1) TOSFOS DH Kan bi'Sefinah Shel Etz Kan bi'Sefinah Shel Cheres (cont.)
תוספות ד"ה כאן בספינה של עץ כאן בספינה של חרס (המשך)
ועוד הביא רבינו שמואל מהא דתניא בתוספתא דשביעית הטומן את הלוף בשביעית ר''מ אומר טומנו בעציץ כדי שלא יצמח ואע''פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר (ירמיה לב) ונתתם בכלי חרס למען יעמדו ימים רבים
(a) Question #4 (Rashbam): It is taught in the Tosefta in Shevi'is (4:1) that if one is Tomen (buries in the ground) onions in Shemitah, R. Meir says, he is Tomen in an Atzitz so it will not sprout. Even though there is not a proof, there is a hint to this - "u'Nesatam bi'Chli Cheres l'Ma'an Ya'amdu Yamim Rabim."
ונראה לר''ת דבשל חרס מהניא נקיבה אבל בשל עץ אפי' נקוב לא מהני מידי
(b) Explanation #2 (R. Tam): Puncturing helps for Cheres, but for wood, even puncturing does not help at all.
וספינה דגיטין (דף ז: ושם) בשל חרס ובנקובה ואין המים באין בה שהעפר נדבק ונעשה רגבים וסותם את הנקב
1. The boat of Gitin (7b) is of Cheres, and it has a hole. The water does not enter, because the earth sticks and becomes mud and seals the hole.
והא דלא משני הכא גבי ספינה כאן בנקובה כאן בשאינה נקובה
(c) Implied question: Why didn't he answer here regarding a boat, this has a hole (he brings and recites), and this has no hole (he only brings)?
משום דהיינו שינויא דעציץ ורצה למצוא בספינה חידוש אחר
(d) Answer #1: It is because that was the answer for an Atzitz, and he wanted to find a Chidush about a boat.
ועוד דמה שיכול להעמיד בספינה של עץ מעמיד משום דסתם ספינה לאו דחרס
(e) Answer #2: As much as he can establish the boat to be of wood, he does, for a Stam boat is not of Cheres.
וניחא השתא בכל הנהו חמש מדות בכלי חרס הוו כולהו בחרס דווקא
(f) Support: Now it is fine the five laws of Kli Cheres. All of them apply only to Cheres;
דמדה של מוציא משקה וכונס משקה אשכחן גבי חרס כדתנן בפרק בא סימן (נדה מט.) כל כלי חרס שהוא מכניס מוציא ויש שהוא מוציא ואינו מכניס
1. The Shi'urim of [holes of] Motzi Mashkeh (liquid drips out of it) and Kones Mashkeh (if the Kli is put in liquid, it will enter the Kli) we find regarding Cheres, like a Mishnah teaches in Nidah (49a) "every Kli Cheres that is Machnis (Kones) Mashkeh is Motzi, but there is a Kli that is Motzi, and it is not Machnis";
ואמרי' בגמרא מכניס פסול למי חטאת ופסול משום גיסטרא מוציא כשר למי חטאת ופסול משום גיסטרא
2. We say in the Gemara that [a Kli Cheres with a hole that is] Machnis [Mashkeh] is Pasul for Mei Chatas, and such a shard is Pasul (it is not Mekabel Tum'ah). Kones Mashkeh is Tahor. [A Kli that is] Motzi is Kosher for Mei Chatas, and such a shard is Pasul.
וכן מדות דמוציא זית ומוציא רמון תנן במסכת כלים גבי כלי חרס אבל של עץ שיעורו לעולם כרימונים כדתנן (פי''ז מ''א) כל כלי בעלי בתים שיעורן ברימונים
3. Similarly, the Shi'urim that olives can leave, and pomegranates can leave, were taught in Kelim regarding Klei Cheres, but for Klei Etz, the Shi'ur is always pomegranates, like a Mishnah (17:1) teaches that all Kelim of a Ba'al ha'Bayis, the Shi'ur is pomegranates.
ומיהו לפי' זה נמי לא הוי דומיא דאינך שינויי דנקיט ברישא ההוא דמביא וקורא
(g) Question: However, also according to this, it is unlike the other answers, in which first it mentions the case in which he brings and recites!
ותחילה היה רגיל ר''ת לפרש דבשל עץ אפי' נקיבה לא בעי דמתלחלח מן הקרקע יותר משל חרס
(h) Answer - Explanation #3: Initially, R. Tam used to explain that of wood, even a hole is not needed, for it absorbs moisture from the ground more than Cheres;
ונקיט השתא ברישא ההוא דמביא וקורא כמו באינך
1. Now, first it mentions the case in which he brings and recites, like the other [answers].
ולכולהו לישני דפרישית היה יכול לתרץ כאן ספינה אספינה לא קשיא הא רבי יהודה הא רבנן אי נמי כאן בגוששת כאן בשאינה גוששת
(i) Observation: According to all the versions that I explained, it could have answered "here there is no contradiction about a boat - this is [like] R. Yehudah, and this is Rabanan. Alternatively, here [the boat] is Gosheshes, and here it is not Gosheshes.
והתם בגיטין דפריך תני חדא המביא גט בספינה כמביא בא''י ותניא אידך כמביא בחוצה לארץ ומשני הא רבי יהודה והא רבנן
(j) Implied question: There in Gitin it asks that one Beraisa says that [a Shali'ach] who brings a Get in a boat is like one who brings in Eretz Yisrael (he need not declare that it was written and signed in front of him), and another Beraisa says that he is like one who brings in Chutz la'Aretz. It answers that this is [like] R. Yehudah, and this is Rabanan;
הוה מצי לשנויי כאן בשל עץ כאן בשל חרס א''נ כאן בנקובה כאן בשאינה נקובה
1. It could have answered that here it is of wood, and here it is of Cheres! Alternatively, here it has a hole, and here it does not have a hole.
ושמא יש לחלק דהתם נהי דהיכא דאינה גוששת לרבי יהודה מדחשיבא חוצה לארץ לענין מעשר (ודחשיבא) [צ"ל חשיבא - צאן קדשים] נמי חוצה לארץ לענין גט
(k) Answer: Perhaps we can distinguish. There, granted when it is not Gosheshes, according to R. Yehudah, since he considers it like Chutz la'Aretz regarding Ma'aser, it is considered Chutz la'Aretz also regarding Get...
היינו משום דכיון דשם חוצה לארץ על המקום צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם ואע''ג דשכיחי וגמירי כדי שלא תחלוק במדינת הים
1. This is because since the place is called Chutz la'Aretz, one must say Befanai Nichtav u'Befanai Nechtam, and even though [people who recognize the signatures] are available, and people know [the law that a Get must be Lishmah, so the reasons for the enactment do not apply], for we should not distinguish [the law] in Chutz la'Aretz;
אבל כשהיא גוששת לרבי יהודה או לתנא קמא אפילו בשאינה גוששת כיון דשם ארץ ישראל על המקום אע''פ שמחמת שאין הכלי ניקב (כמו ספינה) אינו חייב במעשר לא יחשב בשביל כך כחוצה לארץ לענין גט
2. However, when it is Gosheshes according to R. Yehudah, or even not Gosheshes according to Rabanan, since the place is called Eretz Yisrael, even though what grows in the Kli is not obligated in Ma'aser, since it has no hole, it is not obligated in Ma'aser, due to this it is not considered like Chutz la'Aretz regarding a Get.
2) TOSFOS DH Tanai Hi
תוספות ד"ה תנאי היא
(SUMMARY: Tosfos asks that this does not answer fully for R. Yochanan.)
תימה אכתי קשיא לר' יוחנן מגג וחורבה
(a) Question: Still, it is difficult for R. Yochanan from a roof and a ruin!
ואין לומר דגג וחורבה לא דמיא למתניתין
1. Implied suggestion: A roof and a ruin are unlike our Mishnah.
דהא בכולה שמעתין משמע דמגג וחורבה נמי פריך מדקאמר קתני מיהא שבגג ושבחורבה כו' ועוד קאמר בשלמא לר''ש בן לקיש גג אגג לא קשיא משמע אבל לר' יוחנן קשיא
2. Rejection: In our entire Sugya, it connotes that we ask also from a roof and a ruin, since it says "granted, according to Reish Lakish, the contradiction about a roof and a ruin is not difficult." This connotes that according to R. Yochanan it is difficult! (Cheshek Shlomo brings from Teshuvas ha'Rosh (2) that there was no question against R. Yochanan from a roof and a ruin. Their Peros are better, and he agrees that they can become Bikurim. We challenged him only from an Atzitz and boat. Their Peros are inferior, like mountain dates and canyon fruits.)
3) TOSFOS DH Ein Mevi'in v'Chulei
תוספות ד"ה אין מביאין כו'
(SUMMARY: Tosfos discusses whether this is for all Menachos, or only for the Omer.)
בכל המנחות קאמרינן
(a) Explanation #1: We say so about all Menachos (they do not come from these places).
אע''ג דזורעה קודם לפסח שבעים יום
1. Implied question: He seeds it before Pesach 70 days. (This is only for the Omer!)
היינו משום עומר
2. Answer: That is due to the Omer (but the rest of the Mishnah discusses all Menachos).
דהא קתני כיצד בודק הגזבר מכניס ידו לתוכה אי בעומר דווקא הוה ליה למימר שלוחי ב''ד
(b) Proof: It taught "how does the Gizbar check? He enters his hand into it... If it was only the Omer, it should have said Sheluchim of Beis Din!
לכך אמרינן בגמרא אף חיטי כרזיים וכפר אחים משמע חיטי ממש והיינו במנחות
(c) Support: This is why we say in the Gemara "even wheat of Karziyim and Kefar Achim." This connotes actual wheat, i.e. Menachos (the Omer is of barley).
אף על גב דמסיים בה לפי שאין מביאין את העומר
(d) Implied question: It concludes "because we bring the Omer only..."!
הכי קאמרינן כי היכי דעומר אין מביאין כך במנחות יש לחזר אחר הסמוך לירושלים
(e) Answer: It means just like we do not bring the Omer only [from what is close]..., so for Menachos we pursue what is close to Yerushalayim.
ותדע מדקתני ומעמר ודש ובעומר לא שייכא דישה דהא תנן (לעיל דף סו.) בקנים ובקולחות חובטין אותו כדי שלא יתמעך
(f) Proof: It taught "he piles and threshes..." and threshing does not apply to the Omer, for a Mishnah (above 66a) teaches "they beat it with reeds and cabbage stalks [which are soft], lest it be mashed."
ומיהו קצת נראה (בחיטי) [צ"ל דחיטי - ישר וטוב] כרזיים לאו חיטי ממש אלא עיר אחת ששמה חיטי כרזיים ומשום עומר דלא מישתמיט בשום דוכתא דליבעי במנחות מן הקרוב לירושלים
(g) Explanation #2: However, it seems somewhat that "Chiti Karziyim" is not actual wheat. Rather, it is a city called Chiti Karziyim, and [they brought from there] for the Omer, for it was not taught anywhere that Menachos must be from close to Yerushalayim.
4) TOSFOS DH Murdamos
תוספות ד"ה מודרמות
(SUMMARY: Tosfos prefers to explain that they are sloped to the south.)
פי' בקונטרס בדרומה של ירושלים
(a) Explanation #1 (Rashi): This is south of Yerushalayim.
ונראה לפרש דמיירי במשופעות לצד דרום שאז חמה זורחת בהן יותר ואין לחוש באיזו רוח של ירושלים
(b) Explanation #2: It seems that we discuss [fields] sloped to the south, for then the sun shines on them. There is no concern for which direction of Yerushalayim (they are in).
5) TOSFOS DH v'Zor'ah Kodem l'Pesach Shiv'im Yom
תוספות ד"ה וזורעה קודם לפסח שבעים יום
(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara in Bava Metzi'a.)
תימה דבפרק המקבל (ב''מ קו: ושם ד''ה וקיימא) תניא ר' מאיר אומר חצי תשרי מרחשון וחצי כסליו זרע [כו'] ר' יהודה היה מונה מתשרי ר''ש היה מונה ממרחשון
(a) Question: In Bava Metzi'a (106b), R. Meir says in a Beraisa that [the latter] half of Tishrei, Cheshvan, and [the first] half of Kislev is Zera (the time to seed). R. Yehudah counts [the two months starting] from Tishrei. R. Shimon counts from Cheshvan;
והשתא מאן מיקל בכולהו תנאי ר''ש וכולי האי לא מיקל דלא משיך זמן זרע עד שבט
1. Who is the most lenient [to allow seeding late]? It is R. Shimon, and he is not so lenient [until 70 days before Pesach], for he holds that the time to seed lasts only until [the start of] Shevat!
וי''ל דה''מ חיטין אבל שעורין משוך זמן זריעתם עד אדר כדמוכח התם
(b) Answer: That is for wheat, but barley, the time to seed it is until Adar, like is proven there;
דפריך מהנך תנאי אר''ש בן לקיש דאמר זרעה ולא צמחה [צ"ל מצי אמר בעל הקרקע - בארות המים] כל עידן זריעה זרע לה ואזיל ועד כמה אמר רב פפא עד דאתו אריסי מדברא וקיימא כימה להדי רישייהו
1. From the other Tana'im, it challenges Reish Lakish, who says that if [a sharecropper] seeded it and it did not sprout, the owner of the land can tell him the entire time of seeding "seed it [again]." Until when? Rav Papa said, until a sharecropper comes from the field and the Mazel (constellation) Kimah is at his head.
ופי' שם בקונטרס דהיינו לאחר תשעה שעות ביום קרוב לסוף העשירית דכימה שהיא בזנב הטלה כדאמרי' בפ' הרואה (ברכות דף נח:) קיימא להדי רישייהו בראש כל אדם
(c) Explanation #1 (Rashi there): This is after nine hours of the day, close to the end of 10th, for Kimah is at the tail (the end of Mazel) Teleh, like we say in Brachos (58b) "it is at their heads, everyone's head";
דהיינו באמצע הרקיע שנראה לכל אדם כאילו על ראשו הוא והן יומי אדר שגלגל קבועים בו י''ב מזלות וסדרן טש''ת סא''ב מע''ק גד''ד
1. Explanation: This is in the middle of the sky. It appears to everyone as if it is over his head. These are the days of Adar, for 12 Mazalos are fixed in the Galgal (a sphere that revolves around the world every day). Their order is Tashat Sa'av Ma'ak Gedad (an acronym for Teleh, Shor, Te'umim, Sartan, Aryeh, Besulah, Moznayim, Akrav, Kimah, Gedi, Dli, Dagim);
ולעולם ששה עולין וששה יורדין בניסן לעולם בתחילת עמוד השחר טלה מתחיל לעלות ומאזנים לשקוע וב' שעות המזל שוהה לעלות לאחר ב' שעות העולה גמר עלייתו (מכאן מעמוד ב) והשוקע גמר שקיעתו
i. Always, six ascend and six descend in Nisan, and always at dawn Teleh begins to ascend and Moznayim sets. The Mazel delays two hours to ascend, and after two hours the ascending [Mazel] finished its ascent and the one setting finished setting;
85b----------------------------------------85b
נמצאו ששה עולין בשתים עשרה שעות של יום וששה בלילה כל ימי ניסן ראש טלה מתחיל לצאת ובאייר שור ובסיון תאומים וכן הסדר
ii. It turns out that six ascend in the 12 hours of the day, and six at night. All the days of Nisan, Teleh begins to leave (ascend); in Iyar, Shor [is first]; in Sivan, Te'umim, and so is the order.
נמצא באדר מזל דגים מתחיל לעלות בבוקר ולסוף שתי שעות טלה מתחיל לעלות ולסוף ארבע גמר עלייתו ושור עולה לסוף שש גמר שור ומתחיל תאומים ולסוף שמונה גמר תאומים ומתחיל סרטן
iii. It turns out that in Adar, Mazel Dagim begins to ascend in the morning, and at the end of two hours Teleh begins to rise, and at the end of four hours it finishes its ascent and Shor rises. At the end of six Shor finishes and Te'umim begins. At the end of eight Te'umim finishes and Sartan begins;
נמצא ראש טלה באמצע הרקיע שהרי עברו שש שעות משהתחיל לעלות ובשש שעות ראשו מגיע לאמצע הרקיע שהרי מתחלת עליית המזל עד תחלת שיקועו י''ב שעות
iv. It turns out that the head of Teleh is in the middle of the sky, for six hours passed from when it began to rise, and in six hours it reaches the middle of the sky, for from the beginning of the ascent of the Mazal until the start of its setting is 12 hours;
נמצא שמשעה שמתחיל לעלות עד ו' שעות מגיע לאמצע הרקיע ולסוף ח' שעות משעלה הוי זנבו באמצע הרקיע נמצא זנב טלה באדר בסוף שעה עשירית באמצע הרקיע
v. It turns out that from when it begins to rise until six hours it reaches the middle of the sky, and at the end of eight from when it rose, its tail is in the middle of the sky. It turns out that in Adar, the tail of Teleh at the end of 10 hours is in the middle of the sky.
ומשני התם הא בחרפי הא באפלי ופירש שם בקונט' בחרפי חטין ושיפון הנזרעים בתחלת החורף באפלי שעורים וקטניות הנזרעים באדר
2. [The Gemara] answers that this refers to Charfei (what develops early), and this refers to Aflei (what is late). Rashi explained that Charfei is wheat and rye, which are seeded at the beginning of winter. Aflei is barley and legumes, which are seeded in Adar.
ומיהו קשיא לפירוש הקונטרס דבי' שעות ביום אין כוכבים נראין ומזל כימה נראה
(d) Question #1 (against Explanation #1): At 10 hours of the day, stars are not visible. Is Mazel Kimah seen?!
ועוד וכי דרך פועלים לצאת ממלאכתם בעשרה שעות הא אמרינן בריש הפועלים (ב''מ דף פג:) דפועל בכניסתו לביתו משלו דהיינו בלילה
(e) Question #2: Do workers leave work at 10 hours of the day? We say that in Bava Metzi'a (83b) that a worker goes home from his time, i.e. at night (a Stam worker is hired to work from morning until night)!
על כן נראה דהיינו בשבט שמזל דלי מתחיל לעלות בבקר ונמצא דקיימא כימה ארישייהו בסוף היום
(f) Explanation #2: It is in Shevat, when Mazel Dli begins to rise in the morning. It turns out that Kimah is at the heads [of people] at the end of the day. (Above, Tosfos said that the time to seed barley is until Adar. Now he must say that it is until the end of Shevat, i.e. as long as Kimah is at the heads...)
6) TOSFOS DH Ba'i Rava Hikdishu Mahu she'Yilkeh
תוספות ד"ה בעי רבא הקדישו מהו שילקה
(SUMMARY: Tosfos suggests that there was a need to ask this every time.)
שמא יש שום צריכותא הא דאזיל ומיבעיא ליה אכל חד וחד
(a) Suggestion: Perhaps there is some Tzerichusa (need to teach all of them) why he asked this about each one (substandard Soles, wood, oil (86a) and wine (87a)).
ונראה דבעיא דעצים אליבא דרבי לעיל בהקומץ רבה (דף כ:) דעצים קרבן גמור הוא ושייך בהן לא תקריבו
(b) Assertion: It seems that the question about wood is according to Rebbi above (20b), who says that wood is a total Korban, and "Lo Sakrivu" applies to it.
7) TOSFOS DH Halach l'Tzur
תוספות ד"ה הלך לצור
(SUMMARY: Tosfos points out that this is not the Tzur of Yeshayahu 23:8.)
אין זה צור המעטירה אלא צור אחרת שהיתה בארץ ישראל
(a) Explanation: This is not "Tzur ha'Ma'atirah" (the glorified city that makes people rich). Rather, it is a different Tzur in Eretz Yisrael.
8) TOSFOS DH Ozek
תוספות ד"ה עוזק
(SUMMARY: Tosfos explains that he digs and casts away rocks.)
יש מפרשים כמו (ישעיה ה) ויעזקהו עושה גדר סביב זיתיו
(a) Explanation #1: Some explain this like "va'Y'azkehu". He makes a fence around his olive trees.
ולא יתכן דהא תניא עוזק תחת זיתיו
(b) Rebuttal: This cannot be, for the Beraisa teaches "Ozek under his olive trees"!
ובערוך פירש חופר ומשליך אבנים כדפרישית בריש פירקין:
(c) Explanation #2 (Aruch): He digs and casts away rocks, like I explained above (84a DH Shomrei).