מכות דף י"ד ע"א

מה לומדים רבנן ור' יצחק מהפסוקים הבאים?

אחותו דסיפא [1] אחותו דרישא
לרבנן לאחותו בת אביו ואמו לחלק כרת למפטם וסך
לר' יצחק לרשיעא בר רשיעא לאחותו בת אביו ואמו

מכות דף י"ד ע"ב

טמא הנוגע בקודש או בתרומה האם לוקה? [תד"ה ההוא].

טמא שנגע בקודש טמא שנגע בתרומה
לריש לקיש לוקה לוקה
לר' יוחנן אינו לוקה לפשטות הסוגיא: לוקה [2]
לתוס': אינו לוקה

האם לוקים על לא תעשה דלהלן?

לאו הניתק לעשה לאו שקדמו עשה [3]
לרבה בשם ר' יוחנן אין לוקים לוקים
לר' יוחנן אחר שחזר בו אין לוקים אין לוקים

-------------------------------------------------

[1] בויקרא כ' י"ז כתוב: ואיש אשר יקח את אחותו (אחותו דרישא) בת אביו או בת אמו וכו', ונכרתו לעני בני עמם ערות אחותו (אחותו דסיפא) גלה עונו ישא.

[2] ר' יוחנן דריש מקרא דבכל קודש לא תגע לנגיעת תרומה, וא"כ משמע שלוקה בנגיעת תרומה, אלא שהקשו תוס' בד"ה ההוא דלא יתכן שתרומה תהיה יותר חמורה מקודש לר' יוחנן. ולכן תירצו שר' יוחנן לומד מפסוק זה לענין יולדת שנגעה בתרומה אחר שטבלה קודם מלאת ימי טהרה לומר שפוסלת אותה כדין טבול יום.

[3] וביארו בתד"ה כל, שלאו שקדמו עשה אין הכוונה מצד שקדמו בסדר הפסוקים, אלא ששייך לקיים את העשה קודם שיעבור על הלאו.

עוד חומר לימוד על הדף