: Tosfos questions why this is permitted.)

- תימה היאך מותר לעשות מלאכה כי האי בלא שינוי.


Question: How is it permitted to do a Melachah without a Shinuy?!


TOSFOS DH Mamtuchei Nami Lo

תוספות ד"ה ממתוחי נמי לא

(SUMMARY: Tosfos points out that we could have asked from R. Yosi's opinion.)

בלאו הכי נמי נראה דמצי לאקשויי היכי קאמר ר' יוסי שאם היה רפוי ממתחו אבל לא מסרגין שתי וערב


Observation: It seems that also without this, we could have asked why R. Yosi said "if it is loose, he is Mematcho, but he may not be Mesareg d'Shesi va'Erev.

הא אפילו בשתי בלא ערב אסור.


Even Shesi without Erev is forbidden!


Note: R. Yosef of Vilna explains that until the Gemara's answer, we assumed that surely, one may tighten. If Mematech is tightening, surely R. Yosi taught this Heter for the Diyuk that even Shesi without Erev is forbidden! The Rashash asked why the Gemara did not ask Tosfos' question, for which we do not have an answer. According to R. Yosef of Vilna, the Gemara's answer removes the entire basis for Tosfos' question.


TOSFOS DH Kivan d'Efshar Lemaluyei b'Manei

תוספות ד"ה כיון דאפשר למלויי במאני

(SUMMARY: Tosfos infers that we permit only for needs of the Moed.)

משמע דאין מותר אלא לצורך המועד.


Inference: This implies that it is permitted only for needs of the Moed.


TOSFOS DH R. Yehudah Omer Ein Mechavshin Es haReichayim ba'Tchilah

תוספות ד"ה ה"ג רבי יהודה אומר אין מכבשין את הריחים בתחילה

(SUMMARY: Tosfos explains the opinions in the Mishnah.)

ובחדשה קאמר דהא בגמרא מתיר ישנה


Explanation: He (R. Yehudah) forbids a new mill. In the Gemara, he permits an old one.

ואין נראה לומר דבגמ' דמתיר ישנה משום ר' אליעזר קאמר והא משמיה דידיה


Suggestion: Perhaps in the Gemara, he permits an old mill in the name of R. Eliezer, and here (in the Mishnah), he (R. Yehudah) teaches his own opinion [and forbids]!

כי למה נדחוק לעשות מחלוקת חנם


Rejection #1: We should not make an argument without need.

ועוד דלכתחילה משמע חדשה


Rejection #2: "L'Chatchilah" connotes a new one.

ואם תאמר כבוש מאן דכר שמיה


Question: Who mentioned Kivush? (The first Tana did not discuss it. Why does R. Yehudah mention it?)

י"ל תנא קמא אמר מעמידין ובחדשה קאמר ומשמע אפילו כבוש


Answer: The first Tana said that Ma'amidin (we erect a mill). He discusses a new mill. He connotes that even Kivush is permitted;

ור' יהודה אוסר בכבוש


R. Yehudah forbids Kivush.

ואית דגריס ר' יהודה אומר מכבשין את הריחים ולא גרס לכתחילה והיא היא


Alternative text: Some texts say "R. Yehudah says, Mechavshin a mill" without the word "l'Chatchilah". It means the same [as our text].

אבל עתה קשיא יותר כבוש מאן דכר שמיה תנא קמא נמי שרי


Question: However, according to this text it is even more difficult, who mentioned Kivush? Also the first Tana permits!

יש לומר דת"ק שרי העמדה בעלמא שאין זה בנין גמור וה"ה דאסר כבוש בין בחדשה בין בישנה ור' יהודה שרי כבוש בישנה


Answer: The first Tana permits merely erecting, which is not full Binyan. Similarly, he forbids Kivush, whether it is new or old. R. Yehudah permits Kivush if it is old.

וגירסא ראשונה נראה לרבי


Preference: My Rebbi prefers the original text.

ומעמידין נראה דוקא העמדה דתנור אין זה בנין בתחילה


Explanation #1: "Ma'amidin" means only erecting an oven. This is not Binyan from the beginning.

אלא הוא עשוי כבר אבל אינו מחובר בקרקע וצריך לחברו ולטפלו בארץ כדמפרש בפרק כל הכלים (שבת דף קכה.)


It was already made, just it was not attached to the ground. One must attach it and plaster it to the ground, like it says in Shabbos (125a);

אי נמי כי ההוא דפ' המביא כדי יין (ביצה לד.) גבי תנור דבי"ט אין סכין אותו ואין טשין אותו במטלית וכו'


Explanation #2: Alternatively, it (Ma'amidin) is (strengthening,) like it says in Beitzah (34a) regarding an oven on Yom Tov. We do not anoint it or smear it with a rag...

הכא במועד שרי


Here, during [Chol] ha'Moed, it is permitted.

ולקמן בשמעתין נמי קאמר ושוין שאין גודלים תנור בתחילה


Support (for both explanations): Also below in our Sugya (11a), we say that all agree that we may not build an oven l'Chatchilah.

ובירושלמי תני ר' חלפתא ובלבד שלא יגלחנו בתחילה ופירש בתוספ' דלא ידע מאי גילוח


Question: In the Yerushalmi, R. Chalifta says "as long as he is not Megale'ach it from the beginning." Tosfos did not know what is Gilu'ach.

ול"נ דגרסינן שלא יגדלנו.


Answer: I say that the text should say "[he may not be] Megadel (build) it."


TOSFOS DH Sus she'Rochev Alav

תוספות ד"ה סוס שרוכב עליו

(SUMMARY: Tosfos explains that this is only for needs of the Moed.)

- פי' בתוספתא לצורך המועד


Citation (Tosefta): This is for needs of the Moed.

משמע שאסור לרכוב בחנם.


Inference: One may not ride without a need.



TOSFOS DH Lemishkal Tufrei

תוספות ד"ה למישקל טופרי

(SUMMARY: Tosfos derives that we may make horseshoes during the Moed.)

פירש בתוספות דה"ה לדידן שמותר לתקן ברזלים דכיון דהקרקע (הגהת הב"ח) קשה ומתקלקל


Extrapolation: Tosfos explains that similarly, we may make irons (horseshoes), since the ground is hard, and [the horse's feet] get ruined.

ומשום שאין ברזלים בימי חכמים שאין צריך רק למשקל טופריה שהיה הקרקע מטוננת כמו ברוסי"א היה אסור.


There were no horseshoes in the days of Chachamim [of the Gemara], for they were not needed. It sufficed to cut their nails, for the ground was soft, like in Russia. Therefore, it was forbidden [to make horseshoes].


TOSFOS DH Itzteva v'Akrofita

תוספות ד"ה איצטבא ואקרופיטא

(SUMMARY: Tosfos explains that these are kinds of benches.)

- עניני ספסל וקצת הם חלוקים כדאמרינן בריש פרק עשרה יוחסין (קדושין דף ע.)


Explanation: These are kinds of Safsalim (benches). They are slightly different, like it says in Kidushin (70a);

ליתיב מר אקרופיטא אמר ליה מי סני ספסל כדאמרי רבנן או איצטבא כדאמרי אינשי.


[Rav Nachman offered to Rav Yehudah] "sit on a Kurfita." He responded "why don't you say Safsal, like Rabanan say, or Itzteva, like [common] people say?!"


TOSFOS DH v'Ein Mon'in Refu'ah mi'Behemah

תוספות ד"ה ואין מונעין רפואה מבהמה

(SUMMARY: 1. Tosfos says that we permit Refu'ah for animals. 2. He disagrees with Rashi's Perush of combing a horse.)

- דברפואה דבהמה שיש בה מלאכה איירי


Explanation: We discuss cures for animals that entail Melachah.

אבל רפואה שאין בה איסור מלאכה רק גזירה משום שחיקת סממנין אפילו בשבת איכא מאן דשרי


A cure that does not entail Isur Melachah, just Chachamim decreed against Refu'ah lest one grind spices, some permit even on Shabbos [for animals];

והלכה כמאן דשרי כדאי' בפ' במה בהמה (שבת דף נג:)


The Halachah follows the opinion that permits, like it says in Shabbos (53b);

דרש רבא הלכה כרבי יאשיה דלית ליה גזירה משום שחיקת סממנין ברפואה דבהמה


Citation (53b): Rava expounded that the Halachah follows R. Yoshiyah, who does not decree lest one grind spices, regarding Refu'ah of animals.

פי' דלסרוקי סוסיא שפירש בקונטרס אושטלי"ר בלעז


Rashi's opinion: "Lisrukei Susya" is rubbing and cleaning a horse with a comb.

אין נראה לי דהא קי"ל דבין קירוד ובין קירצוף שרי כדאי' סוף פרק שני דביצה (דף כג.) לר' שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר וקיימא לן כוותיה


Rebuttal: We hold that both Kirod and Kirtzof (combing with a fine or coarse comb) are permitted (Beitzah 23a), according to R. Shimon, who permits Davar she'Eino Miskaven (a fine comb makes a wound), and the Halachah follows him!

אלא ענין אחר הוא.


Conclusion: Rather, it is another matter.



תוספות ד"ה כסכוסי

(SUMMARY: Tosfos discusses what this is.)

- פי' בקונטרס אנפשיי"ר בלע"ז


Rashi's opinion: This is strengthening through laundering. (I explain based on ha'Metargem. He says that Tosfos' text of Rashi is correct, unlike our text of Rashi.)

ויש מפרשים ליקיי"ר


Opinion #2: Some say that it is ironing. (I explain based on Semak 195.)

ולשון כסכוס משמע כן כדאי' פ' תולין (שבת דף קמא. ושם) מכסכסו מבפנים ואין מכסכסו מבחוץ גבי טיט.


Support: The word "Kiskus" supports this, like it says in Shabbos 141a about mud [on a garment], "he is Mekaskes it from the inside, but not from the outside."


TOSFOS DH Kitur Biri

תוספות ד"ה קיטורי בירי

(SUMMARY: Tosfos explains our text.)

- גרסינן ברי"ש ולא בידי בדלי"ת


The text: The text is "Biri" with a Reish, and not "b'Yedei" with a Dalet.

והוי מענין בירית טהורה בפ' במה אשה יוצאה (שם דף סג.) (ובפרק חזקת הבתים) (ב"ב דף נד).


Explanation: Biri is like "Biris (a bracelet worn on the leg to hold up socks) is Tahor (Shabbos 63a, Bava Basra 54a).


TOSFOS DH Mulya b'Mulya v'Netzei b'Netzei a'Daita d'Vei Dari Shakal Mulya v'Shada b'Netzei a'Daita d'Ar'a

תוספות ד"ה מוליא במוליא ונצא בנצא אדעתא דבי דרי שקל מוליא ושדי בנצא אדעתא דארעא

(SUMMARY: Tosfos discusses two text of the Gemara.)

- וכן גרס רבינו גרשון


Text #1: This is the text of R. Gershon.

ורב אלפס גרס בהפך מוליא במוליא ונצא בנצא אדעתא דארעא מוליא בנצא אדעתא דבי דרי


Text #2: The Rif's text is opposite - Mulya b'Mulya v'Netzei b'Netzei a'Daita d'Ar'a Shakal Mulya v'Shada b'Netzei a'Daita d'Vei Dari.

משמע שיותר קרקע שוה צריך לחרוש מלידוש


Inference: Level land is needed more for plowing than for threshing.

ואיפכא מסתברא טפי דלדידן צריך קרקע שוה לידוש יותר מלחרוש


Question: The opposite is more reasonable. Level land is needed more for threshing than for plowing!

ושמא לפי שהיו דשין במוריגין אין צריך קרקע שוה


Answer: Perhaps since they used to thresh with Morigin (boards with holes and pegs), they did not need such level land.

ויש מפרשים כדי לעשות דיר של בהמה.


Alternative explanation: Some explain [that a'Daita d'Vei Dari means] in order to make a Dir (habitat) for animals [to fertilize the area. Maharsha - this supports R. Gershon's text. A Dir must be level.]


TOSFOS DH Prakmatya Kol she'Hi

תוספות ד"ה פרקמטיא כל שהוא

(SUMMARY: Tosfos discusses whether loans are considered Prakmatya.)

- פי' רבינו יצחק בתשובתו כי רבינו יעקב לא היה חושב הלואת רבית פרקמטיא


Pesak (Teshuvas Rabbeinu Yitzchak): R. Tam did not consider a loan [to Nochrim] with Ribis like Prakmatya (which is permitted only for Devar ha'Avud).

והא דאמר רבינא הוה מסיק זוזי בבני אקרא דשנואתא משמע דחשיב פרקמטיא ולא שרי אלא משום דבר האבד


Implied question: People of Akra of Senu'asa owed [money] to Ravina. It was considered Prakmatya, and it was permitted [to collect it] only due to Devar ha'Avud!

היה אומר רבינו יעקב דסחורת יין היתה כדאמרינן באיזהו נשך (ב"מ עג:) רבינא הוה יהיב זוזי לבני אקרא דשנואתא ושפכי ליה טפי כופייתא


Answer (R. Tam): It was business with wine, like it says in Bava Metzi'a (73b). Ravina gave money to people of Akra of Senu'asa [before the harvest] and they would give to him an extra measure;

אבל הלואה דשולחנות בקביעות וחילוף נראה דחשיב פרקמטיא.


However, fixed loans and changing money, it seems that this is considered Prakmatya.


Note: The Bach changes the text to say "it is not considered Prakmatya." The Rashash supports our text from OC 539:14, which forbids.


TOSFOS DH uvi'Devar ha'Avud Mutar

תוספות ד"ה ובדבר האבד מותר

(SUMMARY: Tosfos discusses when buying and selling is Devar ha'Avud.)

- פירוש בדבר שאם לא ימכרנה עתה שמא לא ימכרנה יפה פעם אחרת ויפסיד מן הקרן


Explanation: This is something that if he does not sell it now, perhaps he will not sell it well another time, and he will lose from the principal.

אבל אם לא יפסיד מן הקרן אלא שלא ירויח כל כך אין זה חשוב דבר האבד


However, if he will not lose from the principal, just he will not profit so much, this is not considered Devar ha'Avud.

וכל שכן לקנות סחורה שמא תהיה יותר ביוקר אחר המועד


All the more so, to buy merchandise, lest it be more expensive after the Moed [is not Devar ha'Avud].

אבל לקנות יין כשר בתוך המועד מותר


However, one may buy Kosher wine during the Moed.

והר"ר יוסף פירש דיש לאסור דאף על פי שלא ימצא בזול הרי ימצא ביוקר ואין זה דבר האבד.


R. Yosef forbids. Even if he will not find [Kosher] wine for a cheap price, he will find it for an expensive price. This is not Devar ha'Avud.