מגילה דף ל. א

חלה פרשת שקלים (כי תשא) בפרשת תצוה (סמוכה לה לפניה), או בפרשת כי תשא עצמה,
או בפרשת ויקהל (סמוכה לה לאחריה), מה הדין?

בפרשת ואתה תצוה בפרשת כי תשא בפרשת ויקהל
לר' יצחק
נפחא
שש בואתה תצוה
א' בכי תשא - עד ועשית [1]
שש מועשית - עד ויקהל
א' בכי תשא - עד ועשית
שש בויקהל
א' בכי תשא - עד ועשית
לאביי שש בואתה תצוה - עד ועשית [2]
וא' חוזר כי תשא - עד ועשית
שש בכל פרשת כי תשא [3]
וא' חוזר כ"ת - עד ועשית
שש בויקהל
א' בכי תשא - עד ועשית

ר"ח אדר שחל להיות בימים דלהלן, מתי קוראים פרשת שקלים?

חל בתוך השבת ימי א - ה חל להיות בערב שבת חל להיות בשבת עצמה
לרב מקדימים לשבת הקודמת מקדימים לשבת הקודמת [4] קורא באותה שבת
לשמואל מקדימים לשבת הקודמת מאחרים לשבת הבאה [5] קורא באותה שבת

מתי עושים הפסקה (מסרגין) בין פרשת שקלים לבין פרשת זכור כשחל ר"ח אדר בחול [6]?

חל בתוך השבת ימי א - ה כשחל בערב שבת
לר' יהודה הנשיא מפסיקין מפסיקין [7]
לר' שמעון בן אלעזר מפסיקין אין מפסיקין [8]

מגילה דף ל. א

חל להיות פורים (י"ד אדר) בערב שבת, או בשבת מה הדין?

כשחל י"ד בע"ש כשחל י"ד בשבת
לרב מקדים זכור לשבת קודם [9] לרב הונא: קורא זכור בו ביום
לרב נחמן: מקדים זכור לשבת קודם [10]
לשמואל מאחר זכור ליום ט"ו [11] קורא זכור בו ביום

מגילה דף ל: א

ביאור סימני זט"ו ב"ו ד"ו ובי"ו [12]? [רש"י].

זט"ו - ר"ח שבת ד"ד - ר"ח יום רביעי ב"ו - ר"ח יום שני ובי"ו - ר"ח יום ששי
שקלים בשבת ר"ח עצמו שבת קודם בשבט שבת קודם בשבט שבת קודם בשבט
הפסקה אין בד' אדר בו' אדר בב' אדר
זכור בח' אדר בי"א אדר בי"ג אדר בט' אדר
הפסקה ט"ו אדר אין אין בי"ו אדר
פרה כ"ב אדר בי"ח אדר בכ' אדר בכ"ג אדר
החודש כ"ט אדר בכ' אדר בכ"ז אדר בר"ח ניסן עצמו

במועדים דלהלן שקוראים בענין היום, האם מפסיקים מלקרוא פרשת שבוע או לא?

ר"ח חנוכה ופורים ד' פרשיות תעניות ומעמדות (חלים בחול)
לר' אמי, אביי - לסדר פרשיות מפסיקים מפסיקים
לר' ירמיה - לסדר הפטרות [13] אין מפסיקים מפסיקים

מגילה דף ל: א

בימי חג הסוכות מה קוראים העולים לתורה בחו"ל? [רש"י].

העולה ראשון העולה שני העולה שלישי העולה רביעי
ביום א' בפרשת מועדות דתורת כהנים [14] ובחמשה עשר יום
ביום ב' (יו"ט ב' דגלויות) בפרשת מועדות דתורת כהנים ובחמשה עשר יום
ביום ג' (א' דחול המועד) וביום השני וביום השלישי וביום הרביעי וביום ב' וביום ג'
ביום ד' (ב' דחול המועד) וביום השלישי וביום הרביעי וביום החמישי וביום ג' וביום ד'
ביום ה' (ג' דחול המועד) וביום הרביעי וביום החמישי וביום הששי וביום ד' וביום ה'
ביום ו' (ד' דחול המועד) וביום החמישי וביום הששי וביום השביעי וביום ה' וביום ו'
ביום ז' (הושענא רבא) וביום החמישי וביום הששי וביום השביעי וביום ו' וביום ז'

-------------------------------------------------

[1] זו היא פרשת שקלים עד פרשת הכיור (דהיינו עד ועשית כיור נחושת).

[2] דהיינו שקוראים ששה עולים את פרשת תצוה ופרשת כי תשא עד ועשית, ושוב חוזר השביעי וקורא מתחילת כי תשא עד ועשית דהיינו פרשת שקלים. וטעמו של אביי, דאם יקראו ששה בואתה תצוה והשביעי בכי תשא, לא יכירו האנשים שיש כאן קריאה מיוחדת לפרשת שקלים, אלא יחשבו שפרשת תצוה אינה נגמרת עד ועשית, ולא יתנו אל לבם שצריך להביא שקלים, אלא יחשבו שהוא פרשת השבוע.

[3] אביי חולק על ר' יצחק נפחא מטעם שאם נדלג תחילה את פרשת שקלים ונתחיל מועשית ושוב נחזור לתחילת כי תשא, לא יהא ניכר שהוא קורא לשם פרשת שקלים, אלא יחשבו שהוא קורא למפרע ששכח תחילה לקרוא את תחילת הפרשה ושוב חזר לקרוא אותה.

[4] דהנה נתבאר לעיל (דף כט:) שמה שקוראים פרשת שקלים סמוך לר"ח אדר כיון שהשולחנות יושבים בחמשה עשר באדר, שהם היו פורטים וגובים את השקלים לצורך המקדש, וצריך שני שבועות קודם שהיו יושבים להשמיע על השקלים, ואם ר"ח אדר חל בע"ש הרי שחמשה עשר באדר יחול ג"כ בערב שבת שבעוד שבועיים ואם נאחר את קריאת פרשת שקלים עד שבת א"כ בצרי להו ימי שולחנות - דהיינו שלא תהיה התראה על השקלים שבועיים קודם ישיבת השולחנות.

[5] דכיון שלמעשה לא ישבו השולחנות עד יום ראשון שאחר חמשה עשר באדר, א"כ יש שהות של שבועיים מקריאת פרשת שקלים גם אם נאחר אותה לב' אדר.

[6] כל הנידון כשחל ר"ח בחול, אבל כשחל ר"ח אדר בשבת תלוי במחלוקת דלהלן, דהרי פורים יחול ביום י"ד ולמוקפין ביום ט"ו, דלרב קוראים פרשת זכור קודם פורים ולכו"ע אין מסרגין, דהרי באותה שבת שחל ר"ח קוראים פרשת שקלים ושבת שלאחריה קוראים זכור, כדי להקדים פרשת זכור לפורים שיחול בי"ד אדר שהוא יום ששי (ובשבת למוקפים). ולשמואל מסרגין כיון שפרשת זכור קוראים ביום ט"ו שהוא פורים למוקפים, וא"כ יש שבת הפסקה.

[7] דגם אם חל בערב שבת מקדימין לקרוא לשבת שעברה פרשת שקלים, ונמצא שיש הפסקה בב' באדר.

[8] דס"ל כשמואל שקוראים במקרה זה את פרשת שקלים לאחר ר"ח (דהיינו בב' אדר), וחייבים לקרוא מיד בשבת הבאה פרשת זכור דהרי פורים יחול באותו שבת בימי חמישי וששי.

[9] כדי שלא תקדום עשיה דהיינו הפורים עצמו שהרגו בעמלק, לזכירה היינו קריאת פרשת זכור, דהסדר הוא שצריך להקדים זכירה לעשיה.

[10] נחלקו האם צריך דוקא להקדים עשיה לזכירה ולאפוקי נמי שלא יבואו בבת אחת או לא, דרב הונא ס"ל כל שאינו מקדים - שרי, וכיון שקורא פרשת זכור בו ביום שפיר דמי. ואילו רב נחמן ס"ל אליבא דרב דצריך להקדים בדוקא ולא מהני מה שיעשה אותם כאחת.

[11] ס"ל דכיון שהוא עדיין פורים דמוקפים בט"ו לא מיקרי שמקדימים עשיה לזכירה, אלא עשיה וזכירה בהדדי אתיין.

[12] הם סימני ההפסקות, דהינו האות הראשונה מורה על יום הר"ח והאות השניה מורה על תאריך ההפסקה שיהיה. ובסימן ובי"ו יש שתי הפסקות ביום ב' וביום י"ו.

[13] נחלקו האם כשיש קריאה מיוחדת של המועדים האם קוראים פרשת שבוע או לא, דלמ"ד לסדר פרשיות הוא חוזר ס"ל שאין קוראים באותם זמנים בפרשת שבוע - וא"כ החזרה היא לסדר פרשיות, ולמ"ד לסדר הפטרות הוא חוזר ס"ל שקוראים בפרשת שבוע כרגיל ורק המפטיר והפטרה קורא בענין המועד. אולם כל זה בשבת, אולם בחול שאין הפטרה - על כרחך שההפסקה היא מהפרשת שבוע שקוראים בשני וחמישי - והוא חוזר לסדר פרשיות.

[14] היינו פרשת שור או כשב שבפרשת אמור (ויקרא כב) שבה נזכרו כל המועדות.

עוד חומר לימוד על הדף