1)

TOSFOS DH 'HAHU MIBA'I LEIH LECHAYVO AL ACHOSOSHEHI BAS AVIV UBAS IMO'.

תוס' ד"ה 'ההוא מיבעי ליה לחייבו על אחותו שהיא בת אביו ובת אמו'.

(SUMMARY: Tosfos explains why we cannot learn it from the superfluous Pasuk in Acharei-Mos "Achoscha Hi", in connection with the Azharah).

וא"ת, ל"ל מקרא דבקדושים; תיפוק ליה דגבי אזהרה כתיב "אחותך היא" יתירא. לאחותו בת אביו ובת אמו, וכתיב (ויקרא יח) "ונכרתו הנפשות העושות"?

(a)

Question: Why do we need the Pasuk in Kedoshim? Why can we not learn Achoso bas Aviv u'Bas Imo from the superfluous Pasuk in Acharei-Mos "Achoscha Hi", in connection with the Azharah, where it writes in Vayikra 18 "ve'Nichr'su ha'Nefashos ha'Osos"?

וי"ל, ד"ונכרתו" לא קאי אלא א'עריות המפורשות בהדיא; ונהי דבקרא כתיב "ערות בת אשת אביך מולדת אביך, אחותך היא", מ"מ מיירי טפי מאחותו שהיא מאשת אביו ובת אביו; אבל בת אביו ובת אמו (ומאונסים) לא ידעינן אלא מיתורא דקרא "אחותך היא" '.

(b)

Answer: Because "ve'Nichr'su ... " there only pertains to a sister who is the daughter of his father's wife and his father, about whom the Pasuk specifically writes, but not to one who is the daughter of both his father and his mother, which we only learn from the Ribuy "Achoscha Hi".

2)

TOSFOS DH 'VE'IDACH?'

תוס' ד"ה 'ואידך'?

(SUMMARY: Tosfos discusses whether R. Yitzchak holds 'Onshin min ha'Din' or, as is it would seem from our Sugya, 'Ein Onshin ... ').

רבי יצחק, גמר עונש מאזהרה.

(a)

Clarification: This refers to R. Yitzchak, who learns the Onesh from the Azharah.

תימה, דבכריתות (דף ג.) אמר, לר' יצחק, עונשין מן הדין, דקאמר לר' יצחק כדאית ליה, ולרבנן כדאית להו, לומר דאין עונשין מן הדין'?

(b)

Clarification #1: The Gemara in Kerisus explains that, R. Yitzchak follows his reasoning of 'Onshin min ha'Din', whereas the Rabbanan follow theirs, of 'Ein Onshin ... '.

וכן לקמן בפרקין (דף יז:) דקאמר 'אפי' למאן דאמר עונשין מן הדין ... ' ופי' הקונט', דהיינו ר' יצחק!

(c)

Clarification #2: And the same goes for the Gemara later in the Perek, which refers to the opinion that holds 'Onshin min ha'Din', which Rashi explains is R. Yitzchak.

ותימה דבכל שינויי דהכא משמע דשפיר אית ליה לר' יצחק דאין עונשין מן הדין?

(d)

Question: All the answers in our Sugya imply that R. Yitzchak can hold 'Ein Onshin min ha'Din without any problem?

ונראה, דלהאי שינויא דקאמר גמרא דגמר עונש מאזהרה סבר ר' יצחק עונשין מן הדין, דהכי פירושא גמר עונש מאזהרה משום דאיכא קל וחומר להענישן; וכיון דהשוום באזהרה הוא הדין נמי בעונש, כיון דאיכא קל וחומר להענישן; ומעתה אמר רבי יצחק בכל דוכתי נמי עונשין מן הדין, היינו היכא דשוין לענין אזהרה.

(e)

Answer: It seems that, according to this answer (that we learn the Onesh from the Azharah) R. Yitzchak holds 'Onshin min ha'Din, because what this means is that since there is a 'Kal va'Chomer to punish for a sister who is the daughter of one's mother and one's father, we say that since the Torah equates them regarding the Azharah, the same will apply to the Onesh. And that being the case, R. Yitzchak will always hold 'Onshin min ha'Din -wherever they are equal regarding the Azharah.

ומהאי טעמא דהכא, דגמיר עונש מאזהרה, דהיינו דוקא משום דאיכא להענישו מן הדין, דאם לא כן בחייבי לאוין נמי כגון גבי ממזר עמוני, נילף בהם עונש כרת מהאי טעמא דגמר עונש מאזהרה, דכי היכי דהשוום לענין אזהרה הוא הדין לענין עונש.

(f)

Proof: Clearly, we can only learn the Onesh from the Azharah where one can punish him from a Kal va'Chomer, because otherwise, by the same token, we would have to say by Chayvei La'avin too, such as Mamzer and Amoni, that they are Chayav Kareis, because we learn the Onesh from the Azharah, because just as the Torah compares them regarding the Azharah, so too, are they compared regarding the Onesh.

אלא כדפי' דדוקא משום דאיכא להענישו מן הדין קאמר גמר (גמר) עונש מאזהרה (כך נראה למשי"ח; וצריך עיון').

(g)

Conclusion: It is therefore as we explained - it is only where one can punish from a Kal va'Chomer that we learn the Onesh from the Azharahia (see Tal Torah). So it seems to Mashi'ach, though it needs looking into.

14b----------------------------------------14b

3)

TOSFOS DH 'HACHI GARIS RASHI VE'IDACH, SAVAR LAH KE'R. ELAZAR DE'AMAR SH'NEI LA'AVIN VE'KAREIS ECHAD CHALUKIM LE'KORBAN'.

תוס' ד"ה 'הכי גריס רש"י'ואידך, סבר לה כר"א דאמר שני לאוין וכרת אחד חלוקים לקרבן'.

(SUMMARY: After offering various explanations as to why, once we have R. Elazar's Limud from Mefatem ve'Sach, we should [or shouldn't] still need "Achoso" in the Seifa to teach us the distinction by Arayos, Tosfos concludes that we don't, like Rashi]. They also explain how the revised D'rashos will then work according to Rashi)

והלכך במפטם וסך דחלוקין בלאוין, ידעינן שחלוקין לחטאות.

(a)

Clarification: That is why 'Mefatem & Sach', which have independent La'avin, also bring independent Chata'os.

וא"ת כיון דלאוין מוחלקין, א"כ, ל"ל "אחותו" דסיפא דדריש לחלק, תיפוק ליה דלאוין מוחלקין?

(b)

Question: Seeing as Achoso she'Hi Achos Aviv she'Hi Achos Imo are three independent La'avin, why do we need "Achoso" in the Seifa to divide them?

ופי' בקונטרס, דכיון דאתא להכי, בעריות נמי לא בעי חילוק, ולא אצטריך ליה למדרש "ואל אשה" דלעיל, ולא דריש "אחותו" לחלק ואייתר ליה עיקר [קרא דכרת] באחותו לדונו בכרת ולא במלקות; ו"אחותו" דסיפא לאחותו שהיא בת אביו ובת אמו לומר 'שאין עונשין ... ', ו'אחותו' דרישא לא אצטריך לה ולדרשא אחריתא אתיא.

(c)

Answer #1: Rashi explains that in fact, now that, according to R. Yitzchak, we have cited R. Elazar Amar R. Hoshaya, Arayos, according to him, do not require a distinction, nor is it necessary to Darshen "ve'el Ishah", as we did earlier. Neither do we need the Pasuk of "Achoso" in the Reisha to draw a distinction, releasing it to learn that Chayvei Kareis are not subject to Malkos. And what's more, we do not require "Achoso" in the Seifa for Achoso who is bas Aviv and bas Imo, to teach us 'Ein Onshin min ha'Din,

אי נמי אורחיה דקרא הוא.

(d)

Answer #2: Alternatively, it is the way of the Torah to insert "Achoso", even though it is not necessary.

עוד יש מפרשים, דשפיר אצטריך דרשא דרישא לאחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו; דנהי דאיכא לאוין מוחלקין, מ"מ הואיל והם גוף אחד, אימא לא ליחייב אלא אחת, דלא דמי למפטם וסך שהם עבודות מוחלקות, ושפיר אתי מדרבי אלעזר.

(e)

Answer #3: Yet others explain that we do need the D'rashah of "Achoso" in the Reisha for Achoso who is also Achos Aviv and Achos Imo. This is because, granted they have independent La'avin, nevertheless, they are all in one body, and as such we would have thought that they should only receive one set of Malkos; in spite of 'Mefatem and Sach', two separate Avodos that are not performed together and that therefore receive two sets of Malkos from the D'rashah of R. Elazar.

אבל בפרק קמא דכריתות (דף ג.) משמע כפירוש הקונטרס, דפריך אהא מילתא 'וכי מאחר דלאוין מוחלקין בו, כרת באחותו למה לי?' פי' דדרשינן מינה חילוק בעריות ואליבא דר"א, תיפוק ליה חילוק משום דלאוין מוחלקין כמו מפטם וסך. ומאי פריך, והא לא דמי כדפירשתי?

(f)

Refutation: The Gemara in the first Perek of K'risus however, supports Rashi. The Gemara there asks on this very case (Achoso she'Hi Achos Aviv she'Hi Achos Imo) 'Now that they are all independent La'avin, why does the Torah need to write Kareis by "Achoso". Nnow that we Darshen Chiluk by Arayos like R. Elazar, why do we not learn the distinction here from the fact that they have independent La'avin, like Mefatem and Sach. But according to the previous answer, what is the Gemara's Kashya, seeing as they are not comparable?

לכן נראה כפירוש הקונטרס.

(g)

Conclusion: That explains why Rashi's explanation appears to be the correct one.

4)

TOSFOS DH 'HAHU LI'TERUMAH HU DE'ASA'.

תוס' ד"ה 'ההוא לתרומה הוא דאתא'.

(SUMMARY: Tosfos discusses a. How R. Yochanan can consider Terumah more stringent than Kodshim? and b. on what basis he interprets a Pasuk which talks about Kodesh with reference to Terumah?).

ותימה, דהיכן מצינו חומר בתרומה מבקדשים, ד"בכל קדש לא תגע" מוקי לה רבי יוחנן לנגיעת תרומה, אלמא לקי; ובנגיעה דקדש לא לקי?

(a)

Question #1: Where do we find a precedent that Terumah is more stringent than Kodshim, that R. Yochanan can say here that the Pasuk "be'Chol Kodesh Lo Siga" refers to Terumah (implying that touching Terumah be'Tuma'h is subject to Malkos, when touching Kodesh is not?

ותירץ הר"ר שלמה מדרויי"ש נ"ע, דהכי קאמר 'ההוא לנגיעת תרומה הוא דאתא', לאשמועינן דפוסל תרומה עד מלאת ימי טהרה שהיא כטבול יום, ולא קאמר דאיכא מלקות בנגיעת תרומה.

(b)

Answer: R. Shlomoh from D'royes (Nishmaso Eiden), explains that when the Gemara says 'ha'Hu li'Negi'as Terumah Hu de'Asa', it means that until the completion of a Yoledet's days of Taharah, she invalidates Terumah like a T'vul-Yom, but not that she is subject to Malkos.

אבל מכל מקום קשה, דאיך קאמר רבי יוחנן דקרא דכתיב ביה "קדש" דמיירי לתרומה?

(c)

Question #2: The question nevertheless arises, how can R. Yochanan establish a Pasuk which mentions 'Kodesh' with regard to Terumah?

וי"ל משום דגבי האי קרא כתיב "עד מלאת ימי טהרה", ובקדשים עד לאחר כפרה.

(d)

Answer #1: Bearing in mind that Kodshim remains forbidden until after she has brought her Kaparah (Mechusar Kipurim), when the Torah writes here "ad M'los Yemei Taharah" (T'vul-Yom), it must be talking about Terumah.

אי נמי, על כרחך צריך לאוקמה בתרומה, דלקדשים נפקא לן מגזירה שוה ד"טומאתו" טומאתו" גמיר ליה'."

(e)

Answer #2: Alternatively, R. Yochanan learns the Azharah by Kodesh from the 'Gezeirah-Shavah' "Tum'aso" "Tum'aso", as we learned earlier.

5)

TOSFOS DH 'KOL LO SA'ASEH SHE'KADMO ASEI LOKIN ALAV'.

תוס' ד"ה 'כל לא תעשה שקדמו עשה לוקין עליו'.

(SUMMARY: Tosfos explains why Gezeilah is not a 'La'av she'Kadmo Asei').

תימה, דהא לאו דגזילה שקדמו עשה, ד"והשיב הגזלה אשר גזל", ואפ"ה אין לוקין עליו?

(a)

Question: The La'av of Gezeilah is a La'av she'Kadmo Asei, seeing as the Asei of "ve'Heishiv es ha'Gezeilah (in Vayikra) precedes the La'av (in Kedoshim), yet the Gazlan does not receive Malkos?

וי"ל, דשאני גבי לאו דגזילה שאין לקיים העשה אלא לאחר שגזלה; והלכך לאו שניתק מאיליו הוא. אבל קדמו דקאמר הכא לאו דוקא קדמו, אלא היינו דשייך העשה קודם שעבר הלאו'.

(b)

Answer: Seeing as it is impossible to perform the Asei of "ve'Heishiv es ha'Gezeilah" before one has transgressed the La'av of Gezeilah, it is really a 'La'av she'Nitak la'Asei'. Whereas a 'La'av she'Kodmo Asei' that is mentioned here refers to cases where it is possible to fulfill the Asei before transgressing the La'av.