TOSFOS DH RAV YEHUDAH OMER MI'SHEL BEN
תוס' ד"ה רב יהודה אומר משל בן
(Summary: Tosfos discusses the priorities between Kibud Av, Aveidas Atzmo and Aveidas Chavero.)
מדקדק ר"י למ"ד משל בן -אם נזדמן לו כיבוד אב ואבידת עצמו ואבידת חבירו, כיצד יעשה? ...
Puzzle: According to the opinion that holds 'from the son's property', the Ri asked what one should do if he is confronted with Kibud Av, Aveidas Atzmo and Aveidas Chavero?
אם יעסוק בכבוד אביו, הלא אבידת חבירו קודמת, כדאמרינן באלו מציאות (ב"מ דף לב.) 'יכול אמר לו אביו אל תחזיר, יכול ישמע לו, ת"ל ... '
Option #1: ... because should he deal with his father's Kavod, his friend's lost article takes precedence, as the Gemara says in 'Eilu Metzi'os' (Bava Metzi'a, Daf 32a) cites a Pasuk that if one's father gives instructions not to return someone's lost article, one may not obey him ...
והיינו "אל תחזיר" ,שאומר לו 'עסוק בכבודי' ,דאל תחזיר בחנם לא אצטריך קרא...
Proof: ... and it must be speaking when he tells him to honor him, since not to return a lost article for no reason does not require a Pasuk ...
משמע א"כ, דאבידת חבירו קודמת לכיבוד אב ואם ...
Proof (cont.): ... implying that one's friend's lost article takes precedence over Kibud Av ...
ואם יעסוק באבידת חבירו, הרי אבידתו קודמת -דכתיב (דברים טו) "אפס כי לא יהיה בך אביון" (ב"מ ל: לג.), 'שלך קודם לכל אדם' ...
Option #2: ... Should he deal with his friend's lost article, his own article takes precedence, as the Pasuk writes in Devarim (15) "only there shall not be among you a poor person?", 'Your property takes precedence over somebody else's' (Bava Metzi'a, 30b & 33a) ...
ואם יעסוק באבידתו, הרי כבוד אביו קודם למאן דאמר 'משל בן' ?
Option #3: ... But if he deals with his own article, his father's Kavod comes first, according to the opinion that holds 'from the son's property'?
ונראה לר"י שיניח כבוד אביו ואבידת חבירו ויעסוק באבידתו...
Solution: The Ri concludes that he may leave his father's Kavod and his friend's lost article, and deal with his own lost article ...
דהא דאמר 'כיבוד אב קודם' ...
Implied Question: ... because when the Gemara says that Kibud Av takes precedence ...
היינו דוקא להניח לאביו לעשות רצונו בממונו, לפי שזהו גוף הכיבוד...
Answer: ... it means to allow his father to do with his money as he sees fit, as that is the actual Kavod ...
אבל באבידתו, כיון שאין האב נהנה באבידה עצמה, אין הבן חייב להפסיד אבידתו בשביל אביו.
Answer (cont.): But when it comes to his own lost article, from which his father derives no benefit, the son is not obligated to lose his article on account of his father.
ואע"ג דאמרינן בסמוך 'כדי שיטול ארנקי ויטיל לים, ואינו מכלימו' למ"ד משל בן...
Implied Question : ... and even though the Gemara will say shortly that according to the opinion that holds 'from the son's property' - 'To the point that his father takes his purse and throws it into the sea, and he (the son) does not shame him' ...
התם מיירי באותו ענין שיש לאב קורת רוח בכך, כגון שזורקו לים למירמא אימתא א'אינשי ביתיה ...
Answer: ... that speaks in such a case where the father derives satisfaction from his action, where for example, he throws it into the sea in order to instill fear into the hearts of his family ...
דאי לאו הכי, אם בחנם משליך, רשע הוא -דעובר ב'בל תשחית' ...
Proof: ... because otherwise, if he threw it for no reason, he would be a Rasha - since he is then guilty of 'Bal Tashchis' (destroying a useful article) ...
ואפילו היכא דשוגג הוא ומשליכו בחמתו ...
Implied Question: .,, and even where he was a Shogeg and threw it in his anger ...
מ"מ נהנה בהשלכת ארנקי, ומש"ה אין להכלימו.
Answer: ... nevertheless he derived benefit from throwing the purse, and it is therefore forbidden to put him to shame.
TOSFOS DH ORU LEIH RABBANAN L'REBBI YIRMIYAH K'MA'AN D'AMAR MI'SHEL AV
תוס' ד"ה אורו ליה רבנן לרבי ירמיה כמ"ד משל אב
(Summary: Tosfos discusses the Halachah.)
משמע שכך הלכה, וכן פסק בשאלתות דרב אחאי בפרשת וישמע (סוף סימן נז) ...
Halachah: It implies that this is the Halachah and that is how the She'iltos de'R. Acha'i Paskens in Parshas Vayishma Yisro' (at the end of Si'man 57) ...
ופסק היכא דלית ליה לאב ואית ליה לבן, חייב הבן לזון אביו. וכן פסק ר"י ור"ח -דאם אין לאב ממון והבן יש לו, דצריך הבן לפרנסו משלו ...
Halachah (cont.): He also Paskens that there where the father does not have but the son does, the son is Chayav to sustain his father, and this is also the ruling of the Ri and Rabeinu Chananel - that if the father has no money and the son does, he is obligated to sustain him with his own money ...
דלא יהא אלא אחר...
Reason: ... since the father is no worse that a stranger ...
כדאמר ב'נערה שנתפתתה' (כתובות דף מט:) ד'רב אכפייה לההוא גברא, ואפיק מיניה ארבע מאה זוזי לצדקה' .
Proof #1: ... about whom the Gemara writes in 'Na'arah she'Nispatsah' (Kesuvos, Daf 49b) that 'Rava forced Rav Nasan to pay four hundred Zuz for Tzedakah'.
ועוד, דאמרינן בירושלמי אמר רבי יוסי 'הלואי דהויין כל שמעתתי ברירי לי כהך - שכופין את הבן לזון את אביו' .
Proof #2: Moreover, the Yerushalmi (See Masores ha'Shas) citing Rebbi Yossi, states 'I wish that all my statements would be as clear to me as this one - that 'One forces a son to feed his father'.
ועוד ראיה מהא דאמר בירושלמי דרבי יונתן ורבי יאשיה הוו קאזלי באורחא; אתא ההוא גברא וקא נשק לכרעיה דרבי יונתן. ...
Proof #3: And another proof emerges from the Yerushalmi (Ibid.), which relates how Rebbi Yonasan and Rebbi Yashiyah were traveling together, when a man came and kissed the feet of the former.
אמר 'מאי האי '?אמר ליה 'דאמרי ליה "זיל צעוק בבי כנישתא"! כלומר הוריתי לו שיעשה כל כך שיפרנסנו בנו. א"ל "אמאי לא אכפי' מר"?
Proof #3 (cont.): ... and how, in answer to Rebbi Yonasan's request for an explanation, Rebbi Yashiyah explained that he had instructed the man to cry out in the Beis-ha'Medrash. To which Rebbi Yonasan asked Rebbi Yashiyah why he did not force the man's son to sustain his father?
אמר ליה "כגון זו כופין - " בתמיה ?אמר ליה "את צריכת לכך" - פירוש וכי לא ידעת דכופין? פשיטא דכופין!
Proof #3 (concl.): And in answer to Rebbi Yashiyah's Kashya whether one forces in such a case, Rebbi Yonasan replied 'Do you need me to tell that that? Of course it is!'
ועוד ראיה מירושלמי שהבאתי למעלה "כבד את ה' מהונך" -אם יש לו ממון חייב, ואם לאו, פטור. ובכיבוד אב ואם נאמר "כבד את אביך ואת אמך" -דמשמע בין יש לו הון ובין אין לו הון.
Proof #4: And yet a further proof from the Yerushalmi (Ibid.) that Tosfos quoted earlier (in 31a DH 'Kabeid') ' "Kabeid es Hash-m me'Honach" - If one has money, one is Chayav; if not, he is Patur. Whereas by Kibud Av va'Eim, the Torah writes "Kabeid es Avicha ve'es Imecha" - implying whether one is wealthy or not'.
TOSFOS DH D'MACHIL LEIH L'YAKREIH
תוס' ד"ה דמחיל ליה ליקריה
(Summary: Tosfos clarifies the case.)
וצריך לומר שהודיעו קודם לכן ...
Clarification: We must say that he informed him in advance ...
שלא יהא כמו 'נתכוין לאכול [בשר] חזיר ועלה בידו בשר טלה' ...
Reason: ... to avoid it being akin to 'Someone who intends to eat the meat of a Chazir and he picked up a piece of lamb' ...
דאמר לקמן בפ' בתרא (דף פא:) שצריך מחילה וכפרה.
Reason (cont.): ... about which the Gemara says later in the last Perek (Daf 81b) that it requires forgiveness and atonement.
TOSFOS DH V'TEIPUK LI MISHUM D'RUBA NISKALIN NINHU
תוס' ד"ה ותיפוק לי משום דרובא נסקלין נינהו
(Summary: Tosfos clarifies the question.)
לפום ריהטא ה"ק - ואפילו היתה סקילה חמורה, היו נסקלים.
Refuted Explanation: Initially, this seems to be saying that even if S'kilah was more stringent, they would be subject to stoning.
ואין זה נכון לפרש ...
Refutation: It is not correct to explain like this however ...
שלפי מה שמגיה 'הנסקלים בנשרפים' -אף על גב שנשרפים רובן, הן בסקילה, לפי שהיא קלה.
Reason: ... because according to the amended text 'ha'Niskalin be'Nisrafin' - even though the majority are Chayav S'reifah, they must be stoned, since it is more lenient.
אלא הכי פירושו 'למה לי "שריפה חמורה" ?אפילו הם שוות, תיפוק לי משום ד'רובא נסקלים נינהו '?
Authentic Explanation: The correct explanation must therefore be - 'Why do we need to say that 'S'reifah is more stringent'? even if they were equal, why not attribute it to the fact that 'The majority are Chayav S'kilah'?
32b----------------------------------------32b
TOSFOS DH ZAKEIN ASHMA'I
תוס' ד"ה זקן אשמאי
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's translation of 'Zakein Ashma'i'.)
פי' בקונטרס 'אשמאי' -רשע ועם הארץ .
Explanation #1: Rashi explains 'Ashma'i' to mean a Rasha and an ignoramous.
וקשה, דהיכי קאמר איסי בן יהודה ד"שיבה" משמע אפילו זקן אשמאי, והלא מצוה אפילו להכותו לבזותו לזלזלו?
Question: How can Isi ben Yehudah then say that "Seivah" implies even a 'Zakein Ashma'i', seeing as it is even a Mitzvah to strike and to put him to shame and to treat him with contempt?
לכך פר"ת 'אשמאי' לשון 'שוממין... '
Explanation #2: Rabeinu Tam therefore explains that 'Ashma'i is a Lashon of 'Shomemin' (desolate) ...
כמו 'פתחי שמאי' דמנחות (דף לג:) ...
Source: Like 'broken doorways' in Menachos, Daf 33b) ...
כלומר בור ועם הארץ ...
Explanation #2 (cont.): Meaning 'a wild & ignorant person' ...
כדמתרגמינן "והאדמה לא תשם," ' וארעא לא תבור' (בראשית מז).
Proof: Like Unklus translates "ve'ha'Adamah Lo Seisham" (Bereishis, 47) - and the land will not be left desolate'.
TOSFOS DH V'EIN ZAKEIN ELA CHACHAM SHE'NE'EMAR ESFAH LI SHIV'IM ISH ETC.
תוס' ד"ה ואין זקן אלא חכם שנאמר אספה לי שבעים איש כו'
(Summary: Tosfos clarifies the term 'Gezeirah Shavah'.)
לאו גזירה שוה גמורה היא...
Clarification: It is not a proper Gezeirah Shavah ...
דאם כן, ליבעו מומחין כי התם.
Reason: ... because, if it was, they would have to be experts like they are there.
אלא לא הוי אלא הוכחה בעלמא, דזקן אשמאי אינו.
Clarification (cont.): Therefore, it must be merely an indication that he may not be a Zakein Ashma'i.
TOSFOS DH MAI SH'NA D'PALGINHU SH'MA MINA D'HAI LA'AV HAI
תוס' ד"ה מאי שנא דפלגינהו ש"מ דהאי לאו האי
(Summary: Tosfos clarifies the Sugya in detail.)
וה"ק- "מפני שיבה תקום והדרת, " "תקום והדרת פני זקן" - שקנה חכמה.
Clarification: What the Pasuk is therefore saying is "Mipnei Seivah Takum ve'Hadarta, Takum ve'Hadarta P'nei Zaken" - one who has acquired wisdom.
ש"מ אפי' יניק וחכים.
Clarification (cont.): A proof that the Torah is even speaking about a young Talmid-Chacham.
ופירש בקונט' מדקפיד קרא א'חכמה, ש"מ דזקן לאו אשמאי אלא בעינן חכמה בהדיה...
Explanation #1: Rashi explains that, since the Pasuk is particular about Chochmah, we see that a Zaken is not an 'Ashma'i', seeing he also needs to be wise ...
דליכא למימר ר' יוסי א'זקן אשמאי' נמי פליג, וקאמר דלא בעינן חכמה, דא"כ, היינו איסי בן יהודה. כן פירש הקונטרס.
Proof: Since we cannot say that Rebbi Yossi argues on 'Zaken Ashma'i' as well, and says that we do not require Chochmah, because if so, that would be synonymous with Isi ben Yehudah (Rashi).
ועוד מוסיף ר"י, דליכא למימר נמי דודאי פליג ואמר 'זקן אשמאי מהני' -ואיסי פליג עליה ואומר אפי' סבי דארמאי, דהא 'כל שיבה במשמע' קאמר ...
Explanation #2: The Ri adds that (like Rashi) one cannot answer that Rebbi Yossi argues that Zaken Ashma'i is also included - whereas Isi includes even an old Nochri, since he says that 'Seivah implies every kind of old man' ...
הא לא אשכחן בשום דוכתא דזקן עובד כוכבים צריך לכבדו.
Proof #1: ... because nowhere do we find an obligation to honor an old Nochri ...
ועוד, דלקמן (דף לג.) קאמר ד'רבי יוחנן הוה קאי מקמי סבי ארמאי' ותלי טעמא ב'כמה הרפתקי עדו עלייהו' ,ולא קאמר משום דאיסי.
Proof #2: Moreover, later (on Daf 33a) the Gemara relates how Rebbi Yochanan would stand up before an old Nochri - due to his many life experiences, but not because of Isi.
וא"ת, כיון דבהדי שיבה נמי בעי חכמה כדפירש בקונטרס, לרבי יוסי הגלילי דמרבה אפי' יניק וחכים, "שיבה" דכתב רחמנא למה לי...
Question: Since together with age, one also requires Chochmah, as Rashi explains, why, according to Rebbi Yossi ha'Gelili, who includes even a young Chacham, does the Torah need to write "Seivah"? ...
פשיטא, כיון דאפי' יניק וחכים, כ"ש שיבה וחכים, דמי גרע אם הוא זקן בהדי חכם?
Question (cont.): ... is it not obvious that, if one must honor a young Chacham, how much more so an old one, as why would the fact that he is old make it worse?
וי"ל, דאי לא כתב רחמנא "שיבה" ,ה"א דניבעי זקן וחכם ממש, אבל יניק וחכים לא...
Answer: Had the Torah not written "Seivah", we would have thought that he needs to be both a Zaken and a Chacham ...
להכי אתא "שיבה" לגלויי דלא בעינן זקן וחכים אלא בחד לחוד סגי, אפילו יניק וחכים.
Answer (cont.): ... therefore the Torah writes "Seivah" to reveal that he need not be both, but that one of them will suffice - even if he is a young Chacham.
ומיהו קשה, דאם כן, מאי קאמר 'אי ס"ד כדקאמר ת"ק, לכתוב רחמנא "מפני שיבה זקן תקום" ,אדרבה, לא לכתוב אלא "זקן?" ...
Question: In that case, what does the Gemara mean when it says 'If you would have thought like the Tana Kama, why did the Torah not write "Mipnei Seivah Zaken Takum"? on the contrary, it should only have written "Zaken"? ...
דהא נמי אמר זקן בלא שיבה, כזקן במשמעו, זקן ממש משמע?
Question (cont.): ... seeing as Zaken without Seivah implies literally an old man?
אלא ודאי "זקן" יניק וחכים משמע, והדרא קושיא לדוכתיה.
Question (concl.): It is therefore clear that "Zaken" implies even a young Chacham, in which case, the previous question remains.
ונראה לר"י דודאי יניק וחכים צריך שיהא מופלג, ולכך איצטריך "שיבה" - אע"פ שאינו מופלג...
Answer: It is therefore clear to the Ri that a young Chacham needs to be exceptionally wise, which is why the Torah writes "Seivah" - to incorporate an old man even if he is not exceptionally wise ...
דכך לי זקן שאינו מופלג כמו יניק וחכים שהוא מופלג...
Answer (cont.): ... to equate an old man who is not exceptionally wise with a young Chacham who is ...
אבל אם היו שוים בחכמה היניק והזקן, צריך שיעמוד היניק מפני הזקן, דגבי יניק צריך שיהיה מופלג בחכמה, וגבי זקן אינו צריך.
Conclusion: But if both the young Chacham and the old one are equal in wisdom, the young Chacham must rise before the old one, since the young Chacham needs to be exceptionally wise, whereas the old one does not.