תוס' ד"ה 'אי ליתיה ללוה לאו בתר ערבא אזיל'

(SUMMARY: Tosfos extrapolates from here that Eidei Mamon may not be related to either the debtor or the creditor)

מכאן, דיש ליזהר בעדי ממון שלא יהו קרובים לא ללוה ולא לערב


Halachah: We can extrapolate from here that witnesses in money-related matters may not be related either to the debtor or to the creditor



תוס' ד"ה 'דלמא במקום סייף נקב הוה'

(SUMMARY: Tosfos explains why we are concerned about a hole having been there prior to the sword-thrust, since this is unusual, and we go after the majority, as the Gemara explains in Chulin. They reject Rabeinu Tam's answer that 'We don't know' is not acceptable in this case, though it is if the witnesses claim that they don't know with which kind of sword the murderer killed the victim. And they conclude that the statement 'Nobody would ever have been killed is not meant literally, before finally discussing the alternative possibility that R. Akiva might follow his opinion in Bechoros, where he is concerned with the minority)

קשה לר"ת, דאמרינן פ"ק דחולין (דף יא: ושם( ומפיק ליה מקרא, דלא חיישינן להא דאזלינן בתר רובא?


Question: Based on the Gemara in Chulin, which learns from a Pasuk that in a case such as this we follow the Rov, Rabeiu Tam asks why we do not do so here?

ואומר ר"ת, דודאי אי לא שיילינן להו לא חיישינן, אלא היה שואל להם כדי שאם אמרו 'לא ידעינן' 'יבטל העדות;


Answer: Indeed, he replies, if we did not ask the witnesses such a question, we would not suspect such a rare coincidence; Only we deliberately ask them, so that, in the event that they reply that they don't, we will invalidate their testimony.

מידי דהוה אסייף וארירן , דאי לא שיילינן ,חייב , וזה אומר 'בסייף' וזה אומר 'בארירן', אין זה נכון; אע"ג דבסייף וארירן כי אמרו 'אין אנו יודעין', הרי זה נכון, זה גרוע, הואיל ובהרוג גופיה אין יודעים לא בעינן מכחישין


Proof: This can be compared to the type of weapon that was used, which we do not need to ask the witnesses, yet, if we do, and one says this kind of sword, and the other, a different kind of sword, their testimony is disqualified. Granted, in the latter case, 'I don't know' does not disqualify the testimony, our case is worse, inasmuch as it directly concerns the victim himself.

ומיהו טעם זה אינו מיושב; ומאיזה טעם הוא זה, דאם לא נשאל להם יהא חייב, ואם נשאל ואמרו אין אנו יודעין , יהיה פטור?


Question: Rabeinu Tam's reasoning however, is very unclear. Why, if we do not ask the witnesses, the murderer will be Chayav, and if we do and they don't know, he will not?

וראיה שהביא מסייף וארירן אין הנדון דומה לראיה ;דהתם כל כמה דלא שיילינן להו אין לבדות מהלב שיכחישו זה את זה, אבל כשמכחישין בהדיא דומה שקר; שדבר זה אדם רגיל לעלות בדעתו במה הרגו, טפי מכליו שחורים או מכליו לבנים


Refutation: And as for the proof that he brings from two kinds of swords is not compatible with our case. There, as long as we have not asked them anything, we do not need to suspect that perhaps their statements will clash, but once they do, their testimonies appear false. Bear in mind that witnesses would generally take note of the murder weapon, more so than the color clothes he is wearing, where even a discrepancy will not render the testimony Pasul. But Rabeinu Tam's statement, that when one does not ask the witnesses, whether the victim was not a T'reifah, the murderer is Chayav, but if one does, and they do not know, he is Patur, is unreasonable.

לכן נראה, דהא דקאמר 'לא נהרג אדם מעולם 'לאו דוקא ,אלא רוב פעמים לא היה נהרג שעל ידי שהוא מרבה בבדיקות, אי אפשר שלא יכחיש אחד מהם את חבירו


Alternative Explanation: It therefore seems that when the Gemara says 'Lo Neherag Adam le'Olam' is not meant literally, but rather that usually that would be so. Why is that? Because seeing as the Beis-Din asked them so many extra questions, it would be virtually impossible for the witnesses not to contradict each other, thereby invalidating theit Eidus.

אבל אין לומר דר' עקיבא לטעמיה דחייש למיעוטא גבי חלב אינו פוטר (בכורות כ:)


Another Possible Explanation: Why can we not answer that R. Akiva, follows his own reasoning in Bechoros, where he is concerned about the minority.

דהא לא מצינו שום תנא דחייש למיעוטא טפי מרבי מאיר ,ואפ"ה מודה היכא דלא אפשר, דלא חיישינן למיעוטא בפ"ק דחולין (דף יא:) ; והכא היינו דלא אפשר.


Refutation: Because there is no Tana who is concerned about the minority more than R. Meir, and even he concedes that where there is no option, we follow the majority, and in our case, there is no option.

מיהו י"ל דאיכא למיקם עלה דמילתא ,כגון שהיה קרום של מוח מגולה וראו שהיה שלם, ובא זה ונקבו והרגו


Reinstatement of Answer: It is however, possible find a case where there is an option; where the membrane of the brain is revealed, and after the witnesses saw that it was complete, the murderer came and pierced that spot and killed him.



תוס ד"ה 'כמכחול בשפופרת'

(SUMMARY: Tosfos asks what the Gemara will do with Avodah-Zarah and Shabbos, which at first sight, do not seem to be subject to exemption as murder and Arayos)

תימה, עובד ע"ז ומחלל שבת מאי איכא למימר, דהתם לא מצינו למיפטריה? והא היכי קאמר 'לא היה אדם נהרג מעולם'?


Question: What can one say regarding Avodah-Zarah and Shabbos, which are not so easily subject to exemption? So how can R. Tarfon and R. Akiva categorically state that nobody would ever have been killed?

וי"ל, דמ"מ קאמר שפיר 'לא היה אדם נהרג... ', משום דלא שכיחי כולי האי כי אם ברוצח ועריות


Answer #1: They are nevertheless justified in making such a statement, since Avodah-Zarah and Shabbos are not as common as murder and Arayos.

ועוד י"ל, דאיכא למימר 'ראיתם שמחלל אינו טריפה? 'דאם הוא טריפה, א"כ אם תזימן, לא יהיו חייבי מיתה, משום דמצו למימר 'גברא קטילא בעינן למיקטל', והויא ליה עדות שאי אתה יכול להזימה.


Answer #2: And besides, one can ask them whether they know that the sinner was not a Tereifah, because if he was, then even if other witnesses are Mazim them, they cannot be sentenced to death, since the person that they tried to kill was a dead man.



תוס' ד"ה 'היה מעגל במעגילה'

(SUMMARY: Tosfos describes a Ma'agilah and explains how it was used)

בימיהן היו הגגים שוין ולא היו משופעים כמו שלנו; וכשעושים הגג וטוחין אותו בטיט ,ורוצים להשוות טיח הגג, לוקחין אבן עגולה ארוכה קצת ויש לו בית יד ארוכה, ומעגילים אותה על פני כל הגג להשוות הטיח, והיינו מעגילה


Explanation: In those times, their roofs were flat (not sloping like ours). When they made their roofs, smeared them with cement, and wanted to smoothen the cement, would take a round longish stone, with a long handle, and roll along the surface of the roof to smoothen the cement. That stone was called a 'Ma'agilah'.



תוס' ד"ה 'משלשל בחבית ... '

(SUMMARY: Tosfos discusses why the Mishnah does not add here 've'Nifsak ha'Chevel', like it does in the Seifa)

קצת קשה, אמאי לא קאמר 'ונפסק החבל ונפל עליו', כדקתני בסיפא?


Question: 'Why does the Mishnah not add 'and the rope snapped (Nifsak)', like it does in the Seifa?

ונראה לומר ,ד'נפלה' דרישא שנשמט מידו; ולכך לא רצה לומר נפסק, דאם נפסק, פטור


Answer: When the Tana says 'Naflah', it means that it slipped from his hand. The reason that the Tana does not want to say that it snapped is because then, the Mishnah will not go like Rebbi, who says later that 'Nifsak' is Patur



תוס' ד"ה 'היה יורד בסולם'

(SUMMARY: Tosfos explains how all three cases in our Mishnah are learned in the format of 'Lo Zu, Af Zu')

יש אומרים דתנא 'לא זו אף זו' קתני: לא זו' מעגל', דודאי יש לחייבו גלות, דלא מזדהר, אלא אף 'משלשל חבית', דשפיר מיזהר שלא ישבר חביתו, אם נפל והרג חייב; ועוד, דלא זו אלא אף זו יורד בסולם דטפי מיזהר כדי שלא יפול אם הרג חייב


Explanation: Some say that the Tana is learning 'Lo Zu Af Zu' (a progression of Chidushin; not only this, but even that): Not only 'Me'agel', who has no personal reason to be careful, goes into Galus, but even 'Meshalshel be'Chavis', who is does not want his barrel to break` and even 'Yored be'Sulam', who is afraid that he may fall and die.




תוס ד"ה 'פשיטא בר קטלא הוא'

(SUMMARY: Tosfos gives two reasons to explain why we cannot simply answer that the Pasuk is speaking where there was no warning)

תימה, אימא במזיד ולא התרו בו


Question: Why can we not answer that the Pasuk is speaking where he killed on purpose, but where there was no warning?

וי"ל, דהא נמי נפקא לן מ"בלי דעת" דאיכא מ"בלי דעת" יתירא


Answer #1: That we also learn that he is Patur from Galus, from the extra "B'li Da'as" in the Pasuk there.

עוד י"ל, דהא נמי פשיטא דלא יגלה, דעל כרחך קרא בלא מתכוין איירי מדכתיב "והוא לא שונא"


Answer #2: Alternatively, that even if we don't, it is equally obvious that he is Patur from Galus, since the Pasuk writes "ve'Hu Lo Sonei, a clear indication that he only goes into Galus if he killed unintentionally.



תוס' ד"ה 'אלא פרט לאומר מותר'

(SUMMARY: Tosfos explains why, in spite of this D'rashah here, the Gemara in Shabbos obligates a child who grows up among Nochrim to bring Korboanos for eating Cheilev and for desecrating Shabbos, even though there too, the Torah writes "Shegagah").

קשה, דגבי חלב וגבי שבת דכתיב בשניהם "שגגה" וחייבין פרק כלל גדול (שבת דף סח: ושם) בתינוק שנשבה לבין הנכרים


Question: The Torah writes both by "Shegagah",Cheilev and by `Shabbos, yet the Gemara in Shabbos obligates a child who grows up among Nochrim to bring Korbanos for contravening them.

וי"ל, דשאני הכא דכתיב "שגגה" יתירא למעוטי 'אומר מותר'


Answer: It is different here, since the Torah adds an extra "Shegagah", to preclude 'Omer Mutar' as well.



תוס ד"ה ' "ואשר לא צדה" פרט למתכוין לזרוק (שתים ... )

(SUMMARY: Tosfos refutes Rashi's explanation in Bava Kama, where he explains that the Pasuk only precludes from Misah, but not from Galus)

בכיצד הרגל (ב"ק דף כו: ושם) פירש רש"י ממעט ליה ממיתה אבל גלות אית ביה


Explanation: Rashi explains in Bava Kama that the Pasuk only comes to preclude (Miskaven li'Zerok Shetayim ve'Zarak Arba'ah) from Misah, but not from Galus.

ולא נראה, דא"כ לא הוי כמו אידך


Refutation: This does not appear correct however, because if it was, it would not be compatible with the other rulings.

לכן נראה לפרש דפטור (ממיתה) מגלות, כדאמרינן פרק כיצד הרגל (שם ד"ה פרט)


Alternative Explanation: It therefore seems correct to say that he is Patur from Galus too, as we explained in Bava Kama.



תוס' ד"ה 'מה יער שיש לו רשות לניזק ולמזיק ליכנס לשם ... '

(SUMMARY: Tosfos points out that we only learn from Ya'ar that the Mazik and the Nizak must both have the right to be in the R'shus where the latter is killed, but not that they need to be standing in the same location).

וקשה, דמסתמא כמו כן נימא 'מה יער מקום שעומד שם המזיק ויש רשות לניזק להיות לשם', וא"כ קשה, דתנן 'הזורק אבן לרשות הרבים הרי הוא גולה', ומוקי לה בסותר כתלו שהוא ברשותו, והרג הניזק שהוא ברשות הרבים; ואמאי גולה, והא בעינן מקום שיהא רשות לניזק ולמזיק ושיהא הניזק במקום שהמזיק עומד בו?


Question: By the same token, we will presumably learn from forest a Chiyuv Galus in any location where the Mazik is standing, and where the Nizak is permitted to enter, too. If that is so, then why does the Mishnah later declares Chayav somebody who throws a stone from his own domain into the R'shus ha'Rabim, killing the person who is standing there, in the process? After all, the Nizak is not standing in the same location as the Mazik (as he is in the case of Ya'ar)?

וי"ל, דלא יליף מיניה מקום ההכאה, אלא שיש רשות לשניהם לעכב במקום ההכאה


Answer: Our premise was incorrect, as we only learn from the case of 'Ya'ar' that both Mazik and Nizak are permitted to remain in the location where the damage takes place, but not in which R'shus it needs to occur.



תוס' ד"ה 'נשמטה השליבה'

(SUMMARY: Tosfos explains why it must be the rung that killed the person underneath and not the person).

הרגתו השליבה; אבל אם הרגו אדם פטור, דבעינן דרך ירידה


Clarification: It must have been the rung that killed the person below, but not the person climbing the ladder. This is because one is only Chayav if the whoever or whatever killed the victim is descending that one is Chayav, but not if he/it is ascending.



תוס' ד"ה 'ואי בעית אימא הא דאיתלע, והא דלא איתלע'

(SUMMARY: Tosfos queries his initial explanation that both Beraisos hold that the rung slipping is considered Yeridah, and concludes that in fact they must both hold that it is considered Yeridah. Finally, they go on to explain the Gemara's next answer 'Ha ve'Ha le'Galus ... ').

ולפי האי איבעית אימא, כולי עלמא סברי ירידה היא


Explanation #1: According to this alternative answer, everybody holds that the rung slipping is considered a Yeridah. They go on to explain why one holds Chayav and one holds Patur, and establishes the earlier

וקשה, א"כ אמאי לא קאמר 'דכולי עלמא ירידה היא', הא דאתלע והא דלא אתלע,?


Question #1: In that case, the Gemara ought to have said that both Beraisos hold that it is considered Yeridah, only one speaks by Isla ... ?

ועוד קשה, כי קאמר מעיקרא 'דכ"ע עליה היא', א"כ קשה ברייתא זו לברייתא דלעיל "או השליך עליו" להביא ירידה שהיא צורך עליה?


Question #2: And besides, when the Gemara initially said that everybody considers it Aliyah, this Beraisa would then clash with the Beraisa above "O Hishlich Alav", to include a Yeridah which is needed for the Aliyah ('Yeridah le'Tzorech Aliyah' [see Maharam])?

נראה לפרש, דה"ק: 'דכ"ע דעליה הוי'; ומיירי במיהדק ובדלא אתלע, ולא מיירי בירידה שהיא צורך לעליה, דבהא לא פליגי ברייתות.


Explanation 2#: It therefore appears more correct to explain that both Beraisos, which are speaking where the rungs were firm and not wormy, both hold that the rung slipping is considered Aliyah. It is not however, speaking about a 'Yeridah le'Tzorech Aliyah', as this is not what the Beraisos are arguing about.

והכא הכי קאמר 'איבעית אימא, הא והא לגלות ... ', ומיירי הברייתא שמחייבה, בירידה שהיא צורך לעליה


Explanation Continued: And when the Gemara continues 'Ha ve'Ha le'Galus ... ', the Beraisa which holds 'Chayav' is then speaking about a 'Yeridah le'Tzorech Aliyah'.